זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות | רפורמה במיסוי עסקים זעירים – דגשים בנושא ארכּות למיַיצגים

זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות

רקע

כידוע, סעיף 10(ב) לפקודת מס הכנסה מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע בתקנות הטבה במס, לגבי הכנסה מעבודה במשמרת שניה או שלישית או מהענקה המשתלמת בעד פריון עבודה, במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת-המס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט-1969 ("חוק עידוד התעשיה"), שקבע שר האוצר לאחַר התייעצות עם שר התעשיה והמסחר.

בתוקף סמכותו האמורה, הִתקין שר האוצר את תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("תקנות עבודה במשמרות" או "התקנות") המקנות זיכוי בשיעור 15% (אך לא יותר מ-12,540 ₪, נכון לשנת-המס 2026*) להכנסה מעבודה במשמרת שנייה** או שלישית*** של העובדים המפורטים להלן, העובדים במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם בשנת-מס היא פעילות ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה, אם המעביד משלם תוספת משמרות**** בְּשל העבודה במשמרת שנייה או שלישית.

* ראו תקנה 2(ב) לתקנות. ראו גם סעיף 10(ג) לפקודת מס הכנסה הקובע, כי מי שסך כל ההכנסה שהוא זכאי לה מאת מעביד המשלם לו הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית עולה על 143,040 ₪ (נכון לשנת-המס 2026) ("סכום התקרה"), לא יהא זכאי להטבה לפי סעיף 10 בְּשל חלק ההכנסה העולה על סכום התקרה.

** המונח "משמרת שנייה" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00".

*** המונח "משמרת שלישית" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משש שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השניה".

**** המונח "תוספת משמרות" מוגדר בתקנה 1 לתקנות כ"תוספת שכר המשתלמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית על פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957".

ואלה העובדים הזכאים לזיכוי: (1) העובדים בייצור; (2) עובדי המינהלה ועובדי השירותים שבעל המפעל הוכיח, להנחת דעתו של פקיד-השומה, כי עבודתם במשמרת השנייה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.

תוקפן של תקנות עבודה במשמרות הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה נעשתה עד לתום שנת-המס 2026 מכוח תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ה-2025 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו הוארכה תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2026, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.1.2025.*

* למַעבר להודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, לשעבר סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לחצו כאן.

החלטת המיסוי החדשה

היום (9.9.2026) פרסמה מחלקת חוקי עידוד ברשות המיסים החלטת מיסוי בנושא "'מפעל תעשייה' שעיקר פעילותו ייצורית כמשמעותה בחוק עידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט-1969 (להלן: 'חוק עידוד התעשייה') לעניין זיכוי ממס על הכנסה מעבודה במשמרות" (החלטת מיסוי בהסכם מס' 6161/16) ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של החלטת המיסוי בחברה פרטית ("החברה") הרשומה בחו"ל והעוסקת בייצור מוצרי מזון ושיווק והפצה של מוצרי מזון ומוצרים נלווים. החברה פועלת, במישרין ובאמצעות חברות בנות, ומייצרת מוצרי מזון, משַווקת ומפיצה בישראל ובמדינות שונות ברחבי העולם.
פעילות הייצור של מוצרי המזון מתבצעת במפעל של החברה הממוקם בישראל ("המפעל בישראל"), תוך שתהליך הייצור המלא של מוצרי המזון מתבצע במפעל בישראל, כולל אריזה ובקרת איכות סופית.
עובדי הייצור העובדים במפעל בישראל מועסקים כשכירים דרך חברה בת של החברה אשר התאגדה בישראל והוקמה לצורכי ההעסקה בלבד ("חברת הבת").
עובדי הייצור במפעל בישראל עובדים במשמרות, לרבות משמרת שנייה ושלישית.
החברה לא תובעת הטבות מכוח חוק עידוד התעשייה.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי עובדי הייצור במפעל בישראל – דהיינו, העובדים של חברת הבת שאינה בעלת המפעל – העובדים במשמרות יהיו זכאים לזיכוי ממס מכוח תקנות עבודה במשמרות ובתנאי שעיקר הפעילות של החברה יהיה פעילות יצרנית – עבודות ייצור מוצרי המזון.
לעניין זה, עיקר הפעילות היצרנית, משמע שעלויות עבודות הייצור לא תִפחתנה מ-75% מהעלויות השוטפות של החברה.
עוד נקבע בהחלטה, כי העובדים אשר בגינם יינתן זיכוי ממס מכוח התקנות הינם עובדים העובדים בייצור וכן עובדי מנהלה ועובדי שירותים אשר הוכח, להנחת דעתו של פקיד-השומה, כי עבודתם במשמרת השנייה או השלישית חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.
בהחלטת המיסוי לא אושרה זכאותה של החברה להטבות מכוח חוק עידוד התעשייה ולא אושרה זכאותה של החברה להטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.
במסגרת החלטת המיסוי, נקבעו תנאים ומגבלות נוספות.

רפורמה במיסוי עסקים זעירים – דגשים בנושא ארכּות למיַיצגים

במבזק מס' 2180 מיום 6.5.2026 דיווחנו על פרסום הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא "דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת דוחות שנתיים במס הכנסה לשנת המס 2025 – הסדר האורכות למייצגים" ("ההודעה") (קישור להודעה).
ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2025 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המיסים עו"ד שי אהרונוביץ.

במבזק מס' 2194 מיום 24.8.2026 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של עו"ד רוטנברג ("ההודעה הנוספת") (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה צוין, כי לבקשת הלשכות המקצועיות ובְשל המלחמה והמצב הבטחוני, החליט מנהל רשות המיסים על דחיית המועד הראשון להגשת דוחות יחידים וחברות במסגרת הֶסדר הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2025, כך שהמכסָה הראשונה להגשת דוחות יחידים (כמו גם המכסָה הראשונה להגשת דוחות חברות) במסגרת ההסדר האמור תידחה מיום 31.8.2026 ליום 23.9.2026.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 20.8.2026 פורסמה הודעתו של רו"ח אלישיב ממן, מנהל היחידה הארצית למיסוי תחבורה ומנהל פרוייקט "בעל עסק זעיר" ברשות המיסים ("ההודעה").
במסגרת ההודעה צוינו, בהמשך להודעה הנוספת של עו"ד רוטנברג, הדגשים הבאים לעניין סוג תיק 44 (בעל עסק זעיר):

• הארכּה האמורה (דהיינו, עד ליום 23.9.2026) תינתן גם לדיווח מקוצר של בעל עסק זעיר, כלומר לקוחות של מיַיצגים שהם בעלי עסק זעיר שיגישו את הדיווח המקוצר ליום 23.9.2026 יימָדדו כחלק מהֶסדר הארכּות של המיַיצג;

• לאור בקשות של נישומים ומיַיצגים, בעלי עסק זעיר שלא ביצעו תיאום מס במהלך 2025 ומעוניינים בכל זאת להישאר בעלי סוג תיק 44, יהיו זכאים, לפנים משורת הדין, לשמור על מעמדם כבעלי עסק זעיר, ובלבד שיגישו דו"ח שנתי (טופס 1301) עד ליום 23.9.2026 ויסמנו כי מדובר בדו"ח המוגש על-ידי בעל עסק זעיר במקום המתאים לכך;

• מי שמעוניין לשנות את סוג התיק נדרש לשנות את סוג התיק לפני סיום הארכּה הראשונה (23.9.2026);

• דוחות בסוג תיק 44 שיוגשו לאחַר 23.9.2026 לא ייכָּללו בהסדר הארכּות;

• לא תינתן ארכּה נוספת להגשת דוחות בתיקים מסוג 44 מֵעבר לארכּה זו.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.