לוגו אלכס שפירא ושות׳

עדכוני מלחמה | נייר עמדה מקצועי – אי-תחולת הוראות סעיף 8ב לפקודה על הכנסות מראש המהוות הכנסה מעסק | הפרת הבטחה מנהלית | הארכת מועד לתיקון שומת מס שבח | חשבוניות פיקטיביות, אי-דיווח, פסילת ספרים וקנס | פיצויי חרבות ברזל ועוד

14/05/2025

נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלול שכר מפונים לחודשים ינואר-פברואר 2025

פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 856) לשנת-המס 2024 – הארכת מועד הגשה

פורסמה הודעתו בנושא של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

נייר עמדה מקצועי מס' 7 – אי-תחולת הוראות סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה על הכנסות מראש המהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה

למהותם של ניירות העֶמדה המקצועיים

במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים. 
ניירות העֶמדה עוסקים במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, הם יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.

באותו מבזק דיווחנו גם על נייר העֶמדה הראשון שפורסם ועניינו בניכוי מס תשומות ברכישה או ייבוא של רכב מסוג "האמר" (Hummer) (קישור לנייר העֶמדה הראשון).

נייר העֶמדה השני פורסם ביום 13.10.2024 ועניינו באופן תרגום מחזוֹר ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (קישור לנייר העֶמדה השני).

ביום 15.10.2024 פורסם נייר העֶמדה השלישי, וזאת בנושא  "מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן מהקבלן" (קישור לנייר העֶמדה השלישי).

נייר העֶמדה הרביעי פורסם ביום 31.10.2024 ועניינו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (קישור לנייר העֶמדה הרביעי).

ביום 11.3.2025 פורסם נייר העֶמדה החמישי שעניינו במנגנון האצת תקופת הבשלה בעת הנפק (Exit) או הנפקה (IPO) (קישור לנייר העֶמדה החמישי). 

ואילו ביום 19.3.2025 פורסם נייר העֶמדה השישי שעניינו בקיזוז הפסדי הון וסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (קישור לנייר העֶמדה השישי).*

* במסגרת נייר העֶמדה האמור הובהר, כי ניתן לקזז הפסד הון (דהיינו, הפסד הכפוף להוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה) כנגד רכיב רווח ההון לפי סעיף 102 לפקודה במסלול הקצאה באמצעות נאמן, דהיינו סעיפים 102(ב)(2) ו-(3) (החֵלק שמסוּוג כרווח הון); וכי לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הרכיב הפירותי לפי סעיף 102 (דהיינו, סעיפים 102(ב)(1), (3) (החֵלק שמסוּוג כפירותי) ו-(4) וסעיפים 102(ג)(1) ו-(2)).
עוד צוין בנייר, כי הזכאות לקיזוז הפסד הון בידי העובד מותנית בעמידה בכל הוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, לרבות הגשת דו"חות לפי סעיף 131 לפקודה לשנת-המס שבהּ נוצר ההפסד ולשנת-המס שבה הוא קוזז.

נייר העֶמדה החדש

ביום 6.5.2025 פורסם נייר העֶמדה השביעי שעניינו ב"אי תחולת הוראות סעיף 8ב לפקודה על הכנסות מראש המהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי הנישום" (קישור לנייר העֶמדה השביעי).

נזכיר, כי סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה, שנוסף במסגרת תיקון 54 בשנת 1984 (דהיינו בתקופה בה האינפלציה הדוהרת הגיעה לשיאה) קובע, כי "הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א".
עוד נזכיר, כי בפסק-הדין בעניין קרית יהודית (עמ"ה (מחוזי ת"א) 62/85) מיום 18.1.1987) (קישור לפסק-הדין) קבע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כי אותן הוראות סעיף 8ב חלות גם על הכנסה מדמי שכירות מראש המהווה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1).

במסגרת נייר העֶמדה החדש הובהר, כי סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה אינו קובע כי דיווח על הכנסות לפי סעיפים 2(6) ו-(7) לפקודת מס הכנסה יהיה תמיד על בסיס מזומן, אלא שהדיווח על ההכנסה יהיה במועד קבלת ההכנסה בפועל, או על-בסיס צבירה, לפי המוקדם שביניהם.
עוד הובהר, כי למרות פסק-הדין בעניין קרית יהודית ובהתאם לעמדת הרשות לאורך כל השנים מאז מתן פסק-הדין, סעיף 8ב אינו חל במקרים שבהם ההכנסה היא מכוח סעיף 2(1) לפקודה, וזאת כאשר הנישום מנהל ספרים בשיטת הצבירה וזו גם שיטת הדיווח על אותן הכנסות לצורכי מס; וכי סיווג ההכנסה כהכנסה מכוח סעיף 2(1) כאמור ייבחן על-ידי פקיד-השומה במסגרת ההליך השומתי.

הפרת הבטחה מנהלית

ביום 14.4.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין שרוני.

עניינו של פסק-הדין בעתירה שהגיש העותר לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בטענה להפרת הבטחה מנהלית שניתנה לו על-ידי רשויות הצבא, בנוגע לסיום שירותו הצבאי, בעקבות המשפט הפלילי המתנהל בעניינו במערכת בתי הדין הצבאיים.*

* לטענת העותר, על-פי הבטחה מנהלית מפורשת שניתנה לו, היה על רשויות הצבא לשחררו מהתחייבותו לשרת שירות קבע בהגיעו לגיל 42, וזאת ללא קשר לאופן בו יתפתח משפטו הפלילי; ובניגוד להתחייבות זו, כאשר מָלאו לעותר 42 שנים, ומשפטו טרם הגיע לכדי סיום, החליטו רשויות הצבא להעביר את העותר למעמד של משרת קבע המושעה משירות (כאשר לפני כן היה בהסכמתו במעמד של הפסקת שירות, דהיינו הקפאת שירות בהסכמה), והם מסרבים לשחררו משירות כל עוד ההליך הפלילי נגדו טרם הסתיים.
על-פי הנטען, להפרת ההבטחה האמורה השלכות קשות על זכויותיו הפנסיוניות של העותר, הן בהווה והן בעתיד, וכנגזרת מכך גם על רווחתם הכלכלית של בני משפחתו.
לפיכך, בית-המשפט העליון התבקש במסגרת העתירה להורוֹת על התרת התחייבותו של העותר לשירות קבע לאלתר, בהתאם להבטחה המנהלית שניתנה לו.

השופט ע' גרוסקופף, בהסכמת המשנה לנשיא נ' סולברג והשופט י' כשר, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין), תוך שהוא מתייחס, בין היתר, לתנאים שנקבעו בהלכת סאי-טקס (בג"ץ 135/75) (קישור לפסק-הדין) לכינון הבטחה מינהלית ברת אכיפה, כפי שחודדו ברבות השנים ועם התפתחות הפסיקה.
וכך הוא קבע (בפס' 24-23) [ההדגשות במקור – א' ש']:
"הבטחה מנהלית: לבסוף, התחייבויות מנהליות יכולות להינתן גם במנותק ממסגרת הסכמית כזו או אחרת – באופן חד צדדי על ידי הרשות. לשאלה אם יש לתת להתחייבויות מעין אלה תוקף מחייב נדרש בית המשפט כבר בשנת 1975 עת ניתן פסק הדין בעניין סאי-טקס [...] במסגרת ההליך נדונה השאלה האם ניתן לאכוף הבטחה שנתנה המדינה, ובנסיבות דשם – האם ניתן לאכוף את הבטחתה של המדינה לסייע למפעלי ייצוא תעשייתיים שסבלו מקשיי שיווק בהתאם לפירוט שהופיע בחוזר שפורסם על ידי משרד המסחר והתעשייה. בית המשפט קבע כי מכוח חובת ההגינות החלה על הרשות, כאשר נתן בעל סמכות הבטחה בגדרי הסמכות הנתונה לו מתוך כוונה לתת לה תוקף משפטי, בנסיבות שבהן בכוחו למלא אחריה, המדינה מחויבת – באין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה – למלא אחר ההבטחה. זאת, אף אם מקבל ההבטחה לא שינה את מצבו לרעה על סמך ההבטחה שניתנה לו.
ברבות השנים, ועם התפתחות הפסיקה, חודדו חלק מן התנאים שנקבעו בהלכת סאי-טקס. על פי ההלכה הנוהגת בנוסחה העדכני, על מנת להוכיח את קיומה של הבטחה מנהלית מחייבת, על מקבל ההבטחה להראות כי הוא עומד בשלושה תנאים מצטברים. ראשית, עליו להראות כי ניתנה לו הבטחה מפורשת, ברורה וחד-משמעית, וזאת להבדיל מהצהרת כוונות כללית של הרשות [...] בגדר תנאי זה על העותר אף להראות כי ההבטחה שניתנה לו הייתה מפורטת ומסוימת דיו [...]  שנית, נדרש להראות כי ההבטחה ניתנה על ידי בעל הסמכות לתתה, בגדר הסמכות המוקנית לו​ [...] לבסוף, יש להוכיח כי לנותן ההבטחה הייתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי מחייב, וכי הוא גם בעל יכולת למלא אחריה [...] ואולם, אף אם מתקיימים שלושת התנאים האמורים, ככל שהרשות המנהלתית תראה כי קיים צידוק חוקי שלא לקיים את ההבטחה שניתנה, בית המשפט לא יורה על אכיפתה.
הגנת הצידוק החוקי דומה במהותה להלכת ההשתחררות במובן זה שהיא מאפשרת לרשות לסגת מהתחייבות שנתנה בהתקיים נסיבות מסוימות (ואכן, במקרים רבים נעשה שימוש במונח 'הלכת ההשתחררות' גם כאשר על הפרק חזרה מהבטחה מנהלית. למען הבהירות, אמשיך לעשות להלן שימוש במונח הגנת הצידוק החוקי בהתייחס לאפשרות לחזור מהבטחה מנהלית). גם הנסיבות המצדיקות את נסיגתה של המדינה מהבטחה שנתנה דומות לאלו המצדיקות את הפעלתה של הלכת ההשתחררות – הגנת הצידוק החוקי תחול, ככלל, כאשר חל שינוי נסיבות או כאשר קיים אינטרס ציבורי חשוב המצדיק את החזרה מההבטחה [...] זאת ועוד, ובדומה למקרים בהם החליטה הרשות להשתחרר מחוזה בו התקשרה, החלטתה של הרשות לחזור מהבטחה מנהלית שנתנה עשויה להצדיק מתן סעד במקרים המתאימים [...] לצד זאת, חשוב להבהיר כי על אף הדמיון הניכר בין הלכת ההשתחררות לבין הגנת הצידוק החוקי, האיזון בין האינטרסים השונים עשוי להשתנות בהתאם לסוג ההתחייבות המנהלית שניתנה ולעוצמת ההסתמכות של הפרט עליה [...]"

עתירה לפרסום הנחיה בנושא "יום מכירת הנכס" לעניין מיסוי מכירת זכויות בתאגיד כנגד תמורת עתידית

אתמול (13.5.2025) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין הר שמש.
להמשך, לחצו כאן.

הארכת מועד לתיקון שומת מס שבח

ביום 8.5.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין חאג'.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגישו העוררים למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) להארכת מועד להגשת תיקון שומות מס שבח לצד בקשה לתיקון השומות לפי סעיף 85(א)(3) לחוק מיסוי מקרקעין.*

* סעיף 85(א) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כדלקמן:
"המנהל רשאי, בין ביזמתו ובין לפי דרישת מי ששילם מס, לתקן שומה שנעשתה לפי סעיף 78(ב) או (ג) או לפי סעיף 82, תוך ארבע שנים מיום שאושרה כשומה עצמית או מיום שנקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, לפי העניין, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) נתגלו עובדות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בידי המנהל, בעת עשיית השומה, לחייב במס או לשנות את סכום המס;
(2) המוכר מסר הצהרה בלתי נכונה שהיה בה כדי לשנות את סכום המס או למנוע תשלום מס;
(3) נתגלתה טעות בשומה."

לטענת העוררים, נושא הבקשה הוא תיקון טעות משפטית בקביעת יום הרכישה לעניין שיעור מס השבח שחל על עסקות המכר שביצעו העוררים. זאת, בעקבות איתור מסמך שרלבנטי לסוגיה.*

* כך, הסיבה המספקת להארכת המועד אליה מכַוונים העוררים פורטה בהודעת הערר המתוקנת כדלקמן: "העורר שהינו עו"ד במקצועו, לפני כחודשיים וחצי מיום הגשת הבקשה למנהל המשיב לתיקון שומות עם הבקשה למתן אורכה, בחודש ינואר 2024, תוך כדי חיפוש בקלסר ישן במשרדו של צו ירושה מסוים, התגלה בפניו עותק מהסכם חלוקת עיזבון סבו המנוח אסכנדר חגאג חאג', שנערך בתאריך 25.12.1997 ע"י עו"ד מונדר סלים, ואשר כלולים בו החלקות הנ"ל, חלקות 33 בגוש 10238, חלקה 65 בגוש 12210, וחלקה 61 בגוש 12218, אשר עברו בירושה ונרשמו בטאבו על שם העורר מהמוריש המנוח אסכנדר".

עוד טענו העוררים, כי בנסיבות העניין היה על המשיב לעשות בסמכות המוקנית לו ולהאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין מכוח סעיף 107 לחוק.
המנהל, לעומת זאת, טען, כי העוררים לא הציגו סיבה מספקת להארכת מועד בחלוֹף המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק כנדרש לפי אותו סעיף 107.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' מן ומר א' כאכון), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחה של השופטת הוד ביחס למחלוקת בין הצדדים בנושא זהות המוריש והשלכות הסכם חלוקת העיזבון שנערך בין העוררים (פס' 51 ואילך).

חשבוניות פיקטיביות, אי-דיווח, פסילת ספרים וקנס

ביום 2.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ישר.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער כנגד שומת תשומות (שבהּ נקבע כי המערער ניכה שלא כדין מס תשומות הגלום ב-42 מסמכים הנחזים לחשבוניות מס, אותם טען המערער שקיבל משני ספקיו), שומת עסקאות (לפיה המערער לא דיווח על חלק מעסקאותיו), פסילת ספרים וקנס בשיעור 1% ממחזוֹר העסקאות מכוח הוראות סעיף 95 לחוק מע"מ, שקבע המשיב, מנהל מע"מ רחובות.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך של 30,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

שומה בעקבות הרשעה

פסק-דין נוסף (חלקי) של השופט ד"ר א' גורמן ניתן ביום 1.4.2025, וזאת בעניין דסוקי.

עניינו של פסק-הדין בבקשת המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) לקבוע כי בהתאם להוראת סעיף 42א לפקודת הראיות, הממצאים והמסקנות של פסק-הדין הפלילי החלוט והמרשיע שניתן נגד המערער בהליך הפלילי שהתנהל נגדו (בקשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות) יהיו קבילים בערעור שהגיש המערער על החלטתו של המשיב להשית עליו כפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ.
עוד ביקש המשיב, כי יינתן פסק-דין חלקי הדוחה את הערעור ביחס לאותם עניינים שנקבעו במסגרת ההליך הפלילי.

השופט גורמן קיבל את בקשת המשיב (קישור לפסק-הדין).

בקשה לביטול הסכם פשרה עם פקיד-השומה

ביום 8.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין שחם.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגישו התובעים לביטולו של הסכם פשרה ופסק-דין משנת 2012 שנתן לו תוקף של פסק-דין ומנגד בקשת הנתבע (פקיד-שומה חולון) לסילוק התובענה על הסף בְּשל מעשה בית דין, המבוססת על הליכים קודמים.

בית-המשפט, מפי השופטת י' בלכר, קיבל את הבקשה לדחיית התביעה על הסף (קישור לפסק-הדין).

החלטות ועדות-ערר לענייני חרבות ברזל

פורסמו 12 החלטות של ועדות-הערר בנושא חרבות ברזל:

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין