שומה לגבי הכנסות שלא דוּוחו ממכירת בגדים והשכרת מקרקעין
במבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת (היום – נוף הגליל-נצרת) בעניין שקלים.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש שקלים על שומת עסקאות שהוציא לו המשיב (מנהל מע"מ טבריה) ("מנהל מע"מ" או "המנהל") בגין מכירת בגדי עבודה וכן כנגד החלטת המנהל לפסול את ספרי המערער.
המערער נרשם בחודש ינואר 2007 כעוסק פטוּר בענף מכירת ביגוד, אך תיקו נסגר ביום 1.1.2009.
ביום 9.10.2016 נפתח על-ידי המייצגת של המערער תיק עוסק במע"מ כעוסק מורשה למכירת ביגוד.
בחודש יולי 2019 ביצע מנהל מע"מ ביקורת אצל המערער ובחודש אוגוסט 2019 בוצע חיפוש בביתו* שבעקבותיהם חויב המערער בשומה בקביעת מס לתקופה ינואר 2014 – יוני 2016 וכן בשומת עסקאות לפי מיטב השפיטה לתקופה אוגוסט 2016 – אוקטובר 2019. בנוסף, וכאמור, נפסלו ספרי המערער בכל התקופה המבוקרת. מכאן הערעור.
* ראו לעניין זה פס' 5, 15 ו-38 לפסק-הדין.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
המערער הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 1.5.2024 ניתן פסק-הדין במסגרתו הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין בערעור).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (10.8.2025) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בערעור שהגיש המערער על שומות שהוציא לו פקיד-שומה צפת ("פקיד-השומה") ביחס לשנות-המס 2019-2016.
השומות הוצאו בעקבות ממצאי הביקורת שנערכה למערער במע"מ, כמפורט לעיל, ודיונים שנערכו בפני פקיד-השומה, והן כללו את ההכנסות הנובעות ממכירת בגדי עבודה וכן הכנסות (בחלק משנות-המס שבערעור) מהשכרת נדל"ן עסקי והשכרת דירות למגורים. בנוסף, בעקבות השוואת הון שנערכה לשנות-המס שבמחלוקת, נמצא, כי קיים הפרש הון בלתי-מוסבר בסך של 550,000 ₪.
הכנסותיו של המערער מהשכרת דירות למגורים חויבה על-ידי המשיב במס בשיעור 10% בהתאם להוראות סעיף 122(א) לפקודת מס הכנסה.
יצוין, כי בשנות-המס 2018 ו-2018 המערער לא דיווח כלל על הכנסה חייבת; בשנת-המס 2017 דיווח על הכנסה חייבת בגובה 4,976 ₪ בלבד; ואילו בשנת-המס 2019 דיווח המערער על הפסד.
עוד יצוין, כי פקיד-השומה הטיל קנס גירעון על המערער.
בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסך 30,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחה של השופטת הוד ביחס לטענת האכיפה הבררנית שהעלה המערער (פס' 101 לפסק-הדין) וביחס לטענתו הנוספת של המערער בדבר זכאותו לפטוֹר חלקי ממס בגין השכרת הדירות למגורים (פס' 106-102).