הבהרה להבהרה בנושא הוראת-השעה | דיווח למערכת "תרומות ישראל" | זיכוי בגין תרומות במסגרת תלוש השכר | הטבות לחיילי המילואים הלוחמים | שיעור המס במכירת מניות של איגוד מקרקעין | ביטול אישור פקיד-שומה לגבי קיזוז הפסדים ועוד
25/11/2025
הבהרה להבהרה בנושא הוראת-השעה
במבזק מס' 2154 מיום 13.11.2025 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הבהרתו של רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, ביחס להוראת-השעה.
אתמול, 24.11.2025, פורסמה הבהרה נוספת בנושא (הבהרה להבהרה) על-ידי רו"ח יניב כהן, סמנכ"ל בכיר למיסוי מקרקעין ברשות.
להמשך, לחצו כאן.
בעלי עסקים שספגו נזק ישיר במלחמה עם איראן יכולים להגיש תביעה לפיצויים במסלול הוצאות מזכות בחודשים יולי-אוגוסט 2025
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
בעלי עסק זעיר יוכלו לדַווח על פיצויי מלחמה, דמי מילואים או דמי לידה
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
דיווח למערכת "תרומות ישראל"
שלשום (23.11.2025) פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 11/2025 בנושא "דיווח למערכת 'תרומות ישראל'".
להמשך, לחצו כאן.
זיכוי בגין תרומות במסגרת תלוש השכר
במקביל לפרסום הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 11/2025 בנושא "דיווח למערכת 'תרומות ישראל'", פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 12/2025 בנושא "מתן זיכוי לפי סעיף 46 על ידי מעסיק לעובדיו, באמצעות תלוש שכר" המחליפה את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 7/2012 בנושא "אישור למעביד למתן זיכוי לפי סעיף 46 לעובדיו, באמצעות תלוש שכר".
להמשך, לחצו כאן.
נקודות זיכוי והגדלת התגמול המזערי לחיילי המילואים הלוחמים
שלשום, 23.11.2025, פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283), התשפ"ו-2025 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון, נוסף סעיף 39ב לפקודת מס הכנסה שלפיו בחישוב המס של יחיד ששירת שירות מילואים* כלוחם** 20 ימים ומעלה בשנת-המס שקָדמה לה ("שנת-המס הקודמת") יהיה זכאי זכאי ל-3/4 נקודת זיכוי בתוספת 1/4 נקודת זיכוי בעד כל חמישה ימים נוספים של שירות לאחַר היום ה-20 ובלבד שסך נקודות הזיכוי לא יעלה על ארבע נקודות זיכוי.
* המונח "שירות מילואים" מוגדר בתיקון "כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008".
** המונח "לוחם" מוגדר בתיקון "לפי פקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955".
זאת, בתחולה מיום 1.1.2026.
עם זאת, לגבי התקופה שמיום 1.1.2026 ועד ליום 31.12.2027, יהיה יחיד ששירת שירות מילואים כלוחם זכאי לנקודות זיכוי כמפורט להלן:
-
שירת שירות מילואים כלוחם בין 30 ל-39 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי ל-1/2 נקודת זיכוי;
-
שירת שירות מילואים כלוחם בין 40 ל-49 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי ל-3/4 נקודת זיכוי;
-
שירת שירות מילואים כלוחם למעלה מ-50 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי לנקודת זיכוי אחת בתוספת 1/4 נקודת זיכוי בעד כל חמישה ימים נוספים של שירות לאחַר היום ה-50 ובלבד שסך נקודות הזיכוי לא יעלה על ארבע נקודות זיכוי.*
* כך, למשל, מי שישרת 110 ימים ומעלה יקבל 4 נקודות זיכוי.
עוד נקבע בתיקון, כי שיעור "התגמול המזערי" (כהגדרתו בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי) אשר הוגדל במסגרת הוראת-השעה שנכללה בתיקון 253 לחוק הביטוח הלאומי מ-68% משכר הבסיס (המהווים כ-7,000 ₪) ל-95% משכר הבסיס (המהווים כ-9,600 ₪), ייוותר 95%.
דהיינו, הוראת-השעה שאמורה הייתה להסתיים בתום שנת 2025 תהפוך להוראת קבע.
שיעור המס במכירת מניות של איגוד מקרקעין שבבעלותו בניין מאושר
ביום 10.11.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
ביטול אישור פקיד-שומה לגבי קיזוז הפסדים
לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין אילן פלג וחווית הרוכבים בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורים שהוגשו על שומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה נתניה) למערערים והדיון בהם אוחד.
עניינו של הערעור הראשון שהוגש על-ידי מר אילן פלג ("המערער") בהחלטתו של המשיב לבטל את אישור קיזוז הפסדים שנתן למערער ביום 15.9.2019 על-מנת שזה יעבירו למנהל מיסוי מקרקעין.* זאת, בעקבות טענת המערער כי נוצר לו הפסד הון מאובדן השקעת הבעלים שלו בחברת חווית הרוכבים בע"מ, המערערת 3 ("החברה"), אשר בבעלות המערער ואשתו ("המערערת").
* המדובר בטופס 1271/א.
לטענת המערער, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה דחה את הדיווח שהוגש לו כמו גם את ההשגה ועל-כן המערער הגיש ערר לוועדת-הערר ובמקביל פנה למשיב בבקשה לקבל אישור לקיזוז הפסדים לאחַר שהחברה רשמה הכנסה ממחילת חוב בהתאם לסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה.
עוד טען המערער, כי המשיב בדק את טענותיו וחתם על האישור לקיזוז הפסדים ובעקבות זאת ערר מס השבח שהוגש לוועדת-הערר נמחק בהסכמה. ברם, מאוחר יותר החליט המשיב לבטל את האישור לגבי זכאותו של המערער לקיזוז הפסדים.
לטענת המערער, אין הצדקה לביטול האישור שניתן לאחַר בדיקות לא כל שכּן בחלוֹף שנתיים, ומדובר בהחלטה שלטונית חתומה ומאושרת.
עוד טען המערער, כי הסתמך על אישור קיזוז ההפסדים שניתן לו וכי ביטול האישור בחלוֹף שנתיים גרם לפגיעה בזכותו הדיונית במיסוי מקרקעין, שכּן מששומת מס השבח הפכה לסופית ואין עליה זכות להשגה או ערעור, ידיו קשורות לאחַר שמשך בהסכמה את הערר שהגיש.
עניינו של הערעור השני בשומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב למערער ולמערערת בגין הכנסה מהפרשי הון בלתי-מוסברים של כ-2.7 מיליון ₪.
ואילו עניינו של הערעור השלישי בשומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב לחברה בגין אי-התרת הוצאות לצורכי מס וביטול תיאום הכנסות.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעורים ברובם (קישור לפסק-הדין).
חלק הארי של פסק-הדין נסוב סביב הערעור הראשון, דהיינו ביחס להחלטת המשיב לבטל את אישור קיזוז ההפסדים שניתן למערער.
בעניין זה, קבעה השופטת הוד, כי לא נפל פגם בהחלטה האמורה.
לדבריה, האישור שניתן למערער בשנת 2019 היה אישור זמני והמשיב היה מוסמך לבחון האם יש מקום להותירו על כנו אם לאו. משלא הוכח, כי מדובר בחוב שהפך לחוב אבוד בשנת 2016 כטענת המערער, הרי שלא נפל פגם בהחלטת המשיב בנוגע לביטול האישור.
וכך, בין היתר, קבעה השופטת:
"לא עלה בידי המערער להוכיח, כי בשנת 2016 אבדו הסיכויים לגביית החוב מהחברה וכי בנסיבות אלו הוא מחל לה על החוב. בין היתר, לא הוגשה חוות דעת כלכלית אשר תומכת בטענה בדבר אי יכולת החברה לפרוע את חובה. המערער לא הוכיח, כי עמד טעם מסחרי כלשהו בבסיס מחילת החוב לחברה. מצאתי, כי מחילת החוב היא תולדה של הרצון לקזז הפסדים בשל חיובו של המערער במס שבח. כמו כן, לא שוכנעתי, כי נפלו פגמים בהליך בפני המשיב אשר היה מוסמך לבטל את האישור הזמני וככל שנפלו פגמים כאמור, הרי שהם רופאו במסגרת ההליך שלפני.
לפיכך מצאתי, כי כדין קבע המשיב שמדובר בעסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה. מצאתי, כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב בנוגע לביטול אישור קיזוז הפסדים" (פס' 115-114).
בקשה לעיכוב ביצוע של ביטול רישום עוסק מורשה
ביום 26.10.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין מ. חטיב כבישים והסעות בע"מ.
בתמצית נציין, כי ביום 1.1.2020 נרשמה המערערת במשרדי המשיב כעוסק בענף של עבודות שטח, צביעה וסימון.
ביום 2.1.2025 נשלחה אליה הודעה בדבר כוונת המשיב לבטל את רישומה כעוסק. בהמשך, נשלח למערערת מייל לפיו היא חשודה בהפצה וניכוי של חשבוניות פיקטיביות.
המערערת התבקשה לתאם שימוע ולהעביר חומרים. ואילו בשימוע שנערך למערערת עלה חשד ממשי לפעילות בלתי-חוקית והפצת חשבוניות פיקטיביות.
ביום 26.6.2025 ניתנה החלטת המשיב לבטל את רישום עוסק המורשה של המערערת.
המערערת הגישה ערעור על ההחלטה וכן בקשה לפיה בית-המשפט יורה על עיכוב ביצוע החלטתו האמורה של המשיב.
מנגד, המשיב הגיש בקשה להותיר את החלטתו על כנה עד להכרעה בערעור.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את בקשת המערערת והורה על עיכוב החלטת המשיב לעניין סגירת תיק העוסק של המערערת עד להכרעה בערעור או מתן החלטה אחרת בעניין מהנימוקים שיפורטו (קישור להחלטה).
השופטת הוד בָּחנה את החומר שהוצג הפניה כמו גם את טענות הצדדים וקבעה, כי אף שקיים בסיס מסוים לחשדותיו של המשיב, הרי שבשלב זה לא ניתן לומר, כי מדובר בחשש מבוסס דיו, על סמך צֶבֶר ראיות מספק, שיש בו כדי להצדיק את שימושו של בית-המשפט בסמכותו ולהורוֹת על הותרת תיק העוסק של המערערת סגור עד להכרעה בערעור ובטרם נשמעו ראיות. "בעניין זה חשוב לזכור, כי ברירת המחדל היא, כי במקרה בו הוגש ערעור הרי שהחלטת המשיב בנוגע לסגירת תיק עוסק תעוכב" [ההדגשה במקור – א' ש'] (פס' 31).
עוד קבעה השופטת, כי רפורמת חשבוניות ישראל מספקת כלי יעיל ופחות פוגעני המהווה איזון ראוי בין האינטרסים השונים בנסיבות המקרה דנא. "בשנת 2023 אושר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024) (להלן: 'חוק ההתייעלות'). במסגרת חוק ההתייעלות, תוקן חוק מס ערך מוסף והוסדרה רפורמת חשבוניות ישראל. סבורני, כי במקרה בו עסקינן בידי המשיב להגן על הקופה הציבורית באמצעות המנגנון שנקבע במסגרת מודל חשבוניות ישראל שנועד להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. באמצעות המנגנון האמור, יהיה בידי המשיב לבחון את העסקאות הרלוונטית באופן ספציפי ומבלי לפגוע במערערת בדרך קשה של הותרת תיק העוסק שלה סגור" [ההדגשות שלי – א' ש'] (פס' 34).
פיצול פיזי ורעיוני במכירת נחלה חקלאית
ביום 6.1.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין אביבי.
עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו העוררים על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) לדחות את השומות העצמיות שהגישו בקשר למכירת נכס במושב מגן שאול המורכב מנחלה בשטח 2,994 מ"ר בחלקה א' ועליה בית מגורים בגודל 93 מ"ר וכן שטחים חקלאים שאינם בחזקת המוכרת, לא מעובדים ולא סמוכים לנחלה. על-פי התכנית שחלה על השטח ניתן לבְנות על החלקה 3 יחידות דיור בשטח כולל של 650 מ"ר (500 מ"ר לשימוש עיקרי ו-150 מ"ר שטחי שירות) ו-2 יחידות אירוח.
במסגרת השומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב לעוררים, עָרך המשיב פיצול פיזי ופיצול רעיוני וחילק את החֵלקה הנמכרת לשניים: חלק בנוי הפטוּר ממס שבח וחלק פנוי החייב במס, כאשר לטענתו החֵלק הפנוי שפוצל במסגרת הפיצול הפיזי לא חוסה תחת הפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין.
לטענת העוררים, הפְּסיקה אינה מפרטת צעד אחד צעד את דרך החישוב אלא קובעת הצדקה לפיצול פיזי בעוד שהחוק מפַרט במפורש את דרך החישוב. משכך, אין חשיבות, לשיטתם, לשאלה אם זכויות הבנייה הנוספות שייכות לחֵלק הבנוי או לחֵלק הפנוי ויש להעניק להם את הפטוֹר ממס שבח עד התקרה הקבועה בסעיף 49ז לחוק.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד, דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).