מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת – תזכורת | הגשת בקשה להפסיק להיחשב כחברה משפחתית/חברת בית | מיסוי עסקות בין צדדים קשורים | סיווג הכנסה מהשכרת מקרקעין, פטוֹר ממס לנכה בגין ההכנסה והשתק בגין הסכם שומה | תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים ועוד
05/11/2025
מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת – תזכורת
במבזק מיום 26.2.2016 דיווחנו אודות פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (אז סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים והיום המשנה למנהל הרשות) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה ("ההנחייה").
נזכיר, כי בגדרהּ של ההנחייה צוין, כי בטרם עריכת שומות שלב א' (כאמור בסעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה) לשנת-מס פלונית, ובכפוף לחריגים המנויים בסעיף 3 להנחייה, על מפקח השומה להתחיל בהליכי ביקורת גלויים משמעותיים (כגון: הזמנה לדיון, דרישת מסמכים, עריכת ביקורת בעסק וכו') לפחות חודשיים לפני מועד ההתיישנות של השומה.
למַעבר להנחייה, לחצו כאן.
הגשת בקשה להפסיק להיחשב כחברה משפחתית/חברת בית
כזכור, במסגרת חוק ההסדרים* ותיקון 245 לפקודת מס הכנסה** בוצעו שינויים מהותיים בכללי המיסוי החָלים על חברות משפחתיות ועל חברות בית.
* חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 (קישור לחוק ההסדרים).
** חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח-2018 (קישור לתיקון).
במסגרת כללי המיסוי החדשים שונו, בין היתר, ההוראות שעניינן בשינוי סיוּוגן של חברות משפחתיות/חברות בית לחברות "רגילות", כך שחברות משפחתיות/חברות בית המבקשות לשנות את סיוּוגן ולהפוֹך לחברות "רגילות" צריכות ליתן על כך הודעה מראש לפקיד-השומה,* וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-המס, כלומר עד ליום 30.11.2025.
* לגבי חברה משפחתית, ההודעה צריכה להיעשות על-ידי החברה (סעיף 64א(ב)(1) לפקודת מס הכנסה), וזאת באמצעות טופס 2590 (קישור לטופס).
לעומת זאת, לגבי חברת בית טרם פורסם טופס בעניין זה ועל-כן על החברה למסור הודעה מתאימה כשהיא חתומה על-ידי כלל בעלי מניותיה (סעיף 64(ה) לפקודה).
זאת, בניגוד לדין שחל בעבר, ולפיו ניתן היה ליתן את ההודעה עד למועד הגשת הדו"ח השנתי, דהיינו בשנת-המס העוקבת (הדין הקודם נעדר התייחסות מפורשת לגבי הפיכה מחברת בית ל"חברה רגילה").
נזכיר, כי באותם מקרים בהם חברה משפחתית/חברת בית תבקש להפוֹך לחברה "רגילה", היא לא תוכל בעתיד לשוב ולהיחשב לחברה משפחתית/חברת בית כאמור!
מומלץ לקבל ייעוץ פרטני באשר להשלכות הנרחבות שגלומות בשינוי מַעמדה המיסויי של החברה מחברה משפחתית / חברת בית לחברה רגילה ומובן שאנו עומדים לרשותכם לעניין זה.*
* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.
הצעת חוק הטבות מס ליישובים
שלשום (3.11.2025) פורסמה הצעת חוק הטבות מס ליישובים (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2025 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
בגדרהּ של הצעת החוק מוצע לקבוע, כהוראת-שעה שתחול עד סוף שנת-המס 2029, כי מי שהָיה במשך כל שנת-המס תושב יישוב הסמוך לחבל התקומה, כהגדרתו בהצעה, יהיה זכאי באותה שנת-מס לזיכוי ממס בשיעור של 7% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 146,640 ₪ (נכון לשנת-המס 2025).
עוד מוצע לקבוע, כי מי שזכאי לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11 לפקודת מס הכנסה יהא רשאי לבחור באחד מהם.
התקופה שבה תינתן הטבת המס הוגדרה בהתאם לתקופה שבה ניתנות ההטבות האחרות ליישובים הסמוכים לחבל התקומה בהתאם לחוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו, התשפ"ה-2025.
חוזר מקצועי בנושא ייחוס הכנסות למרכזי מחקר ופיתוח
ביום א, 2.11.2025, פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה מספר 8/2025 בנושא "ייחוס הכנסות למרכזי מחקר ופיתוח" ("החוזר") (קישור לחוזר).
עניינו של החוזר בשינוי שיטת מחירי העברה על פיה מדַווחת חברת בת מקומית של חברה רב לאומית שבאמצעותה פועלת האחרונה בישראל ("החברה הישראלית"), במסגרת שומתה העצמית, על עסקה בין לאומית בגין מתן שירותי מחקר ופיתוח, משיטה המשווה את שיעור הרווחיות (כאמור בתקנה 2(א)(2)(א) לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006 ("תקנות מחירי העברה") ושיעור הרווחיות הינו לפי חלופה(3)(א) כאמור בתקנה 1 לתקנות מחירי העברה לשיטה שונה.
בנוסף, החוזר כולל מתווה למתן החלטת מיסוי במקרה של רכישת החברה הישראלית על-ידי חברה זרה, מכירת הקניין הבלתי-מוחשי שלה והפיכתה לחברה למתן שירותי מחקר ופיתוח (כמשמעותה בחוזר).
רפורמה מקיפה במיסוי ההיי-טק
ביום א, 2.11.2025, פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים לפיה שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג רפורמה חדשה במדיניות המיסוי שמטרתה הקלה על פעילות והגברת האטרקטיביות בענף ההייטק בישראל.
הרפורמה כוללת שורה של צעדי חקיקה ושינויים בנהלי העבודה של רשות המיסים, אשר יסירו חסמים ויעניקו תמריצים לצמיחה של חברות הייטק ישראליות בישראל, לפעילות של חברות הייטק רב לאומיות בישראל, לרכישת חברות הייטק ישראליות, לחזרה מהירה של הייטקיסטים לישראל מרילוקיישן ולהשקעה בחברות לכל אורך מחזור החיים של הענף: הָחל משלב ההתאגדות וסבבי גיוס ההון הראשוניים, עבוֹר בשלב הצמיחה וסבבי הגיוס המתקדמים וכלה בשלב ההנפקה או המכירה לחברה רב לאומית.
בין היתר כוללת הרפורמה צעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה בהייטק (ישראליות וזרות) ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והודאות בעולמות מס הכנסה והמע"מ; הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי; צעדים להגברת הוודאות המיסויית לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכס שיווקי; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך), התשפ"ו-2025
במבזק מס' 2102 מיום 8.12.2024 (קישור למבזק) דיווחנו, בין היתר, על פרסום הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
נזכיר, כי במסגרת סימנים א ו-ב בפרק ג להצעת החוק נכלל מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ, שמטרתם לשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, להגדיל את ההשקעות בתעשייה, ולהביא להגדלת הוודאות המיסויית בפעילות בתחום זה בישראל.
סימן ב, שכָּלל מספר תיקונים בנוגע להטבות מס החלות בעת ביצוע שינויי מבנה, עבר בכנסת בשלוש קריאות, ונכלל (כתיקון עקיף מס' 279 לפקודת מס הכנסה) בנוסח הסופי של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 (קישור לחוק).*
* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן. נזכיר, כי ביום 30.7.2025 פרסמה מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים חוזר מקצועי בנושא תיקון 279 (קישור לחוזר), ובו פירוט השינויים שבוצעו בהוראות חלק ה2 לפקודה במסגרת התיקון (לרבות טבלה מסכמת וטבלה המפרטת את עיקרי השינויים) וכן דגשים באשר ליישום הוראות אלו בנוסחן המתוקן, לרבות בנוגע להוראות התחולה שנקבעו בתיקון.
סימן א, לעומת זאת, שכָּלל מתן הסמכה לשר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבות במס להשקעות בחברות ישראליות ודרך קרנות השקעה ישראליות, פוצל מהצעת החוק, וטרם נדוֹן בכנסת.
עם זאת, הצפי הוא שההצעה תידון ותקודם בהמשך.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 2.11.2025, פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (הטבות למשקיעים בניירות ערך), התשפ"ו-2025 ("טיוטת התקנות" או "הטיוטה") (קישור לטיוטת התקנות).
במסגרת טיוטת התקנות, שהינה מכוח סעיפים 4(1)-(4) להצעת החוק – אשר בהם הוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע את ההטבות במס הכנסה – מוצע לקבוע הטבות במימוש של נייר-ערך בתנאים מסוימים והטבות להשקעה באמצעות קרן השקעות פרטית מוטבת (כהגדרתה בטיוטה).
סיווג הכנסה מהשכרת מקרקעין, פטוֹר ממס לנכה בגין ההכנסה והשתק בגין הסכם שומה
ביום 16.10.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אמנון ודניאלה וייס.
להמשך, לחצו כאן.
מיסוי עסקות בין צדדים קשורים
ביום 28.10.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הקסהדייט בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים – זיכוי ממס בגין חיסכון פנסיוני לשכיר שיש לו גם הכנסה בלתי-מבוטחת
אתמול (4.11.2025) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין נוימן ולבנון.
עניינו של פסק-הדין באופן בו יש להעניק את הטבת הזיכוי בגין חיסכון פנסיוני לשכיר שיש לו גם הכנסה בלתי מבוטחת (כגון מורה העובדת שעות נוספות שאין הפרשות מעסיק בגינן או רופא המקיים במקביל לעבודתו כשכיר בבית חולים גם פרקטיקה פרטית).
לשיטת רשות המיסים, וזהו האופן בו פעלה לאורך שנים, קבלת ההטבה במצב האמור מותנית בכך שהנישום השכיר לא רק יהיה בעל הכנסה בלתי-מבוטחת, אלא גם יפריש בגינה הפרשה נוספת לפנסיה. כך, למשל, אם למורה שכירה הכנסה משעות נוספות (שהמעסיק אינו מפריש בגינה לפנסיה) או משיעורים פרטיים (לגביה היא עצמאית) הרי שעל-מנת לזכוֹת בהטבה בגינם, נדרש שתפריש סכומים נוספים לפנסיה, בגין הכנסתה הנוספת, הבלתי-מבוטחת.
לפיכך, לשיטת רשות המיסים, נישום אינו זכאי לקבל זיכוי בגין הפרשותיו לפנסיה כשכיר, רק בְּשל העובדה שיש לו הכנסות בלתי מבוטחות. במילים אחרות, תנאי לכך ששכיר יזכה בהגדלת הטבת הזיכוי בגין חיסכון פנסיוני במקרה בו יש לו גם הכנסות בלתי מבוטחות, הוא שיבצע הפקדה לחיסכון פנסיוני כעצמאי ביחס להכנסה זו.
לעומת זאת, לשיטת התובעים המיַיצגים, שהתקבלה בבית-המשפט המחוזי, קבלת ההטבה אינה תלויה בכך שיבצע הפרשות כעצמאי בגין הכנסתו הבלתי מבוטחת – אלא רק בגובה ההפרשה הכוללת לחיסכון פנסיוני לקצבה שביצע הנישום.
במילים אחרות, ההטבה הנוספת במקרה בו לשכיר הכנסה נוספת לא מבוטחת תינתן לו, גם אם כל הפרשותיו לחיסכון פנסיוני לקצבה בוצעו כשכיר (דהיינו כנגד כולם הייתה הפרשת מעסיק), ובלבד שלא כל הפרשות העובד נוצלו לצורך קבלת הטבת הזיכוי כשכיר (בְּשל קיומה של תקרה ביחס לקבלת ההטבה כשכיר).
להמשך, לחצו כאן.