הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי | דירה במתנה מסבא – האם "דירה יחידה"? | רכישת מכירת מקרקעין בתמורה נמוכה משמעותית משווי השוק | סגירת תיק עוסק במע"מ | ביטול עיכוב ביצוע פתיחת תיק עוסק ליחיד בתחום הנדל"ן | סילוק על הסף של ערר מס שבח ועוד
14/07/2026
הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי
רקע
במבזק מס' 2184 מיום 8.6.2026 דיווחנו על פרסום חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).
נזכיר, כי במסגרת החוק (המהווה תיקון עקיף (מס' 292) של פקודת מס הכנסה) תוקן סעיף 11 לפקודה ונוסף לו סעיף-קטן (ב4) שלפיו מי שהָיה במשך כל שנת-המס תושב "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב",* זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור כאמור בסעיף 11(ב)(1) לפקודה עד לתקרה הקבועה באותה פסקה, ובלבד שאם הוא זכאי באותה שנה לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11, הברירה בידו לבחור באחד מהם.
* "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב שב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק, מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא יישוב אזור קו עימות מזרחי;** (2) בכל הכבישים המובילים ליישוב והיוצאים ממנו – תנועת הסעות תלמידים מותרת ברכב ממוגן ירי בלבד, בהתאם לפרסום משרד הביטחון;**** (3) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (4) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי־כלכלי (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (5) הקמתו אושרה על-פי כל דין.
** "יישוב אזור קו עימות מזרחי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב אשר דירות המגורים בתחומו, כולן או חֵלקן, שוכנות מעל שני קילומטרים מהגדר המסומנת באזור קו עימות מזרחי,*** והכול בקו אווירי.
*** "אזור קו עימות מזרחי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כאזור הממוקם מזרחית לגדר המסומנת במפה שבתוספת, וכל עוד היא עומדת בתוקף בהתאם למדיניות הממשלה.
**** ״פרסום משרד הביטחון״ מוגדר בסעיף 1 לחוק כנתונים המופיעים בפרסומי משרד הביטחון, לעניין מיגון תנועה בהתיישבות (תחבורה ציבורית, הסעות תלמידים וטיולים במרחב איו״ש והבקעה), הידועים ב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק.
נקבע, כי שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע החוק והוא יהיה רשאי, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; וכי בתוך 30 יום מיום פרסום החוק ברשומות יפרסם משרד הביטחון את הפרסום הראשון כאמור בהגדרת "פרסום משרד הבטחון" (ראו לעיל).
תחילתו של החוק נקבעה ליום 1.1.2026 והוא יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2027. עם זאת, שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא תעלינה על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה.
הנחיות למעסיקים ולשכות השירות
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 9.7.2026 פורסמה הנחייתו למעסיקים ולשכות השירות של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים.
למַעבר למסמך, לחצו כאן.
הנפקת אישורי תושבוּת ביישוב מוטב – עדכון להנחייה מיום 27.4.2026
רקע
כידוע, סעיף 11 לפקודת מס הכנסה מַקנה הטבות מס לתושבים שמרכז חייהם בישובים המזכים.
בעבר, לצורך קבלת ההנחה במס, על התושב למלא בקשה לאישור תושבוּת (טופס 1312), לצרף מסמכים מאמתים ולפְנות פיזית לרשות המקומית; ורק לאחַר שהרשות המקומית בדקה ואישרה את דבר התושבוּת (על-גבי טופס 1312א) יכול היה העובד למסור את הטופס למעסיק לשם קבלת ההנחה.
במבזק מיום 8.11.2017 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (המשנה למנהל רשות המיסים) (קישור להנחייה) לפיה הרשות אישרה לרשויות המקומיות לשלוח לתושביהן אישורי תושבוּת במהלך מרוכז, וזאת מבלי שהתושב יצטרך להגיע למשרדיהן ומבלי להגיש טופס בקשה.
להנחייה צוּרף נוסח מעודכן של הטופס (טופס 1312א).
ההבהרה
ביום 27.4.2026 פורסמה הבהרתו של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים ("ההבהרה") (קישור להבהרה).
במסגרת ההבהרה, המופנית לראשי הרשויות המקומיות, הודגש, כי על כל רשות מקומית המנפיקה אישורי תושבוּת, בין אם לאחַר בקשת התושב ובין אם במהלך מרוכז, לבדוק ולמלא בשלמות את כל הפרטים המופיעים באישור התושבוּת כפי שמפורט בטופס 1312א לרבות ציון תאריך תחילת תקופת התושבות ולציין באישור התושבוּת המונפק על ידה את כל התנאים הנדרשים המפורטים להלן: (א) קיים רישום כתושב היישוב במרשם התושבים; (ב) תשלום ארנונה ביישוב; (ג) קיים חשבון מים פעיל; (ד) קיים רישום במחלקת החינוך ביישוב על כך שלפחות אחד מילדי המבקש/ת לומדים במוסד חינוכי (גן, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ו/או תיכון) ברשות המקומית (תנאי זה חל רק לגבי תושבים שיש להם ילדים בגילאים המתאימים).
בנוסף, צוין בהבהרה, כי אישור תושבוּת יונפק לשנת-מס אחת.
ההנחייה
באותו יום 27.4.2026, ובמקביל לפרסום ההבהרה האמורה, פורסמה הנחייתו של רו"ח בוטבול למעסיקים, מְנכּים אחרים ולשכות השרות ("ההנחייה") (קישור להנחייה).
* על המעסיקים להביא לידיעת העובדים הרלוונטיים את תוכן ההנחייה.
במסגרת ההנחייה צוין, כי מספר רשויות מקומיות הנפיקו לתושביהם אישורי תושבוּת לא כפי שנדרש ועל-כן במטרה לאפשר לרשויות המקומיות להיערך לצורך הנפקת אישורי תושבוּת כנדרש הוחלט לאפשר למעסיקים לפעול באחת מהדרכים הבאות: (א) לאשר את מתן הטבת המס בהתבסס על אישור התושבוּת כפי שיוצג (גם אם לא הונפק כנדרש) וזאת עד להגשת אישור תושבוּת תקין ולא יאוחר מיום 30.6.2026; (ב) ככל שבאישור המקורי חסר אישור על חשבון מים פעיל בלבד, ניתן לקבל מתושבי היישובים המוטבים לא יאוחר מיום 30.6.2026 אישור חשבון מים פעיל המתייחס לשנת 2026 וזאת בנוסף לאישור התושבוּת שיוצג על ידיהם ובכך לאשר את מתן הטבת המס.
עוד צוין בהנחייה, כי תושב שהגיש למעסיקו אישור תושבוּת לא תקין ולא מילא את חובותיו הנוספים מול מעסיקו עד ליום 30.6.2026, כלומר לא הציג חשבון מים פעיל לשנת 2026 או לא הציג אישור תושבוּת תקין – על המעסיק לשלול ממנו את הטבת המס שניתנה לו מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה רטרואקטיבית מיום 1.1.2026.
העדכון להנחייה
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 6.7.2026 פורסמה הודעתו של רו"ח בוטבול ("ההודעה").*
* על המעסיקים להביא לידיעת העובדים הרלוונטיים את תוכן ההודעה.
במסגרת ההודעה צוין, כי לנוכח פניות רבות שהועברו לרשות ובמטרה לאפשר לעובדים זמן היערכות נוסף מול מהמעסיקים, הוחלט להאריך את המועדים המופיעים בסעיפים (א) ו-(ב) לעיל מיום 30.6.2026 ליום 31.8.2026.
עוד צוין בהודעה, כי תושב שהגיש למעסיקו אישור תושבוּת לא תקין ולא מילא את חובותיו הנוספים מול מעסיקו עד ליום 31.8.2026 כלומר לא הציג חשבון מים פעיל לשנת 2026 או לא הציג אישור תושבוּת תקין – על המעסיק לשלול ממנו את הטבת המס שניתנה לו מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה רטרואקטיבית מיום 1.1.2026.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מדריך הטבת מס – זיכוי בעד בן-זוג ללא הכנסות
ביום 7.7.2026 פורסם באתר האינטרנט של רשות המיסים "מדריך הטבת מס – זיכוי בעד בן זוג ללא הכנסות" המציג את הטבת המס לה זכאי מי שכלכלת בן זוגו עליו וכיצד ניתן לממשה.
למַעבר למדריך, לחצו כאן.
דע זכויותיך וחובותיך 2025 – חוברת דיגיטלית
במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו, כי רשות המיסים פרסמה את המדריך המלא להגשת הדו"ח השנתי בידי יחידים (דע זכויותיך וחובותיך) לשנת-המס 2025 (קישור למדריך).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המיסים פרסמה חוברת דיגיטלית של המדריך האמור.
למַעבר לחוברת, לחצו כאן.
תקני חשבונאות חדשים
הוועדה המקצועית במוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה שני תקני חשבונאות חדשים:
האחד, תקן חשבונאות מספר 46 בנושא "מכשירים פיננסיים: הכרה, מדידה וגילוי" המבוסס על הוראות פרק 11 לתקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (2025), על הוראות בתקינה הבינלאומית ועל הוראות מסוימות בתקינה האמריקאית לגבי מכשירים פיננסיים (קישור לתקן 46);
השני, תקן חשבונאות מספר 18 (מעודכן 2026) בנושא "דיווח כספי על ידי בתי חולים ציבוריים וקופות חולים" המחליף את תקן חשבונאות (מעודכן 2009) (קישור לתקן 18 המעודכן).
דוח מסכם של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני
פורסם הדוח המסכם של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני (המכוּנה גם ועדת הארביטראז') שמוּנה על-ידי שר האוצר בפברואר 2024.
הצוות כָּלל את עו"ד שלומי הייזלר (מנכ"ל משרד האוצר) (יו"ר הצוות), מר עמית גל (הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון), עו"ד ספיר זינגר (יו"ר הרשות לניירות ערך), עו"ד שי אהרונוביץ (מנהל רשות המיסים), גב' מורן משה חנציס (סגנית הכלכלן הראשי), גב' תמר לוי בונה (סגנית הממונה על התקציבים) ומר גיל כהן (סגן החשב הכללי).
את הצוות ליווה עו"ד דודי קופל (המשנה ליועץ המשפטי של משרד האוצר) וריכז מר איתן ישראלי (מנכ"ל משרד האוצר).
בכתב המינוי נקבע, כי תפקיד הצוות יכלול בחינת האסדרה הקיימת של מכשירי ההשקעה בחיסכון בטווח קצר ובינוני, על מכלול היבטיה, ומיפוי ההיבטים הרגולטורים והמיסויים בה; וכן גיבוש המלצות אודות מתווה האסדרה הראוי ביחס למכשירי ההשקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני באופן שיביא לצמצום הארביטראז' במידת האפשר, לשם קידום התחרות וטובת החוסכים והמשקיעים. עוד נקבע, כי במידה ויש בכך צורך, על הצוות להמליץ על תיקוני החקיקה וההוראות המסדירות הנדרשים לשם יישום ההמלצות.
להורדת הדוח המסכם, לחצו כאן.
להורדת דוח הביניים שפורסם להערות הציבור ביום 13.2.2025, לחצו כאן.
בקשה לפטוֹר מתשלום אגרה בגין ערעור מע"מ לבית-המשפט העליון
ביום 9.7.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פרומר.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין מיום 28.6.2026 בה נדחתה בקשת המערער לפטוֹר מתשלום אגרה.
טענתו העיקרית של המערער היא כי שגה הרשם כשקבע שלא הניח תשתית עובדתית מספקת לצורך ביסוס מצבו הכלכלי הנטען. לטענתו, קיומן של העברות בנקאיות תכופות בסכומים משמעותיים אינו מהווה אינדיקציה ליכולתו הכלכלית אלא להיפך. מדובר בכספי קצבאות שנועדו לכלכלת בני משפחתו.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט מינץ קבע, כי אף אם יקבל את טענת המערער בנוגע להעברות השונות לבני משפחתו, עיון בבקשתו המקורית לפטוֹר מתשלום אגרה מלמד כי היא אינה מבססת חוסר יכולת כלכלית, ולוּ בקירוב, לצורך קבלת פטור כאמור. כך למשל, מלבד דף עו"ש של חשבון הבנק שצורף, לא צורפו תדפיסי כרטיס אשראי ופירוט הוצאות מלא ודפי חשבון של רעייתו עליהם נסמכה בין היתר בקשתו המקורית.
עוד קבע השופט, כי בניגוד לטענת המערער, אף אם הוא מקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, עובדה זו אינה מַקנה כשלעצמה פטוֹר מתשלום אגרה, אלא מהווה אך ראיה לכאורה בלבד להוכחת מצבו הכלכלי.
מכאן אפוא, שאין כל ממש בטענה שלפיה הרשם פָּסק בניגוד להוראות הדין.
סגירת תיק עוסק במע"מ של חברה העוסקת בתחום הבנייה
ביום 9.7.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין הביקאן הבונה בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשת המערערת מכוח סעיף 64(ג) לחוק מע"מ לעכב את ביצוע החלטת המשיב (מנהל מע"מ טבריה) מיום 7.5.2026 בנוגע לסגירת תיק העוסק שלה.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
ביטול עיכוב ביצוע פתיחת תיק עוסק ליחיד בתחום הנדל"ן
החלטה נוספת ניתנה על-ידי השופטת הוד בעניין גואטה.
באותו מקרה, החליט המבקש (מנהל מע"מ) ביום 16.4.2018, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 54 לחוק מע"מ, להורוֹת על פתיחת תיק עוסק למערער. זאת, בעקבות מידע שהתקבל אצל המבקש וכן שימוע שנערך למשיב, מהם עלה כי זה רכש ומכר קרקעות בתדירות המאפיינת עסק.
המשיב הגיש ערעור על החלטה זו ובשל כך, ולאור סעיף 64(ג) לחוק מע"מ, עוכב ביצועה של ההחלטה.
המבקש הגיש לבית-המשפט בקשה להורוֹת על ביטול עיכוב ביצוע החלטתו מיום 16.4.2018 כך שיהיה בידו לפתוח למשיב תיק עוסק ולחייבו, טכנית, בשומה.
בבקשה הובהר, כי המבקש יוציא את השומות באופן טכני בלבד ולא יפעל לגבייתן; וכי ככל שיידחה הערעור המבקש יאריך למשיב את המועד להגשת השגה על השומות תוך 30 ימים מיום קבלת פסק-דין חלוט.
השופטת הוד קיבלה את בקשת המשיב והורתה על ביטול העיכוב כך שבידי המבקש לפתוח למשיב תיק עוסק ולחייבו, טכנית בלבד, בשומה (קישור להחלטה).
דירה במתנה מסבא – האם "דירה יחידה"?
ביום 16.6.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין בורגר ואח'.
להמשך, לחצו כאן.
מכירת מקרקעין בתמורה נמוכה משמעותית משווי השוק
ביום 7.7.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין בארס ואח'.
עניינו של פסק-הדין בשני עררים (שהדיון בהם אוחד) על החלטות המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) שלא לקבל את השוֹוי עליהם הצהירו העוררים לגבי שתי עסקות מקרקעין (849,788 ₪ לגבי כל עסקה) וקבע אותו ל-2,000,000 ₪ לגבי כל עסקה.
יצוין, כי השמאית מטעם המשיב הגישה חוות-דעת ביחס למקרקעין שנמכרו מהן עולה, כי הֶעריכה את שווי המקרקעין בסכום של 1,639,000 ₪.
עוד יצוין, כי במהלך הדיון התברר שבאותו אזור הגיע המשיב להסכמי פשרה בחלקות סמוכות בארבע עסקות שונות ושעסקות אלו לא נלקחו בחשבון במסגרת עסקות ההשוואה בחוות דעת השמאית מטעם המשיב. עם זאת, בסיכומים מטעמו , ציין המשיב, כי הוא מוכן, לפנים משורת הדין, לקחת בחשבון עסקות אלו ולהכניסן לממוצע, כך שלאחַר הוספתן השוֹוי העדכני הוא 1,565,776 ₪.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הווידה עו"ד ע' מן ומר א' כאכון), דחתה את הערר מבלי לחייב את העוררים בהוצאות (קישור לפסק-הדין).
השופטת הוד קבעה, כי עלה בידי המשיב להוכיח כי קיים פער משמעותי בין שווי השוק (1,565,776 ₪) לבין השווי המדוּוח בעסקות מושא הערר ועל-כן על העוררים היה לשכנע כי על אף הפער יש לאמֵץ את השוֹוי המדוּוח ובכלל זאת להוכיח באמצעות ראיות מהימנות היעדר יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה וכי פעלו בתום-לב.
העוררים, הוסיפה השופטת, לא הרימו נטל זה ולמעשה לא עשו דבר לשם תמיכה בטענתם; ומשכך, המשיב היה רשאי להתעלם מהשוֹוי המוצהר ולשום את התמורה לפי התמורה הצפויה במכר בשוק חופשי בעסקה מרצון, דהיינו לפי 1,565,776 ₪.
השופטת הוד הוסיפה וקבעה, כי כל צד יישא בהוצאותיו, וזאת מהטעם שהערר אמנם נדחה והמחיר המוצהר לא התקבל, אך הייתה הצדקה בהגשת הערר היות שהמשיב הפחית הן בחוות-הדעת מטעמו והן בסיכומים שהגיש בצורה משמעותית את סכום השומות.
תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותה של השופטת הוד לכך שעסקות ההשוואה שנכללו בחוות-הדעת השמאית מטעם המשיב כללו עסקות שלגביהן נחתמו הסכמי פשרה עם המשיב ולנפקותן של אותן עסקות (ראו פס' 20 ואילך).
סילוק על הסף של ערר מס שבח
פסק-דין נוסף של ועדת-הערר ניתן באותו יום (7.7.2026), וזאת בעניין ח'טיב.
תמצית העוּבדות היא כדלקמן:
ביום 15.8.2013 הוגשה למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) הצהרה על מכירת זכויות במקרקעין בין דיאב רושרוש (המוכר) לבין ראיף וגרייס חנות (הרוכשים).
ביום 9.7.2014 הגישו העוררים, עו"ד עמראן ח'טיב (ב"כ המוכר) וראיף חנות בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין ובמסגרתה ביקשו לתקן את יום הרכישה ל-8.9.1950.
ביום 18.7.2014 ניתנה החלטת המשיב, לפיה לא ניתן לדון בבקשה לתיקון השומה ללא המצאת מסמכים והוכחות ובהתאם נדרשו מסמכים שונים מהעוררים.
ביום 25.8.2014 המציאו העוררים חלק מהמסמכים שנדרשו.
ביום 14.3.2015 הגישו העוררים בקשה למתן החלטה בבקשת התיקון שהוגשה בשנת 2014 ובתשובה, ביום 20.3.2015 ניתנה החלטת המשיב לפיה "אין מה להוסיף על החלטתי מיום 18/7/14". החלטה זו למעשה דחתה את בקשת העוררים למתן החלטה, תוך הפניָיה חוזרת לדרישה להמצאת כל המסמכים המפורטים בהחלטה מיום 18.7.2014 כתנאי לדיון בבקשה.
ביום 5.6.2025, בחלוֹף למעלה מעשור מהחלטת המשיב, הגישו העוררים בקשה להארכת מועד לתיקון שומה, בטענה כי זו הדרך היחידה לקבל החלטה בבקשה לתיקון ומה משנת 2014.
ביום 22.6.2025 ניתנה החלטת המשיב במסגרתה נדחתה הבקשה. מכאן הערר.
המשיב הגיש בקשה לסילוק הערר על הסף, וזאת הן מהטעם שהערר לא הוגש על-ידי בעל הדין הנכון (המוכר) אלא על-ידי עורך דינו (עו"ד עמראן ח'טיב), הן מהטעם שהערר לא כולל פירוט מלא של השתלשלות האירועים וזאת באופן שעלול להטעות את הוועדה והן מהטעם שהערר הוגש באיחור בלתי-סביר ושהבקשה שהגישו העוררים ביום 5.6.2025 היא ניסיון פסול להאריך את המועד להגישערר על החלטה מהותית משנת 2015.
ועדת-הערר (יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד וחברי הוועדה עו"ד ע' מן ומר א' כאכון) קיבלה את בקשת המשיב והורתה על סילוק הערר על הסף (קישור לפסק-הדין).
היטל עובדים זרים
לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין איתן אמי – עובדים זרים לבניין בע"מ.*
* יצוין, כי בסיפא של פסק-הדין מצוין כי הוא ניתן ביום 28.1.2026, אך להבנתנו פסק-הדין ניתן ביום 12.11.2017.
עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורי מס שהגישה המערערת ביחס לשלוש שומות שנקבעו לה על-ידי המשיב (פקיד-שומה רחובות) ביחס לשנות-המס 2013-2005.
הסוגיה המרכזית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא חבותה של המערערת בהיטל עובדים זרים מכוח חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 ("חוק ההיטל") כמו גם השְאֵלה האם פסק-הדין שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רצון, ואוּשר על-ידי בית-המשפט העליון,* חל על המערערת. זאת, בין היתר, לאור העובדה, כי המערערת הייתה צד להסדר מחוֹדש ספטמבר 2011 לפיו הכרעת בית-המשפט בעניין רצון תחול גם על נישומים שלא הצטרפו רשמית להליך.
* במבזק מיום 17.9.2014 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רצון (קישור לפסק-הדין). נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בחמישה-עשר ערעורי מס הכנסה שהדיון בהם אוחד מאחַר שכולם העלו שאלה משפטית זהה: האם בדין הוציא המשיב (מספר פקידי שומה) שומות למערערים שהעסיקו עובדים בעלי נתינוּת זרה, בהתאם לרישיון עבודה תקף, ואשר שהו בישראל במשך כל תקופת עבודתם מעל ל-183 יום בכל שנת-מס, בגדרן נדרשו המערערים לשלם היטל בגין העסקת עובדים זרים מכוח חוק ההיטל. לטענת המערערים, ההיטל אינו חל עליהם שכּן עובדיהם נחשבים לתושבי ישראל וממילא אין לחייבם בתשלום ההיטל האמור. בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין) וקבע, כי עובד זר, המועסק בישראל מכוח חוק עובדים זרים ומקבל היתר לשהייה מוגבלת בישראל על-פי חוק הכניסה לישראל – אינו תושב ישראל, וממילא על מי שמעסיקו חלה חובת תשלום ההיטל.
על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-המשפט העליון וביום 6.7.2015 פורסם פסק-הדין בגדרו נדחה הערעור (קישור לפסק-הדין).
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).
הגדלת שיעור הניכוי במקור בְּשל ליקויים במס הכנסה ובמע"מ
לאחרונה פורסמה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין סטולרמן הובלות ולוגיסטיקה בע"מ.
ביום 9.10.2023 פנתה המבקשת למשיב 1 (פקיד-שומה חיפה) בבקשה להאריך את תוקפו של אישור ניכוי המס במקור של המבקשת, אשר עמד באותה העת על שיעור של 5% מכּל תקבוליה ואשר תוקפו פקע ביום 30.9.20232.
במענה לפנייה זו השיבו המשיבים, כי קיימים למבקשת ליקויים במס הכנסה ובמע"מ – הגשת דו"ח כספי לשנת 2022 שאיננו מבוקר בנושא ספקים, אשר סומן "כדוח סתמי"; קיום קביעה ואי הגשת דו"ח תקופתי מפורט למע"מ לחודש יוני 2023.
ביום 9.10.2023 חידש המשיב 1 למבקשת את אישור ניכוי המס במקור והעמידו על שיעור של 5% עד ליום 30.11.2023.
ביום 30.11.2023 פקע האישור וביום 18.12.2023 התקבלה החלטה על-ידי המשיב 1 שלא לחדש את אישור ניכוי המס במקור למבקשת שעמד, כאמור, על 5% ולהעמידו על שיעור של 20% הקבוע בתקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות בניה והובלה), התשל"ד-1973.
ביום 14.1.2024 הגישה המבקשת לבית-המשפט בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה עתרה כי בית-המשפט יורה למשיבים "להימנע מלהוסיף ולמנוע מהמבקשת אישור מניכוי מס במקור מכל תקבוליה".
בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
תשומת לבכם, בין היתר, להתייחסותה של השופטת לחוות דעתה של רואת החשבון המבקרת של המבקשת בהתייחס לליקוי הנוגע לדוח הכספי לשנת 2022 (פס' 48 ואילך).