עדכוני מלחמה | הצעת חוק למתווה סיוע לעסקים קטנים/בינוניים | קיזוז הפסדים לאחַר שינוי מבנה | הארכת מועד למכירת דירת מגורים יחידה בידי מי שרכש דירה אחרת | מכירת דירת ירושה בהתחדשות עירונית | "עוסק במקרקעין" לעניין סעיף 5(ב) לחוק מע"מ ועוד
29/03/2026
מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים
ביום ד, 25.3.2026, פורסמה הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
במסגרת הצעת החוק, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת חרבות ברזל ובמבצע "עם כלביא", מוצע לתקן את חוק מס רכוש ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר.
לפי המוצע, עסק אשר נגרם לו נזק עקיף בתקופת המערכה הנוכחית, המוגדרת לצורך הצעה זו כחודשים מרץ ואפריל 2026, יִזכה לפיצוי בגין פרק זמן זה אשר יכונה 'התקופה הקובעת לעניין פרק שמיני 3', כאשר הפיצוי יותאם לשיעור הפגיעה שלו, והוא יחושב על-פי היקף הירידה במחזוֹר שלו, גובה ההוצאות הקבועות שלו ושכר העובדים אשר להם הוא שילם במהלך התקופה הקובעת.
בנוסף, מוצע לקבוע מסלול פיצוי ייעודי שמטרתו לפַצות בְּשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה לגופו של נכס ששימש כמקום עסקו הקבוע של עוסק בתקופה הקובעת.
בדומה למתווה שנחקק במבצע 'עם כלביא', יינתן פיצוי בגין אובדן הכנסה חייבת שנוצר עֵקב הפגיעה בנכס. במסגרת מסלול זה, תתאפשר הגדלת 'התקופה הקובעת' בשלוש תקופות נוספות באופן שישקף את הפגיעה הממושכת בפעילות העסקית בנכס. הפיצוי האמור יינתן ככל שהוכח הקשר הסיבתי שבין הנזק לגופו של הנכס לבין הפגיעה בהכנסות העסק. בנוסף, נקבע פיצוי נפרד בעד אובדן שכר דירה בְּשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת שבהּ לא ניתן היה להשתמש בו.
בנוסף, בְּשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מההשלכות של המבצע, מוצע לקבוע מסלול נוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים עבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת המבצע (פגיעה ישירה בגופו של הנכס המשַמש את העסק).
קרן הפיצויים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים ינואר-פברואר 2026
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מקדמות לעסקים ביישובי קו העימות בגבול הצפון בגין הנזק הכלכלי שנגרם להם בעקבות מבצע "שאגת הארי"
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הארכת תוקפם של תיאומי המס משנת 2025 עד לאמצע חודש מאי 2026
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
בקשות לתיקון שומה בידי מחזיק יחידות השתתפות של שותפויות לחיפושי נפט
ביום 23.3.2026 פורסמה הוראת ביצוע מספר 6/2026 בנושא "טיפול בבקשות לתיקוני שומה בידי מחזיקי יחידות השתתפות של שותפויות לחיפושי נפט" ("הוראת-הביצוע").*
* נזכיר, כי ביום 14.9.2021 פורסמו תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט) (תיקון), התשפ"ב-2021 ("התיקון") (קישור לתיקון); וכי בגדרו של התיקון, בוצעו שינויים מהותיים בתקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), התשמ"ט-1988 ("התקנות"), הקובעות את הכּלָלים לחישוב המס בְּשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפוּת לחיפושי נפט/גז. כך, ובין היתר, בעוד שעל-פי המנגנון שקבוע בתקנות, ובדומה לאופן המיסוי של שותפויות שאינן נסחרות, מיסוי השותפוּת נעשה על-פי "השיטה המעורבת" לפיה ההכנסות וההוצאות השוטפות של השותפוּת מיוחסות באופן ישיר לבעלי הזכויות בשותפוּת (כלומר, השותפוּת שקופה לצורכי מס) אך רואים ביחידות ההשתתפות כנכס עצמאי לצורכי מס אשר מכירתן ממוסה בדומה למיסוי מכירת מניות בחברה (תוך שהתקנות קובעות התאמות מסוימות שיש לערוך במחיר המקורי של היחידות אשר משַקפות את ייחוס ההכנסות וההוצאות של השותפוּת למחזיק בתקופת ההחזקה), התיקון קובע, כי בשלב החיפוש שבו השותפויות נושאות בעיקר הוצאותיהן הן תמוסינה בשיטה החד-שלבית; ואילו בשלב ההפקה, כאשר השותפויות כבר מפיקות רווחים, השותפויות תמוסינה בשיטה הדו-שלבית כחברה. בנוסף, נקבעו בתיקון הוראות שונות להסדרת המצבים שבהם שותפוּת נפט/גז תהפוך להיות שותפוּת סגורה ותמוסה כחברה ולחישוב רווח ההון במכירת הזכות בשותפוּת. כמו-כן, נקבע, כי תחול חובת ניכוי מס במקור בעת ביצוע חלוקה מהשותפוּת למחזיקים. בנוסף, נקבעו הוראות-מַעבר שמסדירות את האופן שבו שותפויות קיימות תהפוכנה לשותפויות סגורות.
במסגרת הוראת הביצוע מפורט אופן הטיפול בבקשות לתיקון דוחות בידי "מחזיק זכאי" של יחידות השתתפות של שותפוּת לחיפושי נפט בעקבות פרסום תעודת מס על-ידי השותפוּת אשר עשוי להתבצע לאחַר שהוגש הדוח השנתי על-ידי המחזיק הזכאי / המחזיק ואף לאחַר שחָלף מועד ההתיישנות של אותו הדוח בהתאם למועדים הקבועים בפקודת מס הכנסה.
להורדת הוראת-הביצוע, לחצו כאן.
הקלוֹת נוספות בעקבות מבצע "שאגת הארי"
ביום 5.3.2026, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2171 מיום 9.3.2026, פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים ("ההודעה הראשונה") (קישור להודעה הראשונה) לפיה בְּשל בקשת הלשכות המקצועיות ולאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה בעקבות מבצע "שאגת הארי", ועל-מנת להקל על הציבור, הורה מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ', על מתן מספר הקלוֹת.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 23.3.2026 פורסמה הודעתו של מנהל רשות המיסים ("ההודעה הנוספת") (קישור להודעה הנוספת) בדבר הקלוֹת נוספות, כדלקמן:
-
מועדי הגשת הדיווח והתשלום התקופתי במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה לחודש פברואר 2026 למדַווחים בדיווח חד-חודשי ולחודשים ינואר-פברואר 2026 למדַווחים בדיווח דו-חודשי – יידחו ליום 26.3.2026.
הקלה זו נקבעה כבר בהודעה הראשונה. עם זאת, בהודעה הנוספת צוין, כי לא יוטלו קנסות פיגורים בתשלום לפי חוק המיסים (קנס פיגורים), תשמ"א-1980 וקנס בגין פיגור בהגשת דו"ח (קנס פיגור בהגשה) לדוחות שיוגשו עד ליום 20.4.2026. עם זאת, יחולו חיובים בגין הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום בפועל (במקרים חריגים תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית לוויתור על הפרשי הצמדה וריבית בצירוף מסמכים תומכים). -
המועדים המעודכנים להגשת דוחות שנתיים לשנת 2024 על-פי הסדר אורכות למיַיצגים, יהיו כמפורט: חברות – המכסה האחרונה להגשה תידחה מיום 29.4.2026 ליום 31.5.2026; יחידים – המכסה האחרונה להגשה תידחה מיום 31.3.2026 ליום 29.4.2026.
-
הצהרות הון לשנות-המס 2023-2024 שהמועד להגשתן נקבע למועד החָל בתקופה שמיום 1.2.2026 עד ליום 29.6.2026 – יוארך המועד להגשה עד ליום 30.6.2026.
-
אישורים על ניכוי מס במקור שתוקפם פג ביום 31.3.2026 – תוקפם יוארך עד ליום 31.5.2026 (נישומים שלא נכללים בקבוצה לעיל, רשאים לפְנות בבקשה פרטנית להארכת תוקף למשרד השומה באמצעות מערכת הפנִיות למשרדים וברשת המיַיצגים (למיַיצגים המקושרים לשע"מ)).
-
החובה להודיע על פרישה מעבודה באמצעות טופס 161 החדש תידחה בהתאם לדחייה בדיווח הניכויים החודשי כאמור לעיל.
-
תעודות רישום לניהול מערכת חשבונות ממוחשבת שתוקפן פג בתקופה שמתחילה ביום 1.3.2026 ומסתיימת ביום 30.4.2026 – תוקף תעודת הרישום יוארך אוטומטית עד ליום 31.5.2026.
-
בוצע מהלך מרוכז לשחרור החזרים הנובעים מדוחות שנתיים שהוגשו למס הכנסה לשנות-המס 2024-2022 בתיקים בהם אין עילת עיכוב, בסכום של עד 150,000 ₪ לכל שנת-מס. במסגרת המהלך שוחררו החזרים בסכום כולל של כ-200 מיליון ₪.
-
הורחבו שעות הפעילות של כלל מערכות שע"מ: כלל המערכות יהיו זמינות בין השעות 7:30 ל-22:00 בימי חול, ובנוסף הָחל ממוצ"ש 28.3.2026 כלל המערכות יפתחו מידי מוצ"ש בין השעות 20:00 ל-23:00.
-
כפי שצוין בהודעה הראשונה, בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 וכי מועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד. אולם, קנסות, הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.
-
כפי שצוין בהודעה הראשונה, למיַיצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן מענה מיוחד, מלבד בערוצי הפנייה הרגילים, גם בתיבת פניות ייעודית במטה אכיפת הגבייה ברשות המיסים.
הקלוֹת במערך מיסוי מקרקעין
ביום 26.3.2026 פורסמה הודעתו בנושא של רו"ח יניב כהן, סמנכ"ל בכיר מיסוי מקרקעין ברשות המיסים ("ההודעה") (קישור להודעה).
במסגרת ההודעה צוין, כי בהמשך להקלות מיום 5.3.2026 ומיום 23.3.2026 שפורטו לעיל, שנוגעות בעיקרן למערך מס הכנסה ומע"מ, ועל-מנת להקל על הציבור לנוכח המצב הבטחוני בו שרויה המדינה בעקבות מבצע "שאגת הארי", הוחלט על מתן ההקלות הבאות במערך במיסוי מקרקעין, וזאת בנוסף להקלות שכבר ניתנו כאמור לעיל שרלוונטיות גם למערך מיסוי מקרקעין:
-
הארכת מועד להגשת השגה:* תינתן דחיה במועד להגשת השגה כך שהשגות שהמועד החוקי להגשתן הינו הָחל מיום 28.2.2026 ועד ליום 14.4.2026 יידָחה המועד להגשתן עד ליום 15.4.2026 מבלי שיהיה צורך להגיש בקשה פרטנית.
במקרים אחרים לא תינתן הארכה אוטומטית וניתן להגיש בקשה פרטנית למשרד שתבחן בהתאם לסמכות המנהל.
* הקלה זו שולבה כבר במערכות המחשוב. -
הקלה בקנס אי-הצהרה על-פי סעיף 94א(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין:* בעסקות שיום המכירה שלהן הינו הָחל מיום 1.1.2026 לא תובא התקופה שבין ה-28.2.2026 ל-15.4.2026 במניין הימים לחישוב קנס אי-ההצהרה מבלי שיהיה צורך להגיש בקשה פרטנית.
במקרים אחרים לא תבוצע הפחתה אוטומטית כאמור וניתן להגיש בקשה פרטנית למשרד שתבחן בהתאם לסמכות המנהל.
* הקלה זו תשולב בקרוב במערכות המחשוב. -
לגבי מועדים פרוצדורליים אחרים שאינם מוזכרים בהודעה ושהמועד להארכתם הינו בסמכות המנהל לפי הוראות סעיף 107 לחוק יש להגיש בקשה פרטנית למשרד האזורי בצרוף מסמכים תומכים בנוהל הרגיל.
-
אין באמור להפחית ריבית ו/או הפרשי הצמדה ו/או קנסות על איחור בתשלום אשר יחושבו בהתאם להוראות הדין ועד למועד התשלום בפועל. במקרים חריגים תינתן אפשרות להגיש בקשה פרטנית להקלה שתוגש למשרד האזורי בצרוף מסמכים תומכים בנוהל הרגיל.
הארכת מועד למכירת דירת מגורים יחידה בידי מי שרכש דירה אחרת
ביום 26.3.2026 פורסם ברשומות חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו-2026 ("התיקון") (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון* הוארכה התקופה שבה "משפרי דיור" יוכלו למכור את הדירה הישנה שהייתה דירתם היחידה ועדיין להינות מדרגות מס רכישה של דירה יחידה / פטוֹר ממס שבח לדירה יחידה, בכפוף לעמידה ביתר הוראות החוק.
* ראו סעיף 3 לתיקון.
כך, אם התקופה למכירת הדירה הישנה, כולה או חלקהּ (לפחות יום אחד) חלה בין התאריכים 28.2.2026 ל-31.5.2026, אזי המועד האחרון למכירת הדירה הישנה יידחה ליום 31.8.2026 או ב-3 חודשים מהמועד שהיה חל אילולא התיקון, לפי המאוחר שביניהם.
בנושא זה, ובהתאם למצוין להודעתו לעיל של רו"ח יניב כהן, עתידה להתפרסם הוראת ביצוע מפורטת.
נייר עמדה בנושא פטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין לגבי דירה שהתקבלה בירושה ושלגבּיה נחתם הסכם בעסקת התחדשות עירונית
כידוע, סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין קובע פטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה שהתקבלה בירושה, וזאת נוסף לפטוֹר הכללי ממס שבח שקבוע בסעיף 49ב(2) לחוק.
הפטוֹר ממס שבח על-פי סעיף 49ב(5) לחוק מותנה בקיומם של מלוא התנאים שלהלן: (1) המוכר הוא בן זוגו של המוריש, צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש; (2) לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד; ו-(3) אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, הוא היה פטוּר ממס בְּשל המכירה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 22.3.2026 פרסמה המחלקה המקצועית מיסוי מקרקעין שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים נייר עמדה חדש וחשוב המבהיר באלה מקרים יוכלו בעלי דירת מגורים מזַכה שהתקבלה בירושה לשמור על זכאותם לפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין, גם במכירת הדירה החלופית החדשה בפרויקטים של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי או תמ"א 38).
להמשך, לחצו כאן.
החלטת מיסוי בנושא מכירת בית מלון במסגרת עסקת פינוי ובינוי
ביום 24.3.2026 פורסמה החלטת מיסוי מס' 3032/26 בנושא "פטור ממס שבח לפי פרק חמישי 4 לחוק מיסוי מקרקעין לבית מלון" (החלטת מיסוי שלא בהסכם).
להמשך, לחצו כאן.
קיזוז הפסדים לאחַר שינוי מבנה
כידוע, חלק ה2 לפקודת מס הכנסה כולל רשימה של שינויי מבנה שניתן לבצעם ללא חבות במס, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים ומגבלות הקבועים בו.
במסגרת תיקון 242 לפקודת מס הכנסה* ותיקון 279 לפקודה** הוגמשו המגבלות והתנאים החלים על שינויי המבנה המוסדרים בחלק ה2 הורחבו באופן ניכר האפשרויות לביצוע שינויי מבנה ובכלל זה שינויי מבנה מורכבים, הוגמשו התנאים למימוש זכויות לאחַר שינוי המבנה ולהכנסת משקיעים; ובנוסף, נקבע הֶסדר אחיד, ככל האפשר, לעניין המגבלות החלות על שינויי המבנה השונים וזאת מתוך כוונה לפשט את הוראותיו של חלק ה2 לפקודה.
* למַעבר לחוזר מס הכנסה מס' 8/2018 שעניינו בתיקון 242, לחצו כאן.
** תיקון 279 התקבל כתיקון עקיף במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (קישור לחוק). נזכיר, כי ביום 30.7.2025 פרסמה מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים חוזר מקצועי בנושא תיקון 279 (קישור לחוזר), ובו פירוט השינויים שבוצעו בהוראות חלק ה2 לפקודה במסגרת התיקון (לרבות טבלה מסכמת וטבלה המפרטת את עיקרי השינויים) וכן דגשים באשר ליישום הוראות אלו בנוסחן המתוקן, לרבות בנוגע להוראות התחולה שנקבעו בתיקון.
לצד ההקלות, משולבות בחלק ה2 הוראות שונות שעניינן בקיזוז הפסדים.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי מחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית ברשות המיסים פרסמה חוזר מקצועי שעניינו בעמדת הרשות ביחס להוראותיו של חלק ה2 העוסקות בקיזוזי הפסדים, וזאת בהתייחס לכל אחד משינויי המבנה הקבועים בחלק זה.
להורדת החוזר, לחצו כאן.
פרשנות המילים "עוסק במקרקעין" שבסעיף 5(ב) לחוק מע"מ
ביום 18.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין א.ג. דיור רעננה בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי
ביום 19.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פלורנטין.
עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה כייצוגית ("הבקשה לאישור") שהגישה גב' אשרת פלורנטין בקשר לסעיף 17(5א) לפקודת מס הכנסה שקובע, כי סכומים שמפקיד עצמאי לקרן השתלמות לעצמאים שלא עלו על שיעור של 4.5% מהכנסתו החייבת ועד לסכום ההכנסה השנתי המקסימלי ("תקרת ההכנסה הקובעת"), יוכרו כהוצאה לצורכי מס.
לטענת התובעת (המבקשת), גב' אשרת פלורנטין, רשות המיסים (הנתבעת/משיבה 1) והמוסד לביטוח לאומי (הנתבע/המשיב 2) גובים מיסים ביֶתֶר ודמי ביטוח לאומי ביֶתֶר הן כתוצאה ממידוד שגוי של תקרת ההכנסה הקובעת והן כתוצאה מעיגול שגוי של תקרת ההכנסה הקובעת.
להמשך, לחצו כאן.
שומת מס הכנסה בעקבות הודאה והרשעה במכירת חשבוניות פיקטיביות תמורת עמלות
ביום 24.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין שמואל.
להמשך, לחצו כאן.
הליך ערעורי נוסף / דיון נוסף על החלטת בית-המשפט העליון
במבזק מס' 2172 מיום 15.3.2026 דיווחנו, בין היתר, על החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שהגיש מר נחמיה פרומר על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, בגדרהּ נדחתה בקשתו של המבקש למתן פטוֹר מאגרת בית-משפט בגין הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את הבקשה מבלי להיזקק לתגובת המשיבים (קישור להחלטה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המבקש הגיש השגה על החלטת מזכירות בית-המשפט העליון, אשר דחתה ביום 16.3.2026 קבלתה למרשם של עתירה לקיום דיון נוסף על החלטתו של השופט גרוסקופף, וזאת בנימוק כי לא ניתן להגיש הליך ערעורי נוסף על החלטות בית-המשפט העליון, וכן כי לא ניתן לפתוח בהליך של דיון נוסף מקום בו פָּסק בית-המשפט בדן יחיד.
הרשמת מ' יהב דחתה את ההשגה (קישור להחלטה).
סיווג כתושב ישראל לצורכי חוק הביטוח הלאומי
ביום 15.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לחיפה בעניין פבונצ'לו.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם נפל פגם בהחלטת המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") מיום 8.9.2025 לפיה התובע אינו תושב ישראל לצורכי חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בית-הדין, מפי השופט הבכיר א' הראל, קיבל את התביעה באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).
נקבע, כי הגם שאין לקבל את גרסת התובע לפי הוא תושב ישראל משנת 2014, באשר היא נסתרה מגרסות שמסרו התובע ובת-זוגו המנוחה למל"ל ואף אינה עולה בקנה אחד עם כמות הימים בהם שהה התובע בישראל מדי שנה, יש לראות בתובע תושב ישראל מחודש אפריל 2024.
טיפול במבוטחים שכירים לפי צו סיווג מבוטחים בתקופת המלחמה
כידוע, צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 קובע, כי מבוטח העוסק בסוג עבודה המפורט בטור א' בתוספת הראשונה לצו, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד; כי מבוטח העוסק בסוג עבודה כמפורט בטור א' בתוספת השניה לצו, והנתון בתנאי עבודה מיוחדים כמפורט לצידו בטור ב', ייחשב לענין החוק כעובד עצמאי, ובלבד שמתקיימים לגביו תנאי ההגדרה של עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק; ואילו מבוטח העוסק בפעילות האמורה בתוספת השלישית ייחשב לענין החוק בעת פעילותו כאמור כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המוסד לביטוח לאומי פרסם את חוזר ביטוח מס' 1517 בנושא "תהליך העבודה בטיפול במבוטחים שכירים לפי צו סיווג מבוטחים בתקופת מבצע 'שאגת הארי'".
למַעבר לחוזר, לחצו כאן.
תביעה כספית של קרן הפיצויים נגד אדם שהצית כנסייה
ביום 19.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בבאר-שבע בענין ראובני.
עניינו של פסק-הדין בתביעה כספית בסך 2,485,144 ₪ שהגישה מדינת ישראל – רשות המיסים קרן הפיצויים נגד ינון אליה ראובני.
על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע גרם, במזיד, לנזקים לכנסיית הלחם והדגים, הממוקמת ליד הכנרת, בצומת כפר נחום וכן למנזר הסמוך לה, ובהם נשאה התובעת מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים והיא מבקשת לחיֵיב את הנתבע לשפות אותה בגין נזקים אלו.
לטענת התובעת, הכנסייה הוצתה בזדון בשלושה מוקדים נפרדים, באמצעות חומר דליק מאיץ, על רקע קנאות דתית. כתוצאה מכך, נגרם נזק כבד לכנסייה ואף נשרפו ספרי דת, והתובעת נשאה בנזק זה.
עוד נטען בכתב התביעה, כי על קיר הכנסייה רוססה הכתובת "והאלילים כרות יכרתון", אשר מלמדת שההצתה בוצעה על רקע קנאות דתית.
בנוסף, צוין בכתב התביעה, כי ביום 29.7.2015 הוגש כתב אישום בבית-המשפט המחוזי בנצרת נגד הנתבע ואדם נוסף בגין האירוע הנ"ל; וכי ביום 3.7.2017 הורשע הנתבע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, לרבות הצתה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 448(א) לחוק העונשין והשחתת פני מקרקעין ממניע של עוינות כלפי הציבור, בקשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א) לחוק העונשים ועוד.
עוד טענה התובעת, כי הממצאים והמסקנות של פסק-הדין הפלילי, שניתן נגד הנתבע, קבילים בתביעה זו והתובעת הפנתה בעניין זה לסעיף 42א לפקודת הראיות וכי הנתבע אינו רשאי לסתור ממצאים ומסקנות אלה אלא ברשות בית-המשפט.
הנתבע, לעומת זאת, טען בכתב הגנתו כי חוק מס רכוש והתקנות שמכוחו אינם חלים על האירוע נשוא התביעה.
עוד נטען, כי התובעת נקטה באכיפה בררנית ומפְלה כנגדו.
בנוסף, הנתבע העלה טענת שיהוי.
בית-המשפט, מפי סגן הנשיא י' בוקר, קיבל את התביעה (קישור לפסק-הדין).