חוזר בנושא קיזוז הפסדי הון | הצעת חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית | פרשנות של החלטת מיסוי בנושא שינוי מבנה של חברות זרות מקבוצת לבייב, פתיחת שומה, מועד אירוע המס במכירת נכס ומחירי העברה | מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לרפובליקה של קמרון ועוד

הצעת חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית

אתמול (26.11.2025) פורסמה הצעת חוק מס חברות מינימלי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025.
להמשך, לחצו כאן.

---

חוזר בנושא קיזוז הפסד הון

הבוקר (27.11.2025) פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה מס' 10/2025 בנושא "קיזוז הפסדי הון") ("החוזר").
נתייחס לחוזר בהרחבה במבזקים הקרובים.

למַעבר לחוזר, לחצו כאן.

---

פרשנות של החלטת מיסוי בנושא שינוי מבנה של חברות זרות מקבוצת לבייב, פתיחת שומה, מועד אירוע המס במכירת נכס ומחירי העברה

אתמול (26.11.2025) ניתן פסק-דין חשוב ביותר של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חברת אל.אל.די. יהלומים בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

---

מע"מ בשיעור אפס בגין שירותים לרפובליקה של קמרון

ביום 24.11.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין יוסי כהן גיאה נדל"ן בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

---

המצאת החלטה בהשגה בנושא קורונה באמצעות דוא"ל – האם המצאה כדין?

ביום 23.11.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין ר.א.א. שיווק ירקות וזיתים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת ועדת-הערר לענייני קורונה וחרבות ברזל – מסלול ארצי לדחות את הערר שהגישה לוועדה.
בתמצית נציין, כי המערערת, חברה העוסקת בחקלאות שעיקר עבודתה מתבצעת בתקופת מסיק זיתים, הגישה בקשה למענק הוצאות קבועות בהתאם לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020. לאחַר הגשת הבקשה, ניתנו לה שתי מקדמות, אך בהמשך, לאחַר שהבקשה נבחנה לגופה, התקבלה החלטה הדוחה את בקשתה למענק ועל כן עליה להשיב את המקדמה. החלטה זו נשלחה בדוא"ל למיַיצגה של המערערת. המערערת הגישה השגה על החלטה זו באיחור של למעלה משלוש שנים מיום מתן ההחלטה ולאחר שההשגה נדחתה על הסף בְּשל הגשתה באיחור, היא הגישה ערר שנדחה אף הוא. 
בנסיבות אלו, הוגש הערעור, כשהמחלוקת היא בשאלה המשפטית האם בהתאם לסעיף 238 לפקודת מס הכנסה (שחל בענייננו מכוח סעיף 24 לחוק הקובע, כי "על המצאת הודעות לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה") המצאת ההחלטה בדואר אלקטרוני מהווה המצאה כדין אם לאו.
נזכיר, כי סעיף 238 לפקודה קובע, כי "הודעה ניתנת להמציאה לאדם בין לידו ובין בדואר רשום לפי מען עסקו או מענו הפרטי כפי שהם ידועים לאחרונה; נשלחה בדואר רשום, יראוה כהודעה שהומצאה ביום השישי שלאחר יום המשלוח, אם נשלחה לבני-אדם בישראל, או למחרת היום שבו הייתה ההודעה מגיעה על ידי הדואר בדרך הרגילה, אם נשלחה לבני-אדם שמחוץ לישראל, ולהוכחת המצאה בדרך זו דיה הוכחה שהמכתב המכיל את ההודעה נשלח כראוי ומעון כראוי".

בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופטת הפנתה למספר פסקי-דין שדנו בהוראות סעיף 238 לפקודה וקבעה, כי במקרים בהם ניתנה הסכמה מפרשת של הנישום לקבלת הודעות בדואר אלקטרוני – ובכלל זאת המקרה דנא, לאור הסכמתה של המערערת במסגרת טופס הגשת הבקשה למענק בו צוינה כתובת הדוא"ל שלה אליה נשלחה החלטת המשיבה – הרי שמשלוח כאמור יכול להיחשב כהמצאה כדין.
השופטת הוסיפה וציינה, כי אומנם במקרים בהם מדובר בפער זמן משמעותי, הרי שהסכמה לקבל הודעות במייל יכולה שלא להיות עוד בתוקף ופער הזמן עשוי להשפיע על השְאֵלה האם בוצעה המצאה כדין אם לאו; אך בענייננו, בקשתה של המערערת למענק הוגשה ביום 28.1.2021 וההחלטה הדוחה את הבקשה התקבלה ביום 14.3.2021 כך שאין מדובר בפער זמן ממושך אשר יש בו כדי ללמד על פקיעת ההסכמה לקבלת ההודעה בדואר אלקטרוני.

לגופו של עניין, קבעה השופטת הוד, כי הודעת המייל הגיעה ליעדה ונטען, כי נפלה בין הכיסאות ובשל כך לא טופלה; וכי המערערת העלתה טענה לפיה ההודעה נשלחה לכתובת המייל בתקופת הקורונה שעה שמשרדים לא היו מאוישים. אולם, לא רק שלא צוּרף תצהיר מטעם המיַיצג לתמיכה בטענה זו, אלא שטענה זו אין בה כדי להועיל למערערת בשים לב שחלפה תקופה ארוכה מאוד, בת למעלה משלוש שנים, ממועד ההחלטה ועד שהוגשה ההשגה; וכן, בשים לב שבחודש אוגוסט 2023 נשלחה הודעה נוספת במייל לעניין השבת המקדמות.
זאת ועוד. המערערת כלל לא ביקשה הארכת מועד, בשום שלב.

לבסוף, ציינה השופטת, כי אין להתעלם מההשפעה של דחיית טענות המשיבה וככל שהיא תידרש לשלוח את החלטותיה באמצעות דואר רשום; וכי ברי שהדבר ישפיע על היעילות וזריזות הטיפול בבקשות דחופות, כמו בקשות למענקים לפי החוק, ובסופו של דבר הדבר יביא לפגיעה בנישומים ובקופה הציבורית גם יחד.

לאור כל האמור, קבעה השופטת, כי בדין דחתה ועדת-הערר את הערר בשים לב למועד בו הוגשה ההשגה.

---

קנס בגין אי-הגשת הצהרת הון במועד

ביום 24.11.2025 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בירושלים בעניין לוי.

עניינו של פסק-הדין בתביעה לסעד הצהרתי שהגיש התובע כנגד החלטת פקיד-שומה ירושלים להטיל עליו קנס בגין אי-הגשת הצהרת הון במועד, וזאת מכוח סעיף 188(ז) לפקודת מס הכנסה.
התובע נדרש ביום 4.11.2019 להגיש הצהרת הון ליום 31.12.2018, אך רק ביום 31.8.2022 הוגשה ההצהרה.
ביום 1.9.2022 פנה המיַיצג באמצעות מערכת הפניות בבקשה לביטול הקנסות וביום 10.1.2023 הוא הגיש באמצעות המערכת פניה נוספת, לביטול כלל הקנסות שנצברו עקב אי-הגשת ההצהרה.
ביום 21.1.2023 הודיע פקיד-השומה, כי לאחַר בחינת טענות התובע הוחלט להקטין את הקנס לסך של 2,000 ₪ וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 192 לפקודה.
ביום 19.7.2023 פנה רואה-החשבון של התובע בבקשה נוספת לביטול יתרת הקנס וצירף מכתב בו נטען כי התובע לא היה מודע לדרישה להגשת הצהרת ההון עד ליום 3.8.2022.
ביום 29.7.2023 נשלחה תשובת פקיד-השומה, ובה נדחתה בקשת הביטול מאחַר והקנס כבר הוקטן בעבר ולא נמצאה הצדקה להפחתה נוספת. הודעת הדחייה נרשמה במערכת ביום 26.7.2023 ונשלחה בצורה ממוחשבת ביום 29.7.2023.
כנגד החלטה זו הגיש התובע את התביעה דנן שהוגשה תחילה לבית-המשפט המחוזי כעתירה מנהלית ולאחַר החלטת בית-המשפט כי ספק באשר להתאמת התביעה לאותו הליך הורה בית-המשפט המחוזי לבקשת התובע, על העברת העניין לבית-משפט השלום.

בית-המשפט, מפי השופט הבכיר נ' מהנא, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופט מהנא בָּחן את הראיות שהוצגו בפניו, ובכלל זאת תעודת עובד הציבור מטעם דואר ישראל שלפיה ההודעה מיום 4.11.2019 חזרה מהסיבה "לא ידוע במען", וקבע, כי הדרישה להגיש את הצהרת ההון הומצאה לתובע כדין, ומשכך מתקיימת חזקת המסירה הקבועה בסעיף 238(א) לפקודת מס הכנסה; וכי התובע לא הצליח, ככל שהדבר ניתן, להפריך חזקה זו ובכלל זאת לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו של רואה-החשבון.
עוד קבע השופט, כי ההחלטה לדחות את הבקשה לביטול יתרת הקנס הינה החלטה סבירה ומנומקת. "הרשות שקלה את הנסיבות הרלוונטיות של המקרה, נתנה דעתה לטענותיו של התובע, והניחה בפניו טעמים ברורים לדחיית בקשתו" (פס' 59).
שעה שכך, המסקנה היא כי החלטת המנהל הינה החלטה סבירה ומידתית ולא נמצא טעם המצדיק התערבות בה.