איגרות-חוב – האם "ניירות ערך" לעניין חוק מע"מ? | רווח ממכירת שתי דירות מגורים על-ידי אב ובנו – הכנסה פירותית בידי האב | סיווג כ"דירת מגורים מזכה" ופיצול יום ושווי הרכישה בעקבות היוון חכירה | חובת דיווח על תרומות למערכת התרומות הדיגיטליות ועוד

הָחל משנת 2026: כל תרומה לעמותה המַקנה זיכוי במס תדוּוח למערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המיסים

ביום 10.7.2025 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
להמשך, לחצו כאן.

---

החלת חובת הגשת דוח תקופתי מפורט למע"מ על עוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על 500,000 ₪

רקע

כידוע, כחלק מהמלחמה בהון השחור בכלל, ובתופעת הוצאת חשבוניות מס שלא כדין בפרט, נקבעה בחוק מע"מ חובה על עסקים אשר עומדים בתנאים המפורטים בסעיף 69א(ז) לחוק האמור לבצע דיווח מפורט חודשי.*

* הכַּוונה לקובץ המשודר לרשות המסים הכולל את כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, כל חשבוניות המס שהעוסק קיבל, וסכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהוציא או שקיבל, הכול לעניין תקופת הדיווח הכלולה בדוח.

סעיף 69א(ז) לחוק מע"מ קובע את התנאים שבהתקיימם עוסק חייב בהגשת דיווח מפורט. בין השאר, קבוע בסעיף הרף המזערי של מחזור עסקאות המחייב בהגשת הדוח המפורט. בהתאם לפסקה (1), חובת הדיווח חלה על מי שמחזור העסקאות שלו עומד על 2.5 מיליון ₪, או שחלה עליו חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה (אף אם מחזוֹר עסקאותיו נמוך מהרף האמור). ואילו בהתאם לפסקה (2), חובת הדיווח חלה על מי שמחזוֹר העסקאות זה עומד על 1.5 מיליון ₪, ומתקיימים לגביו אחד התנאים הקבועים באותה פסקה, המתייחסים לחובות שונות החָלות עליו או לאופן רישומו כעוסק לפי החוק.

התיקון במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב

ביום 27.3.2025, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2123 (קישור למבזק), פורסם ברשומות החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 ("החוק להשגת יעדי התקציב" או "החוק") (קישור לחוק).
נזכיר, כי בגדרו של החוק להשגת יעדי התקציב נכללו מספר תיקוני חקיקה ובכללם תיקון עקיף מס' 64 לחוק מע"מ.
במסגרת תיקון זה, הורחבה חובת הגשת הדיווח המפורט הקבועה בסעיף 69א(ז) לחוק מע"מ וזו הוחלה על כל עוסק שמחזוֹר עסקאותיו השנתי עולה על חצי מיליון ₪ (נותרה על כנה החלופה שלפיה חלה על העוסק חובה לנהל פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודה).
בנוסף, נמחקה פסקה (2) שבסעיף 69א(ז) לחוק שצוינה לעיל.
תחולתו של סעיף 69א(ז) לחוק מע"מ, בנוסחו המתוקן, נקבעה ליום 1.9.2025, וזאת לגבי דוח שהוגש הָחל ביום 1.10.2025 ואילך.

הודעת רשות המיסים

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (13.7.2025) פורסמה הודעת רשות המיסים לפיה הָחל מהדיווח התקופתי למע"מ לחודש ספטמבר 2025, שאותו יש להגיש בחודש אוקטובר 2025, חלה חובה על כלל העוסקים במשק, עצמאים וחברות, שמחזור עסקאותיהם עולה על 500,000 ₪, להגיש דיווח תקופתי מפורט למע"מ.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

תזכיר חוק לתיקון סעיף 11 לפקודת מס הכנסה (הטבות מס לתושבים של יישובים מוטבים)

ביום 11.7.2025 פורסם תזכיר חוק לעדכון הטבות מס ליישובים (תיקון והוראות שעה), התשפ"ה-2025 ("התזכיר") (קישור לתזכיר).

בגדרו של התזכיר, מוצע לתקן את הגדרת המונח "יישוב מוטב" שבסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, כך שהתנאי לסיווּגו של יישוב כ"יישוב מוטב" כאמור ולפיו "אוכלוסייתו מונה פחות מ-85,000 תושבים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" יתוקן כך שמספר התושבים המירבי יהיה 100,000.
זאת, על-מנת לאפשר צמיחה טבעית של יישובים ולא להביא לכך שצמיחה כאמור תביא לשלילת ההטבה מתושבים של יישובים מוטבים, רק בְּשל הגידול הטבעי שלהם כאמור.

עוד מוצע בתזכיר לקבוע הוראת-שעה שתחול עד סוף שנת-המס 2029, כי מי שהיה במשך כל שנת-המס תושב ישוב הסמוך לחבל תקומה,* יוקנה לו באותה שנה זיכוי ממס בשיעור 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 146,640 ₪ (נכון לשנת-המס 2025); וכי מי שזכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11 לפקודה, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

* לעניין זה, מוצע להגדיר את המונח "ישוב הסמוך לחבל התקומה" כיישוב אשר ביום חקיקת חוק לעדכון הטבות מס ליישובים (תיקונים שונים והוראות שעה), התשפ"ה-2025 היה יישוב הסמוך לחבל התקומה כמשמעו בפרק ד' לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה-2025.

---

סיווג כ"דירת מגורים" ופיצול יום ושווי הרכישה בעקבות היוון חכירה

ביום 1.7.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אסולין.

עניינו של פסק-הדין בערר שהגיש העורר על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים) בגדרהּ נדחתה השגת העורר על שומת מס שבח שהוּצאה לו בעקבות מכירת מקרקעין שלגביהם טען העורר כי מדובר ב"דירת מגורים מזכה" ולפיכך הוא זכאי לפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49(א) לחוק מיסוי מקרקעין, או, לחלופין, לחישוב ליניארי מוטב לפי סעיף 48א(ב2) לחוק.
זאת, לפחות ביחס לחֵלק המיוחס למבנה הקיים.
לעמדת המשיב, העורר מושתק ומנוּע מלטעון כעת, בניגוד להצהרותיו ולהתנהלותו בהליכים קודמים, כי מדובר בדירת מגורים, וזאת לצורך קבלת פטוֹר ממס שבח בלבד, בעוד שבעבר לא טען כך ולא הציג את הנכס ככזה. עוד טען המשיב, כי העורר לא הציג כל ראיה – ולוּ קלושה – המלמדת כי נעשה שימוש בנכס למגורים בתקופה הנטענת. נהפוך הוא: על פי בחינת הנתונים שבידיו, ובפרט הצהרות ההון שהגיש העורר לפקיד-השומה לאורך השנים, עולה כי הנכס לא יועד למגורים ולא שימש בפועל למגורים לאורך כל תקופת השבח. בנוסף, טען המשיב, כי מבּחינה פיזית, מדובר במבנה הרוס ונטוש, שלד בטון בעל קירות מבטון ובלוקים, מחופה טיח חרוך ומתקלף, נטול צבע, ללא חלונות, תשתיות מים, חשמל או גז, ותקרתו הרוסה וחשופה; וכי הנכס נעדר לחלוטין את המאפיינים הפיזיים הנדרשים לשם סיוּוגו כדירת מגורים, כגון: מטבח, חדר רחצה, שירותים וחדרי שינה, ומכאן שאין לראות בו "דירת מגורים מזכה".

מחלוקת נוספת בין הצדדים התגלעה ביחס לטענת העורר לפיה יש לייחֵס, לעניין חישוב מס השבח, שליש מהתמורה לרכישת זכויות החכירה במקרקעין בשנת 1976 ושני שלישים מהתמורה לרכישה בשנת 2016 מרשות מקרקעי ישראל במסגרת "מבצע ה"ב".*

* אין חולק, כי בשנת 2010 שילם העורר דמי היוון לרמ"י, כך שבשנת 2016 היו כבר בידי העורר זכויות חכירה מהוּונות.

לטענת המשיב, לעונת זאת, יש לייחֵס ערך יחסי בשיעור 95% לרכישה הראשונה משנת 1976.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברי הוועדה שמאית המקרקעין א' אקשטיין ורו"ח ש' מדהלה), דחה את הערר ביחס לסיווג הדירה כ"דירת מגורים מזכה" וכנגזר מכך לזכאותו של העורר לפטוֹר ממס שבח או חישוב ליניארי מוטב והחזיר את הדיון במחלוקת השנייה למשיב עֵקב היעדר תמונה עובדתית מלאה (קישור לפסק-הדין).

---

רווח ממכירת שתי דירות מגורים על-ידי אב ובנו – הכנסה פירותית בידי האב

ביום 7.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין טויטו.
להמשך, לחצו כאן.

---

איגרות-חוב – האם "ניירות ערך" לעניין חוק מע"מ?

ביום 7.7.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קרונה רזין (2016) בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

---

תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים

ביום 8.7.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין סטולרמן הובלות ולוגיסטיקה בע"מ.

המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית ("בקשת האישור") כנגד מנהל מע"מ, בגדרהּ נטען, כי המשיב פועל בניגוד לסעיף 91 לחוק מע"מ בכך שחרף הגשת ערעור על תשלום חוב מע"מ, המקפיא את תשלומו, פועל המשיב לגבייתו ומטיל קנסות פיגורים.
עוד טענה המבקשת, כי היות שהמשיב הֵחל לנקוט נגדה בהליכי אכיפה וגבייה בגין חוב שהוקפא עֵקב הגשת הליכי ערעור, ועל-מנת לעצור את מרוץ הקנסות, היא שילמה ביום 8.2.2024 את קנס הפיגורים שנצבר עד לאותו מועד בסך 22,557 ₪.
לשיטת המבקשת, ההליך ראוי להתברר כתובענה ייצוגית כנגד רשות בהתאם לפרט 11 לתוספת השנייה לחוק; והתובענה מעלה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה.
במסגרת הבקשה לאישור, הגישה המבקשת בקשה להורוֹת למשיב להשיב על שאלון ולגלות מסמכים ונתונים ספציפיים ("בקשת הגילוי").

בית-המשפט, מפי השופט א' באומגרט, דחה את הבקשה לאישור (קישור להחלטה).

השופט באומגרט קבע, כי עיון בבקשת האישור אינו מלמד שהונחה התשתית הראייתית הראשונית לקיומה של קבוצה ועניינה של הבקשה במקרה הפרטני של המבקשת בלבד וזו אינה מַצביעה, גם לא באופן ראשוני, על קיומה של קבוצה.
השופט הוסיף וציין, כי עיון בבקשת הגילוי מעלה שלמעשה מטרתה הוא להוכיח קיומה של קבוצה וכן את עילת התביעה, "כלומר, המדובר במסע דייג שמטרתו להוכיח קיומה של קבוצה לאחר הגשת בקשת האישור, שעה שהיה על המבקשת להיערך לכך עובר להגשת בקשת האישור" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'] (פס' 16).

---

החלטות ועדות-ערר לענייני קורונה וחרבות ברזל

פורסמו 2 החלטות של ועדות-הערר בנושא חרבות ברזל:

• ההחלטה בעניין מ. סלאיימה למסחר כללי בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין בלומס הולדינגס בע"מ (קישור להחלטה).