הנחיה בדבר הגשת דיווחים מקוּונים לגבי הקצאת אופציות לעובדים | רכישת דירה חלופית ופטירת הרוכש בטרם מכירת הדירה הקודמת | פיצויים בְּשל הפרת הסכם שכירות ועסקת אקראי בעלת אופי מסחרי | קורונה, הֶשתק שיפוטי והשתק פלוגתא | תושבוּת לעניין ביטוח לאומי ועוד
28/04/2025
הנחיה בדבר הגשת דיווחים מקוּונים לגבי הקצאת אופציות לעובדים
במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), במסגרתו תוקנו כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003 ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.**
* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.
** ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
בנוסף, נקבעו חובות דיווח ביחס להקצאה.
נזכיר, כי תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שתוגשנה (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שתוגשנה עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.
מאוחר יותר, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2102, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, אז מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים והיום פקיד-שומה תל-אביב 1 (קישור להנחייה).
ואילו ביום 9.12.2024, וכפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 2103, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הגשת תוכנית הקצאת מניות באמצעות נאמן על פי סעיף 102 לפקודה" (קישור לחוזר), במסגרתו נכלל, לצד הסבר כללי על תגמול הוני ותוכניות הקצאה כמו גם היבטי המיסוי הגלומים בתגמול כאמור (סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודת מס הכנסה), ניתוח מפורט של אופן הגשת בקשה לאישור תוכנית הקצאה, וזאת בהתייחס לנוסחם המתוקן של הכללים בעקבות התיקון, ובכלל זאת הסייגים לאישור תוכנית הקצאה ותוכן השאלון (תוספת ד לכללים, כנוסחם לאחַר התיקון).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי היום (28.4.2025) פורסמה הנחייתו של רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא הגשת דיווחים מקוּונים לפי סעיף 102 לפקודה.
למַעבר להנחיה, לחצו כאן.
חשבוניות ישראל
במבזק מס' 2039 מיום 14.9.2023 התייחסנו למודל חשבוניות ישראל אשר נועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות הגורמת לנזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מידי שנה.
נזכיר, כי במסגרת המודל, ובהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, נקבע כי הָחל מיום 1.1.2024 תנפיק רשות המיסים מספרי הקצאה לחשבוניות מס המוצאות ללקוח שרשום כעוסק מורשה, באמצעות מערכת מקוּונת. מספרי הקצאה אלה יידָרשו כתנאי לניכוי מס תשומות בעסקות שמעל לתקרה שנקבעה בחוק (25,000 ₪ לשנת 2024), ובהתאם למִתווה הרשום בחוק.*
* עוד נזכיר, כי רשות המיסים פרסמה מכתב הסבר בנושא לציבור המיַיצגים עם קישורים להנחיות הרשות (קישור למכתב); וכי פורסמה הוראת ביצוע מס ערך מוסף מספר 1/2023 בנושא "מודל חשבוניות ישראל – הקצאת מספרי חשבוניות" (קישור להוראה).
בנוסף, נזכיר, כי במבזק מס' 2045 מיום 25.10.2023 דיווחנו על פרסום הודעת רשות המיסים לפיה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ולאור ההבנה כי בימים קשים אלו ישנם עוסקים הנדרשים לזמן נוסף על מנת להשלים את הפיתוח הטכנולוגי הנדרש כדי לעמוד בדרישות החוק, הרשות החליטה להתיר ניכוי מס תשומות באמצעות חשבונית מס גם ללא מספר הקצאה עד ליום 31.3.2024. עם זאת, לאור העובדה שרשות המסים הייתה כבר ערוכה ליישום החוק, צוין בהודעה, כי עוסקים שהשלימו את הפיתוח הטכנולוגי יוכלו להתחיל להנפיק מספרי הקצאה הָחל מיום 1.1.2024, ואף יִזכו להקלות בהחזרי מע"מ אם יעשו זאת.
עוד נזכיר, כי במבזק מס' 2066 מיום 28.2.2024 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של רשות המיסים לפיה הוחלט על מתן אורכה נוספת להפעלת מודל חשבוניות ישראל, וזאת עד ליום 5.5.2024; וכי במבזק מס' 2090 מיום 20.8.2024 דיווחנו על פרסום הוראה מקצועית של רשות המיסים בנושא מודל חשבוניות ישראל (קישור להוראה).
ביום 31.12.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2112, פורסם ברשומות צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (החלת סעיף 38(א) ו-(ב) לחוק), התשפ"ה-2024 ("הצו") (קישור לצו).
בעקבות הצו, סכום חשבונית המס שלגבּיה נדרש לקבל מספר הקצאה לצורך ניכוי מס תשומות יעמוד בשנת 2025 על 20,000 ₪ (לפני מע"מ) ויוענק שיקול דעת למנהל רשות המיסים לסרב לדרישה להקצאת מספר מקום בו קיים יסוד סביר לחשש שחשבונית המס תוצא שלא כדין.*
* למַעבר להודעת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן. למַעבר להודעתה הנוספת של הרשות בנושא, לחצו כאן.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי היום (28.4.2025) פרסמה רשות המיסים מצגת בנושא "דרכי פעולת הספק והלקוח בעת סירוב בקשת מספר הקצאה ובחירת חלופת 'היפוך חיוב'".
להורדת המצגת, לחצו כאן.
רכישת דירה חלופית ופטירתו של הרוכש בטרם מכירת הדירה הקודמת
ביום 9.4.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין כהן.
להמשך, לחצו כאן.
פיצויים בְּשל הפרת הסכם שכירות ועסקת אקראי בעלת אופי מסחרי
ביום 21.4.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין זוהר חי.
להמשך, לחצו כאן.
תקיפה ישירה של שיקול הדעת השומתי צריכה להיעשות במסגרת ערעור מס הכנסה
ביום 24.4.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עו"ד ורו"ח יגאל שגיא.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש שגיא על פסק דינו של בית-משפט השלום בתל-אביב בתובענה שהגיש נגד רשות המיסים בטענה כי נגבתה ממנו גביית יתר.
במסגרת התובענה, עתר שגיא לסעד הצהרתי כי אכן כך הדבר. אלא שנפסק כי אפילו לשיטתו, היה עליו להגיש תביעה כספית ולא הצהרתית. בנוסף, נפסק, כי בית-המשפט נעדר סמכות עניינית לדון במחלוקת, שעניינה תקיפה ישירה של שיקול דעתה של רשות המיסים.
על רקע זה התקבלה בקשתה של הרשות וניתן פסק-דין המסלק את התובענה על הסף.
המערער, שלא השלים עם פסק-הדין, ערער לבית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ג' גונטובניק (בהסכמת השופטת ע' רביד והשופט נ' שילה) דחה את הערעור וחִייב את המערער בהוצאות בסך 40,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
קורונה, הֶשתק שיפוטי והשתק פלוגתא
ביום 21.4.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין כרמל כימיקלים בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.
תושבוּת לעניין ביטוח לאומי
ביום 26.3.2025 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע בעניין גגולאשוילי.
באותו מקרה, דחה בית-הדין את טענת התובעת לפיה על המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") להכיר בה כתושבת ישראל הָחל מיום 1.10.2016 ואילך ולבטל את החלטת המל"ל לשלול רטרואקטיבית את תושבותה (וכנגזר מכך גם את זכאותה לקצבאות).
נקבע, כי חקירתה של התובעת במסגרת ההליך המשפטי הותיר רושם, כי עיקר דאגתה של התובעת בשיבתה לארץ נועדה לקיים את מספר ימי השהוּת המינימליים כדי לשמור על זכויותיה, ולא נבעה מכמיהת הלב לשהוֹת בארץ; וכי כפי שציינה התובעת בעדותה הילדים גדלו והיא רצתה לשמור על נישואיה עם בעלה שעזב לגיאורגיה.
עוד נקבע, כי בדין טען המל"ל להתיישנות התביעה, שכּן זו הוגשה למעלה משנתיים מהמועד בו הוחלט על שלילת תושבותה של התובעת.
להורדת פסק-הדין, לחצו כאן.