מחיקה על הסף של ערעור נגד מנהל מע"מ ופקיד-השומה כך שהערעור יתנהל נגד פקיד-השומה בלבד

במבזק מס' 2109 מיום 12.1.2025 (קישור למבזק) דיווחנו, בין היתר, על החלטתו מיום 5.1.2025 של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין א.ב וי הובלה ואחזקה בע"מ.

נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בבקשה למתן צו עשה, שכותרתה "בקשה למתן סעד זמני ארעי (הצהרתי), במעמד צד אחד" ("הבקשה"), אשר הגישה המבקשת נגד המשיבים, פקיד-שומה אשקלון ("פקיד-השומה") ומנהל מע"מ אשדוד ("מנהל מע"מ" או "המנהל").
בגדרהּ של הבקשה, עתרה המבקשת למתן סעד זמני, אשר יורה למשיבים להימנע מלהוסיף ולהגביל את האישור שניתן למבקשת לניכוי מס במקור מכּל תקבוליה, ולהימנע משלילת האישור הקיים על ניכוי מס במקור.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי יום לאחַר מתן ההחלטה, דהיינו ביום 6.1.2025, הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט המופנה נגד פקיד-השומה ונגד מנהל מע"מ, וזאת על החלטתו מיום 12.12.2024 של פקיד-השומה להגביל את אישור הפטוֹר מניכוי מס במקור שניתן למערערת לאדם אחד בלבד.
ביום 4.2.2025 הגיש פקיד-השומה את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה.
ביום 23.3.2025, לאחַר שחָלף למעלה מחודש מהמוד שבו הוגשה ההודעה המפרשת את הנימוקי השומה, ניתנה החלטה של השופטת ייטב שבה הופנו הצדדים לכך שהמערערת טרם הגישה הודעה המפרשת את נימוקי הערעור וכי מנהל מע"מ טרם הגיש כתב תשובה ואף לא הוגשה כל הודעה או בקשה בנושא מטעם הצדדים.
בתגובתה מיום 6.4.2025, ביקשה המערערת לראות בכתב הערעור המפורט שהגישה משום הודעה המפרשת את נימוקי הערעור. לטענתה, מנהל מע"מ טרם הגיש כתב תשובה ואף לא נרשמה השתתפות מטעמו בדיון שהתקיים בסעד הזמני, למרות שההחלטה הייתה החלטתו, דבר המלמד על חוסר תום-לב מצדו ועל הבוז שהוא רוחש להליך. בשל כך עתרה המערערת לקבלת הערעור נגד מנהל מע"מ, וכפועל יוצא לבטל לאלתר את ההחלטה שקיבל מנהל מע"מ להגביל את אישור ניכוי המס במקור למשלם אחד. לחילופין, עתרה המערערת לאפשר לה להגיב לכתב תשובה שיגיש מנהל מע"מ, ככל שיוגש.
ביום 23.4.2025, ולאחַר קבלת ארכה, הגיש מנהל מע"מ בקשה למחיקה על הסף של הערעור כנגדו (כך שהערעור יתנהל נגד פקיד-השומה בלבד) ("הבקשה למחיקה").
במסגרת הבקשה למחיקה נטען, כי הערעור הוגש על החלטת פקיד-השומה מיום 12.12.2024 ולא על החלטת מנהל מע"מ, ומשכך יש למחוק את המנהל כמשיב.

השופטת ייטב קיבלה את בקשת מנהל מע"מ והורתה על מחיקת הערעור שהוגש נגד המנהל (קישור להחלטה).

השופטת ייטב ציינה, כי המערערת הגישה ערעור לבית-המשפט על החלטתה החתומה על-ידי פקיד-השומה מבלי לבאר את מקור הסמכוּת להגשת ערעור; ואילו פקיד-השומה הכיר בהליך הדיוני של הגשת ערעור והגיש מצדו הודעה המפרשת את נימוקי השומה.
עוד ציינה השופטת, כי המערערת לא פירטה האם הוגשה השגה והאם ערעורה מוגש על השגה, הגם שההליכים שתוארו על-ידי המערערת והמסמכים שהגישה מעלים ספק רב האם מיצתה המערערת את ההליך המנהלי לפני פנייתה לבית-המשפט. עם זאת, הוסיפה השופטת, פקיד-השומה לא העלה טענה כלשהי בנושא במסגרת ההודעה המפרשת את נימוקי השומה או במסגרת אחרת.

על כל פנים, קבעה השופטת, אילו אכן הייתה המערערת מגישה השגה כנדרש, היה עליה להגישה לפקיד-השומה בהתאם להליכים הקבועים בפקודת מס הכנסה ובתקנות סדרי הדין, ולא למנהל מע"מ, ולטעון בפני פקיד-השומה את טענותיה. "המערערת לא הפנתה להוראה בפקודת מס הכנסה או בתקנות סדרי הדין המאפשרת לה להגיש את הערעור על החלטה בדבר אישור ניכוי המס במקור גם נגד המנהל, אשר כאמור אינו בעל הסמכות למתן אישור כאמור, ולא רק נגד פקיד השומה. עצם הטענה שלפיה המנהל הוא שנתן את ההחלטה טעונה הוכחה, ואין בעצם העלאת הטענה שלפיה המנהל הוא שנתן את ההחלטה כדי לשנות את סדרי הדין ולחייב את המנהל להיות צד להליך, וכפועל יוצא להגיש כתב תשובה מטעמו , בנוסף להודעה המפרשת את נימוקי השומה, בהתאם לסדרי הדין החלים בענייני מס ערך מוסף" (פס' 30-29).

השופטת ייטב הוסיפה וקבעה, כי אין מקום לקבל כבר בשלב מקדמי זה את טענותיה של המערערת ולהחליט כבר עתה כי מדובר בענייננו בהחלטה שניתנה על-ידי המנהל ולא על-ידי פקיד-השומה. עם זאת, במסגרת הדיון בערעור תהיה המערערת רשאית להוכיח את טענותיה שלפיהן ניתנה ההחלטה נושא הערעור בחוסר סמכות או ללא שיקול דעת של הגורם המוסמך, וככל שטענתה תוכח, תהיה המערערת רשאית לטעון כל טענה באשר לנפקות הפגם שנפל בהחלטה ובאשר לתוקפו של האישור, לרבות לבטלות ההחלטה או לביטולה.

לאור האמור, קיבלה השופטת את הבקשה והורתה על מחיקת הערעור שהוגש נגד מנהל מע"מ.