דיווח על עסקות אקראי במע"מ גם באופן מקוּון | הוצאת חשבוניות כוזבות על-מנת להתאימן לדיווח השקרי לרשויות המכס בגין ייבוא טובין

דיווח על עסקות אקראי במע"מ גם באופן מקוּון

פורסמה הודעתה של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים, לפיה הָחל מיום 1.8.2025 ניתן לדַווח על עסקות אקראי במע"מ ולשלם את המס גם באופן מקוּון.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

הוצאת חשבוניות כוזבות על-מנת להתאימן לדיווח השקרי לרשויות המכס בגין ייבוא טובין

ביום 6.8.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דין וטום שבת.

עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורים שאוחדו בעניין החלטת המשיב (מנהל מע"מ יחידת ביקורת פשיעה חמורה) להטיל כפל-מס עסקאות וכפל-מס תשומות (רכיב הסנקציה בלבד, דהינו מחצית כפל-המס) מכוח סעיפים 50(א) ו-50(א1) לחוק מע"מ ועל על ההחלטה על פסילת ספרים לפי סעיף 77ב(ב) לחוק והטלת קנס בשיעור 1% ממחזוֹר העסקאות לפי סעיף 95 לחוק.
זאת, בְּשל 17 חשבוניות שהוצאו על-ידי המערערים 4-2 על-שם חברת לוטוס בע"מ ("לוטוס") למערערת 1, חברת סיטרין ייבוא וייצור בע"מ ("סיטרין") בגין השנים 2016-2014.

בתמצית נציין, כי המערער 2, מר מאיר שבת, ומערער 3, מר דין שבת, הם מנהלי החברות לוטוס וסיטרין שנרשמו כעוסק מורשה ביום 1.11.2011. דין הוא אף בעל המניות בשתי החברות בתקופה הרלוונטית.
המערער 4, מר טום שבת, שימש כדירקטור ובעל מניות בשתי החברות בתקופות שונות.
ואילו מאיר שבת הוא אביהם של דין וטום.
לוטוס מייבאת ירקות ופירות קפואים מחו"ל, מוכרת את המוצרים שייבאה לסיטרין, וזו האחרונה מוכרת אותה במכירה קמעונאית ללקוחות. בעת המכירה מלוטוס לסיטרין ובעת המכירה מסיטרין ללקוחותיה, יוצאות חשבוניות מס.
כפל-המס, פסילת הספרים והקנס הוטל על המערערים על יסוד טענת המשיב, בעקבות ביקורת שנערכה על ידיו, כי לוטוס הוציאה לסיטרין 17 חשבונית מס בה פורטו מוצרים שונים מאלו שיובאו על ידיה בשנים 2016-2014, וזאת על-מנת שהאמור בחשבוניות יעלה בקנה אחד עם הצהרותיה הכוזבות של לוטוס לרשויות המכס, הצהרות שנועדו להתחמק מתשלום מכס על ייבוא הטובין.
בגין ההצהרות הכוזבות לרשויות המכס, הוגשו כתבי אישום נגד המערערים וחברת לוטוס.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים, נדרש השופט בורנשטין לטענת המערערים כי סעיף 50(א) לחוק מע"מ חל רק על מי שלא היה רשאי להוציא חשבונית כלל ולא על מי שהוציא חשבונית תקינה, אך כללה פירוט חלקי או לא מדויק של הטובין או השירותים.
השופט דחה טענה זו, בקובעו, כי חשבונית פיקטיבית אינה רק חשבונית שאין מאחוריה כל עסקה, אלא גם כאשר קיימת עסקה אלא שהחשבונית אינה משַקפת נאמנה את העִסקה, אם מבּחינת הצדדים לעסקה, אם מבּחינת סכום העִסקה, ואם מבּחינת תיאור העִסקה. "אמת, וכך אף הוסכם בין הצדדים, כי בכל הנוגע לתשלום המע"מ (להבדיל מתשלום המכס בגין הייבוא) הפגם בחשבוניות לא היה בו כדי לגרום נזק לקופת המדינה, והמס שולם במלואו. עם זאת, אין בכך כדי להפוך את החשבוניות שהוצאו על שם לוטוס לסיטרין לחשבוניות שהוצאו ונוכו כדין. המדובר בחשבוניות כוזבות, המתארות עסקה למכירת טובין שלא הייתה בפועל, גם אם עסקה כלשהי (אחרת) הייתה בין אותם צדדים. משכך, צדק המשיב בהטילו כפל מס (בגין רכיב הסנקציה בלבד) על סך של 1,408,294 ש"ח ובנוסף פסל את ספרי סיטרין והטיל עליה קנס בשיעור של 1% מסך עסקאותיה" (פס' 47).

השופט בורנשטין המשיך ונדרש להוראות סעיף 100 לחוק מע"מ המסמיך את מנהל מע"מ, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לוותר או להפחית את כפל-המס.
לדבריו, לא התקיימו במקרה דנן "טעמים מיוחדים" המצדיקים להפעיל את הוראות הסעיף וכך גם בנוגע לשאלה האם יש מקום התערב בהחלטתו של המשיב לפסוֹל את ספריה ולהטיל קנס בשיעור 1% על מחזוֹר העסקאות.
השופט קבע – תוך שהוא מתייחס, בין היתר, לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בדיר (ע"א 2823/18) – כי התיאור השקרי בחשבוניות המס הינו חלק ממסכת עבריינית שנועדה להשיג מטרה בלתי-כשרה של התחמקות מתשלום מכס, תוך פגיעה בקופת המדינה (גם אם לא התחמקות מתשלום המע"מ); ומשכך, התוצאה לפיה תופעל כנגד המערערים הסנקציה הקבועה בסעיף 50 לחוק בדמות הטלת כפל-מס (רכיב הסנקציה בלבד), נראית על פניה כעומדת במבחן הסבירוּת ואינה מַצדיקה את התערבות בית-המשפט.

עוד קבע השופט, כי לא מצא בסיס לטענת המערערים באשר לקיומה של אכיפה בררנית, בהיעדר תשתית עובדתית כלשהי התומכת בטענה זו; וכי אין די בטענה בעלמא לפיה כך נוהגים עוסקים רבים ולא מופעלת כל סנקציה כנגדם.