ערר מס שבח שהוגש באיחור בכסות של בקשה לתיקון שומה

ביום 23.9.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין זהבי.

להלן תמצית הרקע העובדתי כפי שהובא בפתח פסק-הדין:
בשנת 2022 מכרו העוררים את זכויותיהם באיגוד מקרקעין.
ביום 4.5.2023 הוציא המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) לעוררים שומות לפי מיטב השפיטה, במסגרתן סוּוגו העוררים כבעלי מניות מהותיים, ובהתאם, חויבו במס שבח בשיעור 30%.
ביום 1.6.2023 השיגו העוררים על השומות.
ההשגה נדחתה בהחלטה מנומקת ביום 26.11.2023 ("ההחלטה בהשגה").
העוררים בחרו שלא להגיש ערר על ההחלטה בהשגה, והשומות הפכו חלוטות.
ביום 28.11.2025, למעלה משנתיים ממועד ההחלטה בהשגה, הגישו העוררים בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין ("בקשת התיקון") בטענה שהעוררים לא היו בעלי מניות מהותיים במועד המכירה.
המשיב דחה את בקשת התיקון, כדלהלן: "עיינתי בבקשתך לתיקון השומה ומדובר בטענה שנדונה בהשגה ולגביה ניתנה החלטה בתאריך 26.11.2023. על החלטה בהשגה ניתן להגיש ערר וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. החלפת ייצוג אינה מאפשרת הליך נוסף" (להלן: "ההחלטה בבקשה").
מכאן הערר.

המשיב הגיש בקשה לסילוק הערר על הסף.
לטענתו, העוררים הגישו את הערר דנן בשיהוי קיצוני של כשנתיים מהמועד החוקי לתקיפת השומות.
התנהלות זו, הכוללת ניסיון לתקוף מחדש את עצם סיווג העוררים כבעלי מניות מהותיים בשומות באצטלה של ערר על סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט ועקיפה פסולה של עקרון סופיות השומה.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' סרוסי (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח י' ביליצקי ורו"ח מ' לזר), קיבלה את בקשת המשיב לסילוק הערר על הסף והורתה על מחיקתו (קישור לפסק-הדין).

וכך, בין היתר, קבעה השופטת סרוסי (פס' 13 ואילך): "בענייננו, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי העובדות 'החדשות' היו ידועות לעוררים עוד בזמן הגשת ההשגה [...] העלאת עובדות חדשות שהיו בידיעת העוררים, וכן טיעונים משפטיים חדשים, מהווים "מקצה שיפורים" להשגה שהגישו העוררים, ואין לאפשר זאת. יש לתקן את השומה לבקשת הנישום רק כאשר מדובר במקרים שבהם לא הוצגה עובדה מהותית או נעשתה טעות – שלא באשמתו של הנישום. אחרת, ייפתח הפתח לכל נישום לערוך מקצה שיפורים להשגתו וכן לפרוץ את סד הזמנים הקשיח שנקבע בסעיף 88 לחוק [...] בענייננו, נראה כי החלפת הייצוג היא שהביאה את ב"כ העוררים החדש לנסות ולהציג ראיות וטיעונים חדשים, בחלוף כשנתיים ממועד ההחלטה בהשגה. לא ניתן לתת לכך יד" [ההדגשה במקור – א' ש'.]