החייאה לאחַר 57 ימים

במבזק מס' 2193 מיום 10.8.2026 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין אבו זיד.
נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש המשיב (מנהל מע"מ) לסלק על הסף את הערעור שהגיש המערער על-פי סעיף 50(ב) לחוק מע"מ על החלטת המשיב לחייבו בכפל-מס עסקאות, כפל מס תשומות, אי-קבילוּת פנקסים וקנס בגין אי-קבילוּת פנקסים.
לטענת המשיב, יש לסלק את הערעור על הסף עֵקב הגשתו באיחור משמעותי ללא הצדקה וללא בקשה להארכת מועד.
עוד טען המשיב, כי ההחלטה נשלחה בדואר רשום לכתובת המערער כפי שמעודכנת אצל המשיב, אך המערער לא טרח לאסוף את דבר הדואר שהושב כ"לא נדרש". המערער מוחזק כמי שקיבל את ההודעה והיה עליו להגיש ערעור בתוך 60 יום.
בנוסף, טען המשיב כי אין לקבל את טענת המערער לפיה לא נערך לו שימוע, שכּן המערער עצמו בחר שלא לקיים את השימוע חרף מספר הזדמנויות שניתנו לו.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את בקשת המשיב והורה על סילוק הערעור על הסף (קישור להחלטה).

ביום 18.6.2026 הגיש המערער ערעור על ההחלטה לבית-המשפט העליון. בד בבד עם הגשת הערעור הוגשה גם בקשה לפטור מהפקדת הערובה.

ביום 14.7.2026 נדחתה הבקשה לפטוֹר מהפקדת הערובה משלא הונחה תשתית ראייתית ממשית בדבר מצבו הכלכלי של המערער ומשלא הובהר מדוע אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לגיוס הערובה. נקבע, כי הערובה תופקד עד ליום 26.7.2026.
הערובה לא הופקדה וביום 7.8.2026 הוארך המועד, לפנים משורת הדין (וביוזמת בית המשפט), עד ליום 16.8.2026.
ברם, גם במועד זה לא הופקדה הערובה ועל-כן ביום 30.8.2026 ניתן פסק-הדין המורה על מחיקת הערעור.

ביום 26.10.2026 הגיש המערער בקשה "להחייאת" ההליך בדרך של ביטול פסק-הדין מיום 30.8.2026. 
המערער טוען, כי הערובה לא הופקדה במועד בְּשל מצוקה כלכלית, וכי כעת נרתם לעזרתו חבר קרוב, אשר יממן ערבות בנקאית אוטונומית בסכום הערובה המלא. לשיטתו, ערבות כזו מסירה כל חשש להוצאות המשיב.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, הבקשה הוגשה 57 ימים לאחַר מתן פסק-הדין, בחלוֹף המועד הקבוע בדין. עוד טוען המשיב, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או באסמכתאות בדבר מאמציו של המערער לגיוס הערובה. בנוסף מציין המשיב, כי סיכויי הערעור קלושים לשיטתו וכי התנהלותו הדיונית של המערער מלמדת על זלזול מתמשך בהחלטות שיפוטיות. המשיב מוסיף ומצביע על אינטרס ההסתמכות שלו ושל הקופה הציבורית בסופיות הדיון.

בית-המשפט העליון, מפי הרשם ר' גולדשטיין, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).