אורכות להגשת דו"חות 2024 | השכרת דירות לטווח קצר | חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים – לרבות חלוקה של דיבידנד | רישום כעוסק מורשה בעקבות רכישת אופציה במקרקעין | הארכת מועד להגשת ערעור מע"מ ועוד
26/05/2025
אורכות להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2024
פורסמה הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2024 – הֶסדר האורכות למיַיצגים.
ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2024 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
דחיית מועד מדידת ארכות חברות בהסדר הארכות למיַיצגים – דו"חות לשנת-המס 2023
הנוהל המקורי
במבזק מס' 2074 מיום 30.4.2024 דיווחנו על פרסום הודעתו (קישור להודעה) של מר שלמה אוחיון, אז סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 – הֶסדר האורכות למיַיצגים.
במסגרת ההודעה פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.
הדחייה הראשונה
ביום 25.9.2024 פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת), במסגרתה צוין, כי עֵקב המצב הבטחוני ולבקשת לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס, החליט מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על שינוי בהסדר האורכות למייצגים לשנת 2023: מועד המדידה הראשון לדוחות חברות לשנת-המס 2023 שנקבע ליום שני, 30.9.2024, יידחה ליום חמישי 31.10.2024, תוך שמכסת ההגשה למדידת האורכה האמורה תהיה על שיעור הגשה של 7% במקום 10%.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ללקוחותיו של מיַיצג שיגיש עד המועד האמור את דוחות החברות לשנת-המס 2023 לפי המכסָה שנקבעה (7%) תאושר ללקוחותיו ארכה להגשת דוחות החברות למועד הבא, יום שישי 31.1.2025, בהתאם לכללי הֶסדר הארכות.
הדחייה השנייה
ביום 12.1.2025 פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת).
במסגרת ההודעה הנוספת צוין, כי עֵקב המצב הביטחוני ולבקשת לשכת רואי חשבון בישראל ולשכת יועצי המס, החליט מנהל רשות המיסים על שינוי נוסף בהסדר האורכות למייצגים לשנת 2023: המכסָה להגשת דוחות חברות לשנת 2023 שנקבעה ליום ו, 31.1.2025, בשיעור 45% תוקטן לשיעור 40% בלבד (אין שינוי ביֶתר המועדים ותנאי הֶסדר האורכות למייצגים).
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ללקוחותיו של מיַיצג שיגיש עד המועד האמור את דוחות החברות לשנת 2023 לפי המכסה שנקבעה (40%), תאושר ארכה להגשת דוחות החברות למועד הבא, יום ד 30.4.2025, בהתאם לכללי הֶסדר הארכות.
הדחייה השלישית
ביום 19.3.2025 פורסמה הודעתו של מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ (קישור להודעה), לפיה עֵקב המצב הביטחוני ולבקשת הלשכות המקצועיות, החליט מנהל הרשות על דחיית המועד האחרון בהסדר הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2023 בחודש אחד, כדלקמן: מדידת המכסָה האחרונה להגשת דוחות יחידים שנקבעה ליום 31.3.2025 תידחה ליום 30.4.2025; ואילו מדידת המכסָה האחרונה להגשת דוחות חברות שנקבעה ליום 30.4.2025 תידחה ליום 29.5.2025.
הדחייה הנוספת
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי היום (26.5.2025) פורסמה הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, לפיה עֵקב המצב הביטחוני ולבקשת הלשכות המקצועיות החליט מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על דחיית המועד האחרון להגשת דוחות חברות במסגרת הסדר הארכות למייצגים לשנת-המס 2023, כך שמדידת המיכסה האחרונה להגשת דוחות חברות שנקבעה ליום 29.5.2025 תידחה ליום 30.6.2025.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון
במבזק מס' 2030 דיווחנו על הודעתו מיום 29.6.2023 של מר שלמה אוחיון, אז סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות לפרוייקט חשבוניות ישראל (קישור להודעה).
במבזק מס' 2063 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 28.1.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה פורטו העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.
במבזק מס' 2070 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 19.3.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא רישום "מורשה על" בתאגיד.
ואילו במבזק מס' 2117 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 25.2.2025 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא עדכונים במערכת ההרשאות, במסגרתה צוין, כי הָחל מיום 19.2.2025 חל שינוי באופן רישום מורשה-על שאינו בעל תפקיד* בתאגיד וכי מורשה-על שאינו בעל תפקיד רשאי להירשם כמורשה על בהתאם לאישור עו"ד** שיועבר לרשות המיסים באמצעות המיַיצג של התאגיד דרך פורטל המיַיצגים.
* על-פי ההודעה הנוספת, בעלי התפקיד שיכולים להירשם באינטרנט בשירות עצמי ללא מיַיצג הם כדלקמן: בחברה או שותפות רשומה – דירקטורים רשומים ברשות התאגידים או שותפים רשומים; בשותפוּת – שותפים הרשומים בתיק השותפוּת במע"מ; ובעמותה – מורשי חתימה הרשומים ברשם העמותות.
** הכַּוונה, להבנתנו, לאישור עו"ד בנוסח שצוּרף כנספח א להודעתו של מר אוחיון מיום 28.1.2024.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי אישור כאמור שלא יועבר באמצעות מיַיצג של התאגיד לא ייקלט.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 21.5.2025 פורסמה הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, במסגרתה צוין כי שודרגה מערכת אינטרנטית חדשה לניהול הרשאות לפעולות דיגיטליות באזור האישי; וכי במערכת ניתן להאריך תוקף הרשאות פעילות במרוכז, הן דרך בחירת כלל ההרשאות, הן דרך בחירת מקבלי הרשאות מסויימים, והן דרך בחירה פרטנית של אותן הרשאות שאת תוקפן רוצים להאריך.
למַעבר להודעתו של עו"ד רוטנברג, לחצו כאן.
סקירת הכנסות ממיסוי מקרקעין ועסקות נדלן בשנים 2024-2021
היום (26.5.2025) פרסמה החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המיסים סקירה של ההתפתחויות בשוק הנדל"ן ותגובת השוק לצעדי מיסוי מקרקעין, כפי שמשתקפים בנתונים על עסקות נדל"ן והכנסות ממיסי מקרקעין לשנים 2024-2021.
למַעבר לסקירה, לחצו כאן.
השכרת דירות לטווח קצר
בעקבות בקשות רבות שנשלחו למשרדנו בנושא, מצורף בזאת קישור לפסק-הדין של בית-משפט השלום בתל-אביב בעניין חיימזון ואח' (ת"א 21876-01-20), שבמסגרתו קיבל בית-המשפט, מפי השופט ג' הימן, את התביעה וקבע, כי השכרת הדירות בבניין שברחוב שלום עליכם מס' 46 בתל-אביב על-ידי הנתבעים – המפעילים בשבע משמונה הדירות שבבעלותם עסק להשכרה קצרת-טווח בתשלום (העסק פורסם באתרי תיירות פופולריים, דוגמת Airbmb, אתר Booking.com ועוד) – נוגדת את הוראות התכנון והבנייה ורישוי עסקים, ובהתאם ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להשתמש בדירות האמורות להשכרה קצרת-טווח בת פחות מחודש ימים, ומבלי לגרוע מכך למטרות של אירוח, נופש, בילוי, תיירות או קיום אירועים לכל פרק-זמן שהוא.
ויובהר: פסק-הדין אינו עוסק בהשלכות המס הגלומות בהשכרת הדירות על-ידי הנתבעים או בכלל וראינו לנכון לצרפו למבזק זה בעקבות הפּניות שקיבלנו בנושא.
חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים – לרבות חלוקה של דיבידנד
כידוע, סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק") קובע, כי חלוקה ראשונה של נכסי עיזבון בין יורשים לא תיחשב ל"מכירה" לעניין החוק ובלבד שבמסגרת החלוקה האמורה לא ניתנה תמורה בכסף או בשווה-כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העיזבון.
בעניין זה, נבקש לעדכנכם, כי המחלקה המקצועית מיסוי מקרקעין ברשות המיסים פרסמה היום (26.5.2025) החלטת מיסוי חדשה (החלטה מס' 2098/25) (החלטת מיסוי בהסכם).
להמשך, לחצו כאן.
רישום כעוסק מורשה בעקבות רכישת אופציה במקרקעין
ביום 19.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין סנטר המושבה 975 בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בסירובו של מנהל מע"מ לרשום את המערערת – חברה שרכשה אופציה במקרקעין – כ"עוסק מורשה", וזאת מנימוקים שונים ומשתנים ותוך שדחיית הבקשה לא נעשתה במסגרת החלטה מנומקת בכתב אלא הוחזרה כ"טיוטה" (שמשמעותה כי הבקשה כלל לא הוגשה).
להמשך, לחצו כאן.
הארכת מועד להגשת ערעור מע"מ
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 2114 מיום 9.2.2025 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין חזן.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ אשדוד) מיום 1.2.2024 בגדרהּ נדחתה ההשגה שהגיש המבקש והוא חויב במס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ בְּשל קיזוז מס תשומות על-פי חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין.
הבקשה הוגשה בד בבד עם הערעור, וזאת ביום 8.7.2024, דהיינו בחלוֹף למעלה מחמישה חודשים מיום מתן ההחלטה בהשגה. זאת, למרות שתקנה 2(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קנייה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו-1976 ("התקנות") קוצבת 60 ימים להגשת ערעור על החלטת המנהל, מיום מסירת ההחלטה בהשגה (4.3.2024).
בבקשה נטען, כי המועד להגשת הערעור אמנם חלף, אך בהתאם לתקנה 8 לתקנות רשאי בית-המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).
הערעור לבית-המשפט העליון
ביום 12.3.2025 הגיש חזן בקשת רשות ערעור על פסק דינה של השופטת ייטב.*
* לשלמות התמונה יצוין, כי הבקשה הוגשה בראשית הדרך כהודעת ערעור בזכות – ואולם בהחלטת הרשמת מ' יהב מיום 25.4.2025 סוּוגה הבקשה מחדש כבקשת רשות ערעור, וזאת לאור טענות המנהל ובהיעדר התנגדות מטעם המבקש.
בבקשה נטען, כי החלטת בית-המשפט המחוזי ניתנה כשנה לאחַר שהוגשה הבקשה להארכת מועד, והיא חסמה את דרכו של המבקש מפְּניה לערכאות משפטיות, לאחַר שאיחר בהגשת הערעור ב"פחות מחודש". כמו כן, נטען, כי בית-משפט קמא שגה כאשר דחה את בקשתו מבלי שטענותיו נבדקו לגופן. המבקש סבור, כי החלטת בית-משפט קמא פוגעת בזכותו ובזכות בני משפחתו להתקיים בכבוד; פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות; וגורמת לו נזק כלכלי בלתי-הפיך. המבקש הוסיף, כי הוא סבור שסיכויי הערעור הם גבוהים, שכּן החלטת המנהל היא שגויה, והיא לא עברה כל הליך ביקורת שיפוטית לגופה.
ביום 29.3.2025 הוסיף המבקש והגיש בקשה שהוכתרה כבקשה "לביטול עיקולים ועיכוב הליכים". הבקשה אמנם הוכתרה כבקשה "לביטול עיקולים ועיכוב הליכים", ואולם למעשה מדובר בבקשה למתן סעד זמני בערעור ("הבקשה לסעד זמני").
בתמצית יצוין, כי בבקשה נטען כי המנהל הֵחל בהליכי גביה נגד המבקש – וזאת עוד בטרם הפך פסק-הדין בעניינו לחלוט; וכאשר ערעור לגביו תלוי ועומד לפני בית-המשפט העליון. לטענתו, הליכי גבייה אלה פוגעים בהתנהלותו הכלכלית השוטפת, והם אינם מאפשרים לו לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם מזונות כדי לפרנס את ילדיו.
מנהל מע"מ אשדוד התנגד לבקשה לסעד זמני.
לטענתו, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית כפי שנטען בבקשה, ולא הציג ראיות ממשיות לכך שיישום פסק-הדין יסב לו נזק כה חמור כפי שנטען.
עוד נטען, כי סיכויי הערעור הם נמוכים. זאת מאחַר שמדובר בהחלטה דיונית שגרתית הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית; והמבקש לא הצביע על טעם להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת ר' רונן, דחה את בקשת רשות הערעור וכן את הבקשה לסעד זמני, ללא צו להוצאות (קישור להחלטה).
השופטת רונן ציינה, כי כאשר בית-המשפט נדרש לבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, עליו לאזן בין מספר עקרונות. מחד, יש להקפיד כי לא ייפגעו זכויותיו הדיוניות של המבקש, ולמנוע מצב שבו דלתות בית-המשפט יהיו סגורות בפני אדם שלא באשמתו. מאידך, ניצבים עקרון סופיות הדיון ואינטרס ההסתמכות.
בראי דברים אלה, על המבקש להאריך את המועד להבהיר – ראשית לכל – את הסיבה לאיחור בהגשת הערעור במועד, וזאת בהתאם לתקנה 8 לתקנות. מֵעבר לכך, יש להתחשב במשך האיחור; במידת ההסתמכות על ההחלטה החלוטה; באשמו של המבקש במחדל; במהות ההליך; ובסיכוייו הלכאוריים.
עוד ציינה השופטת, כי כשמדובר בהארכת מועד להגשת ערעור מס, יש להביא בחשבון גם את האינטרס הציבורי שבלוחות זמנים יציבים וודאיים בגביית מס לצורך ניהול תקציבי המדינה; את האינטרס של גביית מס אמת; ואת החשיבות של כללי התדיינות שווים לכל הנישומים.
לגופו של עניין, קבעה השופטת רונן, כי אינה מוצאת מקום להתערב בהחלטת בית-משפט קמא, וזאת ממספר טעמים.
ראשית, משך האיחור בהגשת הערעור במקרה דנן אינו מבוטל. מדובר כאמור בהשתהות של למעלה מחודשיים לעומת המועד האחרון בו היה על המבקש להגיש את הערעור, ולא של ימים ספורים.
שנית, עיון בבקשה מעלה כי המבקש לא הצביע, ולוּ לכאורה, על "סיבה מספקת" לאיחורו, כנדרש בתקנה 8. המבקש הדגיש בבקשת רשות הערעור את מצבו הכלכלי הקשה, תוך שהוא מציין כי הגבלת האפשרות לערער על ההשגה תסב לו נזקים כלכליים נוספים באופן בלתי-מידתי ותפגע בזכות הגישה שלו לערכאות. אולם, דברים אלה אינם מגבשים את התשתית הנדרשת כדי לבסס "סיבה מספקת" להארכת מועד – שכאמור צריכה לכלול קודם כל הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הערעור.
שלישית, החלטת בית-משפט קמא אינה מתמצית בניתוח פרוצדורלי של הבקשה להארכת מועד והבקשה לא נדחתה רק בְּשל האיחור בהגשתה. בית-המשפט התייחס באופן מהותי להחלטת המנהל ולסיכויי הערעור של המבקש. המסקנה שעולה מהחלטת בית-המשפט היא כי סיכויי הערעור שהמבקש מעוניין להגיש ממילא אינם כה גבוהים באופן המצדיק את קבלת הבקשה – ודאי בהינתן האיחור הממושך בהגשת הערעור והיעדר טעם לאיחור זה. המבקש לא הצביע על טעם להתערב בקביעת בית-משפט קמא בנושא זה. משום כך השיקול של סיכויי הערעור אינו מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה חרף כל האמור.
גמול ושכר-טרחה לב"כ המַייצג בתובענה ייצוגית נגד רשות המיסים
ביום 18.5.2025 ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין שפיר.
המבקש הגיש לבית-המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית ("הבקשה לאישור") כנגד רשות המיסים בטענה לגבייה בלתי-חוקית של מס יסף (מס על הכנסות גבוהות מכוח סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה) הנעשית במהלך שנת-המס, שכּן על-פי הפקודה המועד לתשלום המס האמור (למעט ביחס להכנסה שמקורהּ במשכורת, קצבה או גמלה) הינו בתום שנת-המס.
רשות המיסים חדלה מהגבייה שבּשלהּ הוגשה הבקשה לאישור ובהתאם הצדדים הגישו סיכומים לבית-המשפט בעניין הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא-כוח המיַיצג, תוך שהמבקשים טענו לגמול בסך 530,000 ₪ ושכר-טרחה בסך 1,930,000 ₪. סכומים אלה נסמכו על אומדן גבייה בלתי-חוקית בסך 21,500,000 ₪ ממנו גזרו המבקשים 2.5% גמול ו-9% שכר-טרחה.
בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, פסק גמול למבקש בסך 80,000 ₪ בצירוף מע"מ ושכר-טרחה בסך 235,000 ₪ בצירוף מע"מ לבא-כוח המבקש (קישור להחלטה).
תביעה של מפקחי רשות המיסים בבית-הדין האזורי לעבודה
ביום 14.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין מרציאנו ואח'.
עניינו של פסק-הדין בתביעה שהוגשה בחודש אוקטובר 2020 על-ידי 246 (180 במקור) מפקחי מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין כנגד מדינת ישראל – משרד האוצר – רשות המיסים, שבגדרהּ נטען כי הגם שמבּחינה מהותית התובעים נחשבים "כלכלנים" המועסקים בשירות המדינה, מעולם לא הוצע להם לעבוד בחוזה כלכלנים והם מועסקים על-פי דירוג המח"ר (מדעי החברה והרוח) תוך ששכרם נמוך משמעותית מתנאי השכר הקבועים בחוזה כלכלנים. זאת, בניגוד להוראות נציבות שירות המדינה וחובת השוויון החָלה על המדינה כמעסיקה.
בהתאם, בית-הדין התבקש לחיֵיב את המדינה לשנות, בדיעבד, את אופן ההתקשרות מול מפקחים ברשות המיסים מהעֲסקה בדירוג להעסקה בחוזה מיוחד מסוג "חוזה כלכלנים" וכן לחייבהּ בתשלום הפרשי שכר הנובעים משינוי זה.
בית-הדין (השופטת מ' קליימן, נציגת ציבור (עובדים) גב' ק' פוליצר מימון ונציגת ציבור (מעסיקים) גב' ה' דיין בירן) דחה את התביעות (קישור לפסק-הדין).
הגם שתביעתם של המפקחים נדחתה כאמור על-ידי בית-הדין, יש לקוות שקברניטי משרד האוצר ישכילו לטפל במצוקת כוח האדם החריפה במשרדי השומה כמו גם בנטישה ההמונית של עובדים, לרבות בכירים, מרשות המיסים, ויַקצו תקציב נאות לשם כך.
עד אז, אזרחי המדינה (וליתר דיוק מרביתם) ימשיכו לשלם את המחיר.