פסק-הדין בעניין צין – חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023

רקע

במבזק מס' 2054 מיום 28.11.2023 דיווחנו על פרסום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 ("חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים" או "החוק") (קישור לחוק).*

* באותו מבזק צירפנו מצגת לגבי החוק ובה, בין היתר, התייחסות גם לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 ולחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023. להורדת המצגת, לחצו כאן.

נזכיר, כי בגדרו של חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים נקבע, כי אם יום תחילתה של תקופה שנקבעה בהוראות החיקוקים המנויים בחוק חל לפני תום "התקופה הקובעת" והיום האחרון של התקופה האמורה חל ב"תקופה הקובעת" או בחודשיים שאחריה, יידחה היום האחרון כאמור בתקופה שאורכה כאורך "התקופה הקובעת".
לצורך כך, הוגדר המונח "התקופה הקובעת" כ"תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)".
כך, למשל, אם היום האחרון של תקופה היה צריך לחול 10 ימים לאחַר תחילתה של התקופה הקובעת, הוא יידחה ויחול 10 ימים מיום סיומה של התקופה הקובעת. ואילו אם היום האחרון של תקופה היה צריך לחול בתוך החודשיים שאחרי סיום התקופה הקובעת, הוא יידחה ויחול שלושה חודשים (כאורך התקופה הקובעת), מהמועד האחרון של התקופה לביצוע הפעולה.

בנוסף, נקבעה בחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (ראו סעיף 3 לחוק) האֲרכה של תקופות לעניין דירת מגורים יחידה ודירת מגורים מזכה בחוק מיסוי מקרקעין.
כך, ניתנה האֲרכה של שלושה חודשים מהיום האחרון של התקופה הקובעת, או שלושה חודשים מהיום שבו הייתה אמורה להסתיים התקופה הרלוונטית לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין המנויות בחוק (ראו להלן), לפי המאוחר משתיהן; וכל זאת, אם התקופה שנקבעה לנישום לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, כולה או חלקּה, חלה בתקופה הקובעת, וזאת גם אם מועד סיומה של התקופה שנקבעה כאמור לא חל בתקופה הקובעת.
במקרה זה, כל מי שחֵלק מתקופת ההיערכות העומדת לרשותו לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין  חל בתקופה הקובעת, יעמדו לרשותו שלושה חודשים נוספים לביצוע המכירה.
ואלו הן ההוראות בחוק מיסוי מקרקעין המנויות בסעיף 3 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים: ההוראות בעניין התקופה למכירת דירת מגורים הקובעות שיעור מס רכישה לדירה יחידה (סעיפים 9(ג1ג)(2)(ב), (ג1ג)(2)(ב1)(2)(ב) ו-(ג1ג)(4)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין), ההוראה בעניין התקופה של החזקת דירת מגורים אשר תיחשב כדירת מגורים יחידה לצורך זכאות לפטֹור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה (סעיף 49ג(1) לחוק מיסוי מקרקעין; וההוראות בעניין התקופה במכירת דירת מגורים מזכה הזכאית לפטֹור חד-פעמי ממס שבח (סעיף 49ה(א)(2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין).*

* נזכיר, כי ביום 2.1.2024 פרסמה רשות המיסים שלוש הנחיות בנושא החוק: הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הנחיות בעניין יישום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 ("ההנחיה בנושא מס הכנסה") (קישור להנחיה בנושא מס הכנסה); הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 1/2024 בנושא "הארכת מועדם בעקבות מלחמת חרבות ברזל" ("ההנחיה בנושא מיסוי מקרקעין") (קישור להנחיה בנושא מיסוי מקרקעין); ופרסום חטיבת שומה וביקורת מטה ביקורת מע"מ בנושא "הנחיות בעניין יישום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 ("ההנחיה בנושא מע"מ") (קישור להנחיה בנושא מע"מ).

פסק-הדין בעניין צין

ביום 23.9.2026 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צין (קישור לפסק-הדין).

עניינו של פסק-הדין בבקשה לתיקון שומה שהגישו העוררים תוך שהם טוענים כי הם זכאים להקלה במס רכישה, בהיותם עולים חדשים.
בקשת העוררים נדחתה ובגין כך הגישו העוררים ערר לוועדת-הערר שבו נטען, כי לפי חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים העוררים זכאים להקלת המס השמורה לעולים חדשים הרוכשים דירה בישראל.
מיד בראשית ההליך, במועד בו היה עליו להגיש כתב תשובה, הודיע המשיב כי בָּחן טענה זו ומצא לקבלהּ, וכי לפיכך יעניק לעוררים את הקלת המס הניצבת במוקד הערר, כך שאין עוד טעם וצורך לדון בערר. עוד טען המשיב, כי טענה ספציפית זו שבפי העוררים – בעניין תחולת חוק הארכת מועדים – כלל לא נזכרה בבקשה שהגישו לתיקון השומה, לגבּיה ניתנה ההחלטה מושא הערר.
כפי שעלה מתגובה שהגישו העוררים, אכן, אין מחלוקת כי טענה זו כלל לא הועלתה בבקשה לתיקון שומה. לצד זה, טענה זו הועלתה בהודעות מייל שנשלחו לנציג המשיב, לאחַר שניתנה כבר החלטת המשיב, אך קודם להגשת הערר.
בנסיבות אלה, הצדדים נותרו חלוקים בשני עניינים: האחד, האם יש מקום להמשיך ולדון במחלוקות פרשניות נוספות שיש בין הצדדים; השני, שאלת השתת ההוצאות.

ועדת-הערר (יו"ר הוועדה השופט ד"ר א' גורמן וחברי הוועדה גב' ר' אשכנזי ושמאי מקרקעין ג' גבאי) קבעה, כי משמצא המשיב שבנסיבות המקרה חלה הארכת המועדים הקבועה בחוק כך שהעוררים זכאים למלוא הקלת המס שביקשו אין עוד מקום לדון במחלוקות פרשניות שבין הצדדי ואשר ההכרעה בהן בנסיבות אלו אינה נדרשת.
עוד קבעה הוועדה, כי יש מקום לפסוֹק הוצאות לטובת העוררים אולם בסך נמוך ומצומצם של 6,500 ₪.