לוגו אלכס שפירא ושות׳

המחאת זכות לקבלת החזר מס לעו"ד שסיפק שירות מקצועי

שלשום (8.7.2025) ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין הר שמש.

עניינה של ההחלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.5.2025, במסגרתו דחה בית-המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית-משפט השלום בנתניה מיום 26.3.2025.

מקורו של ההליך בכך שחברה הזכאית להחזר מס מהמשיב, מנהל מיסוי מקרקעין נתניה, המחתה את זכותה לקבלת החזר מס למבקש, עורך-דין שסיפק לה שירות מקצועי. אולם, כאשר המבקש פנה בבקשה לקבל את החזר המס במישרין, על בסיס כתב ההמחאה, הוא נדחה על-ידי המשיב.
על רקע זה, הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום נגד המשיב.
בשלב מסוים, לאחַר תחילת ההתדיינות, המשיב הִפקיד את הסכום האמור בחשבון בנק של החברה, וזו הייתה נכונה להעבירו למבקש.
חרף האמור, המבקש עמד על טענתו שהתביעה מחייבת הכרעה, בְּשל כך שהיא מעוררת שאלות עקרוניות.
בית-משפט השלום דחה את התביעה בקבעו כי ההכרעה בהליך הפכה לתאורטית שעה שהסכום אשר אותו תבע המבקש כבר לא נמצא בידי המשיב, כי אם בידי החברה.
המבקש הגיש על כך ערעור לבית-המשפט המחוזי, ואף זה נדחה. בית-המשפט המחוזי הדגיש כי דיון בסוגיה שהפכה לבלתי-ישימה או תיאורטית יתקיים רק במקרים חריגים, וכי המקרה דנן אינו נמנה עִמם.
מכאן בקשת רשות הערעור לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז, דחה את הבקשה ללא צורך בתשובה וללא צו להוצאות (קישור להחלטה).

השופטת ברק-ארז קבעה, כי לאחַר שעיינה בבקשה ובנספחיה, מצאה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, וזאת בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
זאת, בשים לב לכך שלא התרשמה כי הבקשה עומדת באמת המידה המחמירה שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
עוד קבעה השופטת, כי בנסיבות העניין, השְאֵלה שהועלתה על-ידי המבקש הפכה תיאורטית, ודי בכך; וכי לא התרשמה שנגרם במקרה זה עיוות דין.