סילוק על הסף של תביעות כנגד רשות המיסים להכיר בשוברי קבלה מרמ"י בגין הוצאות פיתוח כ"מסמך אחר"

ביום 3.9.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שי-חי יזמות והשקעות בע"מ ואח' ובעניין ליאם הנדסה גרופ בע"מ ואח'.

עניינו של פסק-הדין בשתי תביעות שעניינן זהה: בקשה להורוֹת לנתבעת (רשות המיסים) להכיר בשוברי קבלה שקיבלו התובעות – חברות קבלניות שזכו במכרזים שעָרכה רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") – מרמ"י בגין תשלומים ששילמו לה עבור הוצאות פיתוח כ"מסמך אחר" לפי סעיף 38(א) לחוק מע"מ, כך שניתן יהיה לנַכּוֹת את מס התשומות.
משלא נעתרה הנתבעת לבקשתן, הגישו התובעות את התביעות דנן.

בתמצית יצוין, כי בהקשר הרחב של אותן קבלות שמוציאה רמ"י ביחס להוצאות פיתוח, הוגשו בעבר תובענות ייצוגיות, והתובעות פרשו מהקבוצות באותן תובענות, ובתביעתן הנוכחית הן למעשה מבקשות לבחון סוגיה זו מחוץ להסדר הפשרה שנקבע באותן תובענות ייצוגיות.
לשיטת התובעות, התשלומים בגין הוצאות הפיתוח צריכים לחוב בתשלום מע"מ, ומבּחינה כלכלית הם מימנו בפועל שירותי פיתוח החבים במע"מ. בנסיבות אלו, הן זכאיות לשיטתן לנַכּוֹת מס תשומות, וכדי לאפשר זאת, על המשיב להכיר בקבלות שקיבלו מרמ"י – כ"מסמך אחר" לפי סעיף 38(א) לחוק מע"מ.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף של התובענות מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענתה, מדובר בתביעות המבקשות לתקוף באופן ישיר החלטה של רשות המינהלית (מנהל מע"מ) ותקיפה ישירה שכזו צריכה להיעשות בבית-משפט מינהלי ולא בבית-משפט אזרחי. עוד טענה הנתבעת, כי בהיעדר סמכות להגשת ערעור לפי חוק מע"מ אלא על החלטה של המנהל בהשגה, פנייה לבית-משפט בהקשר של החלטת המנהל שלא להכיר בקבלה כ"מסמך אחר" ותקיפת שיקול הדעת שהופעל במסגרת החלטה זו, יכולה להיעשות רק באמצעות עתירה לבג"ץ.
בנוסף, טענה הנתבעת, כי התובעות שילמו אגרה בסך החָל על סעד הצהרתי בעוד שתביעתן ניתנת לכימות כספי וזו למעשה מהותה (ניכוי מס תשומות בערכים ידועים) ועל-כן יש להורוֹת להן להשלים את האגרה בהתאם לסך החָל בעת הגשת תביעה שעניינה סעד כספי.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, קיבל את בקשת הנתבעת והורה על מחיקת התובענות (קישור לפסק-הדין).