לוגו אלכס שפירא ושות׳

פרויקט לשיפוץ מתחמים שנפגעו | דיווח חצי-שנתי ומקדמות בגין רווחים בשוק ההון | מע"מ במכירת בגדים ונכסים משומשים אחרים | מכירת דירת מגורים בידי שמאי מקרקעין כ"עסקת אקראי" | הצהרה למיסוי מקרקעין מטעם המדינה בכובעה כמפקיעה תיראה כהצהרה מטעם הנפקע

02/07/2025

פרויקט לשיפוץ מתחמים שנפגעו במסגרת מבצע "עם כלביא"

פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


דיווח חצי-שנתי ומקדמות בגין רווחים בשוק ההון

חודש יולי הגיע ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.

החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים ינואר-יוני 2025 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.

להמשך, לחצו כאן.


החלטת מיסוי בנושא מחיר העִסקה לצורכי מע"מ במכירת במכירת בגדים ונכסים משומשים אחרים

כידוע, סעיף 7 לחוק מע"מ, הקובע כי "מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה [...]", כפוף, בין היתר, להוראות סעיף 5(א) לחוק שלפיו "שר האוצר רשאי לקבוע סוגים של דברי אמנות ושל נכסים משומשים למעט דירת מגורים שהמס עליהם, כשהם נמכרים בידי מי שעסקו מכירת נכסים כאלה, יהיה לא ממחירם המלא אלא מההפרש שבין מחירם בעת המכירה לבין מחירם בעת הרכישה. קבע שר האוצר כאמור לא ינוכה מס התשומות שהוטל על מכירתם לעוסק או על יבואם בידיו" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]
מכוח אותו סעיף 5(א) לחוק מע"מ הותקנו תקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), התשל״ט-1979 ("תקנות מכירת רהיטים משומשים") הקובעות, כי "המס על מכירת רהיטים בידי עוסק שעסקו במכירת רהיטים בלבד ישולם על ההפרש שבין מחיר רכישתם לבין מחיר מכירתם, אם נתקיימו כל הוראות תקנות אלה".*

* תקנה 2 לתקנות מכירת רהיטים משומשים.

ואילו תקנה 1 לתקנות מכירת רהיטים משומשים מַגדירה את המונח "רהיטים" כ"רהיטים וחפצי בית משומשים."

מהם אפוא, "חפצי בית משומשים"?
אתמול (1.7.2025) פורסמה החלטת מיסוי מס' 8808/25 (החלטת מיסוי בהסכם) בנושא "מחיר העסקה בשל מכירת בגדים משומשים" ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה").*

* למיטב ידיעתנו, החלטת המיסוי ניתנה בעקבות יוזמה משותפת ומבורכת של גרינפיס ישראל ואאוטסייד סוסייטי.

להמשך, לחצו כאן.


הצהרה למיסוי מקרקעין מטעם המדינה בכובעה כמפקיעה תיראה כהצהרה מטעם הנפקע

כידוע, הפקעה של זכות במקרקעין שיש עִמה תמורה נחשבת כמכירה לעניין חוק מיסוי מקרקעין ומקבל הפיצוי ("הנפקע") נדרש לדַווח על קבלת הפיצוי כמכירת זכות במקרקעין ולשלם את מס השבח החָל.
במקביל, על הרשות המפקיעה, בכובעה כמפקיעה וכרוכשת לעניין זה, להצהיר על ההפקעה ולהעביר למנהל תשלום על חשבון המס שהמוכר חייב בו ("המקדמה").
כתוצאה מכך, אזרחים רבים המפוצים בעקבות הפקעה כלשהי, קטנה ככל שתהיה, מחויבים להצהיר על אירוע מס זה, אף על פי שבפועל, במרבית המקרים, המכירה דוּוחה למנהל מיסוי מקרקעין על-ידי הרשות המפקיעה ולעיתים תשלום המקדמה עולה כדי תשלום מס השבח שעל המוכר לשלם.
בפועל, היות שחֵלק מהמוכרים אינם מיוצגים לפני רשויות המס, ומאחַר והלכה למעשה סכום המס החייב בעקבות אירוע המס,המדובר הועבר מטעם הרשות המפקיעה כאמור בסעיף 15)ב( לחוק, כאמור לעיל, רבים אינם מקיימים חובת הצהרה זו, דבר שעלול להביא להטלת קנסות על אי־הגשת הצהרה בהתאם לסעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (30.6.2025) פורסמה ברשומות הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 106), התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק), בגדרהּ מוצע לקבוע, כי ההצהרה שמוגשת מטעם המדינה, בכובעה כמפקיעה, בהתאם לסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין, תיחשב כהצהרה גם מטעם הנפקע וכן לקבוע כי המקדמה ששולמה על-ידי המדינה (לפי סעיף 15(ב) לחוק) תיחשב כסכום המס המגיע מהנפקע; ובכך למעשה לפטוֹר את האחרון מחובת ההצהרה לעניין זה.
זאת, ביחס להפקעות ששוויָן אינו עולה על 100,000 ₪ ומבלי לגרוע מזכותו של הנפקע להצהיר בעצמו על המכירה גם אם סכום הפיצוי נמוך מהתקרה האמורה והעִסקה נופלת לגדרי הסעיף המוצע.
כמו כן, הזכות להגיש תיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין נשמרת, ויהיה ניתן לתקן את השומה בתוך 4 שנים לבקשת הנישום או ביוזמת מנהל מיסוי מקרקעין אם יתברר שהמס אשר היה צריך הנישום לשלם שוֹנה מהמס אשר נוכה במקור אם מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.


מכירת דירת מגורים בידי שמאי מקרקעין כ"עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי"

ביום 2.6.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין בנטל.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על שומה בצו לשנת-המס 2016 שהוציא לו המשיב (פקיד-שומה חיפה), במסגרתה נקבע כי עסקת המכירה של דירת מגורים שביצע המערער בשנת 2016 מהווה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס הכנסה (ולא במס שבח).
להמשך, לחצו כאן.