החקיקה שבדרך (מס רכוש, מטבעות דיגיטליים, תמריצי מיסוי למַעבר לישראל ועוד) | פודקסט בנושא גילוי מרצון

החקיקה שבדרך

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026

אתמול (19.1.2026) פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
הצעת החוק כוללת מספר שינויים מוצעים ובכללם אלה:

• תיקון הגדרות המונחים "שליטה" ו"החזקה מהותית" שבסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (סעיף 2 להצעת החוק);

• קביעת חובת דיווח של זירות מקוּונות (סעיפים 5-4 להצעה);

• תיקון החוק לצמצום השימוש במזומן כך שהמגבלה החָלה כיום על עשיית עסקות במזומן, העומדת על סכום שמעל 6,000 ₪, תחול גם על החלפת שיק למזומן, לרבות בדרך של פריטה או המרה (סעיף 6 להצעה);

• קביעת חובת הצהרה של נותני שירותים פיננסיים (סעיף 7 להצעת החוק);

• ריוּוח טווחי ההכנסה החָלים על הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיף 121(ב) לפקודת מס הכנסה כך שטווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 20% יורחב עד 228,000 ₪ במקום 193,800 ₪ וטווח ההכנסה החייב במס בשיעור של 31% יורחב כך שיחל ב-228,001 ₪ ויסתיים ב-301,200 ₪ במקום 269,280 ₪, וזאת בתחולה מיום 1.1.2026 לגבי הכנסה שתופק או תיצָמח משנת-המס 2026 ואילך (סעיפים 11-10 להצעה);

• קביעת הוראת-השעה שבמסגרתה ייקָבעו תמריצי מיסוי למַעבר לישראל לפי העקרונות הבאים: (1) ההטבה תינתן למי שהָיה תושב ישראל לראשונה בשנת 2026 ולתושב חוזר ותיק כמשמעותו בסעיף 14 לפקודה ששב לישראל בשנת 2026 ("זכאי"); (2) ההכנסה מיגיעה אישית של הזכאי שהופקה בישראל תהיה פטורה ממס לפי המפורט להלן: (א) בשנים 2026 ו-2027 – עד לסכום של 1,000,000 ₪; (ב) בשנת 2028 – עד לסכום של 600,000 ₪; (ג) בשנת 2029 – עד לסכום של 350,000 ₪; (ד) בשנת 2030 – עד לסכום של 150,000 ₪; (3) האמור לא יפגע בהטבה לפי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה; (4) ייקָבעו תנאים שונים, במטרה להבטיח את הגשמת תכלית ההטבה שהינה עידוד עליה וחזרה לישראל בשנת 2026, ובכלל זה הגבלה על מתן ההטבה במקרה שההכנסה מתקבלת מקרובי משפחה של הזכאי, ומגבלות לעניין זכאותם של מי שעלו לישראל בשנים שקָדמו לשנת 2026 אך לא הסדירו את מעמדם כעולים (סעיפים 13-12 להצעת החוק);

• הטלת מס מיוחד על רווחי בנקים בשנים 2026 עד 2030 (סעיף 15-14 להצעה);

• הטלת מס רכוש בשיעור של 1.5%, וזאת, בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1383 מיום 12.2.2024 (סעיפים 17-16 להצעת החוק).

הצעת חוק בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים

אתמול (19.1.2026) פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

בגדרהּ של הצעת החוק, מוצע לבצע את התיקונים הבאים:

• להוסיף לסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (סעיף ההגדרות) הגדרה למונח "מטבע חוץ" כדלקמן:
  "'מטבע חוץ' – שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל , המונפקים על פי חוק במדינה כאמור על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית להנפיקם."
  כתוצאה מהתיקון המוצע, לא ניתן יהיה לטעון, כי רווחי הון ממכירת מטבעות דיגיטליים מהווים הכנסה מהפרשי הצמדה הפטוּרים ממס בידי יחיד בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה,* וזאת אף אם המטבע מהווה הילך חוקי במדינת-חוץ אך לא הונפק על-ידי בעל הסמכוּת המוניטרית במדינה.
  * טענה שנדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קופל (ע"מ (מחוזי מרכז) 11503-05-16).

• להוסיף לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (סעיף ההגדרות בחלק ה לפקודה) הגדרה למונח "נכס דיגיטלי" כדלקמן:
  "'נכס דיגיטלי' – נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, העושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר (Distributer Ledger Technology) או בטכנולוגיה אחרת דומה בעיקרה שקבע השר בצו, וכל נכס נוסף הדומה בעיקרו לנכס כאמור שקבע השר בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת, אך למעט כל אחד מאלה:​
  (1) הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010;
  (2) מטבע חוץ;
  (3) נייר ערך;
  (4) סוגי נכסים דיגיטליים הדומים בעיקרם לנכסים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר בצו באישור ועדת הכספים של הכנסת;"

• להוסיף לסעיף 89(ב)(3) לפקודת מס הכנסה – הקובע (בסעיפים-קטנים (א)-(ד), כי מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל אם הנכס הנמכר נמצא בישראל, אם הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש"), לענין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל; אם מדובר במניה או זכות למניה בחבר-בני-אדם תושב ישראל או אם מדובר בזכות בחבר-בני-אדם תושב-חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל – לענין חלק מהתמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל) – הוראה (פסקה (4)) לפיה לגבי נכס דיגיטלי (כהגדרתו החדשה) מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל בכל אחד מהמקרים הבאים: (א) מוכר הנכס הדיגיטלי היה "תושב ישראל" או "תושב חוץ בשליטת תושב ישראל"* ביום הרכישה; (ב) הנכס הדיגיטלי הנמכר מיַיצג כולו או חֵלקו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס או למלאי הנמצא בישראל, או שהוא זכות במישרין או בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש הנמצא בישראל"), והכל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל; (3) הנכס הדיגיטלי מיַיצג במישרין או בעקיפין זכות בחבר-בני-אדם תושב ישראל.
  * "תושב חוץ בשליטת תושב ישראל" מוגדר באותה פסקה כחבר-בני-אדם שאינו זכאי להטבת מס בְּשל היותו תושב-חוץ לפי סעיף 68א לפקודה.

 

פודקסט בנושא גילוי מרצון

רקע

במבזק מס' 2147 מיום 25.8.2025 דיווחנו, כי רשות המיסים פרסמה נוהל מעודכן להליך גילוי מרצון ("הנוהל"​) ולצדו הוראת ביצוע (הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 10/2025 בנושא "נוהל גילוי מרצון 2025 – הנחיות לפעולה") ("הוראת הביצוע").
נזכיר, כי המדובר בהוראת שעה עד ליום 31.8.2026 שבמסגרתה ניתן להגיש בקשות מזוהות בלבד, וזאת באחד משני מסלולים: הסכם שומה מול משרד השומה הרלבנטי (מסלול רגיל); הגשת דוחות מתַקנים / לראשונה (ככל שלמבקש לא קיים תיק במס הכנסה) אשר יכללו את ההכנסה נשוא הגילוי מרצון (מסלול ירוק).
עוד נזכיר, כי במסגרת הנוהל (קישור לנוהל) מפורטים התנאים להליך גילוי מרצון, אופן הגשת הבקשה והטיפול בה, החסינות שתוקנה למבקש מפני הליך פלילי והסייגים לחסינות זו, רשימת עבירות המס שהנוהל חל לגביהן (נספח א' לנוהל) טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון (נספח ב') וייפוי כוח למַייצג בבקשה (נספח ג'). ואילו במסגרת הוראת הביצוע (קישור להוראת הביצוע), שהינה מפורטת יותר מהנוהל (אך כוללת אף היא את שלושת נספחי הנוהל), מפורטים שני המסלולים להגשת הבקשה לגילוי מרצון (מסלול רגיל ומסלול ירוק),* אופן הגשת הבקשה (ובכלל זאת בקשה לנאמנות), הטיפול בבקשה ואישורה/דחייתה ודגשים בנוגע למיסוי ההכנסה החייבת בגילוי (לרבות קיזוז הפסדים, קבלת זיכוי בגין מיסי חוץ, כללי המרת הכנסות חוץ וניכוי הוצאות ומס תשומות בגין שכר-הטרחה של המיַיצג).

* יושם אל לב, כי בקשות לגילוי הון (נכסים או הכנסות) בסכומים העולים על סך של 10,000,000 ₪ ובקשות לגילוי הון (נכסים או הכנסות) שמקורן במטבעות דיגיטליים בסכומים העולים על 5,000,000 ₪ תטופלנה בהתייעצות עם מחלקת גילוי הון לא מדוּוח שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים, טרם חתימת הסכם השומה.

הבהרת רשות המיסים

במבזק מס' 2149 מיום 9.9.2025 דיווחנו, כי בסמוך לאחַר פרסום הנוהל פרסמה רשות המיסים הבהרה (קישור להבהרה) לסעיפים 18 ו-28 לנוהל ("ההבהרה").

סעיף 18 לנוהל קובע כדלקמן: "במקרה שבו הוחלט שהטיפול האזרחי בבקשה יהיה באמצעות הליך שומה, יהיה רשאי הגורם האזרחי להגיע להסכם שומה עם המבקש. לא הגיעו הצדדים להסכם שומה, יקבע הגורם האזרחי לפי מיטב שפיטתו את המס שבו חייב המבקש. נקבע סכום המס שבו חייב המבקש לפי מיטב שפיטתו של הגורם האזרחי, יחולו בשינויים המחויבים סעיפים 154-152 לפקודת מס הכנסה, או הסעיפים המקבילים בחוקי המס האחרים. הסכם השומה, או השומה לפי מיטב השפיטה יקבעו לא יאוחר מהתקופה המסתיימת תוך שנה ממועד אישור הבקשה לגילוי מרצון על ידי הגורם המוסמך. הגורם המוסמך רשאי להאריך את התקופה בסעיף זה."
במסגרת ההבהרה צוין, כי במקום סעיפים 154-152 לפקודת מס ההכנסה יבואו סעיפים 158-150א לפקודה או הסעיפים המקבילים בחוקי המס האחרים.

ואילו סעיף 28 לנוהל קובע כדלקמן: "על אף האמור בסעיף 27 לעיל, הופרו סעיפים 1 ו/או 8 לעיל, או שלא שולם המס בהתאם לקביעת הגורם האזרחי כאמור בסעיף 20 לעיל, יבוטל הליך הגילוי מרצון ולא תינתן למבקש חסינות מההליך הפלילי, או תבוטל החסינות הפלילית ככל וניתנה. במקרה זה, תוכל רשות המסים להשתמש בנתונים שמסר המבקש בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ו/או אזרחי."
במסגרת ההבהרה צוין כדלקמן: "למען הסר ספק, יובהר כי הוראה זו מתייחסת אך ורק לאי תשלום מס שאינו שנוי במחלוקת – קרי, המס שהוצהר על ידי המבקש, או שנקבע בהסכמה עם הגורם האזרחי, או שנקבע בהתאם לפסיקת בית משפט ולא שולם במועד. ככל שקיים מס השנוי במחלוקת ומתנהל לגביו הליך כמפורט בסעיף 18 לנוהל, הרי שכל עוד מתנהל ההליך, אי תשלום המס השנוי במחלוקת לא יהווה, בפני עצמו, עילה לשימוש במידע כאמור בסעיף זה. אין בכך כדי לגרוע מסמכותה של רשות המיסים לעשות שימוש במידע מהטעמים הנוספים המפורטים בסעיף זה ובסעיף 27 לנוהל​" [ההדגשה במקור – א' ש'.]

נשוב ונציין, כי הגם שהנוהל (והוראת הביצוע) עשוי להקנות במרבית המקרים חסינות מהליך פלילי, יישומו כרוך בוויתור על סודיות וחשיפה במקרים מסוימים לחקירה פלילית. בנוסף, הנוהל אוצֵר בחוּבּו סוגיות מורכבוֹת ביותר בעניין חישוב ההכנסה החייבת במס, שומה, התיישנות, קיזוז הפסדים, ניכויים, זיכויים ועוד, וממילא מומלץ לפְנות לייעוץ ממומחה מס בטרם יישום הנוהל.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום זה, לרבות בהיקפי מס משמעותיים, ועומד לרשותכם לביצוע פניות מיידיות.
השירות שמעניק משרדנו נעשה תחת חיסיון עו"ד-לקוח ובאופן דיסקרטי לחלוטין.
ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.

הפודקסט בנושא גילוי מרצון

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא הגילוי מרצון. 
להאזנה, לחצו כאן.

למַעבר לרשימת הפודקסטים שפורסמו עד כה, לחצו כאן.