עדכוני מלחמה | גילוי מרצון – הבהרת רשות המיסים | אי-חבות במע"מ במכירת קרקע בידי סוכנות ביטוח שבבעלותה מספר נכסי נדל"ן מניבים | סיוּוגה של הרשאה במקרקעין ישראל כ"זכות במקרקעין" החייבת במס שבח | בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד ועוד
09/09/2025
הודעה בדבר הארכת המועד האחרון להגשת תביעות במסלול האדום
במבזק מס' 2143 מיום 31.7.2025 דיווחנו על ההבהרה שפרסמה רשות המיסים (קישור להבהרה) לפיה המועד האחרון להגשת תביעות במסלול האדום הינו 30.10.2025.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי לאור החופשות הרבות בחודשים יולי אוגוסט ובחגי ישראל החָלים במועדים אלה, החליטה הרשות להאריך את מועד זה בחודשיים נוספים, כך שהמועד האחרון להגשת תביעות במסלול האדום יהיה עד ליום 31.12.2025.
למַעבר להודעה בעניין זה, לחצו כאן.
יועץ משפטי חדש לרשות המיסים
מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, הודיע על מינויו של עו"ד הראל ישראלי לתפקיד היועץ המשפטי לרשות המיסים.
במסגרת תפקידו, יעמוד עו"ד ישראלי בראש החטיבה המשפטית של רשות המיסים ויימנה עם ההנהלה הבכירה של הרשות.
ישראלי מחליף בתפקיד את עו"ד אורי קלינר ששימש בתפקיד ב-14 השנים האחרונות ועתיד לפרוש משירות המדינה בסוף חודש ספטמבר הקרוב.
עו"ד ישראלי (53) – שהינו בעל תואר ראשון בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן (כולל לימודים בחטיבה העסקית) ותואר שני בהצטיינות גם הוא של אוניברסיטת בר אילן – הֵחל את עבודתו ברשות המיסים בנובמבר 2002 וכיהן במגוון רחב של תפקידים בחטיבה המשפטית של הרשות, תחילה באגף המכס ומע"מ ובהמשך באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין. בתפקידו האחרון כיהן ישראלי, בין היתר, כיועץ המשפטי של היחידה למיסוי בינלאומי.
אנו מאחלים לעו"ד ישראלי הצלחה רבה בתפקידו החדש ומודים לעו"ד קלינר על פעילותו ותרומתו הענפה.
גילוי מרצון – הבהרת רשות המיסים
רקע
במבזק מס' 2147 מיום 25.8.2025 דיווחנו, כי רשות המיסים פרסמה נוהל מעודכן להליך גילוי מרצון ("הנוהל") ולצדו הוראת ביצוע (הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 10/2025 בנושא "נוהל גילוי מרצון 2025 – הנחיות לפעולה") ("הוראת הביצוע").
נזכיר, כי המדובר בהוראת שעה עד ליום 31.8.2026 שבמסגרתה ניתן להגיש בקשות מזוהות בלבד, וזאת באחד משני מסלולים: הסכם שומה מול משרד השומה הרלבנטי (מסלול רגיל); הגשת דוחות מתַקנים / לראשונה (ככל שלמבקש לא קיים תיק במס הכנסה) אשר יכללו את ההכנסה נשוא הגילוי מרצון (מסלול ירוק).
עוד נזכיר, כי במסגרת הנוהל (קישור לנוהל) מפורטים התנאים להליך גילוי מרצון, אופן הגשת הבקשה והטיפול בה, החסינות שתוקנה למבקש מפני הליך פלילי והסייגים לחסינות זו, רשימת עבירות המס שהנוהל חל לגביהן (נספח א' לנוהל) טופס הצהרה לבקשה לגילוי מרצון (נספח ב') וייפוי כוח למַייצג בבקשה (נספח ג'). ואילו במסגרת הוראת הביצוע (קישור להוראת הביצוע), שהינה מפורטת יותר מהנוהל (אך כוללת אף היא את שלושת נספחי הנוהל), מפורטים שני המסלולים להגשת הבקשה לגילוי מרצון (מסלול רגיל ומסלול ירוק),* אופן הגשת הבקשה (ובכלל זאת בקשה לנאמנות), הטיפול בבקשה ואישורה/דחייתה ודגשים בנוגע למיסוי ההכנסה החייבת בגילוי (לרבות קיזוז הפסדים, קבלת זיכוי בגין מיסי חוץ, כללי המרת הכנסות חוץ וניכוי הוצאות ומס תשומות בגין שכר-הטרחה של המיַיצג).
* יושם אל לב, כי בקשות לגילוי הון (נכסים או הכנסות) בסכומים העולים על סך של 10,000,000 ₪ ובקשות לגילוי הון (נכסים או הכנסות) שמקורן במטבעות דיגיטליים בסכומים העולים על 5,000,000 ₪ תטופלנה בהתייעצות עם מחלקת גילוי הון לא מדוּוח שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים, טרם חתימת הסכם השומה.
הבהרת רשות המיסים
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי בסמוך לאחַר פרסום הנוהל פרסמה רשות המיסים הבהרה (קישור להבהרה) לסעיפים 18 ו-28 לנוהל ("ההבהרה").*
* יצוין, כי נוסח ההבהרה עודכן הבוקר (9.9.2025).
סעיף 18 לנוהל קובע כדלקמן: "במקרה שבו הוחלט שהטיפול האזרחי בבקשה יהיה באמצעות הליך שומה, יהיה רשאי הגורם האזרחי להגיע להסכם שומה עם המבקש. לא הגיעו הצדדים להסכם שומה, יקבע הגורם האזרחי לפי מיטב שפיטתו את המס שבו חייב המבקש. נקבע סכום המס שבו חייב המבקש לפי מיטב שפיטתו של הגורם האזרחי, יחולו בשינויים המחויבים סעיפים 154-152 לפקודת מס הכנסה, או הסעיפים המקבילים בחוקי המס האחרים. הסכם השומה, או השומה לפי מיטב השפיטה יקבעו לא יאוחר מהתקופה המסתיימת תוך שנה ממועד אישור הבקשה לגילוי מרצון על ידי הגורם המוסמך. הגורם המוסמך רשאי להאריך את התקופה בסעיף זה."
במסגרת ההבהרה צוין, כי במקום סעיפים 154-152 לפקודת מס ההכנסה יבואו סעיפים 158-150א לפקודה או הסעיפים המקבילים בחוקי המס האחרים.
ואילו סעיף 28 לנוהל קובע כדלקמן: "על אף האמור בסעיף 27 לעיל, הופרו סעיפים 1 ו/או 8 לעיל, או שלא שולם המס בהתאם לקביעת הגורם האזרחי כאמור בסעיף 20 לעיל, יבוטל הליך הגילוי מרצון ולא תינתן למבקש חסינות מההליך הפלילי, או תבוטל החסינות הפלילית ככל וניתנה. במקרה זה, תוכל רשות המסים להשתמש בנתונים שמסר המבקש בבקשה כראיה בכל הליך פלילי ו/או אזרחי."
במסגרת ההבהרה צוין כדלקמן: "למען הסר ספק, יובהר כי הוראה זו מתייחסת אך ורק לאי תשלום מס שאינו שנוי במחלוקת – קרי, המס שהוצהר על ידי המבקש, או שנקבע בהסכמה עם הגורם האזרחי, או שנקבע בהתאם לפסיקת בית משפט ולא שולם במועד. ככל שקיים מס השנוי במחלוקת ומתנהל לגביו הליך כמפורט בסעיף 18 לנוהל, הרי שכל עוד מתנהל ההליך, אי תשלום המס השנוי במחלוקת לא יהווה, בפני עצמו, עילה לשימוש במידע כאמור בסעיף זה. אין בכך כדי לגרוע מסמכותה של רשות המיסים לעשות שימוש במידע מהטעמים הנוספים המפורטים בסעיף זה ובסעיף 27 לנוהל" [ההדגשה במקור – א' ש'.]
נשוב ונציין, כי הגם שהנוהל (והוראת הביצוע) עשוי להקנות במרבית המקרים חסינות מהליך פלילי, יישומו כרוך בוויתור על סודיות וחשיפה במקרים מסוימים לחקירה פלילית. בנוסף, הנוהל אוצֵר בחוּבּו סוגיות מורכבוֹת ביותר בעניין חישוב ההכנסה החייבת במס, שומה, התיישנות, קיזוז הפסדים, ניכויים, זיכויים ועוד, וממילא מומלץ לפְנות לייעוץ ממומחה מס בטרם יישום הנוהל.
משרדנו הינו עתיר ניסיון בתחום זה, לרבות בהיקפי מס משמעותיים, ועומד לרשותכם לביצוע פניות מיידיות.
השירות שמעניק משרדנו נעשה תחת חיסיון עו"ד-לקוח ובאופן דיסקרטי לחלוטין.
ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.
אי-חבות במע"מ במכירת קרקע בידי סוכנות ביטוח שבבעלותה מספר נכסי נדל"ן מניבים
ביום 30.8.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רזאל (ע.צ.) סוכנויות בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
סיוּוגה של הרשאה במקרקעין ישראל כ"זכות במקרקעין" החייבת במס שבח
ביום 3.9.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין ישע מושב עובדים.
עניינו של פסק-הדין בערר שהגישה העוררת על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין באר-שבע) שבגדרה נדחו השגות העוררת על שומות מס השבח שהוצאו לה.
המחלוקת בין הצדדים נסובה על השְאֵלה האם הפיצוי ששולם לעוררת על-ידי חברת נתיב ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ("נתיבי ישראל") בגין הפקעה לצרכי הרחבת כביש של שלוש חלקות מקרקעין שברשות העוררת, חייב במס שבח (כטענת המשיב) או כפופות לפקודת מס הכנסה (כטענת העוררת).*
* כזכור, פסקה (4) להגדרת המונח "נכס" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה מַחריגה מתחולתה "זכות במקרקעין" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין.
לטענת העוררת, חוזה המשבצת האחרון בינה לבין רמ"י, אשר תוקפו פג לפני כעשור, היה הסכם שכירות ולא הסכם הרשאה, והיות שתקופת השכירות אינה מגיעה ל-25 שנה אין מדובר ב"זכות מקרקעין" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין.
עוד טענה העוררת, כי אין לראות בהסכם לגבי השטח שהופקע כהסכם על "זכות שנהוג חדשה", ולחלופין, גם אילו הייתה בידיה זכות הרשאה, לא מדובר בהרשאה שנהוג לחדשהּ.
המשיב, לעומת זאת, טוען, כי הזכות שנמכרה, הינה "זכות במקרקעין" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין, שכּן מדובר בהרשאה המתחדשת מעת לעת, וזו התחדשה מאז 1964 בין הסוכנות, רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") והעוררת, עד שבשנת 2003 הפכו ההסכמים בין העוררת לבין רמ"י להסכמי משבצת דו צדדים.
עוד טוען המשיב, כי העוררת הִמשיכה להחזיק בקרקע לפי ההסכם האחרון בהסכמת רמ"י, ורמ"י גובה בקביעות דמי חכירה עבור המשבצת.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' ייטב (בהסכמת חברי הוועדה שמאי המקרקעין ג' גבאי ועו"ד א' דוידי), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
לאחַר שנדרשה למסגרת החוקית הרלבנטית, ובכלל זאת להגדרת המונח "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה והגדרת המונח "זכות במקרקעין" בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, קבעה השופטת ייטב – תוך שהיא מַפנה לפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין גולדברג (ו"ע (מחוזי חי') 4631-12-13) – כי במקרה דנא מתקיימת החלופה של "הרשאה במקרקעי ישראל" ומשכך מדובר במכירת "זכות במקרקעין" החייבת במס שבח ולא במס רווחי הון.
וכך, בין היתר, היא קבעה (פס' 60): "בענייננו כאמור הסתיימה תקופת השכירות על פי ההסכם האחרון בשנת 2014, ובמשך למעלה מעשור לא נחתם הסכם חדש, ואולם אין מחלוקת על כך שהעוררת לא פונתה משטח המקרקעין, מעולם לא התבקשה לפנותם, והיא ממשיכה לעשות בהם שימוש ייחודי, בהסכמת רמ"י. הזכות המשפטית שהייתה לעוררת לעשות שימוש ייחודי בשטח המשבצת, לרבות בשטח שהופקע, נותרה אפוא על כנה גם לאחר שתמה תקופת השכירות על פי חוזה המשבצת האחרון, ולא זו בלבד שהעוררת לא פונתה משטח המשבצת או מהשטח שהופקע, על אף שתקופת החוזה הסתיימה, משנזקקה המדינה לשטח שהופקע לצורך הרחבת הכביש, שולמו לעוררת פיצויים בגין ההפקעה, המעידים על כך שגם במועד ההפקעה הייתה לעוררת זכות משפטית ייחודית בשטח שהופקע. הזכות האמורה שהייתה בידי העוררת במועד ההפקעה, ממלאה אחר כלל התנאים שנקבעו בהגדרת חלופת ה'הרשאה במקרקעי ישראל', ולפיכך הייתה בידי העוררת במועד ההפקעה 'זכות במקרקעין' בשטח שהופקע, והפקעתו של השטח הינה בגדר מכירת 'זכויות במקרקעין' החייבת במס שבח."
חבר הוועדה, שמאי המקרקעין ג' גבאי, הצטרף, כאמור להחלטתה של השופטת ייטב והוסיף, כי הפיצוי שניתן לעוררת בגין רכיב הקרקע משַקף פער מהותי ובלתי-סביר ביחס לדמי השכירות החוזיים השנתיים, ודאי שעה שמדובר בקרקע חקלאית נטולת פוטנציאל תכנוני; וכי פער מהותי זה מלמד, כי הפיצוי שניתן לעוררת בידיעתה ובהסכמתה לא נועד לשַקף הפסד של תקופת שכירות זמנית וקצובה אלא זכות בעלת אופי קנייני או מעין-קנייני – הרשאה במקרקעי ישראל הנמשכת עשרות שנים ונהוג לחדשהּ מעת לעת.
בקשה לאיסור פרסום שמו של חשוד בקבלה שלא כדין של קצבות מהמוסד לביטוח לאומי ובאי-דיווח לצרכי מס על הכנסות
ביום 31.8.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין רזיאל דהאן.
על-פי המצוין בהודעה משותפת שפורסמה על-ידי רשות המיסים והמוסד לביטוח הלאומי ("המל"ל") (קישור להודעה), בעקבות מידע שהתקבל באגף החקירות של המל"ל, לפיו החשוד אינו עומד בתנאים המזכים לקצבות השונות של המל"ל, נפתחה חקירה סמויה על-ידי יחידת פקיד-שומה חקירות מרכז ובשיתוף הביטוח הלאומי.
במהלך החקירה הסמויה נמצא, כי במסגרת תפקידו כמנהל עסק של מתן שירותי קבלה, מקבל החשוד מספר רב של לקוחות בביתו, ואף הופיע בתכניות טלוויזיה. במעקב סמוי נראה, כי החשוד מנהל שגרת יום עצמאית מחוץ לביתו, מבצע ביקורים מחוץ לביתו, רכישות של מוצרים ברחוב ועוד. כמו כן, עלו מהחקירה הסמויה ממצאים המעידים על יכולתו של החשוד לנהל עסק משגשג מאוד כמו גם העובדה ששוחח עם המבקרים הסמויים, פתח להם בקלפים, ביצע לחשים וטיפול בעופרת ועוד.
להמשך, לחצו כאן.