לוגו אלכס שפירא ושות׳

152.6 מיליון ₪ | זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות | הצהרת הון מקוּונת | הארכת הנוהל לקבלת כספי מיסים בְּשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים | מכירת פעילות על-ידי חברה בתמורה המשתלמת על-פני 12 שנה והסבתה לבעל השליטה ועוד

09/09/2026

זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות

רקע

כידוע, סעיף 10(ב) לפקודת מס הכנסה מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבה במס, לגבי הכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית או מהענקה המשתלמת בעד פריון עבודה, במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת-המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969 ("חוק עידוד התעשיה"), שקבע שר האוצר לאחַר התייעצות עם שר התעשיה והמסחר.

בתוקף סמכותו האמורה, הִתקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("תקנות עבודה במשמרות" או "התקנות") המקנות זיכוי בשיעור 15% (אך לא יותר מ-12,540 ₪, נכון לשנת-המס 2026*) להכנסה מעבודה במשמרת שנייה** או שלישית*** של העובדים המפורטים להלן, העובדים במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת-מס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה, אם המעביד משלם תוספת משמרות**** בְּשל העבודה במשמרת שנייה או שלישית.

* ראו תקנה 2(ב) לתקנות. ראו גם סעיף 10(ג) לפקודת מס הכנסה הקובע, כי מי שסך כל ההכנסה שהוא זכאי לה מאת מעביד המשלם לו הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית עולה על 143,040 ₪ (נכון לשנת-המס 2026) ("סכום התקרה"), לא יהא זכאי להטבה לפי סעיף 10 בְּשל חלק ההכנסה העולה על סכום התקרה.
** המונח "משמרת שנייה" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00".
*** המונח "משמרת שלישית" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משש שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השניה".
**** המונח "תוספת משמרות" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957".

ואלה העובדים הזכאים לזיכוי: (1) העובדים בייצור; (2) עובדי המינהלה ועובדי השירותים שבעל המפעל הוכיח, להנחת דעתו של פקיד-השומה, כי עבודתם במשמרת השנייה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.

תוקפן של תקנות עבודה במשמרות הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה נעשתה עד לתום שנת-המס 2026 מכוח תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ה-2025 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו הוארכה תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2026, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.1.2025.*

* למַעבר להודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, לשעבר סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לחצו כאן.

החלטת המיסוי החדשה

היום (9.9.2026) פרסמה מחלקת חוקי עידוד ברשות המיסים החלטת מיסוי בנושא "'מפעל תעשייה' שעיקר פעילותו ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט-1969 (להלן: 'חוק עידוד התעשייה') לעניין זיכוי ממס על הכנסה מעבודה במשמרות" (החלטת מיסוי בהסכם מס' 6161/16) ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית ("החברה") הרשומה בחו"ל והעוסקת בייצור מוצרי מזון ושיווק והפצה של מוצרי מזון ומוצרים נלווים. החברה פועלת, במישרין ובאמצעות חברות בנות, ומייצרת מוצרי מזון, משַווקת ומפיצה בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם.
פעילות הייצור של מוצרי המזון מתבצעת במפעל של החברה הממוקם בישראל ("המפעל בישראל"), תוך שתהליך הייצור המלא של מוצרי המזון מתבצע במפעל בישראל, כולל אריזה ובקרת איכות סופית.
עובדי הייצור העובדים במפעל בישראל מועסקים כשכירים דרך חברה בת של החברה אשר התאגדה בישראל והוקמה לצורכי ההעסקה בלבד ("חברת הבת").
עובדי הייצור במפעל בישראל עובדים במשמרות, לרבות משמרת שנייה ושלישית.
החברה לא תובעת הטבות מכוח חוק עידוד התעשייה.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי עובדי הייצור במפעל בישראל – דהיינו, העובדים של חברת הבת שאינה בעלת המפעל – העובדים במשמרות יהיו זכאים לזיכוי ממס מכוח תקנות עבודה במשמרות ובתנאי שעיקר הפעילות של החברה יהיה פעילות יצרנית – עבודות ייצור מוצרי המזון.
לעניין זה, עיקר הפעילות היצרנית, משמע שעלויות עבודות הייצור לא תִפחתנה מ-75% מהעלויות השוטפות של החברה.

עוד נקבע בהחלטה, כי העובדים אשר בגינם יינתן זיכוי ממס מכוח התקנות הינם עובדים העובדים בייצור וכן עובדי מנהלה ועובדי שירותים אשר הוכח, להנחת דעתו של פקיד-השומה, כי עבודתם במשמרת השנייה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.
בהחלטת המיסוי לא אושרה זכאותה של החברה להטבות מכוח חוק עידוד התעשייה ולא אושרה זכאותה של החברה להטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
במסגרת החלטת המיסוי, נקבעו תנאים ומגבלות נוספות.


הצהרת הון מקוּונת

שלשום (7.9.2026) פורסמה הודעתו של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים.
להמשך, לחצו כאן.


פודקסט בנושא מס חברות גלובלי מינימלי

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם רו"ח לימור קפלן-זאב (מנהלת מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים) בנושא מס חברות גלובלי מינימלי.

להאזנה, לחצו כאן.

למַעבר לרשימת הפודקסטים שפורסמו עד כה, לחצו כאן.


התשלום השני של מענק העבודה בגין שנת הזכאות 2025 הוקדם ליום 9.9.2026

פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


רפורמה במיסוי עסקים זעירים – דגשים בנושא ארכּות למיַיצגים

במבזק מס' 2180 מיום 6.5.2026 דיווחנו על פרסום הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא "דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות שנתיים במס הכנסה לשנת המס 2025 – הסדר האורכות למייצגים" ("ההודעה") (קישור להודעה).
ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2025 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המיסים עו"ד שי אהרונוביץ.

במבזק מס' 2194 מיום 24.8.2026 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של עו"ד רוטנברג ("ההודעה הנוספת") (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה צוין, כי לבקשת הלשכות המקצועיות ובְשל המלחמה והמצב הבטחוני, החליט מנהל רשות המיסים על דחיית המועד הראשון להגשת דוחות יחידים וחברות במסגרת הֶסדר הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2025, כך שהמכסָה הראשונה להגשת דוחות יחידים (כמו גם המכסָה הראשונה להגשת דוחות חברות) במסגרת ההסדר האמור תידחה מיום 31.8.2026 ליום 23.9.2026.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 20.8.2026 פורסמה הודעתו של רו"ח אלישיב ממן, מנהל היחידה הארצית למיסוי תחבורה ומנהל פרוייקט "בעל עסק זעיר" ברשות המיסים ("ההודעה").
במסגרת ההודעה צוינו, בהמשך להודעה הנוספת של עו"ד רוטנברג, הדגשים הבאים לעניין סוג תיק 44 (בעל עסק זעיר):

  • הארכּה האמורה (דהיינו, עד ליום 23.9.2026) תינתן גם לדיווח מקוצר של בעל עסק זעיר, כלומר לקוחות של מיַיצגים שהם בעלי עסק זעיר שיגישו את הדיווח המקוצר ליום 23.9.2026 יימָדדו כחלק מהֶסדר הארכּות של המיַיצג;

  • לאור בקשות של נישומים ומיַיצגים, בעלי עסק זעיר שלא ביצעו תיאום מס במהלך 2025 ומעוניינים בכל זאת להישאר בעלי סוג תיק 44, יהיו זכאים, לפנים משורת הדין, לשמור על מעמדם כבעלי עסק זעיר, ובלבד שיגישו דו"ח שנתי (טופס 1301) עד ליום 23.9.2026 ויסמנו כי מדובר בדו"ח המוגש על-ידי בעל עסק זעיר במקום המתאים לכך;

  • מי שמעוניין לשנות את סוג התיק נדרש לשנות את סוג התיק לפני סיום הארכּה הראשונה (23.9.2026);

  • דוחות בסוג תיק 44 שיוגשו לאחַר 23.9.2026 לא ייכָּללו בהסדר הארכּות;

  • לא תינתן ארכּה נוספת להגשת דוחות בתיקים מסוג 44 מֵעבר לארכּה זו.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.


גילוי בדבר השפעות יישום תקן דיווח כספי בינלאומי מס' 18

במבזק מיום 14.4.2024 דיווחנו, כי המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (ה-IASB*) פרסם את תקן דיווח כספי בינלאומי מס' 18 (IFRS 18) בנושא הצגה וגילוי בדוחות הכספיים (Presentation and Disclosure in Financial Statements) ("תקן 18").

* the International Accounting Standards Board

נזכיר, כי תקן 18 מחליף את תקן IAS 1 בנושא הצגת דוחות כספיים והוא יחול על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1.1.2027 או לאחריו, אך ניתן להחילו מוקדם יותר.*

* למַעבר להודעת ה-IASB בנושא, לחצו כאן.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי מחלקת תאגידים ברשות ניירות-ערך פרסמה הודעה לחברות בנושא גילוי בדבר השפעות יישום התֶקן האמור.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


הארכה נוספת של הנוהל לקבלת כספי מיסים בְּשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
להרחבה, לחצו כאן.


152.6 מיליון ₪

במבזק מס' 2147 מיום 25.8.2025 דיווחנו, כי רשות המיסים פרסמה נוהל מעודכן להליך גילוי מרצון ("הנוהל"​)* ולצדו הוראת ביצוע (הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 10/2025 בנושא "נוהל גילוי מרצון 2025 – הנחיות לפעולה") ("הוראת הביצוע").**

* במסגרת הנוהל (קישור לנוהל) פורטו התנאים להליך גילוי מרצון, אופן הגשת הבקשה והטיפול בה, החסינות שתוקנה למבקש מפני הליך פלילי והסייגים לחסינות זו, רשימת עבירות המס שהנוהל חל לגביהן (נספח א' לנוהל) טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון (נספח ב') וייפוי כוח למַייצג בבקשה (נספח ג').
** במסגרת הוראת הביצוע (קישור להוראת הביצוע) פורטו שני המסלולים להגשת הבקשה לגילוי מרצון (מסלול רגיל ומסלול ירוק), אופן הגשת הבקשה (ובכלל זאת בקשה לנאמנות), הטיפול בבקשה ואישורה/דחייתה ודגשים בנוגע למיסוי ההכנסה החייבת בגילוי (לרבות קיזוז הפסדים, קבלת זיכוי בגין מיסי חוץ, כללי המרת הכנסות חוץ וניכוי הוצאות ומס תשומות בגין שכר-הטרחה של המיַיצג).

נזכיר, כי המדובר בהוראת שעה עד ליום 31.8.2026 שבמסגרתה ניתן היה להגיש בקשות מזוהות בלבד, וזאת באחד משני מסלולים: הסכם שומה מול משרד השומה הרלבנטי (מסלול רגיל); הגשת דוחות מתַקנים / לראשונה (ככל שלמבקש לא קיים תיק במס הכנסה) אשר יכללו את ההכנסה נשוא הגילוי מרצון (מסלול ירוק).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (7.9.2026) פורסמה הודעתה של דוברוּת רשות המיסים ("ההודעה") (קישור להודעה) לפיה עד למועד סיום הנוהל הוגשו לרשות המסים 823 בקשות לגילוי מרצון, שבהן דוּוח על הון בהיקף כולל של כ-1.89 מיליארד ₪ וכי סכום קרן המס המשוער במסגרת בקשות אלה עומד על כ-152.6 מיליון ₪.

יש להניח, כי ההיענות הנמוכה לנוהל, וכנגזר מכך סכום המס הנמוך שיזרום לקופת המדינה,* נובעת מהיעדר מסלול "אנונימי" בנוהל.

* על-פי המצוין בהודעה, במסגרת נוהלי הגילוי מרצון שהופעלו בעבר (בשנים 2012-2011, 2016-2014 ו-2019-2017) טופלו כ־9,000 תיקים ונגבה מס בסכום כולל של כ־5 מיליארד ₪.

מכירת פעילות על-ידי חברה בתמורה המשתלמת על-פני 12 שנה והסבתה לבעל השליטה

ביום 20.8.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין פריימן הפקות בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


שומה לחברה ולבעלי מניותיה בגין הכנסות לא מדוּוחות

ביום 3.9.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין נייטס פאלאס הוטל בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למערערת 1, נייטס פאלאס הוטל בע"מ ("המערערת"), ולמערערים 3-2, סמיר פארווג'י ("סמיר") ושוקרי פארווג'י ("שוקרי") שהינם אחים ובעלי המניות במערערת ("המערערים").
בשומות שהוצאו בעקבות חקירה פלילית,* חויבה המערערת במס בגין הכנסות מניהול בית מלון ("המלון") השוכן במבנה של הפטריארכיה הלטינית ("הפטריארכיה") בעיר העתיקה בירושלים. ואילו המערערים חויבו במס על הכנסה מדיבידנד בגין משיכות כספים מהמערערת.
בנוסף, ספרי המערערת נפסלו, הוטלו סנקציות מכוח סעיף 33 לפקודת מס הכנסה והושת קנס גירעון.

* יצוין, כי המערערים הורשעו על-פי הודאתם בעבירות מס שאינן קשורות לפעילות המלון.

לטענת המערערים, הפטריארכיה היא שניהלה את המלון ולא המערערת.
בנוסף, טענו המערערים, כי כל תקבול שקיבלו מהמערערת מהווה החזר של ההלוואה שהעמידו לפטריארכיה לצורך שיפוץ המלון ולא דיבידנד.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעורים תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).


סילוק על הסף של תביעות כנגד רשות המיסים להכיר בשוברי קבלה מרמ"י בגין הוצאות פיתוח כ"מסמך אחר"

ביום 3.9.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שי-חי יזמות והשקעות בע"מ ואח' ובעניין ליאם הנדסה גרופ בע"מ ואח'.

עניינו של פסק-הדין בשתי תביעות שעניינן זהה: בקשה להורוֹת לנתבעת (רשות המיסים) להכיר בשוברי קבלה שקיבלו התובעות – חברות קבלניות שזכו במכרזים שעָרכה רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") – מרמ"י בגין תשלומים ששילמו לה עבור הוצאות פיתוח כ"מסמך אחר" לפי סעיף 38(א) לחוק מע"מ, כך שניתן יהיה לנַכּוֹת את מס התשומות.
משלא נעתרה הנתבעת לבקשתן, הגישו התובעות את התביעות דנן.

בתמצית יצוין, כי בהקשר הרחב של אותן קבלות שמוציאה רמ"י ביחס להוצאות פיתוח, הוגשו בעבר תובענות ייצוגיות, והתובעות פרשו מהקבוצות באותן תובענות, ובתביעתן הנוכחית הן למעשה מבקשות לבחון סוגיה זו מחוץ להסדר הפשרה שנקבע באותן תובענות ייצוגיות.
לשיטת התובעות, התשלומים בגין הוצאות הפיתוח צריכים לחוב בתשלום מע"מ, ומבּחינה כלכלית הם מימנו בפועל שירותי פיתוח החבים במע"מ. בנסיבות אלו, הן זכאיות לשיטתן לנַכּוֹת מס תשומות, וכדי לאפשר זאת, על המשיב להכיר בקבלות שקיבלו מרמ"י – כ"מסמך אחר" לפי סעיף 38(א) לחוק מע"מ.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התובענות מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענתה, מדובר בתביעות המבקשות לתקוף באופן ישיר החלטה של רשות המינהלית (מנהל מע"מ) ותקיפה ישירה שכזו צריכה להיעשות בבית-משפט מינהלי ולא בבית-משפט אזרחי. עוד טענה הנתבעת, כי בהיעדר סמכות להגשת ערעור לפי חוק מע"מ אלא על החלטה של המנהל בהשגה, פנייה לבית-משפט בהקשר של החלטת המנהל שלא להכיר בקבלה כ"מסמך אחר" ותקיפת שיקול הדעת שהופעל במסגרת החלטה זו, יכולה להיעשות רק באמצעות עתירה לבג"ץ.
בנוסף, טענה הנתבעת, כי התובעות שילמו אגרה בסך החָל על סעד הצהרתי בעוד שתביעתן ניתנת לכימות כספי וזו למעשה מהותה (ניכוי מס תשומות בערכים ידועים) ועל-כן יש להורוֹת להן להשלים את האגרה בהתאם לסך החָל בעת הגשת תביעה שעניינה סעד כספי.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, קיבל את בקשת הנתבעת והורה על מחיקת התובענות (קישור לפסק-הדין).


מתנה מאב לבנו או נאמנות?

ביום 23.7.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עאסלה.
להמשך, לחצו כאן.


ביטול עסקת מתנה במקרקעין

ביום 4.9.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מנסור.
להמשך, לחצו כאן.


פרישה מקבוצה ייצוגית לאחַר מתן פסק-דין בבקשה

במבזק מס' 2163 מיום 14.1.2026 דיווחנו, כי ביום 5.1.2026 נתן בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר א' גורמן) תוקף של פסק-דין (קישור לפסק-הדין) להסדר הפּשרה בשתי בקשות* לאישור תובענה כייצוגית כנגד מדינת ישראל (רשות מקרקעי ישראל ורשות המיסים) שעניינן בזכאותם של עוסקים אשר התקשרו עם רמ"י בעסקה לרכישת מקרקעין לקבל חשבונית מס עבור רכיב "הוצאות פיתוח נוספות" (מבני ציבור ושדרוג תשתיות בשכונות ותיקות – "ישן מול חדש") ששולם על ידיהם, וזאת במקום קבלה אשר הופקה להם בגין תשלום זה.**

* בקשה אחת הוגשה על-ידי הגבעה פרוייקטים הנדסיים בע"מ; והשנייה על-ידי תצפית מכרזים 2021 בע"מ.
** במסגרת בקשות האישור נטען, כי עוסקים אשר משתתפים במכרזים המפורסמים על-ידי רמ"י נדרשים לשלם עבור רכיב המכוּנה "הוצאות פיתוח נוספות" ומקבלים עבור תשלום זה קבלה בלבד ולא חשבונית מס. זאת, למרות שעמדת רשות המיסים היא שרכיב זה נחשב חלק משווי המקרקעין ומחויב בבמס רכישה. התנהלות זו של רמ"י, כך נטען, לא רק שמנוגדת לעמדת רשות המיסים ומביאה למצב אבסורדי בו המדינה מדברת בשני קולות, אלא גם, ובעיקר, פוגעת בעוסקים, מאחר שבהיעדר חשבונית מס, הם אינם יכולים לנַכּוֹת את מס התשומות הגלום בתשלום זה.

בהתאם להסדר הפשרה, כל עוסק מורשה אשר זכה במכרז של רמ"י ושילם את הוצאות הפיתוח הנוספות הָחל מיום 28.2.2022 ואילך, יהיה זכאי להחזר בשיעור 8.5% מסכום הוצאות הפיתוח הנוספות ששולמו על ידיו וכנגדן התקבלה בידו קבלה בלבד. 

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 3.9.2026 ניתנה החלטת בית-המשפט במספר בקשות שעניינן אישור פרישה מהקבוצה לאחַר מתן פסק-הדין.
המשיבים התנגדו לבקשות.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הבקשות (קישור להחלטה).