עדכוני מלחמה | טיוטת תקנות בנושא רווחי שערוך | טפסים חדשים לגבי ניירות-ערך נסחרים | קיצור הגרייס במכירת דירת מגורים חלופית מ-24 ל-18 חודשים | בקשה להחזר מס שבח וביטול עסקה במקרקעין לאחַר 30 שנה | תביעה לביטול פסק-דין שניתן לפני כ-21 שנים ועוד
20/05/2025
נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלול מחזורים לחודשים מרץ-אפריל 2025
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הגשת דו"ח שנתי בלתי-מקוּון לשנת-המס 2024 – תזכורת
נבקש להזכירכם, כי ביום 8.4.2025 פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) בדבר מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2024,* כאשר מועד הגשת הדו"ח לגבי יחידים שאינם חייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון** – נדחה ליום 29.5.2025.
* לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.
** סעיף 131(ב2) לפקודת מס הכנסה, שנוסף במסגרת תיקון 161, קובע, כי יחיד החייב בהגשת דו"ח מכוח הוראות סעיף 131(א)(1)-(4), (5א), (5ג), (5ד) ו-(6) לפקודה, ויש לו הכנסה לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודה, יגיש את הדו"ח השנתי באופן מקוּון, כפי שיורה מנהל רשות המיסים, בצירוף הצהרה בטופס שקבע המנהל, שלפיה הפרטים והידיעות שמסר בדו"ח הם נכונים ומלאים, וכן פֶּלֶט חתום בידיו של הדו"ח האמור ("דו"ח עצמאי מקוּון"). עוד נקבע, כי יחיד כאמור שלא הגיש דו"ח עצמאי מקוּון, יראוהו, לעניין הוראות פקודת מס הכנסה, כמי שלא הגיש דו"ח. עם זאת, סעיף 131(ב2)(4) לפקודת מס הכנסה מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוֹע סוגי יחידים שיהיו פטוּרים מחובת הגשת דו"ח עצמאי מקוּון, בהתאם לקריטריונים של מצב כלכלי, גובה הכנסות ומצב בריאותי, וכן מנימוקים מיוחדים אחרים, שייקָבעו בתקנות. מכוח אותו סעיף 131(ב2)(4) לפקודה, הותקנו תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דוח עצמאי מקוון), התש"ע-2010, הפוטרות יחידים מסוימים מהגשת דו"ח עצמאי מקוּון.
הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים
רקע
ביום 18.3.2024 פורסם ברשומות חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילים מילואים, התשפ"ד-2024 ("החוק") (קישור לחוק).
נזכיר, כי במסגרת החוק נקבע, כי מעסיק יפחית לעובד מתשלום דמי ההבראה בשנת 2024, במועד התשלום, את "מחיר יום הבראה" (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק) החָל לגבי אותו עובד.
עוד נקבע, כי הסכום שיופחת על-ידי המעסיק והמוגדר בחוק כ"סכום השתתפות" יועבר לאוצר המדינה תוך שמנגנון העברת התשלום יהיה באמצעות העברתו לפקיד-השומה כאילו היה מס שנוכה במקור.
לשם כך, נוסף, במסגרת התיקון, סעיף 246 לפקודת מס הכנסה.*
* ראו סעיף 13 לתיקון.
עוד נזכיר, כי ביום 14.4.2024 פורסמה הנחיה בנושא החוק מטעם רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים (קישור להנחיה).
התיקון במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב
במסגרת פרק ז לחוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 ("החוק להשגת יעדי התקציב") (קישור לחוק להשגת יעדי התקציב) נקבעו הוראות דומות בדבר הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, תוך שפרק זה נקרא חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2025, התשפ"ה-2025 ("החוק") ובכללו תיקון עקיף מס' 281 לפקודת מס הכנסה ובו הוספת סעיף 247 לפקודת מס הכנסה.*
* ראו סעיף 13 לחוק.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 14.5.2025 פורסמה הנחיה נוספת של רו"ח קלימן, וזאת ביחס לחוק.
למַעבר להנחיה הנוספת, לחצו כאן.
טיוטת תקנות בנושא רווחי שערוך
כידוע, רווחי שערוך אינם נחשבים להכנסה לעניין פקודת מס הכנסה בעת רישומם בדוחות הכספיים, וזאת לאור עיקרון המימוש המושרש היטב בדיני המס.
בשנת 2013 חוקק החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים) שבמסגרתו נכללו, בין היתר, שני תיקוני חקיקה עקיפים: האחד, תיקון 197 לפקודת מס הכנסה; השני, תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין.
במסגרת תיקון 197 לפקודת מס הכנסה נוספו, בין היתר, הוראות סעיף 100א1 לפקודה, וזאת כמענה לתופעת חלוקת רווחי השערוך אשר התפתחה בעקבות אימוץ התקינה החשבונאית החדשה כשש שנים לפני כן.
בתמצית נציין, כי סעיף 100א1 מתייחס רק לחברה המחַלקת ולא לחברה המקבלת והוא אינו משנה את הוראות סעיף 126(ב) לפקודה.* כך, ובין היתר, קובע הסעיף, כי "ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך, יראו את הנכס שבשלו נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכר ביום החלוקה [...] ונרכש מחדש ביום האמור". כלומר, הסעיף כופה מכירה רעיונית של הנכס המשוערך אם וכאשר רווחי השערוך מחולקים כדיבידנד.
* ראו לעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ (ע"א 2515/18) ואת מבזקנו מיום 21.6.2020 בנושא זה (קישור למבזק).
במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין נוספו, בין היתר, הוראות סעיף 5(ה) לחוק מיסוי מקרקעין, הקובעות, כי אם חברה ביצעה חלוקה מרִווחי שערוך כאמור בסעיף 100א1 לפקודה, יראו, לעניין מס שבח, את הזכות במקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין, שבְּשלהּ נרשמו בדוחות הכספיים של החברה המחַלקת רווחי השערוך, כאילו נמכרה ביום החלוקה ונרכשה מחדש ביום האמור, ותחולנה לעניין זה הוראות לפי סעיף 100א1 לפקודה, בשינויים המחויבים.
אלא מאי, לפי הגדרת "רווחי שערוך" שבסעיף 100א1(א) לפקודה, מדובר ב"עודפים שלא התחייבו במס חברות, מהסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת [...]", וממילא בהיעדר קביעה כאמור הסעיף טרם נכנס לתוקף.
כמו-כן, לפי הוראת-המעבר שנקבעה בתיקון 197,* הוראות סעיף 100א1 תחולנה על נכסים מחוץ לישראל ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו על-ידי שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, ויקבעו הוראות למניעת מסי-כפל כמשמעותם בסעיף 200 לפקודה. תקנות אלו טרם הותקנו.
* ראו סעיף 42(ז) לחוק ההסדרים.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (19.5.2025) פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (רווחי שערוך), התשפ"ה-2025 ("טיוטת התקנות").
במסגרת טיוטת התקנות* מפורטים רווחי השערוך שלגביהם תחולנה הוראות סעיף 100א1 לפקודה שצוינו לעיל.
* ראו תקנה 1 לטיוטת התקנות.
בנוסף, נקבעו בטיוטת התקנות* הוראות שמטרתן למנוע כפל-מס בְּשל החלת הוראות סעיף 100א1 לפקודה על "נכס חוץ",** תוך שהוראות אלו קובעות מגנון לזיכוי והשבה של מסי-החוץ בדומה למנגנונים שנקבעו בסעיפים 75ב(ד1) ו-96(ג) לפקודה.
* ראו תקנה 2 לטיוטת התקנות.
** המוגדר בטיוטת התקנות כ"נכס שבהתאם להוראות סעיף 89ב(3) לפקודה, רווח ההון שנבע ממכירתו לא הופק או נצמח בישראל".
למַעבר לטיוטת התקנות, לחצו כאן.
טפסים חדשים לקביעת עלות לנייר-ערך נסחר בבורסה בידי יחיד ולהעברת ניירות-ערך נסחרים בבורסה הניתנים כתרומה על-ידי יחיד (לצרכי ניכוי מס במקור בלבד)
אתמול (19.5.2025) פורסמה הודעתם בנושא של רו"ח פזית קלימן (סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים) ורו"ח אמיר דוידוב (מנהל החטיבה המקצועית ברשות).
להמשך, לחצו כאן.
קיצור הגרייס במכירת דירת מגורים חלופית מ-24 חודשים ל-18 חודשים – הפיכת הוראת-השעה להוראת קבע
במבזק מס' 2026 מיום 31.5.2023 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ"ג-2023 ("חוק ההסדרים") (קישור לחוק ההסדרים), בגדרו בוצעו מספר שינויים מהותיים בחוק מיסוי מקרקעין ובפקודת מס הכנסה, ובכלל זאת קיצור הגרייס במכירת דירת מגורים חלופית (הן לעניין שיעור מס הרכישה* והן לעניין הפטוֹר ממס שבח**) מ-24 חודשים ל-18 חודשים.
* ראו סעיף 49(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
** ראו סעיף 49ג(1) לחוק.
זאת, כהוראת שעה לשנתיים שעתידה לפקוע ביום 1.6.2025.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (19.5.2025) פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (תיקון מס' 2), התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק), במסגרתה מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, וזאת בתחילה מיום 1.6.2025 כך שלא יווצר פער בין תום תקופת הוראת-השעה לבין הוראת הקבע.
בקשה להחזר מס שבח וביטול עסקה במקרקעין לאחַר 30 שנה
ביום 13.5.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין בכר.
להמשך, לחצו כאן.
סילוק על הסף של תביעה לביטול פסק-דין שניתן לפני כ-21 שנים
ביום 15.5.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אסרף.
עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש פקיד-שומה אשקלון לסלק על הסף תביעה שהגיש נגדו התובע שבמסגרתה התבקש בית-המשפט לבטל פסק-דין שניתן ביום 6.7.2004, דהיינו לפני כ-21 שנים.
לטענת התובע, מדובר בקנס מינהלי שהוטל במקור בסכום משוער של כ-400,000 ₪ ואשר עומד כיום על סכום של כ-20 מיליון ₪. עוד נטען על-ידי התובע שאין בידיו חומר הקשור להטלת הקנס.
המשיב, מצדו, טוען, כי התביעה מתעלמת מהוראות החוק, מהעילות והמועדים שנקבעו לצורך תקיפת פסקי-דין ומהדרישות המחמירות לביטולו של פסק-דין, כל שכּן כאשר חלפו למעלה מ-20 שנה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, קיבלה את בקשת פקיד-השומה והורתה על דחיית התביעה על הסף (קישור לפסק-הדין).
וכך קבעה השופטת ייטב בסיפא לפסק דינה:
"ההלכה הפסוקה אינה מאפשרת הגשת תביעה למשפט חוזר בתחום האזרחי, אלא בנסיבות חריגות, כאשר הדבר נדרש לשם איזון בין עקרון סופיות הדיון לבין עקרון גילוי האמת. בענייננו, ההליך שננקט אינו ההליך המתאים, והוא נועד לעקוף את המגבלות הקיימות לנקיטת הליך מתאים של בקשה לביטול פסק דין או הגשת ערעור. כמו כן מצאתי שיש מקום בענייננו להעדיף את עיקרון סופיות הדיון, הן מהטעם שלתובע ניתנה בענייננו האפשרות לברר את טענותיו בהליך המקורי, במסגרת בירור הערעור שהגיש לבית המשפט, והוא בחר שלא למצות את הזכות האמורה, ללא הצדק סביר; הן מהטעם שלא ניתן הסבר סביר להימנעותו מתיקון מחדלו; והן בשים לב לזמן הרב שחלף מאז שניתן פסק הדין, ומאז שנודע לתובע על מתן פסק הדין.
למותר לציין כי התובע לא צירף כל ראיה בתמיכה לטענותיו כנגד החלטת פקיד השומה נושא הערעור, ומשתמע מטענותיו שלא נותרה בידיו כל ראייה לתמיכה בטענותיו לגוף השומה.
בנסיבות אלה אין מקום לדון בביטול פסק דין חלוט, שניתן לפני כ- 21 שנים, שכן גם אם יוכחו כל טענותיו של התובע שנטענו בכתב התביעה, לא יהיה מקום להעניק לו את הסעד המבוקש."