מועד החבות במע"מ בגין אספקת שירותי מים וביוב על-ידי תאגידי המים והביוב בעירייה

פסק-הדין בעניין ליברמן ואח'

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מיום 28.10.20215 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בעניין ליברמן ואח'.

נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בשש בקשות לאישור תובענות מינהליות כייצוגיות שהוגשו נגד תאגידי המים והביוב בערים שונות (הדיון בבקשות אוחד בהסכמת הצדדים).
בבקשות נטען, כי המשיבות גובות מע"מ בשיעור הקיים בעת תשלום החיוב או עם גמר מתן השירות, בעוד שעליהן לגְבות את המע"מ במועד אספקת השירות; וכי כתוצאה מכך, נאלצו המבקשים וצרכנים רבים אחרים לשלם מע"מ בשיעור 17% במקום בשיעור 16%, בגין שירותי מים וביוב שסופקו להם עוֹבר ליום 1.9.2012 (המועד בו שיעור המע"מ עלה ל-17%).

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת ד"ר ד' אבניאלי, דחה את הבקשות (קישור לפסק-הדין).

השופטת אבניאלי נדרשה להוראות סעיף 29(1א) לחוק מע"מ (שנוסף במסגרת תיקון 42 לחוק) וקבעה, כי אין מדובר בשירות הניתן "חלקים חלקים" כטענת המבקשים, אלא בשירות מתמשך שלא ניתן להפריד בין חלקיו (כטענת המשיבות, שהתבססו, בין היתר, על הנחיות רשות המיסים בעניין זה), וממילא בדין גבו המשיבות את המע"מ לפי שיעורו בעת קבלת התמורה.

השופטת הוסיפה וציינה, כי הפרשנות המוצעת על-ידי המבקשים לסעיף 29(1א) לחוק מע"מ היא לא רק מגמתית ושגויה, אלא אף פוגעת בחברי הקבוצה. שכּן, אם תתקבל עמדת המבקשים, לא יוכלו הצרכנים להינות מההפחתה במע"מ (דוגמת ההפחתה האחרונה מ-18% ל-17%) באותם מקרים שהפחתה חלה במועד התשלום, וייאלצו לשלם את המע"מ "ההיסטורי" שחל במועד קבלת השירות.

לאור האמור, דחתה השופטת אבניאלי את הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות וחִייבה את המשיבים לשלם לכל אחת משבע המשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪ (ובסה"כ 210,000 ₪).

הערעור לבית-המשפט העליון

המבקשים הגישו ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 28.2.2018 ניתן פסק-הדין בערעור.

בעקבות הערות והמלצות המותב  (המשנה לנשיאה ח' מלצר, השופט ע' פוגלמן והשופטת ד' ברק-ארז), הודיעו המערערים, כי הם חוזרים בהם מהערעור לגופו, למעט לעניין ההוצאות.
לטענתם, לא היה מקום להשית עליהם הוצאות, שכּן הם העלו, לשיטתם, טענה עקרונית שטרם נדונה בפסיקה של בית-המשפט העליון.
לחילופין, המערערים ביקשו, כי בית-המשפט יורה על הפחתה מחיוב ההוצאות שהושת עליהם בבית-המשפט המחוזי וציינו כי הסכומים בהם חויבו – כבר שולמו על ידיהם למשיבים.

המשיבים השאירו את עניין חיוב ההוצאות לשיקול דעת בית-המשפט והסתפקו בציון העובדה כי למערערים ניתנו מספר הזדמנויות לחזור בהם מתביעותיהם, או מערעורם, אך הם בחרו שלא לעשות כן והביאו בכך הוצאות רבות על המשיבים.
עֶמדה זו הובעה על ידי באי-כוח המשיבים רק בהתחשב בעובדה שהמערערים הודיעו על רצונם לחזור בהם מן הערעור.

לנוכח הודעת המערערים, דחה בית-המשפט העליון את הערעור (קישור לפסק-הדין).
אשר להוצאות: הוחלט שלא להטיל הוצאות בהליך הערעור ולהורוֹת על הפחתת 1/3 מסכום ההוצאות שהושת על המערערים בבית-המשפט המחוזי, כך שהמשיבים ישיבו 1/3 מהסכומים שנתקבלו על ידיהם מאת המערערים.

פסק-הדין בעניין חברת הגיחון בע"מ

ביום 11.1.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת הגיחון בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו המבקשים ישראל ופייגי ברלנד כנגד חברת הגיחון בע"מ.
בבקשה נטען שהמשיבה התנהלה שלא כדין כאשר בחשבוניות ששלחה לצרכני מים לאחַר יום 1.1.2025 עבור תקופת חיוב שקָדמה לתאריך זה, היא כָּללה חיוב בתשלום מע"מ בשיעור 18% וגָבתה מהצרכנים שיעור מע"מ זה.
נטען, כי היות שהשירות ניתן לפני ששיעור המע"מ עלה מ-17% ל-18% הרי שהָיה על המשיבה לגְבות מהצרכנים מע"מ בשיעור 17% בלבד. זאת, לאור הוראת סעיף 29(1א) לחוק מע"מ.

בדיון שהתקיים ביום 11.1.2029 הִבהיר בית-המשפט, מפי סגן הנשיא ר' וינוגרד, למבקשים, כי הבקשה מתעלמת כליל מהפרשנות שיצק בית-המשפט בעניין ליברמן להוראת סעיף 29(1א) לחוק מע"מ, פרשנות שהתבססה גם על עמדתה של רשות המיסים ואושרה על-ידי בית-המשפט העליון; וכי די בכך כדי לדחות את הבקשה.
עוד ציין סגן הנשיא, כי גם לגוף העניין הוא סבור שיש טעם רב בפרשנות המוצעת על-ידי המשיבה להוראת החוק, כך  שכאשר מדובר בתאגיד מים יחול החיוב בהתאם למועד קבלת התשלום, למעט במקרים בהם נפסקה ההתקשרות עם תאגיד המים קוֹדם למועד השינוי בשיעור המע"מ.
בדיון האמור, הודיע ב"כ המבקשים כי לנוכח הערות בית-המשפט הוא מבקש לחזור בו מבקשת האישור.
בהתאם, בקשת האישור נדחתה ללא חיוב בהוצאות (קישור לפסק-הדין).