סירוב בקשת מספר הקצאה לחשבונית מס
במבזק מס' 2039 מיום 14.9.2023 התייחסנו למודל חשבוניות ישראל אשר נועד לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות הגורמת לנזק של מיליארדי שקלים לקופת המדינה מידי שנה.
נזכיר, כי במסגרת המודל, ובהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, נקבע כי הָחל מיום 1.1.2024 תנפיק רשות המיסים מספרי הקצאה לחשבוניות מס המוצאות ללקוח שרשום כעוסק מורשה, באמצעות מערכת מקוּונת. מספרי הקצאה אלה יידָרשו כתנאי לניכוי מס תשומות בעסקות שמעל לתקרה שנקבעה בחוק (20,000 ₪ לשנת 2025*), ובהתאם למִתווה הרשום בחוק.**
* ראו צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024) (החלת סעיף 38(א) ו-(ב) לחוק), התשפ"ה-2024 ("הצו") (קישור לצו).
** נזכיר, כי פורסמו שתי הוראות ביצוע בנושא "מודל חשבוניות ישראל – הקצאת מספרי חשבוניות" (הוראת ביצוע 1/2023 מיום 13.9.2023 והוראת ביצוע 1/2024 מיום 15.8.2024) וכן מצגת בנושא "דרכי פעולת הספק והלקוח בעת סירוב בקשת מספר הקצאה ובחירת חלופת 'היפוך חיוב'" (קישור למצגת).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 27.7.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין א. בכור הובלות (2008) בע"מ ("המבקשת").
עניינה של ההחלטה בערעור שהגישה המבקשת כנגד החלטתה של רשות המיסים ("המשיבה") שלא להנפיק מספר הקצאה לחשבונית מס של המבקשת בעבור פינוי פסולת שביצעה המבקשת עבור חברת בי אם מיחזור בע"מ.
זאת, על-פי סעיף 47(א2)(3) לחוק מע"מ.*
* סעיף זה קובע, כי "היה למנהל יסוד סביר לחשש שחשבונית המס שלגביה הוגשה הבקשה תוצא שלא כדין, רשאי הוא להחליט שלא להקצות מספר לחשבונית המס [...]".
המבקשת סברה, כי עֵקב תקלה באינטרנט לא התקבל אישור על הגשת החשבונית, והסיקה מכך כי ההגשה לא צלחה. לפיכך, פעלה לביטול החשבונית באופן מיידי.
לאחַר הביטול, הוציאה המבקשת חשבונית חדשה בגין אותה עסקה ודיווחה על חשבונית חדשה, ובתגובה התקבלה מאת מערכת רשות המסים "החלטה מקדמית" הנושאת תאריך 18.3.2025 בדבר סירוב למתן מספר הקצאה לחשבונית.
נוכח הסירוב למתן מספר הקצאה לחשבונית הנדונה, פנתה המבקשת – שסברה באותה עת כי ההחלטה המקדמית מקורהּ בהגשה חוזרת של הבקשה להוצאת החשבונית – למשיבה וזו זימנה אותה לשימוע.
עורכת השימוע סברה, כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית מספקת, המוכיחה כי החשבונית משַקפת עסקת אמת, ועל כן דחתה את הבקשה.
על החלטה זו הגישה המבקשת השגה, שנדחתה גם היא מאחַר שלפי עמדת המשיבה, המבקשת לא הציגה תשתית עובדתית מהימנה ומפורטת להוכחת החשבונית כמשַקפת עסקת אמת.
ביום 29.5.2025 הגישה המבקשת, במסגרת תיק הערעור, "בקשה למתן החלטה" שתקבע כי על המשיבה להימנע מהמשך "מניעת הקצאה" לחשבוניות למבקשת.
בהחלטתו מאותו יום, קבע השופט ד"ר ש' בורנשטין, כי לפנים משורת הדין יתייחס לבקשה זו כבקשה לסעד זמני, ובד בבד התבקשה תגובת המשיבה לבקשה.
השופט בורנשטין דחה את הבקשה לסעד זמני (קישור להחלטה).
השופט קבע, כי לא שוכנע שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת או כי הוּכחה קיומה של עילת תביעה מוצקה.
לדבריו, תכליתו של מודל "חשבוניות ישראל" מביאה למסקנה לפיה אין מקום להיענות לבקשה לסעד זמני ואין מקום להורוֹת למשיבה לאשר מספר הקצאה לחשבונית נשוא ההחלטה בהשגה והערעור, לא כל שכן להורוֹת למשיבה לאשר למבקשת, מראש, באופן גורף וללא כל בדיקה, מספרי הקצאה לכלל החשבוניות שהוצאו או תוּצאנה על ידיה.
השופט בורנשטין הוסיף וציין, כי החלטה מקדמית שלא להקצות מספר הקצאה לחשבונית, בין חשבונית אחת ובין כמה וכמה חשבוניות, אינה גוררת ביטול או השהיית העִסקה שבבסיסה. שכּן, בהתאם לסעיף 47(א2)(3) לחוק מע"מ, עומדות לעוסק מספר חלופות, כאמור בסעיף, המאפשרות למזער ואף למְנוע את הפגיעה הנגרמת כתוצאה מאי-הקצאת מספר לחשבונית, ובכלל זאת הוצאת חשבונית ללא מספר הקצאה והוצאת החשבונית על-ידי הקונה (שיקזז בעצמו את מס התשומות).
על כן, הוסיף השופט בורנשטין, קשה לקבל את הטענה, כי אי-הקצאת מספר לחשבונית נשוא הערעור או אף לחשבוניות נוספות, יגרמו לנזק בלתי-הפיך לעסקה של מבקשת ולפגיעה במוניטין שלה בפני לקוחותיה.
עוד ציין השופט, כי אין דרך כלל מקום לתת סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש וכי במקרה דנא מדובר בסעד שבמהותו הינו למתן צו עשה נגד המשיב לשינוי המצב הקיים, תוך שהבקשה לצו זה עומדת בסתירה להוראות סעיף 47 לחוק מע"מ. שהרי למשיבה נתונה הסמכוּת על-פי הוראת סעיף 47(א2)(3) לחוק מע"מ, שלא להקצות מספר לחשבונית מסוימת, ואילו בקשת המבקשת משמעה שלילת סמכות זו מהמשיבה.