החלטות מיסוי חדשות: הפרדת מפעלים לעניין בחינת "מפעל בר תחרות", שינוי מבנה וניכוי מס במקור ברכישת מניות חברה ישראלית הנסחרות בורסה בחו"ל | מחיר העִסקה בעסקות טרייד-אין | חבות במס שכר/ריווח של מוסד כספי | החזר מס שבח וביטול עסקה לאחַר 30 שנה ועוד
04/02/2026
קרן הפיצויים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים נובמבר-דצמבר 2025
ביום 28.1.2026 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הפרדת מפעלים לעניין בחינת "מפעל בר תחרות"
ביום 28.1.2026 פרסמה מחלקת חוקי עידוד שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים את החלטת מיסוי מס' 1189/26 בנושא "הפרדת מפעלים לעניין בחינת 'מפעל בר תחרות' במפעל מועדף" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).
עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מרכיבי גלידות ("המוצרים") ללקוחות בישראל ומחוץ לישראל.
המוצרים מיוצרים בשני מפעלים נפרדים בבעלותה של החברה ("מפעלי החברה" או "המפעלים"): האחד, מפעל המייצר ממרחים שומניים ("מפעל הממרחים השומניים") המרכיבים את הטעמים של הגלידה; השני, מפעל המייצר תערובות מפוסטרות ("מפעל התערובות המפוסטרות") המהוות "בסיס" לגלידה.
הכנסות החברה כוללות הכנסות ממכירת מוצרי מפעל הממרחים השומניים ללקוחות החברה בישראל ובחו"ל והכנסות ממכירת מוצרי התערובות המפוסטרות.
החברה הצהירה, בין היתר, כי כל אחד ממפעלי החברה מייצר את מוצריו על-ידי עובדיו בלבד; כי מפעלי החברה פועלים במתחמי ייצור נפרדים זה מזה; כי העובדים המועסקים במפעלי החברה הינם עובדים שונים שעברו הכשרה שונה ואין תחלופת עובדים בין מפעלי הייצור; כי כל מפעל ישנו מנהל תפעול נפרד;כי המוצרים המיוצרים בכל אחד ממפעלי החברה שונים באופן מהותי; כי הציוד שמשַמש בייצור, טכנולוגיות הייצור, תהליכי הייצור ואחסון המוצרים שונה בין המפעלים; כי הַספקים העיקריים וחומרי הגלם המשַמשים בתהליכי הייצור הינם שונים בין מפעלי החברה; כי לקוחות החברה מבצעים רכישות מכּל אחד מהמפעלים בנפרד, דהיינו ניתן לרכוֹש ממפעל אחד ללא קשר למפעל השני; כי מוצרי החברה השונים מסופקים ללקוחות במועדים שונים ובכמויות שונות על-פי דרישת הלקוחות; וכי החברה מנהלת רישום חשבונאי נפרד לכל אחד מהמפעלים והפעילות של כל אחד מהמפעלים מהווה מרכז רווח בפני עצמה
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי מפעל הממרחים השומניים ומפעל התערובות המפוסטרות הינם "מפעל תעשייתי" כמשמעות מונח זה בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 ("החוק").
עוד נקבע, כי המפעלים האמורים ייחָשבו מפעלים שונים ונפרדים (לצורכי הגדרת "מפעל תעשייתי" כאמור) וזאת בכפוף למצגי והצהרות החברה כמו גם בכפוף להתקיימות מלוא התנאים הבאים: (א) הפעילות הייצורית תתבצע בשני מפעלים נפרדים; (ב) החברה תנהל הנה"ח נפרדת לכל אחד מהמפעלים כאמור; ולשם ביצוע הפרדה וקביעת ההכנסה החייבת של החברה, הנובעת מכל אחד ממפעלי החברה בנפרד, תבצע החברה הפרדה בהנהלת החשבונות שלה בין פעילויות אלו ובכלל זה זיהוי הכנסות והוצאות לכרטיסים המיוחסים לכל אחד ממפעלי החברה בנפרד (עלויות התקורה של החברה, שאינן ניתנות לייחוס באופן ספציפי לאחד מן המפעלים, תיוחסנה לכל מפעל על-פי מפתחות מקובלים); (ג) פקיד-השומה יהא רשאי לבחון את התקיימות התנאים האמורים, ובהתאם, לקבוע את סיווג ההוצאות וההכנסות בין המפעלים השונים בחברה.
נזכיר, כי במבזק מיום 20.11.2019 דיווחנו על פרסום חוזר מס הכנסה מס' 2019/3 בנושא "דגשים לעניין הפרדה או איחוד מפעלים לצורך קבלת הטבות בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959" (קישור לחוזר) שבמסגרתו פורטו אמות המידה שעל-בסיס ניתן לזַהות מהו ה"מפעל התעשיייתי" שבבעלותה של החברה והאם היא מחזיקה בבעלותה מפעל אחד או יותר, וסוגיות נוספות המתעוררות בהקשר זה.
העברת זכות בשותפוּת רשומה לחברת אם
ביום 27.1.2026 פרסמה מחלקת חוקי עידוד שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים את החלטת מיסוי מס' 6116/26 בנושא "העברת זכות בשותפות רשומה מחברה מעבירה לחברה אם בהתאם להוראות סעיף 104ג לפקודת מס הכנסה" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).
עניינה של החלטת המיסוי בחברה חברה פרטית תושבת ישראל ("החברה" או "החברה הקולטת") אשר הוקמה בשנת 2000. החברה עוסקת בפעילות A שהינה פעילות עסקית, ממשית ומתמשכת שההכנסות הנובעות ממנה מתחייבות בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
החברה מחזיקה במלוא (100%) הון המניות המונפק והנפרע של חברה נוספת אשר הוקמה בשנת 2010 ("החברה המעבירה"). החברה המעבירה נרכשה על-ידי החברה בתחילת שנת 2025. החברה המעבירה עוסקת בתחום פעילות B שהינה פעילות עסקית, ממשית ומתמשכת שהכנסותיה מתחייבות בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה. תחום פעילות B הינו תחום פעילות שונה מתחום פעילות A.
החברה המעבירה מחזיקה ב-99.99% מהזכויות בשותפוּת רשומה אשר הוקמה בתחילת שנת 2016 ("השותפוּת").* פעילותה העסקית של השותפוּת הינה סינרגטית ומשיקה לתחום פעילות A שבו עוסקת החברה.
* יתרת הזכויות בשותפוּת (0.01%) מוחזקות על-ידי חברת החזקות תושבת ישראל, ללא כל פעילות, נכסים והתחייבויות, המוחזקת במלואה על-ידי החברה המעבירה.
בכוונת החברה והחברה המעבירה לבצע ביום 1.1.2026 שינוי מבנה שבמסגרתו זכויותיה של החברה המעבירה בשותפוּת תועברנה לחברה הקולטת, וזאת ללא חבות במס ובהתאם להוראת סעיף 104ג לפקודה ("שינוי המבנה"), כך שלאחַר שינוי המבנה תחזיק החברה הקולטת במלוא הזכויות בשותפוּת.
עֵרב שינוי המבנה, המחיר המקורי של הזכויות בשותפוּת המוחזקות בידי החברה המעבירה ("הזכויות המועברות") הינו זניח.
החברה, החברה המעבירה והשותפוּת ("הישויות המשתתפות בשינוי המבנה") הצהירו, כי שינוי המבנה נועד לתכלית עסקית וכלכלית, ולא לשם הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי-נאותה; כי בעקבות שינוי המבנה תחזיק החברה במלוא הזכויות בשותפוּת ויתאפשר לה לנהל ולתפעל את פעילות השותפוּת בצורה מיטבית; כי לחברה המעבירה אין מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, או מפעל מוטב כהגדרתו בסעיף 51 לחוק האמור; כי לצורך ביצוע שינוי המבנה אין צורך בקבלת אישור בית-משפט בהתאם לסעיף 303 לחוק החברות; כי לא ניתנה תמורה לגורם כלשהו בְּשל שינוי המבנה בין בכסף ובין בשווה-כסף, בין במישרין ובין בעקיפין; כי לאחַר מועד שינוי המבנה (כהגדרתו להלן), עולה שווי הנכסים על שווי ההתחייבויות בחברה המעבירה; כי כל הכנסתה החייבת של השותפוּת בניכוי המס ששולם על-ידי השותפים בשותפוּת, תחולק, עובר למועד שינוי המבנה לחברה המעבירה; כי התקבלו כל האישורים הדרושים לרבות אישורים רגולטוריים לביצוע שינוי המבנה (ככל שישנם), וכי לא קיימת מניעה רגולטורית כלשהי לבצעו; השותפוּת אינה "איגוד מקרקעין" כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין; כי הפעילות העסקית הקיימת בחברה ובשותפוּת צפויה להימשך בהן בשנים הקרובות, כמו כן אין בכוונת החברה הקולטת והשותפוּת לממֵש באופן מהותי נכסים כהגדרתם בסעיף 103ג(2) לפקודה; כי במסגרת שינוי המבנה לא תינתן כל תמורה, בין בכסף ובין בשווה-כסף, בין במישרין ובין בעקיפין לחברה המעבירה ולכל צד קרוב לה (לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה); וכי מבנה ההחזקות לפני ואחרי שינוי המבנה הינו כמתואר בנספח א להחלטה.
במסגרת החלטת המיסוי אושרה העברת הזכויות המועברות לחברה הקולטת, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בסעיף 104ג לפקודה ולתנאים נוספים שנקבעו בהחלטה.
נקבע, כי מועד שינוי המבנה יהיה 1.1.2026 ובלבד שבמועד זה תועברנה הזכויות המועברות מהחברה המעבירה לחברה הקולטת; וכי על שינוי המבנה תחולנה הוראות ותנאי חלק ה2 לפקודה כנוסחו לאחַר תיקון 279 לפקודה.*
* תיקון 279 התקבל כתיקון עקיף במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (קישור לחוק). נזכיר, כי ביום 30.7.2025 פרסמה מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים חוזר מקצועי בנושא תיקון 279 (קישור לחוזר), ובו פירוט השינויים שבוצעו בהוראות חלק ה2 לפקודה במסגרת התיקון (לרבות טבלה מסכמת וטבלה המפרטת את עיקרי השינויים) וכן דגשים באשר ליישום הוראות אלו בנוסחן המתוקן, לרבות בנוגע להוראות התחולה שנקבעו בתיקון.
בנוסף, נקבעו בהחלטת המיסוי הוראות ביחס להחזקת הזכויות המועברות בידי החברה הקולטת* וביחס להחזקת מניות החברה המעבירה בידי החברה הקולטת** וכן הוראות נוספות לרבות בדבר מתן ביאור בצדדים לשינוי המבנה בדבר שינוי המבנה ותנאיו, הוראות לגבי הפרת הוראות סעיף 104ג לפקודה, הוראות בדבר הגשת טפסים ועוד.
* ראו פסקות 3.5.5-3.5.1 להחלטת המיסוי.
** ראו פסקות 3.5.8-3.5.6 להחלטה.
ניכוי מס במקור ברכישת מניות חברה ישראלית הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל
ביום 29.1.2026 פרסמה מחלקת שוק ההון שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים את החלטת מיסוי מס' 3986/26 בנושא "הסדר ניכוי מס במקור בעסקה לרכישת מניות חברה ישראלית הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בחברה תושבת ישראל ("החברה") שהנפיקה ורשמה את מניותיה למסחר בבורסה לניירות-ערך מחוץ לישראל ("הבורסה בחו"ל") בשנת 2015. מניות החברה נסחרות ממועד הרישום בבורסה בחו"ל.
החברה עוסקת בתחום פיתוח תוכנה ואין ברשותה, במישרין או בעקיפין, "זכות במקרקעין" או "זכות באיגוד מקרקעין" כהגדרתן בסעיף 1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969,* לרבות כל זכות אחרת במקרקעין כמשמעותה בחוק האמור; זכות שימוש במקרקעין או בכל נכס המחובר למקרקעין בישראל; זכות לניצול משאבי טבע בישראל או זכות לפירות ממקרקעין הנמצאים בישראל.
* נראה כי הכַּוונה לחוק מיסוי מקרקעין ולא לחוק המקרקעין.
מניות החברה מוחזקות באופן הבא: (א) מניות הנסחרות בבורסה בחו"ל, שנרכשו על-ידי מוסדות כספיים זרים ומוחזקות אצל חברה זרה לרישומים, על שם המוסדות הכספיים הזרים; (ב) מניות הנסחרות בבורסה בחו"ל, שנרכשו על-ידי חברי בורסה ישראליים באמצעות מוסדות כספיים זרים ומוחזקות על-ידי אותם מוסדות כספיים זרים אצל חברה זרה לרישומים, על שם חברי הבורסה הישראליים; (ג) בעלי מניות הרשומים במרשם בעלי המניות של החברה באופן ישיר ולא באמצעות חברה זרה לרישומים.
בכוונת חברת X ("החברה הרוכשת") לרכוש את מלוא הון המניות של החברה בתמורה למזומן ("העסקה"). מיד לאחַר השלמת העִסקה, החברה תימחק ממסחר בבורסה בחו"ל ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של החברה הרוכשת.
העִסקה תתבצע כעסקה מחוץ לבורסה בחו"ל ותבוצע במלואה מכספי החברה הרוכשת ולא מכספי החברה, בדרך כלשהי, במישרין ו/או בעקיפין.
על-פי הצהרת החברה, אין באפשרותה לזַהות את בעלי המניות שמחזיקים במניות כמפורט לעיל, בכדי לסַווגם לצרכי קביעת שיעור המס החָל עליהם בשלב ניכוי המס במקור.
במסגרת העחסקה, תעביר החברה הרוכשת את מלוא תמורת העִסקה ("התמורה") לתאגיד זר שישמש בעסקה כנאמן משלם ("הנאמן המשלם הזר"). בנוסף, לצורך ניכוי המס במקור והעברתו לרשות המיסים בישראל, מונתה חברה לנאמנות תושבת ישראל ("הנאמן לצרכי מס").
במסגרת החלטת המיסוי – העוסקת אך ורק באופן ניכוי המס במקור מהתמורה לבעלי המניות שמלוא מניותיהם מוחזקות כמתואר בפסקות (א) ו-(ב) לעיל, ובלבד ששיעור החזקתם נמוך מ-5% מהון המניות של החברה ושרכשו את מלוא מניותיהם לאחַר הנפקת החברה בבורסה בחו"ל ("בעלי המניות מהציבור") – נקבע, כי העברת התמורה המיוחסת לבעלי המניות מהציבו, מהחברה הרוכשת לנאמן המשלם הזר, כאמור לעיל, בגין העִסקה, תהא פטורה מניכוי מס במקור.
בנוסף, נקבע בהחלטה, כי ניכוי המס במקור על-ידי הנאמן המשלם הזר והנאמן לצרכי מס ("הנאמנים המשלמים") המיוחס לבעלי המניות מהציבור יהא כדלקמן:
(1) התמורה המשולמת לבעלי המניות מהציבור, אשר להצהרתם הם תושבי-חוץ המחזיקים במניות החברה, באופן המפורט בסעיף (א) לעיל, ושהצהירו לנאמן לצרכי מס, במסגרת נספח ייעודי, בין היתר, על תושבותם לצרכי מס ועל זכאותם לפטור ("הנספח הייעודי"), תהא פטורה מניכוי מס במקור.
במסגרת הנספח הייעודי יידָרשו בעלי המניות מהציבור כאמור לספק אסמכתאות שונות, בין היתר, כתלות בגובה התמורה ובמאפיינים הספציפיים של בעל המניות מהציבור.
במקרה בו התמורה המשולמת לבעל המניות מהציבור המצהיר שהוא תושב-חוץ, עולה על גובה התמורה שנקבעה בנספח הייעודי, על בעל המניות מהציבור להמציא אישור לפטוֹר מניכוי מס במקור מרשות המיסים בישראל.
לאחַר קבלת המסמכים, בדיקתם ואישורם על-ידי הנאמן לצרכי מס, יעביר הנאמן המשלם הזר, בהתאם להנחיית הנאמן לצרכי מס, את חלק התמורה המיוחסת לתושב-החוץ המצהיר, לחברה הזרה לרישומים, אשר תעביר לו, בצירוף הודעה, כי מדובר בתמורה ברוטו, אשר לא נוכה ממנה מס ישראלי במקור.
(2) התמורה המשולמת לחברי בורסה ישראליים, אשר להצהרתם הם מחזיקים במניות החברה, באופן המפורט בסעיף (ב) לעיל, ושהצהירו לנאמן לצרכי מס, במסגרת הנספח הייעודי בין היתר, כי הם חברי בורסה ישראליים המחזיקים במניות עבור בעלי המניות מהציבור, תהא פטורה מניכוי מס במקור.
לאחַר קבלת המסמכים, בדיקתם ואישורם על-ידי הנאמן לצרכי מס, יעביר הנאמן המשלם הזר, בהתאם להנחיית הנאמן לצרכי מס, את חלק התמורה המיוחסת לחבר הבורסה הישראלי, בצירוף הודעה כי מדובר בתמורה ברוטו, שלא נוכה ממנה מס במקור. חבר הבורסה הישראלי יהיה אחראי על ניכוי המס במקור בהתאם להוראות הפקודה ולשיעורים המפורטים בתקנות הניכוי במקור.
(3) מהתמורה המשולמת לבעלי המניות מהציבור שלא מתקיים לגביהם האמור בפסקות (1) ו-(2) לעיל והחלטת המיסוי חלה לגביהם (ככל שישנם כאלה), ינוכה מס במקור על-ידי הנאמנים המשלמים בהתאם להוראות הפקודה והתקנות מכוחה.
עוד נקבע בהחלטת המיסוי, כי העברת כספי ניכוי המס במקור לרשות המיסים תבוצע באמצעות הנאמן לצרכי מס, אשר יהא ה"חייב" ביחד ולחוד עם החברה הרוכשת, כהגדרת המונח בתקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך, במכירת יחידה בקרן נאמנות או בעסקה עתידית), תשס"ג-2002 ("תקנות ניכוי במקור"), לגבי סכומי ניכוי המס במקור שיועברו אליו על-ידי הנאמן המשלם הזר.
הנאמנים המשלמים והחברה הרוכשת יישאו לגבי סכומים אלה במלוא האחריות לניכוי מס במקור לפי החלטת המיסוי והעברתו לפקיד-שומה ניכויים ולרשות המיסים והכול בהתאם להוראות הקבועות בפקודה ובתקנות ניכוי במקור.
לעניין התמורה המשולמת לחברי הבורסה בישראל, כמפורט בפסקה (2) לעיל, האחריות לניכוי המס במקור תוטל על חברי הבורסה בישראל, והכל בהתאם ובכפוף להוראות הקבועות בפקודת מס הכנסה ובתקנות מכוחה.
פטוֹר ממס על קצבה מזכה בהתאם לסעיף 9א(ב) לפקודה לשנת-המס 2026
כידוע, יחיד שהגיע לגיל פרישה (כהגדרתו בחוק גיל פרישה), ומקבל קצבה, זכאי לפטוֹר ממס על הקצבה בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה.
עד ליום 31.12.2011 קבע סעיף 9א(ב) לפקודה, כי על הקִצבה המזכה יחול פטוֹר ממס בשיעור מרבי של 35% מסכום הקִצבה המזכה ובכפוף לתקרה.
במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 190 והוראת שעה), התשע"ב-2012 ("תיקון 190") (קישור לתיקון 190),* שנכנס לתוקף ביום 1.1.2012 ("יום התחילה"), נקבע, כי בנוסף לשיעור הפטוֹר המרבי העומד על 35% מ"תקרת הקצבה המזכה" (כהגדרת המונח בסעיף 9א לפקודה) ("הפטוֹר הבסיסי"), שיעור הפטוֹר על הקִצבה המזכה יגדל וזאת במסגרת מספר פעימות עד לשנת-המס 2025 ("הפטוֹר הנוסף"), כך שבשנת-המס 2025 שיעור הפטוֹר, הנגזר מתקרת הקִצבה המזכה, היה צריך לעמוד על 67% מתקרה זו.
* נזכיר, כי ביום 27.5.2013 פורסם חוזר מקצועי בנושא תיקון 190 ובעיקר בתיקון הוראות סעיף 9א לפקודת מס הכנסה (קישור לחוזר).
עם זאת, במסגרת תיקון 275 לפקודת מס הכנסה נקבע, כי הפעימה האחרונה של הגדלת שיעור הפטוֹר הנוסף, שהייתה אמורה לעמוֹד בשנת-המס 2025 על 15%, תפוצל על פני ארבע שנות-מס.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (2.2.2026) פורסמה הנחייתן של רו"ח ורד בכר (מנהלת מחלקת ניכויים בחטיבת שומה וביקורת ברשות המיסים) ורו"ח רונית כהן (מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים בחטיבה המקצועית ברשות) בנושא "הפטור ממס על הקצבה המזכה בהתאם לסעיף 9א(ב) לפקודה לשנת המס 2026" ("ההנחייה").
ההנחייה נועדה ליתן הוראות למשלמי הקִצבה המזכה באשר לאופן חישוב ניכוי המס במקור בעת תשלום הקצבה, תוך התחשבות בפטוֹר ממס על הקִצבה המזכה וכלולות בה הנחיות לעניין הפעולות הנדרשות ממשלמי הקצבה, באשר לשיפור תהליך מיצוי זכויות הגמלאים.
למַעבר להנחיה, לחצו כאן.
מחיר העִסקה בעסקות טרייד-אין
בשנים האחרונות התפתח בשוק המסחר (למשל: בענף הטלפונים הסלולריים) ענף מסחר משנִי של עסקות חילוף ("עסקות טרייד-אין") במסגרתן החברה מוכרת ללקוח פריט חדש ("המכשיר החדש"), מקבלת מהלקוח פריט דומה משומש ("המכשיר המשומש") ובנוסף מקבלת בכסף את ההפרש בין שווי השוק של המכשיר החדש לבין שוויו של המכשיר המשומש.
בעת ביצוע עסקת הטרייד-אין, החברה מוציאה ללקוח חשבונית מס בְּשל מכירת המכשיר החדש ובד בבד מוציאה הודעת זיכוי על שם הלקוח עבור המכשיר המשומש, בסכום שנקבע מראש בהתאם למחיר מחירון של המכשיר המשומש שמציגות החברות ללקוח ("מחיר המחירון"); ובדרך זו החברה מפחיתה את מחיר העִסקה של מכירת המכשיר החדש בגובה הודעת הזיכוי.
לאחַר ביצוע עסקות הטרייד-אין, המכשיר המשומש נמכר על-ידי החברה באופן מרוכז בישראל או מיוצא לחו"ל, כך שעם מכירתו החברה מוציאה חשבונית מס לרוכש המכשיר המשומש בגובה מחיר המחירון שלו.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (2.2.2026) פרסמה רשות המיסים נייר עמדה שעניינו במחיר העִסקה בעסקאות עליהן חל סעיף 5(א) לחוק מע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
חבות במס שכר/רווח של מוסד כספי
ביום 28.1.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין שומרה חב' לביטוח בע"מ ומנורה מבטחים ביטוח בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
בקשה להחזר מס שבח וביטול עסקה במקרקעין לאחַר 30 שנה
במבזק מס' 2131 מיום 20.5.2025 דיווחנו על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין בכר, בגדרו דחתה ועדת-הערר את הערר.
* לתמצית פסק-הדין, לחצו כאן.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי העוררים הגישו לבית-המשפט העליון ערעור על פסק-הדין, אך בעקבות המלצת נשיא בית-המשפט י' עמית, חזרו בהם המערערים מערעורם והוא נדחה ללא צו להוצאות.
למַעבר לפסק-הדין, לחצו כאן.
סירוב ליתן מספרי הקצאה
ביום 25.1.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין ב.זעאתרה הנדסה בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
תשלום דמי ביטוח לאומי בידי סטודנטים ישראליים בחו"ל
רקע
סעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי ("החוק") מַסמיך את שר העבודה לקבוע הוראות מיוחדות לעניין תשלום דמי ביטוח, ובכלל זאת הוראות למבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה.
מכוח הסעיף האמור הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 ("התקנות") שקובעות, בין היתר, הפחתה של שיעור דמי הביטוח המשולמים על-ידי תלמידים כאמור, וזאת לפי התנאים וסוגי המוסדות שנקבעו בתקנה 19 לתקנות.
ביום 13.6.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מיום 16.6.2024, פורסמו תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון, נוספה לתקנות תקנה 19ב שעניינה בתשלום דמי ביטוח בידי תלמיד במוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל (כהגדרת מונחים אלה באותה תקנה), וזאת בשיעור שווה לשיעור דמי הביטוח למבוטח במוסד להשכלה בארץ.
תחולת התיקון נקבעה ליום 1.7.2024 והוא חל על דמי הביטוח בעד השנים 2022 ו-2023. זאת, בהתאם להוראה שנקבעה בעניין זה בתיקון 231 לחוק.
טיוטת התקנות
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי הבוקר (4.2.2026) פורסמה טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח) (תיקון), התשפ"ו-2026 ("טיוטת התיקון") (קישור לטיוטת התיקון).
במסגרת טיוטת התיקון, מוצע להוסיף (שוב) לתקנות את אותה תקנה 19ב, וזאת בתחולה לגבי השנים 2026 ו-2027.