תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים

ביום 26.10.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עופר מנירב.

עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש מנירב כנגד רשות המיסים ואשר נדוֹנה במבזק מיום 28.7.2024 (קישור למבזק).
ההליך הֵחל כאשר נדוֹנה בו סוגיה של שיעורי ריבית על יתרות מס בזכות או בחובה ("עילת שיעורי הריבית"). לימים נוספה סוגיה אחרת בנושא החיוב בקנס פיגורים מכוח חוק המיסים קנס פיגורים), תשמ"א-1980 ו/או מכוח סעיף 94 לחוק מיסוי מקרקעין: לטענת המבקש, רשות המיסים לא פעלה כנדרש לזקיפתה של יתרת זכות (עודף) של מס מסוג אחד (מס הכנסה פירותי, למשל) כנגד יתרת חובה (חסר) בתשלום מס מסוג אחר (על רווח הון או על שבח, למשל); וכי קיזוז כאמור לא נעשה למרות שכל היתרות האלה כלולות באותו דו"ח שנתי שהוגש על-ידי הנישום לפי פקודת מס הכנסה.
ביום 26.2.2025 אישר בית-המשפט את הסתלקות המבקש מעילת שיעורי הריבית, כך שנותרה רק סוגיית קנס הפיגורים.

המשיבה (רשות המיסים) מסרה הודעת חדילה לפיה "החל מיום 29.7.2024, אינה מטילה קנס פיגורים, מקום בו כתוצאה מהגשת דו"ח שנתי לפקיד השומה, נוצרה לנישום יתרת זכות ומנגד יתרת חובה במערך מס הכנסה (בגין הכנסה השוטפת ורווחי הון) לאותה שנת מס כעולה מאותו הדו"ח".
אולם, המשיבה לא הייתה מוכנה למסור הודעת חדילה זהה לגבי מצב בו קנס עלול להיות מוטל לפי סעיף 94ב לחוק מיסוי מקרקעין בגין פיגור בתשלום מס שבח, וזאת אף אם דו"ח המס השנתי שיוגש בשנה העוקבת יַראה יתרת זכות בתשלום מס על הכנסה פירותית. דהיינו, החדילה הוגבלה לחובות מס רווחי הון ולא לחובות מס שבח.

חֵרף עמדתה האמורה, הסבירה המשיבה כי היא מבצעת "חדילה בפועל" במקרים אלה.
ברם, ההקלה שנוהגת המשיבה להעניק איננה אוטומטית, אלא עניין של הפעלת שיקול דעת בכל מקרה ומקרה. חשוב מכך, ההקלה האמורה מביאה לכאורה לעצירת הצבירה של קנס הפיגורים רק ממועד הגשת דו"ח מס ההכנסה, במהלך השנה העוקבת, ולא מתחילתה של השנה העוקבת (שזו התוצאה אליה עתר המבקש, בדומה למקרה של מס רווחי הון).
המשיבה לא הסכימה להודיע על חדילה כזו, ומכאן הצורך בהכרעה בין עמדות הצדדים. 

בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, קבע, כי אין הצדקה של ממש בהבחנה שנעשתה על-ידי המשיבה בעניין הנדון בין חוב מס רווח הון וחוב מס שבח (קישור להחלטה).

השופט קירש ציין, כי החדילה הייתה צריכה להשתרע גם על חובות מס שבח, כך שחשיפת הנישום להטלת קנס על פיגור בתשלום לפי סעיף 94ב לחוק מיסוי מקרקעין תקטן בעקבות קיזוז החזר מס על פי הדו"ח השנתי; וכי העובדה שהמשיבה הודיעה על "חדילה בפועל" בנושא זה ממש, ושהיא מוכנה להעניק "הקלה" (חלקית) בקנס על בסיס פנייה פרטנית, מחלישה עוד את עמדתה העקרונית. יתרה מזו, הנכונוּת להקטין או לבטל קנסות פיגורים במישור המינהלי מראה לכאורה כי אין מניעה טכנית לביצוע המבוקש על-ידי המבקש.

השופט קירש דחה את טענת המשיבה לפיה דין בקשת האישור להידחות מהטעם המבקש איננו יכול לשַמש תובע מיַיצג בכל הקשור לסוגיית הקיזוז כנגד חבות במס שבח (הסוגיה היחידה שנותרה, כאמור). שכּן, בשנת-המס הנדוֹנה הוא לא חב במס שבח כלל.
לדבריו, אין חולק כי חייבת להתקיים בידי תובע מיַיצג עילה אישית. אולם, התנאי האמור אכן מתמלא במקרה הנדון במידה הנדרשת, שכּן הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ"כלל הנישומים אשר [...] חויבו שלא כדין בתשלום קנס פיגורים מכוח חוק המיסים (קנס פיגורים) [...] ו/או מכוח סעיף 94ב לחוק מיסוי מקרקעין [...]". כלומר, הגדרה זו מקיפה הן נישומים שחויבו במס רווח הון והן נישומים שחויבו במס שבח מקרקעין, כאשר דוחות המס השנתיים שלהם הראו עודף תשלום מס הכנסה (פירותי).
וכך קבע השופט (פס' 44 ואילך):
"המשיבה איננה חולקת על כך שהמבקש דנן נמנה עם קבוצת המשנה הראשונה – אלה שהיו חייבים במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודה. והנה המקרה האישי של המבקש נפתר בשל החדילה עליה הכריזה המשיבה ושינוי הנוהל בעניין – כך שיתרת חוב מס רווח ההון תופחת על ידי יתרת הזכות במס הכנסה, למצער מתחילת השנה שבה הוגש הדו"ח.
אמנם התביעה היא רחבה יותר וחובקת גם מקרים של חבות במס שבח (שם לא הייתה חדילה, כמוסבר), ולמבקש עצמו לא נבע שבח מקרקעין בשנה הנבחנת. לדעתי, אין זו סיבה לדחות את בקשת האישור.
אם למשל פלוני מלין על כך שהגורם הנתבע בתובענה ייצוגית מטיל חיוב מסוים ומוגדר במצבים א' ו-ב', ולטענתו בשני המצבים החיוב איננו כדין, אזי אם פלוני עצמו נקלע למצב א' (אך לא למצב ב'), דומה כי הוא כשיר להיות תובע ייצוגי בתביעה שתתייחס הן למצב א' והן למצב ב'. תוצאה זו אף טומנת בחובה יעילות וחסכון, בתנאי שאין ניגוד אינטרסים מובנה בין הקבוצה המושפעת ממצב א' ובין הקבוצה המושפעת ממצב ב' [...]
בנסיבות העניין, אינני רואה סיבה לפסול את המבקש כתובע מייצג ואינני מוצא סיבה טובה לאתר נישום שהפיק שבח (ולא רווח הון) וחויב בקנס פיגורים בהעדר קיזוז יתרות, על מנת לצרפו להליך כתובע מייצג נוסף. לטעמי, אם המבקש דנן היה כשיר להיות התובע המייצג מלכתחילה, אין בחדילה החלקית שנמסרה על ידי המשיבה בנסיבות דנן כדי להביא לפסילתו ככזה בהמשך" [ההדגשות במקור – א' ש'.]