עדכוני מלחמה | הצעת חוק לתיקון כללי המיסוי החָלים על קרנות להשקעה במקרקעין | דיווח על איחוד עוסקים – תזכורת | בקשה לעכב ביטול רישום כעוסק במע"מ | חיסיון עו"ד-לקוח " | מסירת מסמכים ע"י מנהל מיסוי מקרקעין ועוד
15/03/2026
המועד האחרון להגשת תביעות במסלול האדום בגין "חרבות ברזל" הוארך עד ליום 30.6.2026
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הצעת חוק לתיקון כללי המיסוי החָלים על קרנות להשקעה במקרקעין
ביום ד, 11.3.2026, פורסמה ברשומות הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס 286), התשפ"ו-2026 ("הצעת החוק"), במסגרתה מוצע לבצע מספר תיקונים בפרק שני 1 לפקודה הקובע את ההסדר החָל על קרנות להשקעה במקרקעין.
למַעבר להצעת החוק, לחצו כאן.
דיווח על איחוד עוסקים – תזכורת
כידוע, סעיף 56 לחוק מע"מ קובע, כי אם עוסקים שהם אזרחים ישראליים שמקום עסקם הקבוע והמתמשך הוא בישראל, ביקשו להירשם כאחד, רשאי מנהל רשות המיסים לרשום אותם כאיחוד עוסקים.
ואילו סעיף 71א לחוק קובע, כי כל אחד מהעוסקים שנרשמו כאיחוד עוסקים יגיש בנפרד דוח שנתי מסכם על כל עסקאותיו, רכישותיו והשירותים שקיבל, לרבות מהעוסקים שנרשמו עִמו כאחד.*
* על עוסק הרשום ביותר מאיחוד עוסקים אחד להגיש דוח נפרד בגין פעילותו בכל אחד מאיחודי העוסקים. ואילו אם במהלך שנת-המס המדוּוחת הפסיק העוסק את עסקיו במסגרת איחוד העוסקים, עליו להגיש דוח לגבי התקופה בשנת-המס בה היה רשום במסגרת איחוד עוסקים.
הדיווח לפי סעיף 71א לחוק, כאמור לעיל, צריך להיעשות "בתוך 90 ימים מתום שנת המס שלגביה מוגש הדוח".
כלומר, את הדוח לגבי שנת 2025 יש להגיש עד סוף החודש.
נזכיר, כי ביום 4.12.2024 פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק), בגדרהּ הוצע, בין היתר, לבטל את איחוד העוסקים.*
* ראו סעיף 15 להצעת החוק. ראו גם את טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2026 – שינויים מבניים, בעמ' 91.
בקשה לעכב ביטול רישום חברת כוח אדם כעוסק במע"מ
ביום 10.3.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חברת צ'וקור שומרים עליך ומנקים אחרינו בע"מ.
המערערת ("החברה") התאגדה בחודש ספטמבר 2022 ונרשמה כ"עוסק" לצורכי חוק מע"מ בחודש אוקטובר 2022. לטענת החברה, היא עוסקת בענף אספקת כוח אדם, וזאת בין היתר למשימות שמירה, ניקיון, ועבודה בבתי מלון ומסעדות. עוד נטען, כי כוח האדם המסופק ללקוחות החברה מגיע, רובו ככולו, מקבלני-משנה שמביאים פועלים.
ביום 6.1.2026, לאחַר קיום שימוע, הִפעיל המשיב (מנהל מע"מ תל-אביב 2) את סמכותו בהתאם לסעיף 61(א) לחוק מע"מ וביטל את רישומה של החברה כעוסק, הָחל מיום 12.1.2026.
החברה הגישה ערעור כנגד ביטול רישומה, וזאת על-פי סעיף 64(א) לחוק מע"מ.
שבוע ימים לאחַר הגשת הערעור, הגישה החברה "בקשה למתן סעד זמני", במסגרתה היא ביקשה שביצועה של החלטת הביטול יעוכב עד להכרעת בית-המשפט בערעור עצמו ("בקשת העיכוב"). בקשת העיכוב התבססה על האמור בסעיף 64(ג) לחוק מע"מ לפיו "הגשת ערעור תעכב את ביצועה של החלטת המנהל, זולת אם החליט בית המשפט אחרת".
בהחלטה מיום 25.1.2026 קבע בית-המשפט מועד לדיון בבקשת העיכוב, ובהחלטה נוספת מאותו יום נקבע, כי "לצורך הסיפא של הסעיף [סעיף 64(ג)] ... ובאופן ארעי בלבד, ביצוע החלטת המנהל איננו מעוכב (דהיינו, ביטול הרישום נותר תקף, באופן ארעי)".
ביום 2.2.2026 התקיים דיון בבקשת העיכוב ומר עדי זמאני, בעל המניות היחיד במערערת, נחקר על תצהירו; וכך גם גב' טלי מדיוני, מנהלת מע"מ תל-אביב 2.
המשיב נימק את החלטת הביטול בעיקר בשני נימוקים:
האחד, חשד לפעילות בלתי-חוקית וכן ספקות משמעותים אם העסק של המערערת באמת נוהל על-ידי מר זמאני או שמא מי שעומד מאחורי העסק הוא מר אפרים כהן ("מר כהן"), חבר ילדות של מר זמאני. בעניין זה התבסס המשיב על העובדה שחלק גדול מהספקים שהוציאו למערערת חשבוניות בוטל מבלי שאותם ספקים (או רובם לפחות) הגיש ערעור על הביטול, על חוסר התמצאותו של מר זמאני בקשר לנעשה במערערת ועל הקפיצה הדרמטית במחזוֹרי המערערת בתקופת ניהולו של מר כהן בעת שמר זמאני היה במילואים.
בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, קבע, כי ביטול רישום המערערת יישאר בתוקף עד להכרעה בערעור אלא אם המערערת תביע את הסכמתה בכתב עד ליום 19.3.2026 לתנאים שנקבעו שאז המשיב יחדש את רישומה כעוסק תוך חמישה ימי עסקים והרישום המחודש יעמוד בתוקף עד להכרעה בערעור או עד למתן החלטה שיפוטית אחרת, וזאת כל עוד התנאים הנ"ל מתקיימים (קישור להחלטה).
ואלה התנאים:* (א) המערערת תהיה רשאית לעסוק בהשמת כוח אדם אך ורק באמצעות עובדים שכירים המועסקים על ידיה באופן ישיר, ולא באמצעות פועלים המסופקים לה על-ידי קבלני-משנה; (ב) המערערת תהיה רשאית לנַכּוֹת מס תשומות אך ורק בגין הוצאות נלוות מקובלות לעיסוק בתחום הנ"ל (כגון צרכי משרד, ציוד נחוץ, תשלום דמי שכירות, שכר יועצים כגון רואי-חשבון ועורכי-דין וכיוצא באלה), הכל בכפוף לדין ובסכומים סבירים; (ג) המערערת תדַווח על עסקאותיה מול לקוחותיה כדין ובמועד; (ד) מר כהן, או מי מטעמו, לא יעסוק או יועסק בענייני החברה בכל אופן שהוא, לרבות כנושא משרה, בעל מניות, דירקטור, עובד או יועץ חיצוני.
* התנאים הנ"ל מבוססים על דברים שהמערערת עצמה העלתה כפתרון ביניים.
פטוֹר מאגרת בית-משפט בגין הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים
ביום 10.3.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין פרומר.
עניינה של ההחלטה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, מר נחמיה פרומר, על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (השופט אילן סלע) מיום 2.11.2025 ב-ת"צ 45641-09-25, בגדרהּ נדחתה בקשתו של המבקש למתן פטוֹר מאגרת בית-משפט בגין הגשת תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים לפי פרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ע' גרוסקופף, דחה את הבקשה מבלי להיזקק לתגובת המשיבים (קישור להחלטה).
חיסיון עו"ד-לקוח
ביום 10.3.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גרין.
להמשך, לחצו כאן.
מסירת מסמכים על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין
ביום 9.3.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט השלום בנוף הגליל – נצרת בעניין הרטמן.
עניינה של ההחלטה בבקשת התובע, להורוֹת למנהל מיסוי מקרקעין נצרת להמציא לו מסמכים שונים הקשורים לשומת מס שבח ורכישה שהוּצאה בעקבות מכירת קרקע מהתובע לנתבע, מר אחמד אבו זייד.
זאת, בעקבות תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבע.
למרות שבית-המשפט נתן צו שבו הוא הורה למנהל מיסוי מקרקעין למסור לב"כ התובע עותק מלא של כל המסמכים הרלבנטיים, המנהל העביר רק חלק מהם, בהסתמכו על הוראת סעיף 105(א) לחוק מיסוי מקרקעין.
מכאן בקשתו של התובע.
בית-המשפט, מפי השופטת ש' נאשף-אבו אחמד, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).
עתירה לביטול שינוי המדיניות החדש של המוסד לביטוח לאומי בנוגע לאופן אישור ייפוי כוח מקוּון למבוטחים
ביום 10.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהוגשה על-ידי רו"ח איתי כהן ואח'.
להלן הרקע העובדתי כפי שהובא בפתח פסק-הדין:
ביום 20.7.2025 שונתה מדיניות המוסד לביטוח לאומי (המל"ל") בכל הנוגע לאופן האישור של יפוי כוח מקוּון, הניתן על-ידי מבוטחים לטובת אנשי מקצוע המיַיצגים אותם ופועלים מטעמם מול המשיב ("המדיניות החדשה").
עוֹבר לאימוץ המדיניות החדשה, פעל מנגנון אישור יפוי הכוח במתכונת חצי-ידנית: המיַיצג היה יוזם בקשה לייפוי כוח במערכת הדיגיטלית, מעביר טופס ייפוי-כוח למבוטח לשם חתימה ידנית, ומגיש אותו חזרה למשיב, באמצעות פקס או דואר. לאחַר קליטת המסמך ובדיקתו, היה נרשם יפוי-הכוח במערכות המשיב, לצד מסירת הודעה למבוטח בדבר אישורו.
במסגרת המדיניות החדשה הוחלט, כי האפשרות לאשר את ייפוי הכוח תוּתנה באימות מצד המבוטחים, וכי לשם כך תינָתֵנה למבוטחים ארבע אפשרויות: שתי האפשרויות הראשונות מאפשרות לבצע אימות דיגיטלי דרך אתר המשיב, אם באמצעות פרטי כתובת הדואר או הטלפון הנייד, אם באמצעות פרטי כרטיס אשראי, למי שפרטיו אינם מעודכנים במערכת; האפשרות השלישית היא קבלת קוד סודי בדואר המשַמש את המבוטח לשם אימות טלפוני; ואילו האפשרות הרביעית – המיועדת למקרים דחופים או למי שהחלופות האחרות אינן מתאימות לו – היא הגעה פיזית לאחת מלשכות המל"ל, לצורך אימות פרונטלי.
מעט לאחַר הטמעת המדיניות החדשה על-ידי המל"ל, ביום 30.7.2025, פנו אליו העותרים – אנשי מקצוע המיַיצגים דרך-קבע מבוטחים מולו – בדרישה להשיב את מצב הדברים לקדמותו; וביום 17.8.2025 הגישו עתירה למתן צו על-תנאי כמבוקש בעתירה דנן.
ביום 21.8.2025 נדחתה העתירה על הסף בְּשל אי-מיצוי הליכים כנדרש (בג"ץ 43056-08-25). זאת, משחָלפו רק כשבועיים מרגע הפנִיה.
ביום 27.8.2025 הועבר מענה מטעם המל"ל לפניית העותרים, שבו פירט מ"מ מנכ"ל המל"ל את הנימוקים שבבסיס המדיניות החדשה, והגיב לטענות שהעלו העותרים במכתבם.
העותרים, שדעתם לא היתה נוחה מן התשובה, שבו ופנו אל המל"ל ביום 8.9.2025 אולם לא זכו למענה; גם לא לאחַר מכתב תזכורת, שנשלח על-ידם ביום 27.10.2025.
לפיכך, ביום 11.11.2025 הגישו את העתירה הנוספת.
בית-המשפט העליון (המשנה לנשיא נ' סולברג, השופט ד' מינץ והשופטת ר' רונן) דחה את העתירה על הסף (קישור לפסק-הדין).