איגרות-חוב – האם "ניירות ערך" לעניין חוק מע"מ?

ביום 7.7.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קרונה רזין (2016) בע"מ.

המערערת הגישה ערעור לבית-המשפט שעניינו, בין היתר, בשאלה האם איגרות-חוב שהנפיקה המערערת מהוות "ניירות ערך" כהגדרתם בחוק מע"מ, דהיינו "כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לרבות ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או על פי חוק מיוחד, ולרבות מניות שלא הוצאו בסדרה".
לעמדת המערערת, מדובר ב"ניירות ערך", ועל כן העִסקה שבה הונפקו פטורה ממע"מ.
המשיב (מנהל מע"מ אזור השרון), לעומת זאת, סובר, כי איגרות-החוב שהונפקו אינן "ניירות ערך" ועל כן העִסקה חייבת במע"מ.

במסגרת כתב התשובה לערעור, ציין המשיב, כי קיבל מרשות ניירות ערך את עמדתה בקשר לשאלה הנ"ל. עם זאת, הוא טען, כי ה"התייחסות היא ודאי פנימית, חסויה על פי דין, ובעניינינו, חל בעניינה חיסיון עורך דין לקוח ואף מוגנת לפי חוק חופש המידע [...] עוד יציין המשיב, כי ההתייחסות ניתנה תוך הסתייגות מהגשתה לבית המשפט או העברתה לצד ג' [...]".

בעקבות זאת, הגישה המערערת בקשה לגילוי מסמכים – תכתובת הדוא"ל שבין המשיב לבין רשות ניירות ערך. לדידה, עומדת לה הזכות לעיין בעמדת רשות ניירות ערך, ואי-גילוי העֶמדה יקפח את זכותה להליך הוגן.
המשיב הגיש את תשובתו לבקשה. בתשובה לבקשה טען המשיב, כי המסמכים אינם רלוונטיים לבירור הערעור, כי אין בידו עמדה סדורה של רשות ניירות ערך וכי מדובר בהתייעצות בתכתובת דוא"ל בין המחלקה המשפטית של המשיב למחלקה המשפטית ברשות ניירות ערך, הן לבחינה עקרונית רוחבית של הסוגיה והן ביחס לטענות המערערת.
לדידו, התייחסות רשות ניירות ערך חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, שהוא חיסיון מוחלט שלא ניתן להסירו. כמו כן, רשות ניירות ערך נתנה התייחסותה תוך הסתייגות מהעברתה לצדדים שלישיים.
המערערת הגישה תגובה לתשובה בה חזרה על טענותיה והגיבה לטענות המשיב.

ביום 2.4.2025 התקיים דיון קדם משפט בערעור במסגרתו גם נדוֹנה הבקשה.
במסגרת הדיון חזרה ב"כ המשיב על הטענה כי לא ניתן לגלות את המסמכים עֵקב קיומו של חיסיון עו"ד לקוח.
יצוין, כי במסגרת הדיון שאל בית-המשפט את ב"כ המשיב האם מדובר בחיסיון מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי, אלא שב"כ המשיב השיבה כי מדובר בחיסיון עו"ד-לקוח.
בתום הדיון ניתנה החלטת בית-המשפט שבה צוין, בין היתר, כדלקמן: "ב"כ המשיב הודיעה כי תפנה לרשות ניירות ערך בנוגע לגילוי עמדתה/תכתובות בין הצדדים לבית המשפט. במקרה שבו תהא התשובה שלילית, יגיש המשיב עד לתאריך 15.5.2025 הודעה מטעמו בה יפרט מדוע לדידו חל על העמדה/תכתובות חיסיון עו"ד לקוח ומדוע חל חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטיים, בהינתן שרשות ניירות ערך אינה משמשת כב"כ המשיב ושהפנייה לרשות ניירות ערך נעשתה ככל הנראה לאחר או במקביל להודעה על מחיקת הערעור הראשון. בהקשר זה, ייתכן כי על מנת לבחון את השאלה, האם אכן מדובר במסמכים שהוכנו לקראת הליכים משפטים בהתאם להלכה הפסוקה, בית המשפט יורה על מסירת המסמכים לעיונו."

ביום 6.6.2025, לאחַר קבלת ארכה, הגיש המשיב "הודעת עדכון" שבמסגרתה הציג המשיב את עמדת רשות ניירות ערך, לפיה מדובר בתכתובת פנימית חסויה בין שתי רשויות.
כן ביקשה רשות ניירות ערך, כי אם בית-המשפט יורה על גילוי המסמכים, תינתן לה הזכות למסור עמדה מעודכנת מטעמה לאחַר בחינת כלל מסמכי המערערת, ולצורך כך יוסר החיסיון שחל על מסמכים אלו.
יצוין, כי המשיב לא הביא בהודעת העדכון את עמדתו שלו, והוא לא טען לעניין חיסיון המסמכים מכוח חיסיון עו"ד-לקוח או חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט כפי שהתבקש בהחלטה מיום 2.4.2025.

בהחלטה מיום 9.6.2025 קבע בית-המשפט כדלקמן: "מהודעת המשיב עולה כי המסמכים המבוקשים חסויים עקב היותם תכתובות פנימיות. משכך, נראה כי מדובר בחיסיון יחסי שלבית המשפט סמכות להסירו, בהתחשב בשיקולים ובאינטרסים שונים. על מנת לבחון את טענת החיסיון ולאזן בין האינטרסים השונים, יעביר המשיב את המסמכים לעיוני במעטפה סגורה עד לתאריך 17.6.2025 ולאחר מכן אחליט בעניין [...] זאת ועוד, לאור העובדה כי המסמכים הרלוונטיים של המערערת לא גולו לרשות ניירות ערך עקב החיסיון הנתון למערערת, וכתוצאה מכך עמדת רשות ניירות ערך מהווה עמדה כללית (דבר המשפיע גם על שאלת הרלוונטיות של התכתובות הפנימיות), ראוי כי המערערת תסכים להסרת החיסיון על מסמכיה, על מנת שרשות ניירות ערך תוכל לבחון לגופו של עניין את המקרה, ולהחליט האם היא מעוניינת להגיש עמדה קונקרטית בנושא. מכל מקום, הגשת עמדת הרשות תידון לאחר הכרעתי בעניין התכתובות הפנימיות."

ביום 16.6.2025 הגישה המערערת תשובה להודעת העדכון ממנה עולה כי היא אינה מתנגדת, ואף תומכת, בהסרת החיסיון על-מנת שתובא עמדה קונקרטית של רשות ניירות ערך בעניינה. 
ואילו ביום 30.6.2025 מסר המשיב את המסמכים במעטפה סגורה לעיון בית-המשפט.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, הורה על גילוי התכתובת בין המשיב לבין רשות ניירות-ערך תוך חיוב המשיב בהוצאות המבקשת בסך 7,500 ₪ (קישור להחלטה).

בראשית הדברים, נדרשה השופטת סרוסי לטענת המשיב כי מדובר בתכתובת שחוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, ודחתה אותה. "רשות ניירות ערך אינה מייצגת את המשיב, והיא אינה באת-כוחו. הפרקליטות היא שמייצגת את המשיב והיא באת-כוחו, ומובן מאליו שבית המשפט לא היה מורה על חשיפת תכתובת שבין הפרקליטות למשיב. המשיב פנה אל רשות ניירות ערך מתוקף מומחיותה המקצועית, ולא לשם ייצוגו. לא בכדי, בהודעת העדכון מיום 6.6.2025, לא חזר המשיב על טענתו כי מדובר במסמכים שחוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח, וזאת על אף החלטתי מיום 2.4.2025" (פס' 13).
השופטת ציינה, כי מדובר בתכתובת פנימית בין שתי רשויות שאינה חייבת בגילוי (כפי שטען המשיב בהודעת העדכון), אך מדובר בחיסיון יחסי שלבית-המשפט סמכות להסירו.

לדבריה, עיון בתכתובת מעלה כי האינטרס שבגילוי התכתובת גובר על האינטרס שבחסיונה, שבעיקרו נובע מחשש המשיב מ"אפקט מצנן" על עבודת הרשות והוא נועד לאפשר שיח כן וחופשי של אנשי הרשות.
מחד, ציינה השופטת, התכתובת רלוונטית ביותר למחלוקת דנן, והיא תסייע בגילוי האמת ועשיית משפט צדק. שכּן, לאור הגדרת ניירות-ערך בחוק מע"מ "כמשמעותם בחוק ניירות ערך", התייחסות רשות ניירות ערך למקרה דנן יכולה ללמד על האופן בו ראוי להתייחס לאג"ח לפי חוק ניירות ערך וגם למערערת אינטרס בגילוי המסמכים, והם יכולים לסייע לה רבות בהליך. בנוסף, גם אינטרס הציבור בשקיפות שלטונית הוא טעם לגילוי המסמכים. מאידך, לא נראה, כי גילוי המסמכים יגרום לאפקט מצנן שיפגום בעבודת הרשויות. "המשיב פנה לרשות ניירות ערך לשם קבלת עמדתה, והוא לא פנה אליה כחלק מהחלפת דעות או סיעור מוחות שנועד לצורך דיון כן וחופשי שבמסגרתו עולים רעיונות שונים. על המשיב לדעת, כי כאשר הוא פונה לקבל עמדה מקצועית-רוחבית, ייתכן כי תתקבל עמדה שאינה לרוחו, וייתכן כי הוא יצטרך לגלותה. למותר לציין כי הדבר שונה מתרשומות פנימיות שהוחלפו בין נציגי המשיב, שככלל אין לגלותן" (פס' 17).

השופטת סרוסי הוסיפה וקבעה, כי על-מנת לאזן את חששה של רשות ניירות ערך כי עמדתה הראשונית תעבור לצדדי ג' באופן לא מבוסס, גילוי המסמכים יחול ביחס להליך הנוכחי בלבד ואַל למערערת לגלותו או לעשות בו שימוש אחר. כמו כן, ניתנת לרשות ניירות ערך האפשרות להגיש עד ליום 7.9.2025 עמדה מסודרת, בהתבסס על מסמכי המערערת הרלוונטיים שחסיונם יוסר בהתאם לעמדת המערערת מיום 16.6.2025.

עוד קבעה השופטת, כי על אף שהדבר לא נטען בפניה, מעיון בתכתובות עולה כי מדובר במסמכים שהוכנו, בין היתר, כחלק מניהול הליך ערעור אל מול המערערת. אולם, היא לא מצאה כי יש בכך כדי לדחות את הבקשה.
זאת, ממספר טעמים: ראשית, המשיב ורשות ניירות ערך לא טענו כך, וזאת על אף החלטת בית-המשפט מיום 2.4.2025; שנית, ספק אם המטרה הדומיננטית של התכתובת היא ההליך המשפטי שהתנהל בין הצדדים, שכּן מצוין במסגרת התכתובת "שמדובר בסוגיה רוחבית [...] המדובר בנושא עקרוני של פרשנות, האם במקרים כאלה ניירות מסוג כזה יעלו לכדי נייר ערך לצורך החלת דיני ניירות ערך או לאו"; שלישית, קיימת מחלוקת בשאלה מהו סוג החיסיון שחל על מסמכים שהוכנו לקראת משפט – האם מדובר בחיסיון מוחלט או יחסי שלבית-המשפט סמכות להסירו; וזאת ביתר שאת כאשר המסמכים הוכנו על-ידי בעל הדין, כבענייננו; ורביעית, המסמכים הוכנו במסגרת ערעור מס שהגישה המערערת ונמחק לבקשת המשיב, ולא במסגרת ההליך הנוכחי. אומנם מדובר בהליכים דומים, אך לא זהים, כך שלא ברור האם החיסיון חל גם בהליך הנוכחי.