ביטול אישור פקיד-שומה לגבי קיזוז הפסדים | פיצול פיזי ורעיוני במכירת נחלה חקלאית

ביטול אישור פקיד-שומה לגבי קיזוז הפסדים 

לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין אילן פלג וחווית הרוכבים בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורים שהוגשו על שומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה נתניה) למערערים והדיון בהם אוחד.
עניינו של הערעור הראשון שהוגש על-ידי מר אילן פלג ("המערער") בהחלטתו של המשיב לבטל את אישור קיזוז הפסדים שנתן למערער ביום 15.9.2019 על-מנת שזה יעבירו למנהל מיסוי מקרקעין.* זאת, בעקבות טענת המערער כי נוצר לו הפסד הון מאובדן השקעת הבעלים שלו בחברת חווית הרוכבים בע"מ, המערערת 3 ("החברה"), אשר בבעלות המערער ואשתו ("המערערת").

* המדובר בטופס 1271/א.

לטענת המערער, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה דחה את הדיווח שהוגש לו כמו גם את ההשגה ועל-כן המערער הגיש ערר לוועדת-הערר ובמקביל פנה למשיב בבקשה לקבל אישור לקיזוז הפסדים לאחַר שהחברה רשמה הכנסה ממחילת חוב בהתאם לסעיף 3(ב) לפקודת מס הכנסה.
עוד טען המערער, כי המשיב בדק את טענותיו וחתם על האישור לקיזוז הפסדים ובעקבות זאת ערר מס השבח שהוגש לוועדת-הערר נמחק בהסכמה. ברם, מאוחר יותר החליט המשיב לבטל את האישור לגבי זכאותו של המערער לקיזוז הפסדים.
לטענת המערער, אין הצדקה לביטול האישור שניתן לאחַר בדיקות לא כל שכּן בחלוֹף שנתיים, ומדובר בהחלטה שלטונית חתומה ומאושרת. 
עוד טען המערער, כי הסתמך על אישור קיזוז ההפסדים שניתן לו וכי ביטול האישור בחלוֹף שנתיים גרם לפגיעה בזכותו הדיונית במיסוי מקרקעין, שכּן מששומת מס השבח הפכה לסופית ואין עליה זכות להשגה או ערעור, ידיו קשורות לאחַר שמשך בהסכמה את הערר שהגיש.

עניינו של הערעור השני בשומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב למערער ולמערערת בגין הכנסה מהפרשי הון בלתי-מוסברים של כ-2.7 מיליון ₪.

ואילו עניינו של הערעור השלישי בשומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב לחברה בגין אי-התרת הוצאות לצורכי מס וביטול תיאום הכנסות.

בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעורים ברובם (קישור לפסק-הדין).

חלק הארי של פסק-הדין נסוב סביב הערעור הראשון, דהיינו ביחס להחלטת המשיב לבטל את אישור קיזוז ההפסדים שניתן למערער.
בעניין זה, קבעה השופטת הוד, כי לא נפל פגם בהחלטה האמורה.
לדבריה, האישור שניתן למערער בשנת 2019 היה אישור זמני והמשיב היה מוסמך לבחון האם יש מקום להותירו על כנו אם לאו. משלא הוכח, כי מדובר בחוב שהפך לחוב אבוד בשנת 2016 כטענת המערער, הרי שלא נפל פגם בהחלטת המשיב בנוגע לביטול האישור.
וכך, בין היתר, קבעה השופטת:
"לא עלה בידי המערער להוכיח, כי בשנת 2016 אבדו הסיכויים לגביית החוב מהחברה וכי בנסיבות אלו הוא מחל לה על החוב. בין היתר, לא הוגשה חוות דעת כלכלית אשר תומכת בטענה בדבר אי יכולת החברה לפרוע את חובה. המערער לא הוכיח, כי עמד טעם מסחרי כלשהו בבסיס מחילת החוב לחברה. מצאתי, כי מחילת החוב היא תולדה של הרצון לקזז הפסדים בשל חיובו של המערער במס שבח. כמו כן, לא שוכנעתי, כי נפלו פגמים בהליך בפני המשיב אשר היה מוסמך לבטל את האישור הזמני וככל שנפלו פגמים כאמור, הרי שהם רופאו במסגרת ההליך שלפני.
לפיכך מצאתי, כי כדין קבע המשיב שמדובר בעסקה מלאכותית שיש להתעלם ממנה. מצאתי, כי לא נפל פגם בהחלטת המשיב בנוגע לביטול אישור קיזוז הפסדים" (פס' 115-114).

פיצול פיזי ורעיוני במכירת נחלה חקלאית

ביום 6.1.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין אביבי.

עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו העוררים על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) לדחות את השומות העצמיות שהגישו בקשר למכירת נכס במושב מגן שאול המורכב מנחלה בשטח 2,994 מ"ר בחלקה א' ועליה בית מגורים בגודל 93 מ"ר וכן שטחים חקלאים שאינם בחזקת המוכרת, לא מעובדים ולא סמוכים לנחלה. על-פי התכנית שחלה על השטח ניתן לבְנות על החלקה 3 יחידות דיור בשטח כולל של 650 מ"ר (500 מ"ר לשימוש עיקרי ו-150 מ"ר שטחי שירות) ו-2 יחידות אירוח.
במסגרת השומה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב לעוררים, עָרך המשיב פיצול פיזי ופיצול רעיוני וחילק את החֵלקה הנמכרת לשניים: חלק בנוי הפטוּר ממס שבח וחלק פנוי החייב במס, כאשר לטענתו החֵלק הפנוי שפוצל במסגרת הפיצול הפיזי לא חוסה תחת הפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין.
לטענת העוררים, הפְּסיקה אינה מפרטת צעד אחד צעד את דרך החישוב אלא קובעת הצדקה לפיצול פיזי בעוד שהחוק מפַרט במפורש את דרך החישוב. משכך, אין חשיבות, לשיטתם, לשאלה אם זכויות הבנייה הנוספות שייכות לחֵלק הבנוי או לחֵלק הפנוי ויש להעניק להם את הפטוֹר ממס שבח עד התקרה הקבועה בסעיף 49ז לחוק.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד, דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).