מס רכוש – הליך החקיקה מתחיל | החקיקה הנוספת שבדרך | פסק-דין ראשון בנושא חברת ארנק | זכאות להטבת מס לתושב העיר אילת | ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ – הרחבת המסלול הירוק ועדכון לגבי "חברות מיוחדות" | נקודות זיכוי לחיילי המילואים הלוחמים ועוד

מס רכוש – הליך החקיקה מתחיל

רקע

כידוע, מס רכוש בישראל הוטל לראשונה בתקופת השלטון העות'מאני והמשיך להתקיים גם בתקופת המנדט הבריטי.
עם הקמת המדינה, אוּמץ מנגנון המס הקיים ובהמשך הוא הוסדר במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש" או "החוק"), שאיחד את סוגי המיסים השונים על נכסי מקרקעין וקבע הבחנה בין קרקעות לבין נכסים בנויים.*

* חוק מס רכוש קבע גם מנגנון ייחודי, שלפיו 40% מתשלומי מס הרכוש השנתיים יועברו לקרן ייעודית לפיצוי נזקי מלחמה.

עם השנים עבר חוק מס רכוש שורה ארוכה של תיקונים, שבמסגרתם הורחבו הפטוֹרים, הוקלו שיעורי המס ונוספו הסדרים נקודתיים למקרים שונים – רשויות מקומיות, מוסדות ציבור, חקלאים ועוד.
תהליכים אלה הפכו את המס לפחות אפקטיבי מבּחינה פיסקלית והביאו לכך שבפועל בסיס המס הצטמצם במשך השנים באופן דרמטי.
בשנת 1981 בוטל מס הרכוש על כל הנכסים מלבד קרקעות.
בהמשך לכך, בשנת 1998 מונתה ועדה ציבורית לבחינת המשך קיומו של מס רכוש, שהמליצה על ביטול המס לחלוטין, בְּשל קשיים מבניים עמוקים במס ובכללם ריבוי פטוֹרים והקלוֹת, שיעורי מס גבוהים, בעיות שומה וגבייה ועוד.
הממשלה אימצה את ההמלצה ובשנת 2000 בוטל מס הרכוש באופן שהשאיר את ההסדר החוקי על כנו אך העמיד את שיעור המס על 0%. זאת, במסגרת תיקון עקיף של החוק בתיקון 45 לחוק מס שבח (קישור לתיקון).

תזכיר החוק

ביום 17.12.2025 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו- 2025 (פרק ': מס רכוש) ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת התזכיר מוצע להעלות את שיעור המס מ-0% ל-1.5%, לצמצם את הפטוֹרים ההיסטוריים,* לשנות את ההגדרות בחוק** ולעבור למודל של שומה עצמית בדומה למקובל בחוקי מס אחרים, תוך התייחסות לאפשרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים לקביעת ערך הקרקע במטרה ליַיצר מערכת מס פשוטה ויעילה.

* כך, מוצע לבטל את הפטוֹר הגורף לקרקע שייעודה בתכנית הוא חקלאות, ולהשאיר את "מבחן השימוש בקרקע " כך שקרקע, בין אם ייעודה לבניה ובין אם ייעודה לחקלאות, המשמשת לעסק במשק חקלאי, לרבות קרקע מושכרת, תהיה פטורה ממס, אלא אם שוויָה לדונם עלה על 100,000 ₪ או חלק יחסי מסכום זה בהתאמה לחלק יחסי של דונם.

** כך, למשל, מוצע לתקן את הגדרת "קרקע" החייבת במס ולהפחית את רף השטח הבנוי שמתחתיו קרקע תיחשב כ"קרקע" פנויה לעניין החוק מ-30% ל-10% משטח הבנייה המותר לפי תוכנית מפורטת לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, באופן המצמצם את בסיס המס.

נזכיר, כי ביום 7.12.2025 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': ריווח מדרגות מס הכנסה ("התזכיר הנוסף") (קישור לתזכיר הנוסף), במסגרתו מוצע לרַווח את טווחי ההכנסה החָלים על הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 121(ב) לפקודת מס הכנסה;* וכי בטווח הארוך המקור התקציבי שנועד לממן את הצעד המוצע** הוא התיקון המוצע לחוק מס רכוש.

* הריוּוח המוצע ייעשה כך שטווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 20% יורחב עד 228,000 ₪ במקום 193,800 ₪ וטווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 31% יורחב כך שיחל ב-228,001 ₪ ויסתיים ב-301,200 ₪ במקום 269,280 ₪. זאת, בתחולה מיום 1.1.2026 לגבי הכנסה שתופק או תצָמח משנת-המס 2026 ואילך (היות שהחוק נשוא התזכיר יחוקק (ככל שיחוקק) רק לאחַר תחילת שנת 2026, ולאור סעיף התחולה, הוא צפוי לחול באופן רטרואקטיבי על הכנסות מתחילת שנת 2026).

** על-פי המצוין בתזכיר הנוסף, אומדן העלות השנתית בשנת 2026 של הריוּוח המוצע היא 4.25 מיליארד ₪ ו-5 מיליארד ₪ בשנים שלאחר מכן.

דוח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים

ביום 18.12.2025 פורסם דוח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים שמוּנה בעקבות החלטת ממשלה מס' 1383 מיום 4.2.2024 (קישור להחלטה).

לאחַר בחינה מעמיקה של ההיבטים השונים וההשלכות של מיסוי רכוש פנוי, על בסיס השוואה עם מדינות אחרות וקבלת התייחסויות הציבור, קבע הצוות, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, כי קיימת הצדקה כלכלית להחזרת המיסוי. 
הצוות סבר, כי מיסוי רכוש פנוי יכול לתרום לפתרון הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח של מדינת ישראל, במיוחד לאור ההוצאות הגדולות הצפויות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
בנוסף, הצוות ציין את היתרונות המובהקים של מיסוי רכוש על פני מסים אחרים, במיוחד מסי הכנסות וצריכה.
הצוות גם עיין בסיבות שהובילו לביטולו של המס לפני כ-25 שנה, ומצא כי רבים מהמניעים לביטול אינם רלוונטיים כיום. 
כמו כן, נמצא, כי על הקשיים שנוצרו בעקבות המיסוי הקודם ניתן להתגבר באמצעות עדכון החקיקה והתאמת המנגנונים התפעוליים.
לסיכום, המלצת הצוות היא להטיל מחדש את מס הרכוש על מקרקעין פנויים, כמענה לצרכים התקציביים הדחופים של המדינה ולהגברת יעילות המיסוי באופן כללי.

למַעבר לדוח, לחצו כאן.

---

החקיקה הנוספת שבדרך

תזכיר חוק בנושא תמריצי מחקר ופיתוח

ביום 14.12.2025 פורסם תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025 פרק ': תמרוץ פעילות מחקר ופיתוח ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

מטרת התזכיר היא לשמר את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ופעילות עסקית, בדגש על תחום התעשייה עתירת הידע, בעיקר לאור הצטרפותה הצפויה של מדינת ישראל למודל 2 Pillar, המובל על-ידי ארגון ה-OECD, ובפרט לנוכח הכַּוונה לאמץ את משטר מס המינימום המקומי על הכנסתן בישראל של חברות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצות רב-לאומיות.

במסגרת התזכיר מוצע להקנות לקבוצת חברות תושבות ישראל, אשר משתייכות לקבוצה רב-לאומית ועומדות בתנאי סף מסוימים, זכות לקבל זיכוי ממס בשיעור מסוים מהוצאות מחקר ופיתוח. זאת, תוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.
עוד מוצע להסמיך את שר האוצר להחליט על אפשרות של הפיכת הזיכוי למענק, בתנאים שיקבע וזאת על-מנת שהתמריץ יעמוד בתנאים שנקבעו על ידי ארגון ה-OECD כתמריץ כשיר, ובהתאם להתפתחויות בעניין זה.
בנוסף, מוצע שההוצאות המזכות, שתהווינה בסיס לתמריץ המס, תאושרנה על-ידי רשות החדשנות.

בנוסף, מוצע בתזכיר לתקן את החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("החוק") (קישור לחוק) כך ששר האוצר יוסמך לקבוֹע בתקנות מנגנון לפיו חברה רוכשת תוכל לבחור לקבל את ההטבה הקבועה בסעיף 5 לחוק* בדרך של זיכוי ממס במקום ניכוי מההכנסה החייבת.

* לפי סעיף זה, חברה רוכשת זכאית לנַכּוֹת מהכנסתה החייבת סכומים ששילמה בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף.

תזכיר חוק לתיקון חוק מע"מ

ביום 16.12.2025 פורסם תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025 – פרק_': חוק קידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקון לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975) ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת התזכיר מוצע לתקן את חוק מע"מ כך שהפסד שצָבר בנק (כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981) בחמש השנים הראשונות ממועד רישומו כמוסד כספי ולא קוזז כנגד השכר ששילם לשנת-המס שבה נוצר ההפסד, יהיה ניתן לקיזוז כנגד הריווח והשכר ששילם בשנת-המס שבהּ הוא חייב בתשלום מס ריווח, עד לתום ההפסד שצבר כאמור.
זאת, בתחולה לגבי הפסדים שנוצרו לבנק בשנת-המס 2026 ואילך.

התזכיר הינו בעקבות המלצות צוות העבודה הבין-משרדי ("הצוות") שמוּנה בחודש נובמבר 2024 על-ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל, בראשותם המשותפת של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים בבנק ישראל,* על-מנת לגבש המלצות להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ובכלל זאת לגבש המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי למגזר הקמעונאי.

* בנוסף על יושבי הראש המשותפים, הצוות כָּלל גם את יו"ר רשות ניירות ערך, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על התחרות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט כלכלי), ראש האגף ליציבות פיננסית בבנק ישראל ומנהלת יחידת רישוי ובנקים חדשים בפיקוח על הבנקים.

המלצות הצוות* הוגשו בחודש אוגוסט 2025 (קישור להמלצות) ואומצו על-ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל.

* ראו המלצה מס' 3(10).

תזכיר חוק למלחמה בהון השחור

ביום 11.12.2025 פורסם תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025 – פרק ___': צמצום ההון השחור ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

תזכיר החוק מיישם את החלטות הממשלה מיום 4.12.2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026 והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחַר המועד האחרון למתן הערות הציבור (22.12.2025).

במסגרת התזכיר מוצעים מספר צעדים למלחמה בהון השחור: קביעת חובת דיווח של מפעילי זירות מקוּונות המשַמשות לתיווך בביצוע עסקת השכרת מקרקעין בישראל בין משכירים ושוכרים לטווח קצר, בהתאם להמלצות ה-OECD בעניין זה;* הגבלה על החלפת שטר למזומן כך שפעולה זו תהיה מותרת עד סכום של 6,000 ₪ בהתאם להגבלות חוק צמצום השימוש במזומן, התשס"ח-2018; וקביעת חובת הצהרה לנותני שירותים פיננסיים להצהיר אם לא בוצעו פעולות החייבות בדיווח לפי סעיף 141א לפקודת מס הכנסה.**

* כדי להתמודד עם התופעה שלפיה המשתמשים בזירה המקוונת אינם מדַווחים על הכנסותיהם שהתקבלו כתוצאה משימוש בה, ואינם משלמים מס על הכנסתם, הוצע בשנת 2020 על-ידי ארגון ה-OECD מודל לחקיקה שתחייב את מפעילי הזירות המקוּונות לדַווח לרשות המס המקומית על המשתמשים המפיקים הכנסה באמצעותן, על ההכנסה שהתקבלה, מספר העִסקות שבוצעו ועוד, ולגבי עסקות להשכרת נכסי מקרקעין – גם פרטים בעניין הנכס. האיחוד האירופי קבע גם הוא מודל דומה וחִייב את המדינות החברות בו לחוקק את חובת הדיווח בחוקיהן הפנימיים, ומרביתן עשו כן או נמצאות בשלבים מתקדמים של כניסת החוק לתוקף. עוד קודם לכן, מדינות נוספות כדוגמת אוסטרליה ואנגליה חוקקו גם הן חובת דיווח דומה.

** החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 ("החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים" או "החוק") (קישור לחוק) כָּלל, בין היתר, תיקון לפקודת מס הכנסה ובו הוראת-שעה לעניין חלפני כספים (ראו סעיף 48 לחוק). במסגרת הוראה זו, נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 141א הקובעות חובת דיווח על נותני שירותי מטבע כמשמעותם בסעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, רף דיווח של 50,000 ₪ ומעלה, וכן מועדי הדיווח, סוג הפעולות שתדוּוחנה, פרטי הפעולות, אופן קבלת ואגירת המידע בנושא, לרבות המורשים לשימוש בו, בשים לב לצמצום הפגיעה בפרטיות נושאי המידע, ואפן השימוש במידע הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי. בנוסף, נקבעה באותן הוראות (ראו סעיפים 141א(יא) ו-(יב) לפקודת מס הכנסה) הסמכה של שר האוצר לקבוע תקנות נוספות בנושא.

סעיף-קטן (טו) של סעיף 141א קבע, כי תוקפו של סעיף 141א הוא עד תום שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות שהותקנו על-ידי שר האוצר מכוח הסעיף האמור. מכוח ההסמכה האמורה (כמו גם מכוח סעיף 243 לפקודה), התקין שר האוצר ביום 3.12.2018 את תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 ("התקנות") (קישור לתקנות). בגדרן של התקנות נקבעו, בין היתר, חובות הדיווח של חלפן כספים (לרבות פרטי, מועד ואופן הדיווח), פעולות הנעשות בסמיכות אצל אותו חלפן כספים שיראו אותן כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום הקבוע בסעיף 141א(א) לפקודה, כללים לניהול מאגרי המידע שבהם ייאגרו הדיווחים של חלפני הכספים, אבטחת המידע האמור ומחיקתו בתום 3 שנים, כללים להעברת מידע ממאגר המידע לגורמים מוסמכים שמונו מבּין עובדים רשות המסים ובהם חוקרי מס, פקידי-שומה, מנהלי מע"מ ומנהלי מיסוי מקרקעין וכללים בדבר הצלבת מידע בידי מורשי גישה למאגר המידע (כמשמעותם בסעיף 141א(ד) לפקודה). תחולת התקנות נקבעה ל-180 ימים ממועד פרסומן, אך מועד זה יכול שיידחה לתקופה אחת או יותר שלא תעלה במצטבר על 180 ימים, אם הדבר נדרש מטעמים תפעוליים, ובלבד שמנהל רשות המסים פרסם הודעה על דחייה כאמור ברשומות ובאתר הרשות. המנהל אכן הודיע על דחייה כאמור ולכן מועד תחילת התקנות הוא 28.11.2019 ומועד פקיעתן אמור היה לחול ביום 28.11.2022. אולם, בשל התפזרות הכנסת ה־24 ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, בעניין הארכת תוקפם של חיקוקים בתקופת בחירות, תוקפו של סעיף 141א לפקודה ושל התקנות שהותקנו מכוחו הוארך עד יום 15.2.2023.

ביום 12.2.2023 פורסם ברשומות תיקון 263 לפקודת מס הכנסה, בגדרו תוקן סעיף 141א לפקודה הקבוע, כאמור, כהוראת-שעה, וזה הפך להוראת-קבע. במקביל, בוטלה ההוראה שקבעה את תוקפו. בנוסף, ובהתאמה, תוקן סעיף 195ב(ב) לפקודת מס הכנסה (הקובע את הסמכוּת להטלת עיצום כספי על חלפן כספים שהֵפר את חובת הדיווח הקבועה בסעיף 141א) כך שגם סעיף זה הפך להוראת-קבע.

---

ניכוי מס במקור מתשלומים לתושב-חוץ

הרחבת המסלול הירוק

במבזק מיום 29.9.2017 דיווחנו על השקת מסלול ירוק המאפשר ביצוע העברות של תשלומים לחו"ל, לצורך ביצוע השקעות בחו"ל או מתן הלוואות בחו"ל, באמצעות טופס הצהרה שמספרו 2513/2 אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוּון במערכת הבנקאית), דהיינו ללא צורך באישור פטוֹר ניכוי מס במקור.*

* להורדת הודעת רשות המסים וטופס ההצהרה המקורי שצוּרף לה (טופס 2513/2), לחצו כאן.

המסלול הירוק הנ"ל יועד במקור לתשלומים המועברים לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, עבוּר אחד מאלה: השקעה במניות חבר-בני-אדם, השקעה בנדל"ן בחו"ל, השקעה בנכסים אחרים בחו"ל (נכסים מוחשיים בלבד), מתן הלוואות לתושב-חוץ ומתן הלוואת בעלים לחבר-בני-אדם.*

* נזכיר, כי ביום 1.2.2018 פורסם מכתבו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, הכולל את הנחיות רשות המסים לאיגוד הבנקים בנושא ניכוי מס במקור בגין העברות לחו"ל (קישור למכתב).

ביום 17.4.2018, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1707, פורסמה הודעת רשות המיסים בדבר הרחבת המסלול הירוק והוספת סוגי תשלומים חדשים למסלול האמור: השקעה בזכויות בשותפוּת, רכישת אופציות, תוספת מימוש המשולמת במימוש אופציות והחזר קרן הלוואה על-ידי חברה באישור רו"ח.*

* להורדת נוסחו של הטופס (טופס 2513/2) בעקבות אותה הודעה, לחצו כאן.

מאוחר יותר, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1745, פורסם טופס 2513/3 (קישור לטופס) שענייינו בהחזר קרן הלוואה על-ידי חברה לתושב-חוץ, כאמור באותו מסלול ירוק.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 16.12.2025 פורסמה הודעתו בנושא של רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים (קישור להודעה) ובמקביל פורסם נוסח מעודכן של טופס 2513/2 (קישור לנוסח המעודכן).
במסגרת ההודעה צוין, כי במטרה להמשיך ולהקל על תושבי ישראל המשקיעים בנכסים בחו"ל, בוצעה הרחבה נוספת ביחס לסוגי התשלומים המפורטים בסעיף 2 לטופס 2513/2 וכן ביחס למדינת התושבוּת של מקבל התשלום.
לפיכך, רשות המסים תאפשר את העברת התשלומים בפטוֹר מניכוי מס במקור באמצעות טופס ההצהרה אשר ימולא בסניף הבנק (או באופן מקוּון במערכת הבנקאית) וזאת ללא צורך בהגעה למשרדי רשות המיסים לצורך קבלת האישור, גם כאשר ההעברה היא למדינת CRS,* וזאת בהתאם לרשימה המעודכנת ליום העברת התשלום.

* מדינה שיש עִמה הסכם יישום כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה.

עוד צוין בהודעה, כי הורחבו מדינות האמנה* הכלולות בנוהל והן כוללות כעת את כלל מדינות האמנה.

* מדינה גומלת כהגדרתה בסעיף 196 לפקודת מס הכנסה.

כמו-כן, לסוגי התשלום המאושרים התווסף גם "רכישת נכס דיגיטלי באמצעות זירות מסחר המבצעות הליך KYC – הכר את הלקוח".
על-פי ההודעה, התאגידים הבנקאיים יהיו רשאים להעביר תשלומים לתושב-חוץ, על סמך הצהרת המשלם, בטופס 2513/2 בנוסחו המעודכן, וזאת בהתקיים כל התנאים המצטברים הבאים ועל בסיס הצהרת המשלם ובדיקת הבנק כי מולאו הנתונים בטופס כנדרש: (א) העברת התשלום הינה לתושב מדינת אמנה או לתושב מדינת CRS ולחשבון בנק במדינת אמנה או במדינת CRS; (ב) התשלום מתבצע בעבור אחד מסוגי התשלום המפורטים בסעיף 2 לטופס 2513/2 המעודכן; (ג) הטופס האמור מולא על כל חלקיו, נשמר על-ידי התאגיד הבנקאי ויימסר לרשות המיסים על-פי דרישתה.

עדכון לעניין ''חברות מיוחדות''

בהוראת ביצוע 34/93 מיום 30.5.1993 ("הוראת-ביצוע 34/93") (קישור להוראת-ביצוע 34/93) פירטו רשויות המס בהרחבה את הכְּלָלים לגבי ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ וההליכים לקבלת אישור לאי-ניכוי מס במקור, לפטוֹר ממס או למס בשיעור מוקטן. על-מנת להקל על ציבור הנישומים והמוסדות הכספיים נמנתה בהוראת-הביצוע האמורה רשימה של תשלומים שהבנק רשאי להעבירם ללא ניכוי מס במקור, וזאת על-סמך הצהרת המשלם/מקבל.

ביום 26.1.1998 פורסמה תוספת להוראת-ביצוע 34/93 הנ"ל ("התוספת") (קישור לתוספת) ובגדרהּ נקבעו הקלוֹת מיוחדות לגבי חברות הנחשבות ל"חברות מיוחדות" כמשמעותן בתוספת.

מאז, תוקפהּ של התוספת הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה הייתה עד ליום 31.12.2025.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 16.12.2025 (במקביל לפרסום הודעתו של רו"ח אמיר דוידוב) פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, בעניין "חברות מיוחדות" (קישור להנחייה).

במסגרת ההנחייה צוין, כי לצורך אחידות תהליך מתן אישור בקשות של גופים לקבל מעמד של "חברות מיוחדות", נבנתה מערכת ממוחשבת לקליטת הבקשות, הטיפול בהן והפקת האישורים ("המערכת"); וכי המערכת מאפשרת הפקת ארבעה סוגים שונים של מכתבים: (א) אישור הבקשה לחברה מיוחדת; (ב) דחיית הבקשה; (ג) ביטול אישור קיים; ו-(ד) עדכון אישור לאור שינויים בחברה.

עוד צוין בהנחייה, כי אישור "חברה מיוחדת" יהיה, כבעבר, בכפוף לעמידה בתנאים הבאים, בנוסף לנדרש על-פי התנאים הקבועים בהוראת-ביצוע 34/93 ובתוספת:
- בביקורות שנערכו לחברות ב-3 השנים האחרונות, ניכויים ושומה, לא התגלו ממצאים בנושא ניכוי מס במקור מהעברות לחו"ל;
- כנגד החברה ו/או מנהליה לא מתנהלים כל חקירה/הליך בתחום הפלילי;
- אם החברה קיבלה אישור חברה מיוחדת בשנים קודמות, פקיד-השומה יבחן טרם אישור הבקשה מחדש, כי החברה התנהגה בעבר ומתנהגת באופן שוטף בהתאם לסעיף 4 לתוספת וכי ביצעה את המוטל עליה באותו סעיף;
- אם הועברו סכומים לחו"ל ללא ניכוי מס או בניכוי בשיעור מופחת, ויתברר כי היה על החברה לנַכּות מס במקור בשיעור גבוה מהשיעור שנוכה, תהיה החברה אחראית לתשלום המס. האישור כ"חברה מיוחדת" אינו גורע מהחובות המוטלות על-פי הדין.

* סעיף זה קובע, כי האמור בתוספת לגבי חברות מיוחדות לא יחול על תשלומים עבור ריבית, ששיעורה בעת ההתקשרות עולה על ליבור + 2% לשנה

** סעיף זה עוסק בתשלומים בגין שירותים שניתנו ובוצעו במלואם בחו"ל על-ידי נותני שירותים בחו"ל, בכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף.

עוד צוין בהנחייה, כי נספח ג' לתוספת (בקשה להיחשב כ"חברה מיוחדת" לעניין העברת תשלומים לתושבי חוץ) עודכן  וכעת מדובר בטופס מחיֵיב שמספרו 615 (קישור לטופס 615); כי נספח ד' לתוספת (אישור חברה מיוחדת) עודכן והאישור מופק באמצעות המערכת בפורמט אחיד כדוגמת האישור המצורף להנחייה; כי נספח ה' לתוספת (ספר העברות לחו"ל) עודכן ומבנה הקובץ הנדרש כקובץ אקסל (קישור לקובץ); כי חברה שאושרה כ"חברה מיוחדת" בעבר, אישורה כ"חברה מיוחדת" יחודש בכפוף להמצאת "ספר העברות לחו"ל"; כי נספחים ג', ד' ו-ה' לתוספת עודכנו במסגרת ההנחייה ולפיכך הָחל מפרסומה אלה הנספחים המעודכנים המחייבים; וכי במקרה של ביטול "אישור חברה מיוחדת" חובה על החברה באמצעות המורשים שאושרו לבקשתה ו/או רואה-החשבון שלה ליידע מיד בכתב את הבנקים הרלוונטיים בדבר ביטול מעמדה כ"חברה מיוחדת".

לבסוף, צוין בהנחייה, כי אישורי "חברה מיוחדת" יופקו באמצעות המערכת בפורמט אחיד, וזאת הָחל מהאישורים לשנת 2025.

---

מערכת ההרשאות – עדכון

כידוע, רשות המיסים פיתחה מערכת המאפשרת לעוסקים (יחידים ותאגידים), להסמיך גורמים שונים, לבצע פעולות הקשורות לתפעול השוטף של העסק, כגון: חשבוניות ישראל, עזיבת מקום עבודה, תרומות ישראל ועוד.
מאז עלייתה לאוויר, נרשמו בה מעל 200 אלף מורשי-על ביותר מ-175 אלף תאגידים.

במבזק מס' 2030 דיווחנו על הודעתו מיום 29.6.2023 של מר שלמה אוחיון, אז סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות (קישור להודעה).
במבזק מס' 2063 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 28.1.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה פורטו העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.
במבזק מס' 2070 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 19.3.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא רישום "מורשה על" בתאגיד.
במבזק מס' 2117 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 25.2.2025 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא עדכונים במערכת ההרשאות, במסגרתה צוין, כי הָחל מיום 19.2.2025 חל שינוי באופן רישום מורשה-על שאינו בעל תפקיד* בתאגיד וכי מורשה-על שאינו בעל תפקיד רשאי להירשם כמורשה על בהתאם לאישור עו"ד** שיועבר לרשות המיסים באמצעות המיַיצג של התאגיד דרך פורטל המיַיצגים. עוד צוין בהודעה הנוספת, כי אישור כאמור שלא יועבר באמצעות מיַיצג של התאגיד לא ייקלט.

* על-פי ההודעה הנוספת, בעלי התפקיד שיכולים להירשם באינטרנט בשירות עצמי ללא מיַיצג הם כדלקמן: בחברה או שותפות רשומה – דירקטורים רשומים ברשות התאגידים או שותפים רשומים; בשותפוּת – שותפים הרשומים בתיק השותפוּת במע"מ; ובעמותה – מורשי חתימה הרשומים ברשם העמותות.

** הכַּוונה, להבנתנו, לאישור עו"ד בנוסח שצוּרף כנספח א להודעתו של מר אוחיון מיום 28.1.2024.

ואילו במבזק מס' 2132 דיווחנו על הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים​ (קישור להודעה), במסגרתה צוין כי שודרגה מערכת אינטרנטית חדשה לניהול הרשאות לפעולות דיגיטליות באזור האישי; וכי במערכת ניתן להאריך תוקף הרשאות פעילות במרוכז, הן דרך בחירת כלל ההרשאות, הן דרך בחירת מקבלי הרשאות מסויימים, והן דרך בחירה פרטנית של אותן הרשאות שאת תוקפן רוצים להאריך.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 16.12.2025 פורסמה הודעה נוספת בנושא של עו"ד רוטנברג בדבר פיתוח שלושה שירותים חדשים, בתוקף מיום 16.12.2025: (א) רישום מקוּון של "מורשה על" (מחליף את נספח א' הידני); (ב) מינוי "משתמש" לדיווח מע"מ בלבד; ו-(ג) ביטול מקוּון של "מורשה על" פעיל.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.

---

נקודות זיכוי לחיילי המילואים הלוחמים

רקע

במבזק מס' 2156 מיום 25.11.2025 דיווחנו על פרסום חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 283), התשפ"ו-2025 ("התיקון") (קישור לתיקון).

נזכיר, כי בגדרו של התיקון, נוסף סעיף 39ב לפקודת מס הכנסה שלפיו בחישוב המס של יחיד ששירת שירות מילואים* כלוחם** 20 ימים ומעלה בשנת-המס שקָדמה לה ("שנת-המס הקודמת") יהיה זכאי זכאי ל-3/4 נקודת זיכוי בתוספת 1/4 נקודת זיכוי בעד כל חמישה ימים נוספים של שירות לאחַר היום ה-20 ובלבד שסך נקודות הזיכוי לא יעלה על ארבע נקודות זיכוי.

* המונח "שירות מילואים" מוגדר בתיקון "כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008".

** המונח "לוחם" מוגדר בתיקון "לפי פקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955".

זאת, בתחולה מיום 1.1.2026.
עם זאת, לגבי התקופה שמיום 1.1.2026 ועד ליום 31.12.2027, יהיה יחיד ששירת שירות מילואים כלוחם זכאי לנקודות זיכוי כמפורט להלן:

• שירת שירות מילואים כלוחם בין 30 ל-39 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי ל-1/2 נקודת זיכוי;

• שירת שירות מילואים כלוחם בין 40 ל-49 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי ל-3/4 נקודת זיכוי;

• שירת שירות מילואים כלוחם למעלה מ-50 ימים בשנת-המס הקודמת, יהא זכאי לנקודת זיכוי אחת בתוספת 1/4 נקודת זיכוי בעד כל חמישה ימים נוספים של שירות לאחַר היום ה-50 ובלבד שסך נקודות הזיכוי לא יעלה על ארבע נקודות זיכוי.*
  * כך, למשל, מי שישרת 110 ימים ומעלה יקבל 4 נקודות זיכוי.

עוד נקבע בתיקון, כי שיעור "התגמול המזערי" (כהגדרתו בסעיף 270 לחוק הביטוח הלאומי) אשר הוגדל במסגרת הוראת-השעה שנכללה בתיקון 253 לחוק הביטוח הלאומי מ-68% משכר הבסיס (המהווים כ-7,000 ₪) ל-95% משכר הבסיס (המהווים כ-9,600 ₪), ייוותר 95%. 
דהיינו, הוראת-השעה שאמורה הייתה להסתיים בתום שנת 2025 תהפוך להוראת קבע.

הודעות רשות המיסים

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 16.12.2025 פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים (קישור להודעה).
ואילו ביום 18.12.2025 פורסמה הודעתה בנושא של רשות המיסים (קישור להודעה).

---

הבהרות לחישוב הפיצוי במסלול הוצאות מזכות ומסלול מחזורים

ביום 11.12.2025 פרסמה קרן הפיצויים שברשות המיסים מסמך הכולל הבהרות ועמדות מקצועיות בנוגע לחישוב הפיצוי במסלול הוצאות מזכות ומסלול מחזוֹרים. 
זאת, בְּשל פערי חישוב בין התביעות המוגשות לבין התוצאה המתקבלת בהחלטת המנהל.

להורדת המסמך, לחצו כאן.

---

דיגיטציה של הצהרות על הכנסת והוצאת כספים מאזור יהודה ושומרון

ביום 15.12.2025 פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

צמצום אחוז הדוחות במיכסה השנייה למדידת ארכות לחברות – הֶסדר הארכּות למיַיצגים שנת-מס 2024

במבזק מס' 2132 מיום 16.5.2025 דיווחנו על פרסום הודעתו (קישור להודעה) של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2024 – הֶסדר האורכות למיַיצגים.
במסגרת ההודעה פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2024 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.*

* נזכיר, כי ביום 15.6.2025 פרסמה דוברוּת רשות המיסים הודעה (קישור להודעה) לפיה מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, הורה על מספר הקלוֹת ובכללן שהמועד האחרון להגשת דו"חות שנתיים לשנת 2024 ליחידים וחברות יידחה עד ליום 31.7.2025, ללא קשר להסדר הארכות למיַיצגים.

עוד נזכיר, כי ביום 18.8.2025 פורסמה הודעה נוספת של עו"ד רוטנברג (קישור להודעה הנוספת), לפיה עֵקב תקלות במחשב שע"מ בימים האחרונים ולבקשת הלשכות המקצועיות, החליט מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על דחיית המועד הראשון להגשת דוחות חברות במסגרת הֶסדר הארכות למייצגים לשנת-המס 2024, כך שהמכסָה הראשונה** להגשת דוחות חברות שנקבעה ליום 31.8.2025 תידחה ליום 30.9.2025. עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ארכה זו ניתנת ללקוחות של מיַיצגים שעמדו במכסות הדוחות שנקבעו לחברות, הכל בהתאם לכללי הֶסדר הארכּות לשנת-המס 2024.

** בהודעה הנוספת ההתייחסות הייתה למכסָה האחרונה, אך מדובר, להבנתנו, בטעות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 14.12.2025 פורסמה הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, לפיה לבקשת הלשכות המקצועיות ובְשל נסיבות התקופה, החליט מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על צמצום אחוז דוחות החברות אותם יש להגיש במועד השני להגשת דוחות יחידים במסגרת הֶסדר הארכּות למייצגים לשנת-המס 2024.
בהתאם להודעה, יש להגיש עד ליום 31.12.2025 30% מדוחות החברות במקום 40% כפי שנקבע ופורסם בעבר.
עוד צוין בהודעה, כי מיַיצגים שהגישו דוחות חברות בהתאם למיכסה האמורה, יקבלו ארכה עבור שאר לקוחותיהם למועד הבא. הכל בהתאם לכללי הֶסדר הארכות לשנת-המס 2024.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

מחקרים בנושא מיסוי של מרכז המידע והמחקר בכנסת

לאחרונה פורסמו שני מחקרים של המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המידע והמחקר בכנסת:
האחד, בנושא הטבת מס לתושבים בערים מעורבות (קישור למחקר);
השני, בנושא הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025 (קישור למחקר).*

* למַעבר למבזק בנושא הצעת החוק, לחצו כאן.

---

פסק-דין ראשון בנושא חברת ארנק | זכאות להטבת מס לתושב העיר אילת

ביום 7.12.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין נוריאל.
להמשך, לחצו כאן.

---

תביעה לביטול חיוב בכפל-מס מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ

ביום 10.12.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין לירז אברג'יל.

עניינו של פסק-הדין בתביעה (להבדיל מערעור) שהגישה התובעת נגד אגף המכס והמע"מ, מנהל מס ערך מוסף 1 – היחידה לפשיעה חמורה ("הנתבע"), במסגרתה התבקש בית-המשפט לקבוע כי היא אינה חייבת בתשלום סך של 62,172,996 ₪, בערכיו במועד הטלתו, אשר לטענת הנתבע חויבה התובעת בתשלומו במסגרת החלטה מיום 10.8.2015 להשית עליה חיוב בכפל-מס מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ בְּשל חלקהּ בהוצאת חשבוניות שלא כדין.*

* במהלך שנת 2013 נעצרו התובעת ובעלה, מר יעקב אברג'יל (ביחד, "בני-הזוג"), בחשד כי היו מעורבים בביצוע עבירות שונות, ביניהן עבירות מס בהיקף כלכלי ניכר, בין השאר בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות בין השנים 2013-2011. דוּבּר בפרשייה רחבת היקף, אשר סבבה הברחות זהב משטחי הרש"פ ומתן כיסוי חשבונאי פיקטיבי לפעילות אסורה זו – בסכומי עתק. התובעת, שהיא אם לילדים קטנים, שוחררה ממעצר, ומאז הֵחלו בעניינם של בני הזוג ההליכים הפליליים. עם התקדמות החקירה הפלילית, נקט הנתבע בהליכים אזרחיים ביחס לחובות המס הנובעים לשיטתו מפעילותם של בני-הזוג. אין מחלוקת, כי יעקב אברג'יל חויב מכוח הוראות סעיף 50 לחוק מע"מ בתשלום כפל-מס בגין אותה פרשיה, בהיקף רחב יותר מזה שיוחס לתובעת.

עיקר טענות התובעת הן כי הודעת החיוב בכפל-המס לא נמסרה לה כדין ולמעשה לא נמסרה לה כלל וכי בכל מקרה, המדינה ויתרה על חיוב זה במסגרת הֶסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בהליך פלילי שהתנהל נגד התובעת, או כי עצם הקביעוֹת באותו הֶסדר טיעון שוללות את השתת החיוב.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

---

עיקול כספים לשם הבטחת חוב מס של צד שלישי

ביום 3.12.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין סעדיה.
להמשך, לחצו כאן.

---

פסיקת הוצאות בעתירה שהוגשה בְּשל אי-מתן מענה במועד לבקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע

ביום 1.12.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין פארן.

העותרת הגישה ביום 13.1.2025 בקשת חופש מידע למשיבה (רשות המיסים), שעניינה הפעלת סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הסחר הלא חוקי בחיות בר.
ביום 12.2.2025 הודיעה המשיבה על ארכה של 30 ימים למתן המענה, בנימוק של עומס עבודה.
ביום 11.3.2025 ניתנה ארכה נוספת של 60 ימים, בנימוק שהמענה דורש שעות עבודה מרובות ועיבוד מורכב.
לאחַר מועד הארכּה השנייה לא נמסרה תגובה או מידע כלשהו, למרות פניות ותזכורות מטעם ב"כ העותרת ביום 15.5.2025 וביום 5.6.2025 שכּללה התראה לפני הגשת עתירה.
משלא ניתן מענה, הגישה העותרת ביום 20.7.2025 עתירה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו בית-משפט לעניינים מנהליים.
ביום 21.9.2025, לאחַר הגשת העתירה, הֶעבירה המשיבה מענה חלקי לבקשת חופש המידע.
ביום 23.10.2025, ובעקבות בקשת העותרת להשלמת פרטים נוספים, השלימה המשיבה את המידע המבוקש.
ביום 30.10.2025 ניתן פסק-דין, שקבע כי משניתן מענה יש לתקוף אותו בעתירה נפרדת, ועל כן הורה על מחיקת העתירה ועל קביעת מועדים להגשת טיעוני הצדדים לעניין ההוצאות.

כאמור, ביום 1.12.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בבקשה לפסיקת ההוצאות.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא א' דראל, חִייב את המשיב בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות בסכום כולל של 6,000 ₪ (סכום זה מביא בחשבון את החלק באגרה שלא הוחזר) (קישור להחלטה).

וכך קבע ס' הנשיא: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, מצאתי כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת. המשיבה לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק חופש המידע, ואף לא במניין הימים שהוארכו על ידה. למרות פניות חוזרות ונשנות והתראה מפורשת, המענה המלא לבקשת המידע נמסר רק כשלושה חודשים לאחר הגשת העתירה, וכעשרה חודשים ממועד הגשת הבקשה המקורית. עובדה זו מעידה על קשר סיבתי מובהק בין הגשת העתירה לקבלת הסעד המבוקש. הסברי המשיבה בדבר חילופי גברי בתפקיד הממונה על חופש המידע עשויים להסביר חלק מהעיכוב, אך אינם מצדיקים את משך ההתעלמות הממושך מפניות העותרת ואת הצורך בהגשת עתירה. יש לזכור כי חוק חופש המידע קובע לוחות זמנים ברורים. עם זאת, יש להתחשב בכך שהעתירה נמחקה בשלב מקדמי, בטרם התקיים דיון מהותי. באיזון בין הזכות לקבלת הוצאות בשל מחדל המשיבה, לבין מכלול הנסיבות, לרבות מחיקת העתירה בשלב מוקדם, אני סבור כי יש לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 6,000 ₪ [...]"

---

זכותו של עו"ד לשכר-טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם בעבירוֹת לפי חוק איסור הלבנת הון

פסק-הדין של בית-המשפט העליון

במבזק מס' 1921 מיום 15.6.2021 דיווחנו על פסק-הדין מיום 13.6.2021 של בית-המשפט העליון בערעור שהגישו עו"ד ד"ר משה ויינברג ועו"ד אפרים ווגדן, אליהם הצטרפה לשכת עורכי-הדין כ"ידידת בית-המשפט".

נזכיר, כי הסוגיה אשר במוקד הערעור הייתה האם זכותם של עורכי-דין לשכר-טרחה גוברת על האינטרס הציבורי שבתפיסת כספי נאשם בעבירוֹת לפי חוק איסור הלבנת הון, לשם חילוט הכספים היה ויורשע בתום ההליך הפלילי המתנהל נגדו.
הערעור הופנה כלפי החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ע' דרויאן-גמליאל) לדחות את בקשת המערערים להעביר לרשותם שכר-טרחה המגיע להם לטענתם בגין ייצוג משפטי, מכספים שנתפסו במסגרת הליך פלילי המתנהל נגד חברת ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ שיוחסו לה עבירוֹת לפי חוק איסור הלבנת הון.

בית-המשפט העליון, מפי השופט י' אלרון (בהסכמת השופט ע' גרוסקופף וכנגד דעתו החולקת באופן חלקי של השופט נ' הנדל) קבע, כי אין הבדל בין נשייה של עורך-דין לבין נשייה של כל גורם אחר, אם כי הערעור התקבל בחלקו במובן זה שהתיק הוחזר לבית-המשפט המחוזי לבחינת חלופות פוגעניות פחות לתפיסת הכספים (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין הנוסף

ביום 28.4.2022 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק מרום).
בית-המשפט המחוזי קבע, כי טענותיהם של עורכי-הדין לזכות קניינית, מעין קניינית או זכות מוכרעת, בכספי הזכייה, נדחו במפורש על-ידי בית-המשפט העליון בפסק דינו מיום 13.6.2021.
עוד הוסיף בית-המשפט המחוזי, כי גם אילו היה נקבע שעורכי הדין מחזיקים בזכות מוכרעת, לא עלה בידיהם להוכיח כי מתקיימים בעניינם "נימוקים מיוחדים" המצדיקים את מניעת החילוט, כנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון.
בתוך כך, הובהר, כי אין מקום להבחין בין חובותיו של נאשם כלפי עורך דינו לבין חובותיו כלפי נושים אחרים, שככלל אין די בהם כדי למְנוע את חילוט רכושו של הנאשם.

עורכי-הדין – כמו גם חברת א. חוצבים במרחבי ישראל, שגם בקשתה לשחרר כספים מקרן החילוט בגין חוב כספי של ביבי כבישים כלפיה נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי – מיאנו להשלים את החלטה זו, והגישו, כל אחד מטעמו, ערעור לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט העליון, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת השופט (בדימ') י' אלרון וכנגד דעתו החולקת של השופט י' כשר), דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).