הארכת תחולת חוק עידוד עלייה לישראל – עדכון | מכירת מניות נסחרות לאחַר שינויי מבנה לפי סעיף 104א לפקודה | כיבוס דיבידנדים וסעיף 94ג לפקודת מס הכנסה | בקשה לתיקון שומה על-מנת לקבל החזר של 1/6 מס רכישה מכוח תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה ועוד

הארכת תחולת חוק עידוד עלייה לישראל – עדכון

במבזק האחרון (מבזק מס' 2201 מיום 15.10.2026) התייחסנו לחוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026  ("חוק עידוד עלייה לישראל" או "החוק")* הכולל הוראת-שעה שבמסגרתה נקבעו הטבות מס למַעבר לישראל, וזאת לגבי עולה** שהָיה תושב ישראל לראשונה בתקופה 31.12.2026-5.11.2025 וכן תושב חוזר ותיק*** ששב והיה לתושב ישראל בתקופה האמורה, ובלבד שהיחיד לא חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות-המס 2028 או 2029 ולא שהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים.****

* חוק עידוד עלייה לישראל חוּקק במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק ההתייעלות הכלכלית") (קישור לחוק ההתייעלות).

** "עולה" מוגדר כיחיד שבידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או מי שנמנה עם סוג בני אדם שנקבע לגביהם שזכאים לסל קליטה לפי סעיף 2 לחוק סל קליטה, התשנ"ה-1994, אך למעט מי שאזרחותו הישראלית בוטלה על-פי סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952.

*** "תושב חוזר ותיק" הינו כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה ובלבד שבידו תעודת תושב חוזר שהנפיק לו משרד העלייה והקליטה.

**** להרחבה בעניין זה, ראו מבזקנו מיום 3.8.2026 (קישור למבזק).

באותו מבזק הבענו עמדתנו, כי יש לפרש את הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת* באופן כזה שהטבות המס המנויות בחוק עידוד עלייה לישראל תינתנה גם לעולה שהָיה תושב ישראל לראשונה בתקופה 10.2.2027-1.1.2027** (ולא רק בתקופה 31.12.2026-5.11.2025) וכן לתושב חוזר ותיק ששב והיה לתושב ישראל בתקופה האמורה.

* כזכור, סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע, כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים" [ההדגשות אינן במקור – א' ש']

** 10.2.2027 הינו מועד תום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת ה-26, כאמור בסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי זוהי גם עמדת רשות המיסים כפי שעולה מהנוסח המעודכן של דף האינטרנט בנושא "בקשה למימוש זכאות להקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים לשנים 2030-206" באתר של הרשות (קישור לדף).

למיטב ידיעתנו, רשות המיסים עתידה לפרסם נוסח מעודכן גם של חוזר מס הכנסה מס' 7/2026 בנושא "הוראת השעה 'חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה'".*

* למַעבר לחוזר (בנוסחו הנוכחי), לחצו כאן. למַעבר למבזק בנושא החוזר, לחצו כאן.

---

כיבוס דיבידנדים וסעיף 94ג לפקודת מס הכנסה

כידוע, סעיף 94ג לפקודת מס הכנסה קובע, כי במכירת מניות בידי חבר-בני-אדם, שתוצאתה היא הפסד הון, יש להקטין את ההפסד כאמור בגובה סכום הדיבידנד שקיבל החֶבֶר המוֹכר, בתקופת 24 החודשים שקָדמו למכירת המניות, ובתנאי שלא שולם בגין הדיבידנד מס בישראל או ששולם בגינו מס בישראל בשיעור הנמוך מ-15%.

בהקשר זה, נבקש לעדכנכם, כי ביום 15.10.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אלדר נכסים בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

---

מכירת מניות נסחרות לאחַר שינויי מבנה לפי סעיף 104א לפקודת מס הכנסה

ביום 11.10.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פלר.
להמשך, לחצו כאן.

---

בקשה לתיקון שומה על-מנת לקבל החזר של 1/6 מס רכישה מכוח תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה

רקע

כידוע, תקנה 2(1) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה) תשל"ה-1974 ("תקנות מס רכישה") קובעת, כי שיעור מס הרכישה החָל ברכישת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים הינו 6%. 
ואילו תקנה 2(1א) לתקנות קובעת כדלקמן:
"על אף האמור בפסקה (1), במכירת זכות במקרקעין, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששילם לפי פסקה (1), ובלבד שלא הותר בניכוי לפי פקודת מס הכנסה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק:
(1) המכירה היא של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה (בסעיף קטן זה – תכנית בנייה), המתירה בנייה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים (להלן – דירת מגורים);
(2) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה, התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, לפי חוק התכנון והבנייה" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]

נזכיר, כי במבזק מס' 2098 מיום 10.11.2024 דיווחנו על פרסום נייר עֶמדה מקצועי על-ידי רשות המיסים שעניינו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (נייר עמדה מקצועי מס' 4) (קישור לנייר העֶמדה הרביעי) ובו התייחסות להוראת תקנה 2(1א)(2) לתקנות מס רכישה, שלפיה יש לקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, וזאת לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה.

עוד נזכיר, כי ביום 16.1.2025 פרסמה רשות המיסים הוראת ביצוע בנושא תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 2/2025) (קישור להוראת הביצוע).

פסק-הדין בעניין בריגה עיר ימים

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 14.10.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין בריגה עיר ימים יזום ופיתוח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערר שהגישה העוררת על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נתניה) לדחות את בקשתה לתיקון שומת מס הרכישה שהוּצאה לה בעקבות רכישת זכות במקרקעין ברעננה, במסגרתה עתרה לקבלת הֶחזר של שישית ממס הרכישה ששילמה מכוח תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה.

המשיב דחה את בקשת התיקון מהטעם שבתוך תקופת 24 החודשים מיום המכירה לא התקבל היתר בנייה (ואף לא התקבל היתר חפירה ודיפון).
עוד קבע המשיב, כי לא ניתן להאריך את המועד האמור, שכּן מדובר במועד מהותי שקבע המחוקק ושהמשיב אינו מוסמך להאריך.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ד"ר א' גורמן (בהסכמת חברות הוועדה גב' ר' אשכנזי ושמאית המקרקעין ג' בלטר), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

ראו, בין היתר, את התייחסותו של השופט גורמן לטענתה המרכזית של העוררת לפיה בְּשל אי-פרסום החלטת מיסוי מיום 1.4.2020 שהמשיב מסר לעיונה (ואשר אין מחלוקת כי לא פורסמה), היא לא ידעה בזמן אמת כי קבלת היתר חפירה ודיפון שקולה בעיני המשיב לקבלת היתר בנייה, ועל כן יש לראותה כמי שעמדה בתנאי התַקנה.
השופט אומנם דחה את הטענה האמורה אך מתח ביקורת על דרך התנהלותה של רשות המיסים בעניין זה.

---

כפל-מס בעקבות הוצאת חשבוניות פיקטיביות

ביום 13.10.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ששון.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (ממונה מע"מ ירושלים) לחיֵיב את המערער בכפל-מס לפי סעיף 50(א) לחוק מע"מ  בסך של 2,157,339 ₪ בעקבות הוצאת 174 חשבוניות פיקטיביות.

ברקע החיוב עמד הליך פלילי שהתנהל נגד המערער בבית-משפט השלום בירושלים, במסגרתו הורשע המערער בעבירות של הוצאת 174 חשבוניות מס בלי שהיה זכאי לעשות כן לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ, ובכך שפעל במטרה שאחֵר יתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב)(1) יחד עם סעיף 117(ב2)(3). על המערער נגזרו בעקבות הרשעתו עונשים של 45 ימים עבודות שירות, מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים, קנס כספי של 10,000 ₪ וכן צו מבחן פיקוחי.
משכך, הממצאים שנקבעו בהכרעת הדין הפלילית ובגזר הדין מהווים ראיות קבילות בהליך דנן מכוח סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

יצוין, כי במסגרת סיכומיו, הודיע המשיב, כי שָקל את טיעוני המערער וקיבל את הטענה לפיה היות שהמס שולם על-ידי מעורבים אחרים, אין לחיֵיב את המערער ברכיב החזרת תשלום המס למדינה; ובהתאם לכך, תיקן המשיב את הודעת כפל-המס והעמידה על סך של 1,078,669 ₪ בלבד (בגין הרכיב ההרתעתי ובשים לב להתיישנות חלק מהחשבוניות).
המחלוקת שנותרה להכרעה נוגעת לעצם הטלת רכיב זה ולבקשת המערער להפחתה נוספת של החיוב מטעמים מיוחדים.

בית-המשפט, מפי השופט א' ששון, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

---

חוסר סבירוּת והיעדר סמכות בקביעת קרן הפיצויים לגבי מענק חרבות ברזל

אתמול (18.10.2026) ניתנה החלטתה של ועדת-הערר לענייני פיצוי נזק עקיף לעסקים (ארצי) בעניין ישראל קנדה מלונות כנרת בע"מ.

ביום 1.5.2024 הגישה העוררת – הבעלים והמפעילה של מלון "גלי כנרת" בעיר טבריה והינה חלק מקבוצת החברות "ישראל קנדה" – בקשה לפיצוי נזק עקיף במסלול "הוצאות מזכות" בסך של 363,910 ₪ בגין תקופת הזכאות נובמבר -דצמבר 2023, בהתאם לחוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.
בקשת העוררת נדחתה בְּשל היעדר ירידה מזכה במחזורי ההכנסה של העוררת, וזאת בהתאם לחישוב מחזור חלופי התואם לשיטת המשיבה את הכנסות העוררת בתקופת הזכאות, אשר משַקף לשיטתה את הפגיעה במחזוריה: המשיבה סטתה מדיווחי העוררת למע"מ, הוסיפה להכנסות העוררת בתקופת הזכאות הכנסות משירות אשר ניתן על-ידי העוררת בתקופת הזכאות אולם דוּוח למע"מ בחודשים מאוחרים יותר, ונטרלה מנגד הכנסות אשר דוּוחו בתקופת הזכאות בעבור שירות שניתן מחוצה לה.
מכאן הערר.

ועדת-הערר (עו"ד ת' שטיינר – יו"ר, רו"ח ב' ברוכי – חבר) קיבלה את הערר (קישור להחלטה).

הוועדה קבעה, כי המשיבה לא פעלה בסבירות במקרה דנא, עת סטתה שלא כדין מהנוסחה הקבועה בחוק ומדיווחי העוררת למע"מ ובחרה לערוך חישוב חלופי שאין לו כל אחיזה בהלכה הפסוקה, בלשון החוק, ואף יש בו לאיין את התכלית העומדת בבסיס החוק ולפגוע בעיקרון השוויון כלפי העוסקים.
עוד קבעה הוועדה, כי המשיבה לא היתה מוסמכת לסטות מדיווחי העוררת למע"מ ולערוך חישוב חלופי פרטני לתקופת הזכאות; וכי בשיטת החישוב של המשיבה במקרה דנא יש לעוות את שיעור ירידת המחזורים בהכנסות העוררת.