מע"מ בניכיון שיקים

למהותם של ניירות העֶמדה המקצועיים

במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים. 
ניירות העֶמדה עוסקים במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, הם יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.

באותו מבזק דיווחנו גם על נייר העֶמדה הראשון שפורסם ועניינו בניכוי מס תשומות ברכישה או ייבוא של רכב מסוג "האמר" (Hummer) (קישור לנייר העֶמדה הראשון).

נייר העֶמדה השני פורסם ביום 13.10.2024 ועניינו באופן תרגום מחזוֹר ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (קישור לנייר העֶמדה השני).

ביום 15.10.2024 פורסם נייר העֶמדה השלישי, וזאת בנושא  "מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן מהקבלן" (קישור לנייר העֶמדה השלישי).

נייר העֶמדה הרביעי פורסם ביום 31.10.2024 ועניינו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (קישור לנייר העֶמדה הרביעי).

ביום 11.3.2025 פורסם נייר העֶמדה החמישי שעניינו במנגנון האצת תקופת הבשלה בעת הנפק (Exit) או הנפקה (IPO) (קישור לנייר העֶמדה החמישי). 

ביום 19.3.2025 פורסם נייר העֶמדה השישי שעניינו בקיזוז הפסדי הון וסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (קישור לנייר העֶמדה השישי).

ביום 6.5.2025 פורסם נייר העֶמדה השביעי שעניינו ב"אי תחולת הוראות סעיף 8ב לפקודה על הכנסות מראש המהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי הנישום" (קישור לנייר העֶמדה השביעי).

ביום 9.7.2025 פורסם נייר העֶמדה השמיני בנושא "הבהרה לגבי פטור ממס על דמי שכירות המתקבלים במסגרת עסקאות התחדשות עירונית" (קישור לנייר העֶמדה השמיני).

ביום 28.7.2025 פורסם נייר העֶמדה התשיעי שעניינו במס נוסף (מס יסף) על הכנסה מאופציות לעובדים ועל דמי הצלחה לשותף הכללי בקרן השקעות (קישור לנייר העֶמדה התשיעי).

ביום 2.2.2026 פורסם נייר העֶמדה העשירי שעניינו במחיר העִסקה בעסקאות עליהן חל סעיף 5(א) לחוק מע"מ (קישור לנייר העֶמדה העשירי).

ביום 22.3.2026 פורסם נייר העֶמדה האחד-עשר שעניינו בפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין* לגבי דירה שהתקבלה בירושה ושלגבּיה נחתם הסכם בעסקת התחדשות עירונית (קישור לנייר העֶמדה האחד-עשר).

ביום 9.4.2026 פורסם נייר העֶמדה השנים-עשר שעניינו ביחס שבין סעיף 53ב(ג)(3) ו-(4) לחוק לעידוד השקעות הון לבין סעיף 64א7א(א) לפקודת מס הכנסה (קישור לנייר העֶמדה השנים-עשר).

ביום 14.4.2026 פורסם נייר העֶמדה השלושה-עשר שעניינו בתחולת סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין במכירת זכות ביחידת מגורים חלופית בעסקאות התחדשות (קישור לנייר העֶמדה השלושה-עשר).

ביום 27.7.2026 נייר העֶמדה הארבעה-עשר פורסם שעניינו בתחולת הוראת סעיף 19(3א) לחוק מיסוי מקרקעין בעסקות בהן הרוכש לוקח על עצמו חבות במס המוטלת מכוח חוק על המוכר (קישור לנייר העֶמדה הארבעה-עשר).

ביום 28.7.2026 פורסם נייר העֶמדה החמישה-עשר שעניינו בחבות במס שכר בְּשל סכומים המשולמים על-ידי מלכ"ר לעובדיו השוהים בחו"ל במסגרת שנת שבתון (קישור לנייר העֶמדה החמישה-עשר).

ואילו נייר העֶמדה השישה-עשר פורסם ביום 30.7.2026 ועניינו בפריסת הכנסה בתגמול הוני לעובדים (קישור לנייר העֶמדה השישה-עשר).

נייר העֶמדה החדש

ביום 26.8.2026 פרסמה המחלקה המקצועית – מע"מ שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "החבות במע"מ בשל עסקאות ניכיון שיקים" (קישור לנייר העֶמדה החדש).

נייר העֶמדה החדש מַבהיר את עמדת רשות המיסים לעניין סיווג עסקה של ניכיון שיקים (דהיינו, המרה למזומן של שיק עם מועד פירעון עתידי בתמורה לעמלה) ולפיה עסקה כאמור מהווה עסקת מכר החייבת במע"מ בשיעור מלא ואין מדובר בעסקת הלוואה.
בהתאם, מובהר בנייר, כי הפטוֹר ממס הקבוע בסעיף 31(5) לחוק מע"מ, שעניינו ב"הפקדת כסף מאת עוסק במוסד כספי או מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי", אינו חל.

וכך צוין שם:
"על פי סעיף 1 לחוק מע"מ, מכירת 'נכס', המוגדר כ'טובין או מקרקעין', על ידי עוסק במהלך עסקו מהווה 'עסקה' החייבת במע"מ. הגדרת 'טובין' בסעיף 1 לחוק מע"מ ממעטת, בין היתר, מסמכים סחירים.
על פי סעיף 1 לפקודת השטרות [נוסח חדש] שיק נכלל בהגדרת 'שטר'. כמו כן, בסעיף 7 לפקודה זו נקבע כי כל שטר הוא סחיר למעט אם נכתב עליו שהוא אסור להעברה.
בפסיקה נקבע כי ניכיון שיקים מהווה עסקת מכר בה הממכר הוא השיק וכי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו (בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר [פורסם בנבו] (5.12.2010), פס' 6).
על מנת להטיל מע"מ על מכירת מסמכים סחירים, נקבע בסעיף 19(ב) לחוק מע"מ הסדר ספציפי לגבי מי שעוסק ברכישה ומכירה של ניירות ערך או של מסמכים סחירים, כך שמכירתם, קבלת דמי פרעונם או פדיונם, לפי העניין, תיחשב כאילו הייתה שירות תיווך.
נוסח סעיף 19(ב) לחוק מע"מ קובע כדלקמן:
'עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם'. 
בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק מע"מ, מחיר העסקה לעניין מכירת מסמכים סחירים הוא ההפרש שבין מחיר מכירתם לבין מחיר רכישתם, כדלקמן:
'מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19(ב) כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו"ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו"ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם.".
כאמור לעיל, שיק אשר סחירותו אינה מוגבלת, מהווה מסמך סחיר, ולכן סעיפים 19(ב) ו-9(ב) לחוק מע"מ חלים על ניכיון שיקים. משכך, עסקת ניכיון שיקים מהווה עסקת מכר החבה במע"מ בשיעור מלא.
יובהר, כי נייר עמדה זה מתייחס אך ורק לסיווג עסקת נכיון שקים לעניין חוק מע"מ" [ההדגשות במקור – א' ש'.]