חוזר בנושא תיקוני החקיקה לצמצום תופעת ההון השחור

במבזק מס' 2123 מיום 30.3.2025 דיווחנו על פרסומו ברשומות של החוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה), התשפ"ה-2025 ("החוק להשגת יעדי התקציב" או "החוק") (קישור לחוק).*

* למַעבר למבזק, לחצו כאן.

נזכיר, כי בגדרו של החוק להשגת יעדי התקציב נכללים מספר תיקוני חקיקה ובכללם, בין היתר, הרחבת חובת הדיווח המפורט (תיקון עקיף מס' 64 לחוק מע"מ*); דיגיטציה של חשבוניות מס ביחס לניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוּצאה לעוסק הרשום בישראל על-ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו (תיקון עקיף מס' 65 לחוק מע"מ**); הוספת הוראות בפקודת מס הכנסה (תיקון עקיף מס' 280 לפקודת מס הכנסה), בחוק מיסוי מקרקעין (תיקון עקיף מס' 105 לחוק מיסוי מקרקעין) ובחוק מע"מ (תיקון עקיף מס' 66 לחוק מע"מ) ביחס להוצאות שלא מותרות בניכוי;*** ושינוי מודל חשבוניות ישראל.****

* ראו סימן ב לפרק ד לחוק להשגת יעדי התקציב.

** ראו סימן ג לפרק ד לחוק.

*** ראו סימן ד לפרק ד לחוק.

**** ראו סימן ה לפרק ד לחוק.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 9.2.2026 פרסמה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה מספר 3/2026 בנושא "תיקוני חקיקה לצמצום תופעת ההון השחור – עדכון בעקבות תיקוני חקיקה במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2025" ("החוזר") (קישור לחוזר).
במסגרת החוזר נדונים תיקוני החקיקה שצוינו לעיל, דהיינו הוצאות שלא מותרות בניכוי, הרחבת חוהת הגשת דיווח מפורט, שינוי מודל חשבוניות ישראל ודיגיטציה של הליך ההתחשבנות בעסקאות עם גורמים ברש"פ.

תשומת לבכם, בין היתר, לאמור בחוזר ביחס לתיקון סעיף 32א לפקודת מס הכנסה.* 

* במסגרת החוק להשגת יעדי התקציב תוקנו, בין היתר, הוראות אותו סעיף 32א לפקודת מס הכנסה (הקובע סייג האוסר על נישום לנַכּוֹת הוצאות או להקטין מקדמות בגין תשלומים שעליהם חלה חובת ניכוי מס במקור, אם לא הגיש לפקיד-השומה דוח שהוא חייב בהגשתו על-פי סעיפים 161, 166 ו־171 לפקודה, לפי העניין, ובו צוינו פרטי מקבל התשלום) כך שנוסף על הדיווח, תנאי להתרת הוצאה שחלה לגבּיה חובת ניכוי הוא העברת סכום המס שלגביו חלה חובת הניכוי על-ידי משלם ההוצאה לפקיד-השומה. במקביל, בוטלה ההפנייה לסעיף 161 לפקודת מס הכנסה לאור ביטולו של סעיף זה במסגרת תיקון 147. כמו-כן, נוספה הוראה לסעיף 32א לפיה הסייג הקבוע באותו סעיף לא יחול אם הנישום הוכיח, להנחת דעתו של פקיד-השומה, כי התקיים אחד מאלה: (1) האדם אשר לוֹ או בשבילו שולמו התשלומים כָּלל את התשלומים האמורים בדוח על הכנסתו לפי סעיף 131 ושילם את סכום המס החָל בשלהם; (2) סכום המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד-שומה לפי סעיפים 166 או 171 לפקודה; (3) אין חובת ניכוי במקור בְּשל התשלום.

וכך צוין שם (סעיף-קטן 1.1 לחוזר): 
"כדי לצמצם את תופעת ההון השחור ולייעל את גביית המס, ולהביא להעברת סכום המס שניכה המשלם לפקיד השומה, בוצע ייעול למנגנון הקיים באמצעות תיקון סעיף 32א לפקודה ע"י כך שבנוסף על הדיווח, תנאי להתרת הוצאה שחלה לגביה חובת ניכוי הוא העברת סכום המס שלגביו חלה חובת הניכוי ע"י משלם ההוצאה לפקיד השומה. יחד עם זאת, פקיד השומה רשאי להתיר את ההוצאה אם הוכח להנחת דעתו כי התקיים אחד מאלה:
א. המס על ההכנסה (לרבות החלק שנוכה) שולם על יד י מקבל ההכנסה.
ב. סכום המס נוכה והועבר בהתאם לאישור פקיד שומה לפי סעיפים 166 או 171 לפקודה.
ג. אין חובת ניכוי מס במקור בשל התשלום או ניתן פטור מניכוי במקור במועד התשלום.
יוער, כי שלילת ההוצאה לא תחול ביחס להוצאה שעיקרה פרטית, לדוגמה השכרת נכס המשמש למגורים, אשר בו הוקצה חלק מסוים לפעילות עסקית ולא נוכה המס במקור בגין החלק העסקי. במקרה זה לא תישלל ההוצאה כולה מכוח סעיף זה. שאלת הדומיננטיות של השימוש תבחן לפי יחס השטחים של כל פעילות.
יודגש, כי עקרונות אלו רלוונטיים אך ורק ביחס ליישום הוראות סעיף 32א לפקודה, ואין בכך בכדי להשפיע על הבחינה השומתית של ניכוי ההוצאה עצמה והתשלום במסגרת ביקורת שומה או ניכויים פרטנית" [ההדגשות הוספו – א' ש'.]