תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי בטענה למידוד ועיגול שגויים של תקרת הפטוֹר החודשית בהשכרת דירת מגורים

ההחלטה מיום 20.8.2023

במבזק מס' 2037 מיום 30.8.2023 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין בללתי.

נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שהוגשה על-ידי המבקש ביום 26.7.2021 בנושא תקרת הפטוֹר החודשית ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים הקבועה בחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), תש"ן-1990 ("חוק הפטוֹר").
על-פי הנטען,  המשיבים (רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי) גבו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ביֶתֶר, בהתאמה, הן כתוצאה ממידוד שגוי של סכום תקרת הפטוֹר ("סוגיית המידוד") והן כתוצאה מעיגול שגוי של סכום התקרה האמורה ("סוגיית עיגול הסכומים").

בתגובה לבקשה לאישור, הגישה רשות המיסים (המשיבה מס' 1) כתב תשובה ביחס לעילה שעניינה סוגיית המידוד וכן הודעה בדבר הפסקת גבייה חלקית לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ביחס לעילה שעניינה סוגיית עיגול הסכומים.
במקור, הגישה המשיבה (ביום 9.12.2021) הודעת חדילה חלקית ("ההודעה הראשונה") לפיה חדלה בפועל מגביית מס בהתאם לתקרת דמי השכירות המחושבת לפי עיגול ל-10 ₪ הקרובים, הָחל מיום 9.12.2021 ("החדילה בפועל"), כך שהָחל ממועד זה תקרת דמי השכירות תחושב לפי עיגול ל-1 ₪ הקרוב. בהתאם להודעה זו, המשיבה תשיב לנישומים את סכומי הגבייה העודפים ביחס לשנים 2021-2015 ככל שיוגשו על ידיהם דוחות מתַקנים בהתאם לסעיף 160 לפקודה. בנוסף, המשיבה העריכה, כי הסכום שיוחזר לנישומים בגין התקופה שלאחַר הודעת החדילה (24.10.2021) ועד לחדילה בפועל (9.12.2021) ("תקופת הביניים") יעמוד על סך 90,000 ₪.

ביום 6.2.2022 הוגשה על-ידי המשיבה הודעת חדילה מתוקנת ("הודעת החדילה המתוקנת"), במסגרתה המשיבה הציעה, כי תפקיד בקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות ("הקרן") סך של 100,000 ₪, שיגלם את הסכום ששולם ביתר בגין עיגול תקרת הפטוֹר בתקופת הביניים, ופירטה את החישוב שהביא אותה לסכום ההחזר.*

* יצוין, כי המשיבה טענה, כי נוכח הודעת החדילה והאפשרות להגיש דו"חות מתקנים, אין כלל מקום לתשלום החזר בגין תקופת הביניים, אך נראה כי טענה זו נטענה על ידיה בצורה רפה (כלשון בית-המשפט).

נזכיר, כי במבזק מס' 1952 מיום 13.12.2021 דיווחנו, בין היתר, על הודעת רשות המסים מיום 9.12.2021 (קישור להודעה), לפיה תקרת הפטוֹר החודשית ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים הקבועה בחוק לחודש שכירות לשנות-המס 2021-2015 היא כפי המפורסמת בעמודת "תקרת הפטור המעודכנת" בטבלה שבהודעה.*

* עוד צוין בהודעה, כי נישומים שהייתה להם הכנסה מהשכרת דירת מגורים באיזו משנות-המס לעיל ואשר נוכח תקרת המס שפורסמה בעבר דיווחו על הכנסה חייבת מהשכרת הדירה וטרם שילמו את חובם הָחל מיום 24.10.2021 (או שרק הָחל מיום 24.10.2021 שילמו את חובם כאמור) וכן הכנסתם החייבת לפי תקרת הפטוֹר המעודכנת קטנה יותר מזו שדיווחו, מוזמנים להגיש לפקיד השומה דוח מתַקן לאותה שנת מס, בצירוף נייר עבודה עם פירוט לגבי אופן חישוב הסכום החייב בהתאם לתקרת הפטור המעודכנת; וכי דו"ח מתַקן שיוגש בהתאם לתקרת הפטוֹר המעודכנת ייקלט על-ידי פקיד-השומה, בכפוף למגבלות ההתיישנות, ייערך לפיו חישוב מס מתוקן והכל ללא שינוי במועד הגשת דו"ח שנתי כפי שנקבע קודם לדו"ח המתוקן.

המבקש חָלק הן על החישוב הראשוני שהוצג על-ידי המשיבה והן על החישוב המעודכן.
לדידו הסכום הנכון עומד על סך של 431,879 ₪ והוא הציג שורת טיעונים המצדיקים לטעמו שלא לקבל את החישוב שעָרכה המשיבה.

המוסד לביטוח לאומי (המשיב מס' 2) ("המל"ל") הגיש ביום 7.3.2022 בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור, בהדגישו, בתמצית, כי למבקש לא קמה עילת תביעה אישית כנגדו, ובנוסף, כי כלל לא קיימת קבוצה שבגינה שולמו דמי ביטוח לאומי ביֶתֶר (באשר הכנסה מהשכרת דירה למגורים פטורה מדמי ביטוח).

לאחַר שהצדדים פרשו בפני בית-המשפט את עמדותיהם בכתב, הם הגיעו להסכמה (במסגרת דיון קדם המשפט), כי ההכרעה בבקשת המוסד לביטוח לאומי לסילוק על הסף כמו גם ההכרעה בסוגיית עיגול הסכומים, תינתן רק לאחַר שתתקבל הכרעה בסוגיית המידוד, ובהתאם לאותה הכרעה.
החלטת בית-המשפט מיום 20.8.2023 עָסקה אפוא, אך ורק בסוגיית המידוד.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את בקשת האישור בסוגיית המידוד תוך חיוב המבקש בהוצאות בסך של 30,000 ₪ (קישור להחלטה).

השופט בורנשטין קבע, כי הפרשנות המוצעת על-ידי המבקש אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של חוק הפטור ואף לא עם הגיונו, ואילו עמדת המשיבה תואמת את התכלית העקבית המשתקפת מחוק הפטוֹר בכללותו.
השופט עמד על כך שבפועל, ובסופו של יום, הפטוֹר לא בוטל, אך בהחלט צומצם עם השנים, באופן התומך בגישת המשיבה ("ההחלטה בסוגית המידוד").
בהחלטה בסוגית המידוד השופט אף העיר, כי ספק אם הליך של תובענה ייצוגית הוא הדרך היעילה להכריע במחלוקת הנדוֹנה, וזאת בהתחשב בשונוּת בין חברי הקבוצה הפוטנציאלית המחייבת בירור אינדיבידואלי; וכי קביעה זו נכונה במידה לא מבוטלת גם באשר לסוגיית עיגול הסכומים.

פסק-הדין

כאמור, השופט בורנשטין דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית בסוגית המידוד, ומנגד, המשיבה הגישה הודעת חדילה (מתוקנת) בסוגיית המידוד.
משכך, בפסק-הדין נותר לדון בבקשת המל"ל לסילוק התובענה על הסף, הסכום שיוחזר על-ידי רשות המיסים בעקבות הודעת החדילה בגין תקופת הביניים,* סוגיית הגמול למבקש ושכר-הטרחה לבא-כוח המיַיצג.

* שהיא, כאמור, התקופה שלאחַר הודעת החדילה (24.10.2021) ועד לחדילה בפועל (9.12.2021).

ביום 7.8.2025 ניתן פסק-הדין (קישור לפסק). 
השופט בורנשטין קבע, כי הגם שהבקשה לאישור נמצאת בסמכותו העניינית של בית-המשפט המחוזי (ולא של בית-הדין האזורי לעבודה),* התובענה כנגד המל"ל תסולק, הודעת החדילה מטעם המשיב תתקבל (וכנגזר מכך, התובענה והבקשה לאישורה כייצוגית יידחו), סכום ההחזר בגין תקופת הביניים יעמוד על סך של 100,000 ₪ כפי שהוצע על-ידי רשות המיסים בהודעת החדילה המתוקנת, למבקש ישולם גמול בסך של 25,000 ₪, ואילו לבא-כוח המבקש ישולם שכר-טרחה בסך של 125,000 ₪.

* ראו פס' 39-33 לפסק-הדין.

לצד זאת, ונוכח סילוק בקשתו של המבקש כנגד המל"ל (שטען כבר מלכתחילה כי לא קיימת למבקש עילה אישית כנגדו ואף לא קיימת קבוצה נפגעת נוכח העובדה כי על דמי שכירות למגורים לא נגבים דמי ביטוח לאומי), הוסיף השופט וקבע, כי המבקש יחויב בהוצאות המל"ל בסך כולל של 20,000 ₪.