עדכוני מלחמה | מערכת מקוּונת לדיווח ותשלום מס על הכנסות מהשכרת נכסים – תוספת להוראת הביצוע | הכרה במפעל כמקדם חדשנות – תזכורת | אי-רישום במועד כמבוטח עצמאי | פטוֹר מביטוח לאומי לעולים חדשים מארה"ב ועוד

הקלוֹת בעקבות מבצע "שאגת הארי"

ביום 5.3.2026 פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה בְּשל בקשת הלשכות המקצועיות ולאור המצב הביטחוני בו שרויה המדינה בעקבות מבצע "שאגת הארי", ועל-מנת להקל על הציבור, הורה מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', על מתן מספר הקלוֹת כדלקמן:

• מועדי הגשת הדיווח והתשלום התקופתי במע"מ, ניכויים ומקדמות מס הכנסה – לחודש פברואר 2026 למדַווחים בדיווח חד-חודשי ולחודשים ינואר-פברואר 2026 למדַווחים בדיווח דו-חודשי – יידחו לתאריך 26.3.2026.

• מועדי מדידת המכסות האחרונות במסגרת הֶסדר הארכות להגשת דוחות שנתיים במס הכנסה לשנת-המס 2024 – אשר נדחו ליום 30.3.2026 למיַיצגים וליום 29.4.2026 לדוחות תאגידים – ימשיכו לחול ובמועדים אלה יש להשלים הגשת 100% מהדוחות.

• מועד הגשת הצהרה שנתית לשנת 2025 על-ידי עוסק פטוּר יידחה ליום 30.4.2026 ומועד הגשת דיווח שנתי מסכם על-ידי בעל עסק זעיר לשנת 2025, אשר כבר נדחה ליום 31.5.2026, ימשיך לחול ביום זה.

• בכלל מערכי המס, מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס לא יוטלו עיקולים חדשים בגין חובות, וכן לא יבוצעו הליכי הוצאה לפועל עד ליום 12.4.2026 – מועד זה יעודכן בהתאם למצב הביטחוני. כל זאת, למעט מקרים חריגים באישור של סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה בלבד.
  אולם, קנסות, הפרשי הצמדה וריבית יחולו על-פי החוק ואין מדובר בביטול של עיקולים קיימים או מחיקת חובות אלא רק בעצירת ההליכים האמורים.

• למיַיצגים המגויסים לשירות מילואים יינתן מענה מיוחד, מלבד בערוצי הפנייה הרגילים, גם בתיבת פניות ייעודית במטה אכיפת הגבייה ברשות המיסים.

---

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר

בעקבות מבצע "שאגת הארי" רשות המיסים פתחה ביום 1.3.2026 את האפשרות להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק ישיר במסלול "מהיר".
במסגרת מסלול זה, ובדומה למסלול שנפתח בשעתו במבצע "עם כלביא", ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה.

למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן.

---

מדריך מידע למפונים בעקבות מבצע "שאגת הארי" – דיור חלופי

ביום 1.3.2026 פרסמה רשות המיסים את המדריך שבנדון.
למַעבר למדריך, לחצו כאן.

---

הגדרות משק חיוני בשעת חירום

ביום 28.2.2026 פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

מערכת מקוּונת לדיווח ותשלום מס על הכנסות מהשכרת נכסים בישראל – תוספת להוראת הביצוע

המערכת המקוּונת לדיווח ותשלום מס על הכנסות מהשכרת נכסים בישראל

במבזק האחרון (מבזק מס' 2170 מיום 26.2.2026) דיווחנו על פרסום הוראת ביצוע מס' 5/2006 ("הוראת הביצוע") (קישור להוראת הביצוע) שעניינה במערכת המקוּונת החדשה שרשות המיסים השיקה באתר הרשות המאפשרת ליחידים ולמיַיצגים לפתוח תיק ולדַווח ולשלם מס על הכנסות מהשכרת נכסים בישראל.
כזכור, המערכת מאפשרת לבחור את אחד המסלולים הבאים:

• השכרת נכס למגורים – פתיחת תיק לדיווח ותשלום מס על שכר דירה למגורים במסלול המוטב הקבוע בסעיף 122 לפקודת מס הכנסה (סוג תיק 95 – לא חייב בהגשת דוח);

• משכיר שהינו בעלים של דירת מגורים יחידה השוכר דירת מגורים – דיווח ותשלום מס בשיעור 10% על יתרת ההכנסה משכר דירה למגורים, לאחַר קיזוז "דמי שכירות מוטבים" (סוג תיק 95 הָחל משנת-המס 2023);

• השכרת נכס עסקי – קיימת חובת הגשת דוח שנתי לפי סעיף 131 לפקודה. ככל שלא קיים תיק מס הכנסה למדַווח, המערכת תפתח עבורו תיק 94 באופן אוטומטי, המחייב הגשת דוחות שנתיים.

נזכיר, כי הוראת הביצוע מפרטת את מסכי המערכת השונים (מסך כניסה, מסך פירוט הכנסות, מסך כתובות הנכסים, מסך פרטים אישיים, מסך צירוף מסמכים* ומסכי סיכום דיווח).

* יש לצרף את החוזים של הנכסים המושכרים ושל הנכס השכור (ראו סעיף 5 להוראת הביצוע החדשה). אם אין בידי משכיר הנכס חוזה שכירות עליו לצרף תצהיר חתום בפני עו"ד ובו פרטי הנכס, המשכיר והשוכר, תקופת השכירות וגובה שכר הדירה החודשי (שם).

בנוסף, הוראת הביצוע מתייחסת לאופן הדיווח של יחיד המגיש דוח שנתי מקוּון (טופס 1301) ולתשלום המס והליכי אכיפה.

התוספת להוראת הביצוע

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (8.3.2026) פורסמה תוספת מס' 1 להוראת הביצוע ("התוספת להוראת הביצוע" או "התוספת") (קישור לתוספת).

במסגרת התוספת צוין, כי אם לא קיים חוזה שכירות בידי המשכירה ניתן לפעול באחת משתי הדרכים הבאות: (1) צירוף תצהיר חתום על-ידי המשכיר כשהוא חתום בפני עו"ד; (2) הגשת הצהרה של המיַיצג בשם הנישום (המשכיר).
על התצהיר/הצהרה* לכלוֹל את הפרטים הבאים: פרטי הנכס המושכר; פרטי המשכיר והשוכר; תקופת השכירות המדוברת; וגובה שכר הדירה החודשי.

* להבנתנו, עניינה של החלופה השנייה בהגשת הצהרה של המיַיצג ולא בהגשת תצהיר מטעמו החתום בפני עו"ד, אך הדבר לא ברור מהתוספת.

יושם אל לב, כי בעוד שברישא לתוספת צוין, כי זו כוללת "הנחיות משלימות למקרים בהם לא קיים חוזה שכירות חתום", בסיפא לתוספת צוין, כי ההנחיה נועדה להקל על תהליך הדיווח "במקרים שבהם קיים קושי טכני בהצגת החוזה המקורי, תוך שמירה על רמת הפירוט הנדרשת לצורכי המס".

---

טופס 975 מעודכן (מפעל טכנולוגי העוסק בפיתוח תוכנה)

מבוא

בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.
בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.
עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.

עד היום פורסמו 38 טפסים למסלולים ירוקים בנושאים הבאים:
- טופס 903: מיזוג קרנות נאמנות חייבות (קישור לטופס);
- טופס 904: מיזוג קרנות נאמנות פטורות (קישור לטופס);
- טופס 905: קביעת מחיר מקורי ויום רכישה בעת קבלת נכס חו"ל – Step-up (קישור לטופס);
- טופס 906: הקצאת יחידות למניה – RSU (קישור לטופס);
- טופס 907: חישוב שיעור ניכיון משוקלל (קישור לטופס);
- טופס 911: תמחור מחדש של אופציות לעובדים (קישור לטופס);
- טופס 912: מימוש נטו של אופציות לעובדים (Net Exercise) (קישור לטופס);*
* בהתאם לעדכון שנשלח לאחרונה למיַיצגים, לא נדרשת פנייה לקבלת אישור מקדמי ביחס למסלול זה ומספיקה הודעה (קישור לנוסח ההודעה) לפקיד-השומה בדבר הסכמת החברה על החלת הֶסדר המס המופיע בטופס החלטת המיסוי במסלול הירוק. יושם אל לב, כי במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי "החברה המדווחת והחברות המעבידות מצהירות כי הן תאמצנה באופן דווקני את כל ההוראות המפורטות בהחלטת המיסוי ובתנאיו המפורטים באישור המסלול הירוק, וכי הם יעמדו בהוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ובכללים מכוחו לרבות הדיווחים המקוונים ו/או בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין".
- טופס 913: עמידה בתנאים לקבלת מעמד כתושב ישראל לראשונה (עולה חדש) ותושב חוזר ותיק (קישור לטופס);
- טופס 914: בקשה לפי סעיף 104ח(ב)(1)(ה) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל כי החלפת מניות של חברה פרטית עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 104ח לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 915: בקשה לאישור ניכוי מס במקור לבעלי זכויות בחברה הנעברת ובקשה לרצף מס בהחלפת אופציות (קישור לטופס);
- טופס 916: החלפת מסלול אופציות 3(ט) למסלול 102 הוני באמצעות נאמן (קישור לטופס);
- טופס 917: החלפת מסלול אופציות ללא נאמן למסלול עם נאמן (קישור לטופס);
- טופס 922: מנגנוני התאמה בשינוים בהון, בחלוקת מניות הטבה ודיווידנדים (קישור לטופס);*
* בהתאם לעדכון שנשלח לאחרונה למיַיצגים, לא נדרשת פנייה לקבלת אישור מקדמי ביחס למסלול זה ומספיקה הודעה (קישור לנוסח ההודעה) לפקיד-השומה בדבר הסכמת החברה על החלת הֶסדר המס המופיע בטופס החלטת המיסוי במסלול הירוק. יושם אל לב, כי במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי "החברה המדווחת והחברות המעבידות מצהירות כי הן תאמצנה באופן דווקני את כל ההוראות המפורטות בהחלטת המיסוי ובתנאיו המפורטים באישור המסלול הירוק, וכי הם יעמדו בהוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ובכללים מכוחו לרבות הדיווחים המקוונים ו/או בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין".
- טופס 923: מימוש נטו (Net Exercise) של אופציות לעובדים בחברה פרטית (קישור לטופס);
- טופס 924: הצעת רכש חליפין רכישה עצמית של אגרות-חוב הנסחרות בבורסה (קישור לטופס);
- טופס 926: תכנית ESSP עם נאמן (קישור לטופס);*
* בהתאם לעדכון שנשלח לאחרונה למיַיצגים, לא נדרשת פנייה לקבלת אישור מקדמי ביחס למסלול זה ומספיקה הודעה (קישור לנוסח ההודעה) לפקיד-השומה בדבר הסכמת החברה על החלת הֶסדר המס המופיע בטופס החלטת המיסוי במסלול הירוק. יושם אל לב, כי במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי "החברה המדווחת והחברות המעבידות מצהירות כי הן תאמצנה באופן דווקני את כל ההוראות המפורטות בהחלטת המיסוי ובתנאיו המפורטים באישור המסלול הירוק, וכי הם יעמדו בהוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ובכללים מכוחו לרבות הדיווחים המקוונים ו/או בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין".
- טופס 927: תכנית ESSP ללא נאמן (קישור לטופס);*
* בהתאם לעדכון שנשלח לאחרונה למיַיצגים, לא נדרשת פנייה לקבלת אישור מקדמי ביחס למסלול זה ומספיקה הודעה (קישור לנוסח ההודעה) לפקיד-השומה בדבר הסכמת החברה על החלת הֶסדר המס המופיע בטופס החלטת המיסוי במסלול הירוק. יושם אל לב, כי במסגרת ההודעה צוין, בין היתר, כי "החברה המדווחת והחברות המעבידות מצהירות כי הן תאמצנה באופן דווקני את כל ההוראות המפורטות בהחלטת המיסוי ובתנאיו המפורטים באישור המסלול הירוק, וכי הם יעמדו בהוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה ובכללים מכוחו לרבות הדיווחים המקוונים ו/או בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין".
- טופס 928: החלפת אופציות/מניות שהוקצו בעסקת מכירת מניות החברה (קישור לטופס);
- טופס 929: יישום מנגנון נאמנות מפקחת כעומד בתנאי הוראות הקצאה באמצעות נאמן שבסעיף 102 לפקודה לכל דבר ועניין (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 931: אופציית רכש בחברה פרטית (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 938: בקשה לקביעת עלות לני"ע נסחר לצורך ניכוי המס במקור (קישור לטופס);
- טופס 945: אישור סיווג כמלכ"ר לעניין חוק מע"מ לצורך השתתפות במכרז (קישור לטופס);
- טופס 951: אישור זמני לעסקת רכישה – הסדר אופן מיסוי אופציות בהתאם להוראות סעיף 102 וסעיף 3(ט) לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 952: אישור חברת חוץ כחברה מעבידה בהתאם להוראות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (קישור לטופס);
- טופס 974: חברות המספקות שירותי פיתוח ומהוות "מעסיק משאיל" (קישור לטופס);
- טופס 975: מפעל טכנולוגי העוסק בפיתוח תוכנה (קישור לטופס המעודכן שפורסם ביום 4.3.2026);
- טופס 979: חיוב במס ערך מוסף של שירותים שניתנים לקרנות השקעה בהון סיכון ופרייבט אקוויטי (קישור לטופס);
- טופס 980/980א: בקשה לפי סעיף 103ט ו-103א1(ב) לפקודה לאישור מראש מאת המנהל למיזוג חברה בת עם ולתוך חברת אם בהתאם להוראות סעיף 103 לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 981/981א: בקשה לפי סעיף 103ט לפקודה לאישור מראש מאת המנהל למיזוג חברות אחיות פרטיות בהתאם להוראות סעיף 103 לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 982: העברת מלוא הזכויות בחברה תושבת ישראל לחברה תושבת מדינה גומלת, בהתאם לסעיף 104ב(א) לפקודה (קישור לטופס);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 982א: העברת מלוא הזכויות בחברה פרטית תושבת ישראל לחברה פרטית תושבת מדינה גומלת, בהתאם לסעיף 104א(א) לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 983: מיזוג בדרך של החלפת מניות (לרבות מיזוג עם שלד ציבורי) לפי סעיף 103כ לפקודה (קישור לטופס);
- טופס 984: פיצול אנכי לחברה חדשה או למספר חברות בתום השנה או בתום רבעון (קישור לטופס);
- טופס 984א: פיצול אופקי לחברה חדשה או למספר חברות בתום השנה או בתום רבעון (קישור לטופס);
- טופס 988: שותפות מוגבלת להשקעה בנכסים פיננסיים (קישור לטופס);
- טופס 989: בקשה לאישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה או לפי סעיף 61 לחוק מיסוי מקרקעין (קישור לטופס);
- טופס 2513/2: הצהרה בדבר תשלום לתושב-חוץ הפטוּר מניכוי מס במקור (קישור לטופס המעודכן שפורסם ביום 16.12.2025);*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.
- טופס 2513/3: החזר קרן הלוואה על-ידי חברה לתושב חוץ (קישור לטופס).*
* טופס זה אינו נכלל כיום ברשימת הטפסים המוצגים תחת המסלול הירוק באתר של רשות המסים.

הטופס המעודכן

ביום 4.3.2026 העלתה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים גרסה מעודכנת של טופס 975 – בקשה לאישור מראש בנושא: מפעל תעשייתי, מפעל טכנולוגי מועדף/ מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, הכנסה טכנולוגית, וכן שהתוכנה שמפתחת החברה הינה נכס לא מוחשי מוטב.*

* הטופס מיועד לחברות טכנולוגיות שעיקר פעילותן העסקית הינו פיתוח תוכנה, ואשר מעוניינות לקבל החלטת מיסוי במסלול הירוק במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, בין היתר, לצורך בחינת עמידתן בתנאים הקבועים בחוק.

במסגרת הגרסה החדשה של הטופס נוספה אפשרות להגיש בקשה בגין מפעל מבוזר, שפעילותו התעשייתית מתבצעת בשני אתרים או יותר בישראל, כאשר יש שונוּת בין האתרים לעניין סיווג מיקום הפעילות כאזור פיתוח א' ואזור שאינו אזור פיתוח א'.
בנוסף, הורחב מודל הכנסות אפשרי במפעל ונכללו בו הכנסות ממתן שירותי פיתוח בשיעור שאינו עולה על 15% מהכנסות המפעל.

להורדת הטופס המעודכן, לחצו כאן.

---

הכרה במפעל כמקדם חדשנות – תזכורת

במבזק מס' 1791 מיום 22.5.2019 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), התשע"ט-2019 ("ההוראות") (קישור להוראות).

נזכיר, כי במסגרת ההוראות נקבע, כי מפעל ייחשב ל"מפעל מקדם חדשנות" (כאמור בפסקה (3) בהגדרת המונח "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון) אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (כהגדרתה בחוק העידוד) ("רשות החדשנות") אישרה כי רמת החדשנות של המפעל בתקופת הבחינה שווה או גבוהה לרמת החדשנות המקובלת בעולם בתחום הטכנולוגי העיקרי שבו עוסק המפעל, וזאת על-בסיס המבחנים שנקבעו בהוראות האמורות.
עוד נזכיר, כי על מפעל המבקש לקבל אישור מאת רשות החדשנות להגיש בקשה בהתאם להוראות בתוך 90 יום מתום שנת-המס אשר בעדהּ היא מוגשת.

לפיכך, על חברות המעוניינות לקבל אישור כאמור להגיש בקשה עד ליום 31.3.3026.

---

סילוק תביעה לביטול שומת מע"מ בהיעדר סמכות עניינית

ביום 4.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מנצור.

עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגיש התובע נגד מדינת ישראל – מנהל רשות המיסים ("רשות המיסים") בטענה, כי שומת העסקאות שהוּצאה לו ביום 9.12.2019 בסך 519,992 ₪ (קרן) – הוּצאה שלא כדין ולא היה מקום להוציאה על שמו. על כן, התובע עתר לביטולה וכן לביטול כל צווי העיקול ועיכוב היציאה מן הארץ שהוטלו בעקבותיה.
עוד עתר התובע להשבת כספים שנגבו ממנו עֵקב השומה, וכן לפיצוי בסך 300,000 ₪ בגין פגיעה בחופש העיסוק ואובדן הכנסות במשך כארבע שנים.
בכתב התביעה פירט התובע טענותיו וטען, כי אדם בשם דוד קרופיק ("דוד"), אשר הציע לו לעבוד עִמו בעסק בענף הדלק, הונה אותו בכך שפתח תיק עוסק מורשה במע"מ תחת שם עסק "ד.מ שיווק והפצה של דלקים ושמנים", הנושא את מספר תעודת הזהות שלו, והכל מבלי לקבל הסכמתו לכך ומבלי שיידע אותו; ובהמשך הוציא חשבוניות מס הנושאות את מספר הזהות שלו תחת שם העסק האמור.
לטענת התובע, אין לו כל קשר לעסק זה ולפעילותו של דוד, והוא נפל להונאה מצדו של דוד אשר עשה שימוש בזהות שלו לצורך עסקיו הוא. התובע ציין, כי פנה להגיש תלונה במשטרה וזו הפנתה אותו אל רשויות מע"מ.
התובע זומן לחקירה במשרד מע"מ, וכך גם דוד, כאשר על-פי כתב התביעה החקירה האחרונה הייתה בחודש דצמבר 2019. התובע הוסיף וציין, כי רשויות מע"מ סירבו להאריך את המועד להגשת השגה על שומת העסקאות וכי חרף ניסיונות בא כוח התובע אל מול מנהל מע"מ לא בוטלה השומה שהוּצאה לו.
עוד צוין, כי ביום 5.9.2023 הודיעו רשויות מע"מ כי תיק החקירה הפלילית כנגד התובע נסגר; אך חרף זאת, וחרף העובדה שהוא למעשה נפגע ממעשה עבירה מצד דוד, דבר הידוע לרשויות מע"מ, לא בוטלה שומת המס שהוּצאה לו.

רשות המיסים טענה, כי יש לסלק את התביעה על הסף מטעמים של חוסר סמכות עניינית, אי-מיצוי הליכים והתיישנות; וכי התביעה שהוגשה הינה ניסיון לעקוף את מסלול השומה הייחודי המוסדר בחוק מע"מ ולתקוף שומה חלוטה שלא הוגשה בעניינה השגה, ובחלוֹף תקופת ההתיישנות.

בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופטת ר' ברקאי, הורה על דחיית התביעה על הסף (קישור לפסק-הדין).

השופטת ברקאי קבעה, כי כאשר המחוקק קבע דרך ייחודית לתקיפת החלטות של רשות מנהלית, אם בדרך של השגות וערעורים, יש ללכת בדרך זו ואין לאפשר עקיפה של ההליך הקבוע בחוק בדרך של פתיחת הדלת הדיונית בפניו במסגרת של תובענה אזרחית לבית-המשפט; וכי עיקרון זה חל גם על דיני המס, לרבות חוק מע"מ.

לגופו של עניין, קבעה השופטת, כי אין חולק שהתובע מבקש להשיג אחַר עצם חיובו במס, עת הוא טוען כי אין הוא העוסק וכי נעשה כלפיו מעשה הונאה וכי השומה הוּצאה שלא כדין. טיעון זה אין בו כדי לפטוֹר אותו מתקיפת השומה במסגרת הליכי ההשגה והערעור הקבועים בחוק מע"מ.
כך גם לגבי טענות התובע לגופו של עניין באשר לאי-קיומה של שותפוּת בינו לבין דוד, אשר גם הן היו צריכות להתברר במסגרת השגה בפני מנהל מע"מ. אלה הם נושאים המצויים בסמכות שיקול הדעת של רשויות מע"מ ובוודאי בסמכות שיקול דעתו של בית-המשפט אילו היה מובא בפניו ערעור על הליך ההשגה.
אין חולק, הוסיפה השופטת, שהתובע לא הגיש השגה על השומה למנהל מע"מ בהתאם להוראות חוק מע"מ וארכה שביקש כי תינתן לו עקב חלוף המועד, לטענתו לא ניתנה לו. "על פניו, משלא מיצה התובע את הליכי ההשגה על השומה ולאחריה הליכי ערעור לבית המשפט המחוזי, הליכים הקבועים בחקיקת המס, לא ניתן לאפשר מסלול עוקף אשר יאפשר פניה ישירה בהליך אזרחי אל בית המשפט המחוזי. חלוף המועד להגשת השגה או ערעור מס איננו מקים עילה להגשת תביעה לבית משפט זה" (פס' 15).

לאור האמור, קבעה השופטת ברקאי כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל, משבית-המשפט נעדר סמכות לדון בסעד המבוקש, אשר מקומו להתברר בפני מנהל מע"מ, ובהתאם היא הורתה על דחיית התביעה על הסף.

עם זאת, לצד האמור ומֵעבר לנדרש, השופטת ראתה לנכון להוסיף ולציין, כי על-פי חוק מע"מ ניתן להאריך את המועד להגשת השגה כאשר על-פי הפְּסיקה הארכה תינתן בהתקיים "טעמים מיוחדים"; וכי היות שלא הובאו בפניה החלטות רשות המיסים בדבר דחיית בקשותיו של התובע לארכה להגשת ההשגה, ככל שהיו החלטות שכאלה, ומבלי לקבוע עמדה בנדון, ייתכן וניתן לשקוֹל מתן אורכה להגשת השגה ואולם הדבר כאמור נתון לשיקול דעת מנהל מע"מ ככל שתוגש בקשה נוספת בעניין זה.

---

אי-רישום במועד כמבוטח עצמאי

ביום 2.3.2026 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין אסולין.

תמצית הרקע העובדתי הינה כדלקמן:
המשיב, מר אוהד אסולין, עבד כשכיר בחברת סנו עד ליום 31.5.2020, וזאת במקביל להיותו שופט בליגת העל בכדורגל.
לאחר מכן, ובמהלך משבר הקורונה, קיבל המשיב קיבל דמי אבטלה מיוני 2020 ועד לאוגוסט 2021 כולל.
לכל המאוחר במהלך אוגוסט 2021 הֵחל המערער לעבוד כעצמאי, כמתקין דודי שמש ומערכות סולאריות, לאחַר שהועבר לידיו עסק של דודי שמש שהפעיל אביו לאורך שנים ("העסק").
ביום 4.10.2021 פנה המשיב לרשות המיסים לצורך פתיחת תיק עצמאי מיום 1.10.2021, והונפקה לו תעודת עוסק מורשה הָחל מיום 1.10.2021.
אותו היום פנה המשיב למשרד רואי-חשבון ושם חתם על ייפוי כוח לצורך מינוי רואה-החשבון כמיַיצג. אישור מצד המערער, המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), על קבלת ייפוי הכח התקבל אצל המשיב ביום 7.10.2021.
ביום 15.10.2021 נפגע המשיב מזכוכית בכף ידו הימנית בזמן העבודה.
אין מחלוקת, כי במועד זה לא היה המשיב רשום כעצמאי במל"ל, אך המשיב טען, ובית הדין האזורי בחיפה קיבל את טענתו זו (ב"ל 24003-08-22), כי למרות זאת המשיב בא בגֶדר הגדרת מבוטח עצמאי שבחוק, וזאת בהתאם להוראת הסיפא לסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי, הקובעת, כי "לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי פרק זה היא שהתובע היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם" [ההדגשה הוּספה – א' ש'.]
בית-הדין האזורי ציין, כי בהתאם להלכת קעדאן (עב"ל (ארצי) 8148-04-23) בחינת התקיימות הסיפא תיבחן לפי מבחן סבירוּת הפעולות שנעשו על-ידי המבוטח לצורך רישומו כעובד עצמאי, כאשר הסבירוּת תיבחן לפי מעשיו של המבוטח ולא לפי כוונותיו.
בית הדין האזורי קבע, כי היות שהוראת תקנה 5א(א) לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963 ("תקנות הרישום") קובעת כי חובת הרישום על עובד עצמאי חלה בתוך 90 ימים מהמועד שבו הֵחל לעובד כעובד עצמאי, ומאחַר שלפי קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי הוא הֵחל לפעול כעצמאי בחודש אוגוסט 2021, ובהתחשב בחגי תשרי שחלו בחודש ספטמבר, הרי שיש לראות את התובע כמי שהסדיר את רישומו כעצמאי ביום 4.10.2021 בו פנה לרואה-החשבון.
בית הדין האזורי הוסיף וקבע, כי בשונה מעניין קעדאן ומקרים נוספים שנדונו בפסיקה "אין מדובר בפעולה של 'שגר ושכח' או הסרת האחריות מהתובע כאמור בפסיקה, שכן לא מצופה ממבוטח שפנה לגורם מקצועי כגון רואה חשבון על מנת שייצגו מול הביטוח הלאומי, שיבדוק ו/או 'ינדנד' לרואה חשבון בתוך פרק זמן של 10 ימים, האם המסמכים הוגשו למוסד למה עלה בגורל ההגשה, בהתחשב בעובדה שטרם הגיע החודש העוקב ומועד התשלום הראשון של מקדמות דמי ביטוח".
מכאן הערעור לבית-הדין הארצי לעבודה.

בית-הדין הארצי (ממלא מקום הנשיא א' איטח, השופט א' סופר, השופט ד' ספיבק, נציג ציבור (עובדים) מר ש' ויסמן ונציגת ציבור (מעסיקים) גב' ש' קיפר) קיבל את ערעורו של המל"ל (קישור לפסק-הדין).

בית-הדין הארצי קבע, כי תקנה 5א(א) לתקנות הרישום אמנם מאפשרת רישום בתוך 90 יום ממועד תחילת הרישום כעצמאי, באופן שמעמדו של המבוטח ייקָבע רטרואקטיבית מהמועד בו הֵחל המבוטח לעבוד כעצמאי, ובכלל זה תשלום דמי ביטוח רטרואקטיבית ממועד התחלת העסק, אך היא אינה מאפשרת תיקון בדיעבד של מועד הרישום כעצמאי וראייתו כמבוטח קודם למועד שבו הוא נרשם בפועל, ככל שאין הוא בא בגֶדר "מבוטח" כמשמעותו בסעיף 77(א) לחוק.
עוד נקבע, כי אין מקום לראות את יום 4.10.2021 כמועד שבו עשה המשיב את כל המוטל עליו על-מנת להירשם כעצמאי, רק משום שביום זה הוא פנה לרואה-החשבון וביקש שירשום אותו כעצמאי, שכּן על-פי ההלכה הפסוקה, מעשה או מחדל של רואה-החשבון ברישום מבוטח כעצמאי לא תועיל למבוטח ביום בו תישלל זכותו לגמלה עֵקב מעשה או מחדל של רואה החשבון שלו ברישומו כעצמאי במועד במועד; ואין בהסדרת המעמד ברשות המיסים בלבד, ללא רישום במל"ל כדי לעמוֹד בתנאי הסיפא לסעיף 77(א) לחוק.
על המערער היה להירשם כעצמאי עם תחילת עיסוקו כעצמאי באוגוסט 2021 ומשלא נרשם המערער במועד זה או בכל מועד אחר עד למועד התאונה (15.10.2021) הרי שאין לראותו כמבוטח במועד התאונה.

בית-הדין הארצי הוסיף וציין, כי הן בפסק דינו של בית-הדין האזורי והן בטיעונים בפני בית-הדין הארצי היתה התייחסות, גם אם עקיפה, לשאלת האם ניתן היה לצַפות מרואה-החשבון, בנסיבות העניין, לפעול באופן מהיר בהרבה לרישומו של המערער כעצמאי, באופן שלכאורה היה מביא למצב דברים שבו המערער היה מבוטח במועד התאונה שאירעה לו.
נקבע, כי אין מקום להתייחס לכך מששאלת סטנדרט הזהירות והטיפול הראוי והמצופה מרואה-חשבון במסגרת טיפול בלקוחותיו העצמאיים אל מול המל"ל – נושא שבו נקבעה הלכה מנחה זה לא מכבר בעניין דרדור (ע"א 7406/22)* – אינה מצויה בתחום סמכותו העניינית של בית-הדין.

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

---

פטוֹר מדמי ביטוח לאומי לעולים חדשים מארה"ב

ביום 1.3.2026 פורסם ברשומות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 262 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("התיקון") (קישור לתיקון).

במסגרת התיקון, נוספה הוראת-שעה לחוק הביטוח הלאומי (סעיף 350א) לפיה תושב ישראל שהוא "עולה חדש" יהיה פטוּר במשך התקופה 31.12.20235-1.1.2026 ("תקופת הוראת-השעה"​)* מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, שהוא משלם בעדהּ דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החָל בה.

* שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה בשתי תקופות נוספות שכּל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים. 

המונח "עולה חדש" מוגדר כמי שעלה ממדינה המנויה בלוח ט"ז1 לחוק וטרם חָלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד.
במקביל, נוסף לחוק לוח ט"ז1 שבשלב זה כולל רק את ארה"ב.*

* זאת, לאור העובדה שבין ישראל לארה"ב לא קיימת אמנה למניעת כפל תשלומי ביטוח לאומי, וכתוצאה מכך עולים חדשים שהם אזרחי ארה"ב מצאו עצמם לא אחת מחויבים בתשלומי ביטוח סוציאלי בארה"ב ובמקביל בדמי ביטוח לאומי בישראל.

כלומר, עניינו של התיקון בעולים חדשים מארה"ב.*

* עם זאת, נקבע, כי שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את לוח ט"ז1, ובלבד שלא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחַר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה.

נזכיר, כי ביום 19.12.2021, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1956, ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין טל, במסגרתו טען התובע, יחיד תושב ישראל, כי אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיו מעבודה כשכיר אצל מעסיק זר בארה"ב. זאת, לאור האמנה למניעת כפל-מס בין ישראל לבין ארה"ב ("אמנת המס"). בית-הדין, מפי השופטת הבכירה ח' טרכטינגוט, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין). השופטת טרכטינגוט קבעה, תוך שהיא מַפנה לפסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין מיזל (עב"ל 10820-09-17), כי בהיעדר אמנה ייעודית בתחום הביטחון הסוציאלית המסדירה הן מניעת כפל דמי ביטוח והן את הזכויות הסוציאליות המבוטחות בהיבטים השונים, על התובע חלה החובה לשלם דמי ביטוח מכוח העיקרון הפרסונלי והוראות החוק (גם אם נוכו לו דמי ביטוח סוציאלי במקור משכרו מארה"ב) ואין מקום להתבסס על אמנת המס.

יושם אל לב, כי הפטוֹר החדש חל על דמי ביטוח לאומי אך הוא אינו חל על דמי ביטוח בריאות.*

* ראו סעיף 2 לתיקון.

מנגד, כדי למְנוע פגיעה בזכאות לגמלאות התלויות בתשלום דמי ביטוח, נקבע, כי בתקופת הפטוֹר יראו את ההכנסה כאילו שולמו בגינהּ דמי ביטוח לאומי לצורך זכאות לגמלה או תוספת לגמלה.*

* ראו סעיף 1(ב) לתיקון.