לוגו אלכס שפירא ושות׳

תשלום מס בגין שנת 2025 | תשלום מס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה (בישראל) בשנת 2025 | החלת התקנות הדולריות | מחירי העברה ועסקות מלאכותיות | מיסוי ספורטאי-חוץ | מכירת קרקע שלגבּיה הוזמנו שירותי בנייה | החזר למי ששילם "הוצאות פיתוח נוספות" לרמ"י ועוד

14/01/2026

תשלום המס בגין שנת-המס 2025

ככלל, נישום מחויב בתשלום הפרשי הצמדה בצירוף ריבית בשיעור שנתי של 4% בגין חובו למס הכנסה, כאשר החבות בריבית והפרשי הצמדה כאמור נצברת מתום שנת-המס ואלה אינם מותרים בניכוי.

על-מנת להימנע מתשלום ריבית והפרשי הצמדה בגין החוב למס הכנסה (בגין שנת-המס 2025) – כל שכּן בהינתן שיעור האינפלציה הלא נמוך – רצוי לערוך חישוב של חבות המס המשוערת ולהשלים את ההפרש (ככל שקיים) בינהּ לבין המקדמות ששולמו בפועל.

לעניין זה נקבע, כי אם ההפרש ישולם עד ליום 31.1.2026, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית; אם ההפרש ישולם עד ליום 28.2.2026, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית; ואילו אם ההפרש ישולם עד ליום 31.3.2026, יהיה הנישום זכאי לפטוֹר מרבע הפרשי ההצמדה והריבית.

תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת-המס 2025

במבזק מיום 15.10.2007 התייחסנו לתיקון 159 לפקודת מס הכנסה, בגדרוֹ תוקן מסלול המיסוי בשיעור 10% באופן כזה שתשלום המס (בשיעור 10%) על פיו יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה.*

* אלא אם שולמו בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס (על-פי סעיף 175 לפקודת מס הכנסה).

נזכיר, כי מסלול המיסוי בשיעור 10% מעוּגן בהוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה.
לפי הוראות אלו, המס המוטל על דמי שכירות מהשכרת דירה/דירות המשַמשת/ות למגורים בישראל הינו בשיעור 10% ממחזוֹר ההכנסות. זאת, ללא מגבלה לגבי סכום דמי השכירות אך בתנאי שמדובר בהכנסה שאינה נחשבת להכנסה מעסק.
ברם, משכיר הבוחר במסלול זה אינו זכאי לנַכּוֹת פחת או הפחתה אחרת בְּשל הדירה או הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי השכירות. כמו-כן, הוא אינו זכאי לקיזוזים (כגון: הפסדים), זיכויים (כגון: נקודות זיכוי) או לפטוֹרים (כגון: הפטוֹר ממס לנכה) מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה.
עם זאת, ביום 31.5.2023 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים), בגדרו תוקנו הוראות סעיף 122 לפקודה ונקבע (בפסקה (ו) שנוספה באותו תיקון), כי יחיד המשכיר דירת מגורים יהיה רשאי לנַכּוֹת מהכנסתו מדמי השכירות סכומים ששילם בגין השכרת דירת מגורים אחרת למגוריו (או בגין בית אבות / בית חולים גריאטרי), וזאת בכפוף לקיומם של מלוא התנאים שנקבעו לעניין זה.

נזכיר, כי בעת מכירת הדירה, עלותה לצורך חישוב השבח עליו מוטל מס שבח (אם וככל שהמוֹכר לא זכאי לפטוֹר ממס כאמור) תהיה בניכוי הסכום המירבי של הפְּחָת או ההפחתה שהיה ניתן לנַכּותו לפי כל דין אילולא נבחר מסלול זה לתקופה שבהּ שילם היחיד מס כאמור במסלול זה (כלומר, השבח יוגדל).

עוד נזכיר, כי קיימנו וובינר בן 3 שעות בנושא השינויים במיסוי מקרקעין בעקבות חוק ההסדרים ובכלל זאת במכלול הסוגיות המתעוררות בהשכרת דירת מגורים (המסלולים השונים, ניכוי הוצאות פחת ומימון, השלכות ההשכרה על החבות במס שבח ועוד).*

* לפרטים לגבי רכישת ההקלטה והמצגת של הוובינר, לחצו כאן.

כאמור, במסלול המיסוי לפי סעיף 122 לפקודה, על היחיד לשלם לפקיד-השומה את המס החָל על ההכנסה מדמי השכירות תוך 30 ימים מתום שנת-המס אלא אם שילם בשנת-המס מקדמות על-חשבון המס.
לאור האמור, על משכירי דירות שבוחרים במסלול ה-10%, לשלם לא יאוחר מיום 30.1.2026* את המס כאמור, וזאת בגין דמי השכירות שקיבלו מהשכרת דירת/דירות מגורים בישראל בשנת-המס 2025.**

* וליתר דיוק עד ליום 1.2.20026, שכן היום ה-30 נופל השנה ביום שישי.
** כפי שדיווחנו במבזק מס' 2058 מיום 31.12.2023, ביום 28.12.2023 פורסמה באתר האינטרנט של רשות המיסים הודעה (לציבור הנישומים והמיַיצגים) בנושא תיקון הוראות סעיף 122 לפקודה. ("ההודעה") (קישור להודעה). 
במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי ההטבה הקבועה בסעיף 122 (דהיינו ניכוי דמי השכירות המוטבים (כמשמעותם לעיל) כהוצאה בחישוב ההכנסה מדמי השכירות שמקורם בדירה המושכרת) תחול על הכנסות שכירות המתקבלות מתחילת שנת 2023 ואילך ותינתן רק למי שמדַווח ומשלם מס לפי סעיף 122 לפקודה תוך 30 יום מתום שנת-המס שבה התקבלה ההכנסה משכר דירה, ככל שנותרו הכנסות שכירות לאחַר קיזוז דמי שכירות מוטבים. 
כפי שכבר ציינו באותו מבזק מס' 2058, התניית הזכאות להטבה הקבועה בסעיף 122 לפקודה (דהיינו ניכוי דמי השכירות המוטבים (כמשמעותם לעיל) כהוצאה בחישוב ההכנסה מדמי השכירות שמקורם בדירה המושכרת) בכך שהדיווח ותשלום המס על ההכנסה מדמי השכירות יבוצע בתוך 30 יום מתום שנת-המס שבה התקבלה ההכנסה האמורה נוגדת, לדעתנו, את הוראות תיקון 159 לפקודה*** כמו גם את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מלר (ע"מ (מחוזי י-ם) 403/10)**** ובעניין ש.א. (ע"מ (מחוזי מרכז-לוד) 11034-02-13).*****
ואכן, ביום 10.1.2024 פורסם באתר האינטרנט של רשות המיסים נוסח מעודכן של ההודעה (לציבור הנישומים והמיַיצגים) בנושא תיקון הוראות סעיף 122 לפקודה ("ההודעה המעודכנת") (קישור להודעה המעודכנת). וכך צוין בהודעה המעודכנת: "המס ישולם תוך 30 יום מתום שנת המס שבה התקבלה ההכנסה מדמי השכירות. נישום אשר ישלם את המס לאחר המועד שצוין לעיל יחויב בתוספת הפרשי הצמדה וריבית הקבועים בחוק."
*** כאמור, בעבר, מועד תשלום המס היה תוך 30 ימים ממועד קבלת ההכנסה (ולא תוך 30 ימים מתום שנת-המס). ביום 15.10.2007 פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 159), התשס"ז-2007, בגדרו נקבע, כי תשלום המס (בשיעור 10%) יבוצע בתוך 30 ימים מתום שנת-המס ולא בתוך 30 ימים מיום קבלת ההכנסה. עוד נקבע, כי התיקון כאמור יחול רטרואקטיבית גם לגבי הכנסה מדמי שכירות שהופקה בשנת-המס 2006 בידי יחיד שלא שילם את המס על הכנסתו זו בתוך 30 ימים מיום קבלתה. ואולם, במקרה זה, מועד תשלום המס החָל על אותה הכנסה יהיה 30 ימים מיום פרסומו של תיקון 159 דלעיל (כאמור, תיקון זה פורסם ב-15.10.2007), וישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת-המס 2006 ועד למועד התשלום בפועל.
**** למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
***** למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

עוד נזכיר, כי קיימים שני מסלולי מיסוי נוספים ליחיד המשכיר דירות למגורים בישראל: מסלול הפטוֹר ממס; ומסלול המיסוי הרגיל. 

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.

החלת התקנות הדולריות

נבקש להזכירכם, כי על תאגיד הזכאי לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות* ("תאגיד דולרי") והמבקש להחילן, להגיש בתוך 30 יום מתחילת שנת-המס (דהיינו, עד ליום 30.1.2026) בקשה לפקיד-השומה.**

* תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסויימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו-1986.
** תאגיד דולרי שהתאגד/יתאגד בשנת-המס 2026 ויחל פעילותו במהלך שנת-המס האמורה יוכל, בהתאם לפרסומי רשות המיסים, להגיש בקשה לפקיד-השומה להחיל את הוראות התקנות הדולריות בתוך 90 יום ממועד התאגדותו.

בטרם הגשת הבקשה, יש לבחון את השלכות המס השונות הגלומות בהחלת התקנות הדולריות.
זאת, תוך התחשבות, בין היתר, במבנה ההון של התאגיד הדולרי ובמגמת השינוי ביחס בין שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין שיעור השינוי בשער החליפין של הדולר.

יצוין, כי תאגיד דולרי לא יהיה רשאי לחזור בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות לפני תום שלוש שנים מתחילת שנת-המס שבהּ הֵחל בניהול פנקסי חשבונות לפי הוראות תקנות אלו.
בנוסף, תאגיד דולרי שחזר בו מבחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות או שחדל להיחשב לתאגיד כאמור, לא יוכל לשוב ולבחור לנהל את פנקסי חשבונותיו לפי התקנות הדולריות לפני שחָלפו שלוש שנים מתום שנת-המס שבהּ חזר/חדל כאמור.

דיווח מקוּון לגבי הקצאת אופציות לעובדים – תזכורת

במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), במסגרתו תוקנו כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.** 

* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.
** ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שהוגשו (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שהוגשו עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.

במסגרת התיקון נקבעו, בין היתר, חובות דיווח ביחס להקצאה ובכלל זאת נקבע (בכלל 5 לכללים, כנוסחו לאחַר התיקון), כי "חברה מדווחת ונאמן ידווחו על ההקצאה לפקיד השומה שאצלו מתנהל תיק הניכויים של החברה המדווחת, בתוך 120 ימים מסוף הרבעון שבמהלכו בוצעה ההקצאה, בטופס 146, שבו יפורטו הפרטים האלה: [...]".
כלומר, המועד האחרון להגשת הדוח הרבעוני של שנת 2025 (טופס 146) הינו 28.1.2026.

נזכיר, כי ביום 5.12.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2102, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, אז מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים והיום פקיד-שומה תל-אביב 1 (קישור להנחייה).
עוד נזכיר, כי ביום 9.12.2024, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 2103, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הגשת תוכנית הקצאת מניות באמצעות נאמן על פי סעיף 102 לפקודה" (קישור לחוזר), במסגרתו נכלל, לצד הסבר כללי על תגמול הוני ותוכניות הקצאה כמו גם היבטי המיסוי הגלומים בתגמול כאמור (סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודת מס הכנסה), ניתוח מפורט של אופן הגשת בקשה לאישור תוכנית הקצאה, וזאת בהתייחס לנוסחם המתוקן של הכללים בעקבות התיקון, ובכלל זאת הסייגים לאישור תוכנית הקצאה ותוכן השאלון (תוספת ד לכללים, כנוסחם לאחַר התיקון).
לבסוף, נזכיר, כי ביום 28.4.2025, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2128, פורסמה הנחייתו של רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא הגשת הדיווחים המקוּונים לפי סעיף 102 לפקודה ובכללם הדיווחים הרבעוניים (טופס 146) והדיווח השנתי (טופס 156) (קישור להנחייה).

כללים והוראות להפקת טופס 101 אלקטרוני לשנת 2026

שלשום (12.1.2026) פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה

פורסם לוח עזר שנתי לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת-המס 2026 (קישור ללוח).

במסגרת הלוח נכללים עדכונים ושינויים במערך הניכויים ליישום בשנת-המס 2026, שיעורי המס (לרבות מס נוסף ומס שכר) והסכומים המתואמים לשנת-המס 2026, סכומי שווי השימוש, הטבות מס ביישובים, שיעורי המס שיש לנַכּוֹת במקור בגין תשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה ורשימת היישובים המוטבים.

תוספת מס' 1 להוראת ביצוע 34/93 עדכון לעניין "חברות מיוחדות" – הבהרה 

שלשום (12.1.2026) פורסמה הבהרתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים.
להמשך, לחצו כאן.

ניוד עוסקים בין משרדי מס ערך מוסף באזור המרכז

בעקבות מעברם של משרדי מע"מ ת"א 1 ומע"מ ת"א 2 למשכנם החדש ברחוב הסדן 8 בחולון, הוחלט על ביצוע ניוד עוסקים מחדש באזור המרכז.
למַעבר להודעה בנושא, לחצו כאן.

הטבת המס ליישובים עירוניים מוטבים הוארכה עד ליום 31.12.2027

ביום 11.1.2026 פורסם ברשומות צו מס הכנסה (הארכת התחולה של סעיף 11(ב)(3א)(ד) לפקודה ושל ההגדרה "יישוב עירוני" שבסעיף 11(א) לפקודה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("הצו") (קישור לצו).

הצו מאריך את תוקפה של הוראת-השעה המעניקה הטבה במס הכנסה לתושבי יישובים עירוניים מוטבים עד לתום שנת-המס 2027.*

* נזכיר, כי הטבת המס ניתנה במקור לשנת המס 2022 והוארכה רטרואקטיבית ביום 23.4.2023** עבור כל שנת-המס 2023 ועבור השנים 2024 ו-2025.
** במסגרת צו מס הכנסה (הארכת התחולה של סעיף 11(ב)(3א)(ד) לפקודה ושל ההגדרה "יישוב עירוני" שבסעיף 11(א) לפקודה) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (קישור לצו).

מחירי העברה ועסקות מלאכותיות

במבזק מס' 2075 מיום 7.5.2024 דיווחנו על פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר ש' בורנשטין) בעניין איביי מרקטפלייס ישראל בע"מ (חברה מקבוצת EBAY), שבו נדונו מספר מחלוקות בין פקיד-שומה נתניה לבין המערערת ביחס לפעילותה (קישור לפסק-הדין). 
נזכיר, כי בית-המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את טענותיה של המערערת תוך שהוא קובע מספר קביעות חשובות ביותר לעניין סיוּוגה של פעילות כפעילות הפצה. במסגרת פסק-הדין גם נדוֹנה והתקבלה טענתו של פקיד-שומה נתניה ביחס לפעולות מלאכותיות לשיטתו שביצעה המערערת.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון, אך בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שקיבל שלשום (12.1.2026) תוקף של פסק-דין (קישור לפסק-הדין).
הערעור נמחק אפוא, ללא צו להוצאות.

מיסוי ספורטאי-חוץ

ביום 4.12.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין בני השרון כדורסל בע"מ. באותו יום ניתן גם פסק-הדין של בית-המשפט בעניין עמותת נס ציונה כדורסל 2006 (ע"ר).
להמשך, לחצו כאן.

מכירת קרקע שלגבּיה הוזמנו שירותי בנייה

האם מי שרכש זכות במקרקעין מבעלים של קרקע שהִזמין שירותי בנייה מקבלן לבניית דירות מגורים – כאשר הזמנת שירותי הבנייה הייתה במסגרת הסכם שבו קיימת אפשרות לבחור בין עסקת קומבינציה לבין עסקת הזנת שירותי בנייה – רכש קרקע או דירת מגורים? ובהתאם, מהו שווי המכירה בעסקה כזו ומה שיעור מס הרכישה החָל?

שאלות אלו נדונו בפסק דינה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מיכאלי שניתן שלשום (12.1.2026).

להמשך, לחצו כאן.

החזר כספי למי ששילם "הוצאות פיתוח נוספות" לרשות מקרקעי ישראל

ביום 5.1.2026 נתן בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר א' גורמן) תוקף של פסק-הדין להסדר הפשרה בשתי בקשות* לאישור תובענה כייצוגית כנגד מדינת ישראל (רשות מקרקעי ישראל ורשות המיסים) שעניינן בזכאותם של עוסקים אשר התקשרו עם רמ"י בעסקה לרכישת מקרקעין לקבל חשבונית מס עבור רכיב "הוצאות פיתוח נוספות" (מבני ציבור ושדרוג תשתיות בשכונות ותיקות – "ישן מול חדש") ששולם על ידיהם, וזאת במקום קבלה אשר הופקה להם בגין תשלום זה.**

* בקשה אחת הוגשה על-ידי הגבעה פרוייקטים הנדסיים בע"מ; והשנייה על-ידי תצפית מכרזים 2021 בע"מ.
* במסגרת בקשות האישור נטען, כי עוסקים אשר משתתפים במכרזים המפורסמים על-ידי רמ"י נדרשים לשלם עבור רכיב המכוּנה "הוצאות פיתוח נוספות" ומקבלים עבור תשלום זה קבלה בלבד ולא חשבונית מס. זאת, למרות שעמדת רשות המיסים היא שרכיב זה נחשב חלק משווי המקרקעין ומחויב בבמס רכישה. התנהלות זו של רמ"י, כך נטען, לא רק שמנוגדת לעמדת רשות המיסים ומביאה למצב אבסורדי בו המדינה מדברת בשני קולות, אלא גם, ובעיקר, פוגעת בעוסקים, מאחר שבהיעדר חשבונית מס, הם אינם יכולים לנַכּוֹת את מס התשומות הגלום בתשלום זה.

בהתאם להסדר הפשרה, כל עוסק מורשה אשר זכה במכרז של רמ"י ושילם את הוצאות הפיתוח הנוספות הָחל מיום 28.2.2022 ואילך, יהיה זכאי להחזר בשיעור 8.5% מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות ששולמו על ידיו וכנגדן התקבלה בידו קבלה בלבד. 

להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מע"מ

במבזק מס' 2105 מיום 25.12.2024 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין יגודייב.

נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב (אגף המכס ומע"מ חקירות) מום 6.2.2023, בגדרהּ חויב המבקש בכפל-מס עסקאות לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ בסכום של 5,533,598 ₪, בְּשל הוצאת חשבוניות מס שלא כדין.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המבקש הגיש לבית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק-הדין וכי אתמול (13.1.2026) ניתנה החלטה בבקשה.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

בקשה לפסילת יו"ר ועדת הערר לענייני קורונה וחרבות ברזל

שלשום (12.1.2026) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין רזאור הנדסה וייעוץ בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת ועדת ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי ("ועדת-הערר" או "הוועדה")) מיום 2.12.2025 שבה נדחתה בקשה לפסילת יו"ר ועדת הערר.
עניינם של ההליכים מושא הערעור בעררים על החלטת המשיבה בהשגה שהגישה המערערת, ביחס לתביעות שהגישה המערערת לקבלת פיצוי בהתאם לחוק מס רכוש עבור תקופות הזכאות אוקטובר 2023 ונובמבר-דצמבר 2023.
ביום 9.11.2025 הגישה המערערת בקשה לפסילת יו"ר ועדת-הערר, בטענה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול העררים, המצדיק את פסילתו מלשבת בדין בהתאם לסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ("חוק בתי המשפט"), אשר חל לטענתה גם על ועדת הערר בהיותה טריבונל "מעין שיפוטי", הנדרש לפעול על-פי כללי הצדק הטבעי וההגינות המינהלית.
ביום 2.12.2025 ניתנה החלטת ועדת-הערר הדוחה את בקשת המערערת לפסול את יו"ר הוועדה, בהיעדר חשש ממשי למשוא פנים בניהול העררים. ועדת-הערר לא דנה בהחלטתה בשאלה אם סעיף 77א לחוק בתי המשפט חל על הוועדה. מכאן הערעור שבו שָבה המערערת על טענותיה כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול העררים על-ידי יו"ר ועדת-הערר.
ביום 25.12.2025 הגישה המערערת בקשה דחופה למתן סעד זמני בערעור שמהותו מתן סעדים אופרטיביים שהתבקשו בהליך מול הוועדה. בו ביום, קבע, נשיא בית-המשפט העליון, כי כי הסעד הזמני שהתבקש חורג מגדרי ההליך שלפניו, והורה לצדדים להגיש התייחסות מטעמם לשאלת סמכותו של בית-המשפט לדון בערעור על החלטת פסלות של ועדת-הערר.

בית-המשפט העליון, מפי הנשיא י' עמית, קבע, כי יש למחוק את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, ציין הנשיא, כי ועדת-הערר הוקמה מכוח סעיף 21 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("חוק התכנית לסיוע כלכלי"), והוסמכה בהמשך לדון גם בעררים לפי סעיף 38יד(ב) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 וכן בעררים לפי סעיף 38כט(ב) לחוק מס רכוש; וכי הוועדה מנויה בפרט 31 לתוספת הראשונה לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 ("חוק בתי דין מינהליים"). משכך, בהתאם לסעיף 4 לחוק זה, ולסעיף 21(ה) לחוק התוכנית הכלכלית, הוראות חוק בתי דין מינהליים חלות על ועדת-הערר, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בסעיף 21(ה) לחוק התכנית לסיוע כלכלי.

הנשיא המשיך וציין, כי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, שלטענת המערערת חל בענייננו, עוסק במצבים שבהם "שופט לא ישב בדין"; וכי סעיף 77א(ג) לחוק זה קובע כי "החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון". אולם, ועדת-הערר אינה "בית משפט" במובנו המקובל של המונח וחלות עליה ההוראות הנוגעות לבתי דין מינהליים ואילו חברי הוועדה אף אינם שופטים כאמור, כך שדומה שאין תחולה בענייננו לסעיף 77א לחוק בתי המשפט ומכאן שלמערערת לא מוקנית זכות ערעור לבית המשפט העליון-על פי סעיף 77א(ג) לחוק האמור, לרבות על דרך ההיקש.
כמו-כן, בהתאם לסעיף 21(ה) לחוק התכנית לסיוע כלכלי, על ועדת-הערר חלות עיקר הוראותיו של חוק בתי דין מינהליים, בשינויים המחויבים ובשינויים שנקבעו בסעיף 21(ה) לחוק התכנית לסיוע כלכלי. אולם, סעיף 45 לחוק בתי דין מינהליים – שמעגן, בין היתר, מסלול של ערעור ברשות על החלטות ביניים – אינו חל ביחס לוועדת-הערר שבמוקד ענייננו (כך לפי סעיף 21(ה) לחוק התכנית לסיוע כלכלי; ויצוין כי בסעיף 21(ה)(2) לחוק זה נקבע כי החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים).
משכך, קבע הנשיא, משאין תחולה בענייננו לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ומשסעיף 45(ד) לחוק בתי דין מינהליים לא חל על ועדת-הערר, הרי שדומה כי לא נתונה אפשרות ערעור על ההחלטה מושא הערעור.
עם זאת, הוסיף הנשיא, כפי שכבר נקבע בפסיקה ביחס למקרים דומים, אין לשלול את האפשרות שבמקרה מתאים ניתן יהיה לשמוע השגות על החלטת פסלות של יו"ר ועדת-הערר במסגרת עתירה לבג"ץ.

החלטות ועדות-ערר לענייני קורונה / חרבות ברזל

פורסמו 8 החלטות של ועדות-הערר:

החלטות בנושא קורונה

החלטות בנושא חרבות ברזל

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין