עדכוני מלחמה | תזכיר חוק בנושא תושבוּת יחיד | חיוב במע"מ ובמס הכנסה במכירת דירות מגורים, העברה מלאכותית לבני משפחה, התיישנות וניכוי מס תשומות בדיעבד | דיווח לפי בסיס מזומן, הרחבת חזית, השתק פלוגתא וקנס גירעון | דמי שכירות בעסקות התחדשות עירונית ועוד
10/07/2025
מתווה מַעבר מהמלונות לדיור חלופי או חזרה הביתה
אתמול (9.7.2025) פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי
ביום 2.7.2025 פורסמה ברשומות הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק" או "ההצעה").
במסגרת הצעת החוק, ובדומה למתווה שניתן בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש") ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים, להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר.
בנוסף, בְּשל ההיקף הרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים בכל רחבי הארץ כתוצאה מההשלכות של המבצע, מוצע לקבוע מסלול נוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים בעבור עסקים שנגרם להם נזק ישיר בתקופת המבצע (פגיעה ישירה בגופו של הנכס המשַמש את העסק כמפורט בהצעה).
עוד מוצע בהצעת החוק לתקן את חוק הביטוח הלאומי, כך שבתקופה שמיום 13.6.2025 ועד ליום 24.6.2025 תיקָבענה התאמות בחוק לשם מתן הקלוֹת והטבות בעניין זכאות לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בעקבות מבצע "עם כלביא".
כמו כן, מוצע לערוך תיקונים נוספים בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 ובחוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה מקרים מיוחדים), התש"ף-2020.
למַעבר להצעת החוק, לחצו כאן.
תזכיר חוק בנושא תושבוּת יחיד לצורכי מס
כידוע, ההגדרה הנוכחית שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה למונח "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חֲזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים* או יותר; השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים* או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים* או יותר.
* לעניין זה, "יום" הינו לרבות חלק מיום.
ואילו המונח "תושב חוץ" מוגדר בסעיף 1 לפקודה כמי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד שהתקיימו בו כל אלה: (א) הוא שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה; (ב) מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות בפסקה (א).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 2.7.2025 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר החוק).
במסגרת תזכיר החוק מוצע לקבוע קריטריונים חדשים לסיווג יחיד כ"תושב ישראל" או "תושב חוץ" לצרכי מס הכנסה, כאשר החידוש בתזכיר הוא קביעת חזקות חלוטות למקרים מובהקים בהם הסיווג כתושב ישראל או כתושב-חוץ ייקָבע על-פי מספר ימי השהות בישראל בלבד, ללא צורך בבחינת מקום "מרכז החיים" כפי שקיים כיום.
נזכיר, כי ביום 24.7.2023 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק דומה (קישור לתזכיר הקודם), שהתבסס על המלצות הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי מחודש נובמבר 2021.
הגם שתזכיר החוק עשוי להשתנות במסגרת הליך החקיקה (לרבות הדיונים בוועדת הכספים) מומלץ להיערך כבר כעת להשלכות הגלומות בו ואנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה.
החלטות ועדות-הכופר בשנת 2024
רשות המיסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות-הכופר של שנת-המס 2024 (קישור לקובץ).
הקובץ כולל 84 החלטות, מתוכן 37 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-47 החלטות בתיקי מכס ומע"מ.
בגדרו של הקובץ מפורטים התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות-המס הרלבנטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.
קובץ זה מתווסף לקובץ החלטות ועדות-הכופר לשנת 2006 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה לשנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2012 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2012 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2014 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2015 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2016 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2017 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2018 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2019 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2020 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2021 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2022 (קישור לקובץ); ולקובץ ההחלטות של שנת-המס 2023 (קישור לקובץ).
עמדת רשות ניירות-ערך ביחס לטיפול החשבונאי בעסקות התחדשות עירונית
כידוע, אחת ממושכלות היסוד בדיני המס בישראל, היא שבמקרים רבים הולכים דיני המס אחַר כללי החשבונאות, עת שאין דין מס ספציפי המַתווה דרך אחרת מכללי החשבונאות.
גישה זו מוכּרת כגישת העקיבה הסלקטיבית או גישת העקיבה החלקית.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.7.2025 פרסמה מחלקת תאגידים ברשות ניירות-ערך את עמדת סגל חשבונאית מספר 11-6 בנושא הטיפול החשבונאי בעסקאות התחדשות עירונית ("העֶמדה").
זאת, בעקבות ביקורת רוחב שעָרכה במהלך החודשים האחרונים יחידת הביקורת ממחלקת ביקורת ואכיפה, בשיתוף עם מחלקת תאגידים ברשות ("סגל הרשות" או "הסגל"), אשר בָּחנה את הטיפול החשבונאי שמיישמות חברות נדל"ן יזמי בקשר לעסקות התחדשות עירונית, שבמסגרתה מצא סגל הרשות, כי קיימת שונוּת בטיפול החשבונאי בין התאגידים שנדגמו ביחס לסוגיות יישומיות ופרשניות של תקני החשבונאות הבינלאומיים הרלוונטיים.
משכך, ומתוך מטרה לייצר אחידוּת והשוואתיות בתחום, החליט סגל הרשות לפרסם את העֶמדה המשַקפת את הטיפול החשבונאי אשר הסגל מצפה מתאגידים מדַווחים ליישם ביחס למספר סוגיות מהותיות שעלו במסגרת הביקורת.
למַעבר לעמדה, לחצו כאן.
נייר עמדה מקצועי מס' 8 – הבהרה לגבי פטוֹר ממס על דמי שכירות המתקבלים במסגרת עסקות התחדשות עירונית
במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים.
ניירות העֶמדה עוסקים במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, הם יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (9.7.2025) פורסם נייר העֶמדה השמיני בנושא "הבהרה לגבי פטור ממס על דמי שכירות המתקבלים במסגרת עסקאות התחדשות עירונית".
להמשך, לחצו כאן.
תובענה ייצוגית כנגד רשות המיסים בגין גביית מס על החזר דמי ביטוח לאומי
ביום ב, 7.7.2025, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין וייסנשטרן.
להמשך, לחצו כאן.
חיוב במע"מ ובמס הכנסה במכירת דירות מגורים, העברה מלאכותית לבני משפחה, התיישנות, השתק פלוגתא וניכוי מס תשומות בדיעבד
ביום 8.4.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פנחס.
להמשך, לחצו כאן.
דיווח לפי בסיס מזומן, הרחבת חזית וקנס גירעון
ביום 26.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין עמותת ועידת המדעים וההשכלה האסלאמית.
להמשך, לחצו כאן.
בקשה לשמיעת עדוּת בערר מיסוי מקרקעין באמצעות היוועדות חזותית
ביום 25.6.2025 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין משולם ואח'.
עניינה של ההחלטה בבקשתו מיום 11.6.2025 של העורר 1, מר רועי משולם, לשמיעת עדותו באמצעות היוועדות חזותית.
להמשך, לחצו כאן.
תקיפה ישירה של שיקול הדעת השומתי צריכה להיעשות במסגרת ערעור מס הכנסה
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 2128 מיום 28.4.2025 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עו"ד ורו"ח יגאל שגיא.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש שגיא על פסק דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב בתובענה שהגיש נגד רשות המיסים בטענה כי נגבתה ממנו גביית יתר.
במסגרת התובענה, עתר שגיא לסעד הצהרתי כי אכן כך הדבר. אלא שנפסק כי אפילו לשיטתו, היה עליו להגיש תביעה כספית ולא הצהרתית. בנוסף, נפסק, כי בית-המשפט נעדר סמכות עניינית לדון במחלוקת, שעניינה תקיפה ישירה של שיקול דעתה של רשות המיסים.
על רקע זה התקבלה בקשתה של הרשות וניתן פסק-דין המסלק את התובענה על הסף.
המערער, שלא השלים עם פסק-הדין, ערער לבית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גונטובניק (בהסכמת השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה) דחה את הערעור וחִייב את המערער בהוצאות בסך 40,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
בקשת רשות הערעור לבית-המשפט העליון
המערער הגיש בקשת רשות ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון ובצדה הוגשה גם בקשה למתן צו מניעה זמני.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז, דחה את הבקשה בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי אף מבלי להידרש לתשובה (קישור להחלטה).
השופטת ברק-ארז קבעה, כי בקשת רשות הערעור אינה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי"; וכי על אף ניסיונו של המבקש לשַוות לבקשה נופך עקרוני, היא נטועה היטב בעניינם הפרטני של הצדדים ואינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית.
השופטת הוסיפה וציינה, כי לא התרשמה שדחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין. שכּן, הערכאות הקודמות בחנו את כלל טענותיו של המבקש ולא נראה שנפל כל פגם בקביעותיהן המצדיק את התערבותו של בית-המשפט העליון.
המחאת זכות לקבלת החזר מס לעו"ד שסיפק שירות מקצועי
שלשום (8.7.2025) ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין הר שמש.
עניינה של ההחלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2025, במסגרתו דחה בית-המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום בנתניה מיום 26.3.2025.
מקורו של ההליך בכך שחברה הזכאית להחזר מס מהמשיב, מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, המחתה את זכותה לקבלת החזר מס למבקש, עורך-דין שסיפק לה שירות מקצועי. אולם, כאשר המבקש פנה בבקשה לקבל את החזר המס במישרין, על בסיס כתב ההמחאה, הוא נדחה על-ידי המשיב.
להמשך, לחצו כאן.