עדכוני מלחמה | ייצור חשמל – "מפעל תעשייתי" | אורכה נוספת לבעלי עסק זעיר | שלילת אישורים של פטוֹר/הקטנה מניכוי מס במקור | רכישת דירה בבנייה בידי עולה חדש | ביטוח לאומי: דמי ביטוח בגין הכנסות משכירות בחו"ל; רילוקיישן ל-3 שנים | בקשה לפסילת מותב ועוד
30/05/2025
קרן הפיצויים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים מרץ אפריל 2025
אתמול (29.5.2025) פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
אורכה נוספת לבעלי עסק זעיר להגשת הדיווח השנתי
שלשום (28.5.2025) פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
להמשך, לחצו כאן.
מהלכים לשלילת אישורים של פטוֹר/הקטנה מניכוי מס במקור
ביום ג, 27.5.2025, פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (קישור להודעה).
בגדרהּ של ההודעה צוין, כי בימים אלה נשלחים מכתבי התראה* לנישומים,** שיש להם אחד או יותר מהליקויים המפורטים להלן ובידיהם אישור פטוֹר/הקטנה מניכוי מס במקור בתוקף: (א) לא הוגש דו"ח מפורט למע"מ בהתאם לקריטריונים המפורטים בפסקה 5.2.3 להוראת ביצוע מס' 1/2025 בנושא אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים לשנת-המס 2025 (קישור להוראה); (ב) קיימים מחדלים בתחום הגבייה, דהיינו קיום חובות בהרשאה של מעל 10,000 ₪, וחובות קנס מינהלי במס הכנסה, ניכויים, מע"מ ומיסוי מקרקעין; (ג) נישומים בענפי כוח-אדם, קבלנים, הובלות, מסחר במתכות, מסחר בדלק ושמירה וניקיון, עם מחזוֹר במע"מ בשנים-עשר החודשים האחרונים של מעל מיליון ₪, ללא תיק ניכויים או שתיק הניכויים שלהם סגור או בלתי-פעיל.
* במסגרת פעילות רשות המסים להגברת האכיפה והעמקת הגבייה, מבצעת הרשות מהלכים של שליחת מכתבי התראה לשלילת אישורים של פטוֹר/הקטנה מניכוי מס במקור, וזאת בְּשל ליקויים שיש בתיק הנישום.
** ניתן לעיין ברשימת הלקוחות שקיבלו מכתבי התראה ושלילה בשאילתא 213 בלשונית "התפלגות מצב אישור", בעמודה "אישור+התראה".
עם זאת, על-פי המצוין בהודעה, ממהלך זה מועטה אוכלוסיית "זכאי חרבות ברזל" – אוכלוסייה שנפגעה בתקופת המלחמה ואוכלוסיית אנשי המילואים.
עוד צוין בהודעה, כי במכתבי ההתראה צוינו הליקויים שהתגלו וניתנו לנישום 30 ימים להסרתם; וכי אם לאחַר תקופה זו לא יוסרו הליקויים, אזי יישלל האישור ותשלח הודעה לנישומים לגבי תוקף האישור.
הודעה זו מצטרפת להודעות קודמות בנושא של רו"ח קלימן מיום 18.6.2024 (קישור להודעה), מיום 5.6.2023 (קישור להודעה), מיום 15.11.2021 (קישור להודעה) ומיום 14.6.2021 (קישור להודעה), להודעתה של רו"ח קלימן מיום 14.6.2021 בנושא "מהלכים לשלילת פטור מניכוי מס במקור – הנמקה 75 – חוסר במסמך מהותי"* ולהודעתה מיום 25.11.2024 (קישור להודעה).
* הנמקה 75 נרשמת כאשר בעת בדיקה ראשונית של הדו"ח השנתי במשרד השומה נמצא כי הדו"ח הוגש כשחסר בו מסמך מהותי שהיעדרו אינו גורם לכך שיראו בדו"ח ככזה שלא הוגש.
ייצור חשמל – "מפעל תעשייתי"
ביום ג, 27.5.2025, פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי חדשה (החלטת מיסוי מס' 7717/25) בנושא חוק עידוד התעשיה (מסים) ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).*
* הגם שהדבר לא צוין בהחלטה, נראה כי מדובר בהחלטת מיסוי בהסכם.
להלן תמצית העוּבדות שבבסיס החלטת המיסוי:
חברה תושבת ישראל ("החברה") עוסקת, באמצעות שותפויות המוחזקות על ידיה במישרין ובעקיפין ("השותפויות"), בייצור חשמל.
הקמת המתקנים לייצור החשמל ("המיתקנים לייצור החשמל"), לרבות ייזום, מימון, ניהול ותפעול נעשית על-ידי החברה ("השירותים") ואילו הפעלת המתקנים ("פעילות ייצור החשמל") מבוצעת באמצעות השותפויות.
הכנסות החברה כוללות הכנסות מפעילות ייצור החשמל במתקנים המיוחסות לחברה בְּשל החזקתה בשותפויות, הכנסות ממתן השירותים לשותפויות שמחזיקות במיתקנים לייצור החשמל, הכנסות מריבית על הלוואות שניתנו לשותפויות והכנסות מימון נוספות שמתקבלות ממוסדות פיננסיים.
החברה הצהירה, בין ביתר, כי השירותים ניתנים אך ורק לשותפויות המוחזקות על ידיה וכי כל השותפויות המפורטות בהחלטת המיסוי הן בעלוֹת מיתקנים פעילים לייצור חשמל.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי המיתקנים לייצור החשמל מהווים "מפעל תעשייתי" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עידוד התעשייה (מיסים) ("החוק") וכי יראו את מפעלי ייצור החשמל של השותפויות כחלק מהפעילות הייצורית של החברה, וזאת לצורך בחינת היותה "מפעל תעשייתי" ו"חברה תעשייתית" כהגדרתם בסעיף 1 לחוק.
עוד נקבע, כי מפעלן של החברה והשותפויות בבעלותה המחזיקות מיתקנים לייצור חשמל יהווה "מפעל תעשייתי" לצורכי החוק, בכפוף לכך שעיקר הפעילות של החברה והשותפויות המחזיקות מתקנים לייצור חשמל יהא מייצור חשמל.*
* לעניין זה, "עיקר הפעילות היצרנית" משמעו כלהלן: (א) עלויות ייצור והפקת החשמל של כל מפעל בפני עצמו לא תִפחתנה משיעור של 75% מסך העלויות השוטפות של המפעל; (ב) הכנסות של כל מפעל מייצור והפקת חשמל לא תִפחתנה משיעור של 90% מסך ההכנסות של המפעל.
בנוסף, נקבע, כי החברה תיחשב ל"חברה תעשייתית" רק אם 90% מהכנסותיה בשנת-המס הם ממפעל תעשייתי שבבעלותה אשר נמצא בישראל ("תנאי ההכנסות") וכי לצורך בחינת התקיימות התנאים שבהגדרת "חברה תעשייתית", יראו את מפעלי ייצור החשמל המוחזקים על-ידי השותפויות כמפעלים בבעלותה של החברה ויראו את ההכנסות מיצור החשמל שהופקו על-ידי השותפויות כהכנסותיה של החברה.*
* לצורך בחינת עמידת החברה בתנאי ההכנסות, הכנסותיה של החברה בגין מתן שירותי הקמה, ניהול ותפעול לא תילקחנה בחשבון בבחינת תנאי ההכנסות, לא במסגרת הכנסה ממפעל תעשייתי ולא במסגרת הכנסות שלא ממפעל תעשייתי; וכן הכנסות מימון תיבָּחנה על ידי פקיד-השומה ובהתאם לתוצאות הבְּחינה וסיווגן תחולנה תקנות עידוד התעשיה (מסים) (הנסיבות שבהן ימשיכו לראות חברה כחברה תעשייתית – הכנסות מסוימות), תשמ"ו-1986.
הגרייס במכירת דירת מגורים חלופית חוזר להיות 24 חודשים במקום 18 חודשים?
במבזק מס' 2026 מיום 31.5.2023 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים), בגדרו בוצעו מספר שינויים מהותיים בחוק מיסוי מקרקעין ובפקודת מס הכנסה, ובכלל זאת קיצור הגרייס במכירת דירת מגורים חלופית (הן לעניין שיעור מס הרכישה* והן לעניין הפטוֹר ממס שבח**) ("הגרייס") מ-24 חודשים ל-18 חודשים.
* ראו סעיף 49(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
** ראו סעיף 49ג(1) לחוק.
זאת, כהוראת שעה לשנתיים שעתידה לפקוע ביום א' הקרוב, 1.6.2025.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (29.5.2025) פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הָחל מיום 1.6.2025 הגרייס (כמשמעותו לעיל) ישוב להיות 24 חודשים.
נזכיר, כי ביום 19.5.2025 פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק), במסגרתה מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, וזאת בתחילה מיום 1.6.2025 כך שלא יווצר פער בין תום תקופת הוראת-השעה לבין הוראת הקבע.
רכישת דירה בבנייה בידי עולה חדש
ביום 27.5.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין אייזלער.
עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של עולה חדשה שרכשה דירה מקבלן ('דירה על הנייר') תמורת כ-1 מיליון ₪ לשלם בגינהּ מס רכישה בשיעור 0% (מדרגת המס ההתחלתית ברכישת דירה יחידה), או לחלופין מס בשיעור 0.5% כקבוע בתקנה 12 לתקנות מס רכישה (כנוסחהּ לפני תיקונה במסגרת תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), (תיקון), התשפ"ד-2024).
זאת, לאור המחלוקת שהתגלעה בין הצדדים לגבי מועד עלייתה של העוררת לישראל (וליתר דיוק, מועד הפיכתה לתושבת ישראל) כמו גם לאור טענתה של העוררת כי המועד הרלבנטי לעניין הקלוֹת מס הרכישה האמורות הינו יום סיום בניית הדירה ולא מועד רכישתה וכי יש להחיל לגבּיה את הוראות חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים בענייני הליכי מס ומענקי סיוע (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקוני חקיקה), התש"ף־2020.
להמשך, לחצו כאן.
רווח נוסף שלילי ויום הרכישה בפירוק איגוד
כידוע, סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין, שנוסף במסגרת תיקון 55 לחוק ובכפוף להוראת-התחולה שנקבעה לעניין זה, נועד לסגור פרצת מס עתיקת יומין, בגדרהּ חברות שצברו רווחים רכשו זכויות במקרקעין (או זכויות באיגוד מקרקעין) – ובמקרים רבים דירות מגורים; לאחר מכן אותן חברות פורקו והזכויות הועברו לבעלי המניות בפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 71 לחוק (ולעיתים, גם בפטוֹר ממס רכישה).
דהיינו, חלוקת הרווחים האמורים לבעלי המניות כדיבידנד פירוק (בדמות אותן זכויות במקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין) לא חויבה במס בידי בעלי המניות.
לאור זאת, נקבע בסעיף 71א, כי בעל מניות שקיבל זכות במקרקעין (או באיגוד מקרקעין) אגב פירוק חברה ובפטוֹר ממס לפי סעיף 71, יחויב במס מיוחד על "הרווח הנוסף", שהוא, בתמצית, ההפרש שבין העלות המתואמת של הזכות במקרקעין (או באיגוד מקרקעין) לבין העלות המתואמת של המניות.
כלומר, המחוקק יצא מנקודת הנחה, כי הזכות במקרקעין (או באיגוד מקרקעין) שהועברה בפטור ממס לבעל המניות נרכשה באמצעות הון המניות שהושקע על-ידי הבעלים ו/או באמצעות הרווחים שצברה החברה המתפרקת: במקרה הראשון (דהיינו, שהזכות נרכשה באמצעות הון המניות), אין רווח נוסף; ואילו במקרה השני (דהיינו, שהזכות נרכשה באמצעות רווחי החברה), נוצר רווח נוסף ובעל המניות יחויב בגינו במס כאילו היה דיבידנד.
הוראות סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין חלות לא רק ש"הרווח הנוסף" הוא חיובי, אלא גם כשרווח זה הוא שלילי.
במקרה זה, נקבע, כי "היה הרווח הנוסף בסכום שלילי, יראוהו כניכוי שיותר במכירת זכות במקרקעין, לצורך הוראות חוק זה או כהפסד לצורך הוראות הפקודה; הוראות סעיף 33 לפקודה לא יחולו לענין הפסד כאמור בפסקה זו".
כלומר, כשהרווח הנוסף הוא שלילי, יינתן לבעל המניות ניכוי בגובה הרווח האמור בעת מכירת המקרקעין (או יוכר לו הפסד).
הוראות סעיף 71א לחוק מיסוי מקרקעין בהתייחס לרווח נוסף שלילי נדונו בפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ניסני ואח', אליו נדרשנו במבזק מס' 2019 מיום 23.4.2023.
על פסק-הדין הוגש לבית-המשפט העליון וביום ב, 26.5.2025, ניתן פסק-הדין בערעור.
להמשך, לחצו כאן.
בקשה לפסילת מותב
ביום 22.5.2025 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גוהר.
עניינה של ההחלטה בטענה שהעלתה העוררת, במסגרת הערר שהגישה, לפסלות המותב (השופטת י' סרוסי).
זאת, עֵקב התבטאותו של המותב בדיון קדם המשפט באופן המלמד (לטענת העוררת) כי דעתו "ננעלה" ביחס לערר וכי "גורל הערר כבר נחרץ" כמו גם מהטענה הנוגעת לתפקידו הקודם של המותב כמנהלת מיסוי מקרקעין תל-אביב.*
* לטענת המבקשת, היות שהשומות שהוצאו לה נעשו על-פי עֶמדה עקרונית ורוחבית של המותב בתפקידו כמנהלת מיסוי מקרקעין תל-אביב, מתגבשת עילת פסלות לפי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיו שופט לא ישב בדין ביודעו כי "בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת".
השופטת סרוסי דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).
ביטוח לאומי
דמי ביטוח על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל – מחיקת ערעוריו של המוסד לביטוח לאומי לבית-הדין הארצי לעבודה
ביום 13.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין לוין ואח' ובעניין שטארק.
להמשך, לחצו כאן.
רילוקיישן ל-3 שנים
ביום 20.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין זנדר.
להמשך, לחצו כאן.