החלטת מיסוי חדשה ונייר עמדה מקצועי מס' 9 – מס נוסף (מס יסף) על הכנסה מאופציות לעובדים ועל דמי הצלחה לשותף הכללי בקרן השקעות

רקע

במבזק מס' 2106 מיום 26.12.2024 דיווחנו על פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות).

נזכיר, כי חוק ההתייעלות כָּלל שני תיקונים שתחולתם ביום 1.1.2025: האחד, הקפאת עדכוני המס;* והשני, הגדלת החבות במס יסף ("מס נוסף").

* במסגרת חוק ההתייעלות נקבעו שתי הוראות-שעה לפיהן הסכומים המתואמים כל שנה לפי שינויים במדד המצויים בסעיף 120ב לפקודת מס הכנסה** וכן הסכומים המצויים בסעיפים 9 (מס רכישה), 49א(א1) (תקרת הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה), 49ה (פטוֹר ממס שבח בהחלפת שת דירות בדירה שלישית) ו-49ז(א) לחוק מיסוי מקרקעין (מכירת דירת מגורים שתמורתה הושפעה מזכויות לבניה נוספת) יוקפאו, כך שבשנות-המס 2027-2025 לא יתואמו הסכומים.*** 

נזכיר, כי חוק ההתייעלות לא כולל את הוראת-השעה שהוצעה בהצעת החוק**** שעניינה בהקפאת הסכומים המתואמים כל שנה לפי שינויים במדד המצויים בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007.

** הקפאה כאמור תשפיע על כל הסכומים בפקודת מס הכנסה המתואמים בהתאם לאותו סעיף, ובין השאר על גובה נקודת הזיכוי לפי סעיף 33א לפקודה, מדרגות ההכנסה לפי סעיף 121 לפקודה, סכום ההכנסה החייבת במס נוסף, תקרות פטוֹר למענקי הון לפי סעיף 9(7א) לפקודה, זיכוי ממס בתרומה למוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה ועוד.

התיקון ישפיע גם על כל הסכומים המופיעים בחקיקה ובתקנות המַפנים אל מנגנון תיאום הסכומים הקבוע בסעיף 120ב, ובכלל זאת מירב הסכומים הקבועים בתקנות שהותקנו מכוח הפקודה וכן הסכום הקבוע בסעיף 2 לחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

*** במקביל, בכל אחד מהסעיפים האמורים יוחלפו הסכומים הנקובים בהם והסכומים יקובעו כפי שהם בשנת 2024 לאחַר עיגולם. 

**** הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

הגדלת החבות במס נוסף

הדין עד לחוק ההתייעלות

סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה* משית מס נוסף בשיעור 3% על יחיד שהכנסתו החייבת גבוהה מ-721,560 ₪ (נכון לשנת-המס 2024 וכן לשנת-המס 2025**) וזאת על חלק ההכנסה החייבת העולה על 721,560 ₪ ("הסכום הקובע"). 

* סעיף 121ב נוסף לפקודת מס הכנסה במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (קישור לחוק).

** בעקבות הקפאת עדכוני המס כאמור לעיל. לשם הנוחות, נתייחס להלן לשנת-המס 2025.

במקור, המס הנוסף היה בשיעור 2%, וזאת על חֵלֶק ההכנסה החייבת העולה על 800,000 ₪.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו-2018,* הוגדל שיעור המס הנוסף מ-2% ל-3% ובמקביל הוקטן סכום התקרה שמעליה קיימת חבות במס כאמור ל-640,000 ₪ (721,560 ₪ נכון לשנת-המס 2025).

* ראו סעיף 87(5) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, ס"ח 217, 272 (תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה).

המונח "הכנסה חייבת" שעליה מוטל מס נוסף מוגדר בסעיף 121ב(ה) לפקודת מס הכנסה כ"הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים כהגדרתה בחוק האמור – רק אם שווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקלים חדשים [לפני התיאום] והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; הסכום האמור יתואם בהתאם להוראות סעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, ולעניין זה יהיה המדד הבסיסי כאמור באותו סעיף המדד שפורסם ביום ד' בשבט התשע"ג (15 בינואר 2013)."

הותרת החבות במס נוסף במכירת דירת מגורים שאינה פטורה ממס שבח כפי שהייתה לפני חוק ההתייעלות

במסגרת חוק ההתייעלות הוחלפה הגדרת המונח "הכנסה חייבת" שבסעיף 121ב(ה) לפקודה (ושעליה, כאמור, מוטל המס הנוסף) להגדרה שלהלן:
"הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים כהגדרתה בחוק האמור – רק אם שווי מכירתה עולה על 5,382,285 שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; הסכום האמור יתואם בהתאם להוראות סעיף 9(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין, ולעניין זה יהיה המדד הבסיסי כאמור באותו סעיף המדד שפורסם ביום ז' בשבט התשפ"ז (15 בינואר 2027)."

כלומר, גם לאחַר חוק ההתייעלות, ובניגוד לתיקון שהוצע בהצעת החוק, לא יוטל מס נוסף על שבח מקרקעין במכירת דירה שאינו פטוּר ממס אלא אם שווי המכירה של הדירה עולה על 5,382,285 ₪ (תוך שתיאום הסכום האמור ייעשה רק בשנת 2028).*

* כמו-כן, חוק ההתייעלות לא כָּלל את ההוראה שנכללה בהצעת החוק ביחס להסמכת שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן החישוב של הסכום שייגבה על ידי מנהל מיסוי מקרקעין בעת הדיווח על מכירת זכות במקרקעין ואף לא את ההוראה הנוספת שנכללה בהצעת החוק ולפיה לגבי יחיד החייב במס שבח וכנגזר מכך חייב גם במס נוסף, המס הנוסף כאמור ייחשב, לכל דבר ועניין, למעט לעניין חישובו, כדין מס שבח.

הגדלת החבות במס נוסף 

במסגרת חוק ההתייעלות נקבע, כי יושת מס נוסף ("המס הנוסף ההוני") בשיעור של 2% נוספים (ובמצטבר 5%) על "הכנסה חייבת ממקורות הוניים" העולה על הסכום הקובע (721,560 ₪ נכון לשנת-המס 2025).

"הכנסה חייבת ממקורות הוניים" מוגדרת כהכנסה חייבת (כהגדרתה לעיל), למעט הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) ולמעט הכנסה מיגיעה אישית שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2).

לצורך חישוב המס הנוסף ההוני, קרי סכום ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, שעל ההכנסה כאמור העולה על הסכום הקובע יוטל המס הנוסף ההוני בשיעור 2% (נוסף למס הנוסף "הרגיל" בשיעור 3%), תובא בחשבון רק ההכנסה החייבת ממקורות הוניים ולא תובאנה בחשבון הכנסות אחרות.

כך, לדוגמה (ובהנחה, לשם הנוחות, שהסכום הקובע הוא 700,000 ₪ (ולא 721,560 ₪)), אם ליחיד יש הכנסה חייבת ממקורות הוניים (כגון: דיבידנד) בגובה 500 אלף ₪, והכנסה חייבת מעבודה או מעסק, שהיא מיגיעה אישית, בגובה 500 אלף ₪ נוספים, יוטל מס נוסף "רגיל" (בשיעור 3%) על 300 אלף ₪* אך לא יוטל המס הנוסף ההוני, שכּן סכום ההכנסה החייבת ממקורות הוניים נמוך מהסכום הקובע.

* 700,000 ₪ - 500,000 ₪ + 500,000 ₪

דוגמה נוספת (וגם זאת בהנחה שהסכום הקובע הוא 700,000 ₪): אם ליחיד יש הכנסה חייבת ממקורות הוניים בגובה מיליון ₪, והכנסה חייבת מעבודה או מעסק, שהיא מיגיעה אישית, בגובה 800 אלף ₪ נוספים, הוא יחויב במס נוסף "רגיל" בשיעור 3% על 1,100,000 ₪* ובמס נוסף הוני בשיעור 2% על 300,000 ₪.**

* 700,000 ₪ - 800,000 ₪ + 1,000,000 ₪

** 700,000 ₪ - 1,000,000 ₪

הוראת הביצוע מיום 25.2.2025

במבזק מס' 2119 מיום 27.2.2025 דיווחנו על פרסומה של הוראת ביצוע מס' 5/2025 בנושא "מס על הכנסות גבוהות עפ"י סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276 לפקודת מס הכנסה)" ("הוראת הביצוע") (קישור להוראת הביצוע).

נזכיר, כי במסגרת הוראת הביצוע, נדונו התיקונים שבוצעו בחוק התייעלות ביחס לחבות במס נוסף ובכלל זאת הותרת החבות במס נוסף במכירת דירת מגורים שאינה פטורה ממס שבח כפי שהייתה לפני חוק ההתייעלות (דהיינו, אי-הטלת מס נוסף על שבח מקרקעין במכירת דירה שאינו פטוּר ממס אלא אם שווי המכירה של הדירה עולה על 5,382,285 ₪) כמוסבר לעיל.
בנוסף, כוללת הוראת הביצוע מספר דוגמות ביחס לחישוב המס הנוסף בעקבות התיקון.

יצוין, כי בסיפא להוראת הביצוע צוין, כי אין שינוי בהנחיות רשות המיסים ביחס לחלוקת הכנסה ליותר משנה אחת (פריסה), הכנסות החייבות בשיעור מס מוגבל (מירבי) או בשיעור מס סופי, ייחוס המס הנוסף להכנסה החייבת במס בחו"ל וחובת הגשת דו"ח שנתי, המפורטות בהוראת ביצוע 9/2015 בנושא "מס על הכנסות גבוהות עפ"י סעיף 121ב לפקודה (תיקון 195 לפקודת מס הכנסה)" (קישור להוראה).

עוד יצוין, כי במסגרת הוראת הביצוע כלולה התייחסות להוראות סעיף 91(ד) לפקודת מס הכנסה שעניינן בדיווח ותשלום מקדמה על רווח הון. וכך צוין בעניין זה (סע' 4):
"בהתאם להוראות סעיף 121ב(ב) לפקודה, על הכנסה החייבת במס נוסף לא יחולו הוראות סעיף 91(ד) לעניין מקדמות.
כפועל יוצא, כאשר פקיד השומה עורך הסדרי מיסוי או גבייה בגין רווחי הון החייבים במס נוסף, הן בקביעת שיעור ניכוי המס במקור והן בקביעת תשלום המקדמה אין להתייחס לחבות במס הנוסף. ממילא כאשר פקיד השומה נדרש לקבוע את שיעור המס שינוכה במקור מעסקאות או מהכנסות החייבות במס נוסף, אין מקום לקבוע שינוכה מס בשיעור כולל שגבוה משיעור המס המקסימלי שנקבע בתקנות הרלוונטיות.
למען הסר ספק יובהר, כי מקדמה שתשולם בסכום הגבוה מסכום המס המתחייב לפי דין, יראו בה כמס ששולם ביתר ולא כתשלום ייעודי על חשבון החבות במס הנוסף."

נייר עמדה מקצועי מס' 9 – מס נוסף (מס יסף) על הכנסה מאופציות לעובדים ועל דמי הצלחה לשותף הכללי בקרן השקעות

למהותם של ניירות העֶמדה המקצועיים

במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים. 
ניירות העֶמדה עוסקים במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, הם יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.

באותו מבזק דיווחנו גם על נייר העֶמדה הראשון שפורסם ועניינו בניכוי מס תשומות ברכישה או ייבוא של רכב מסוג "האמר" (Hummer) (קישור לנייר העֶמדה הראשון).

נייר העֶמדה השני פורסם ביום 13.10.2024 ועניינו באופן תרגום מחזוֹר ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (קישור לנייר העֶמדה השני).

ביום 15.10.2024 פורסם נייר העֶמדה השלישי, וזאת בנושא  "מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן מהקבלן" (קישור לנייר העֶמדה השלישי).

נייר העֶמדה הרביעי פורסם ביום 31.10.2024 ועניינו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (קישור לנייר העֶמדה הרביעי).

ביום 11.3.2025 פורסם נייר העֶמדה החמישי שעניינו במנגנון האצת תקופת הבשלה בעת הנפק (Exit) או הנפקה (IPO) (קישור לנייר העֶמדה החמישי). 

ביום 19.3.2025 פורסם נייר העֶמדה השישי שעניינו בקיזוז הפסדי הון וסעיף 102 לפקודת מס הכנסה (קישור לנייר העֶמדה השישי).*

* במסגרת נייר העֶמדה האמור הובהר, כי ניתן לקזז הפסד הון (דהיינו, הפסד הכפוף להוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה) כנגד רכיב רווח ההון לפי סעיף 102 לפקודה במסלול הקצאה באמצעות נאמן, דהיינו סעיפים 102(ב)(2) ו-(3) (החֵלק שמסוּוג כרווח הון); וכי לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הרכיב הפירותי לפי סעיף 102 (דהיינו, סעיפים 102(ב)(1), (3) (החֵלק שמסוּוג כפירותי) ו-(4) וסעיפים 102(ג)(1) ו-(2)). עוד צוין בנייר, כי הזכאות לקיזוז הפסד הון בידי העובד מותנית בעמידה בכל הוראות סעיף 92 לפקודת מס הכנסה, לרבות הגשת דו"חות לפי סעיף 131 לפקודה לשנת-המס שבהּ נוצר ההפסד ולשנת-המס שבה הוא קוזז.

ביום 6.5.2025 פורסם נייר העֶמדה השביעי שעניינו ב"אי תחולת הוראות סעיף 8ב לפקודה על הכנסות מראש המהוות הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה בידי הנישום" (קישור לנייר העֶמדה השביעי).*

* במסגרת נייר העֶמדה החדש הובהר, כי סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה** אינו קובע כי דיווח על הכנסות לפי סעיפים 2(6) ו-(7) לפקודת מס הכנסה יהיה תמיד על בסיס מזומן, אלא שהדיווח על ההכנסה יהיה במועד קבלת ההכנסה בפועל, או על-בסיס צבירה, לפי המוקדם שביניהם. עוד הובהר, כי למרות פסק-הדין בעניין קרית יהודית ובהתאם לעמדת הרשות לאורך כל השנים מאז מתן פסק-הדין, סעיף 8ב אינו חל במקרים שבהם ההכנסה היא מכוח סעיף 2(1) לפקודה, וזאת כאשר הנישום מנהל ספרים בשיטת הצבירה וזו גם שיטת הדיווח על אותן הכנסות לצורכי מס; וכי סיווג ההכנסה כהכנסה מכוח סעיף 2(1) כאמור ייבחן על-ידי פקיד-השומה במסגרת ההליך השומתי.

** נזכיר, כי סעיף 8ב לפקודת מס הכנסה, שנוסף במסגרת תיקון 54 בשנת 1984 (דהיינו בתקופה בה האינפלציה הדוהרת הגיעה לשיאה) קובע, כי "הכנסה לפי סעיף 2(6) או (7) תיכלל בהכנסתו החייבת של הנישום בשנת המס שבה קיבל אותה בפועל גם אם היא הכנסה מראש, וההוצאות שהוצאו בשנות מס שלאחריה בייצורה של הכנסה לפי ההוראות האמורות יותרו בניכוי מכל מקור בשנת המס שבה הוצאו, ובלבד שאם לא ניתן לנכות את ההוצאות בשנת המס שבה הוצאו הן יותרו בניכוי בשנת המס שבה נתקבלה ההכנסה, ואת השומה לשנה האמורה יראו כמתוקנת בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי סעיף 159א". עוד נזכיר, כי בפסק-הדין בעניין קרית יהודית (עמ"ה (מחוזי ת"א) 62/85) מיום 18.1.1987) (קישור לפסק-הדין) קבע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כי אותן הוראות סעיף 8ב חלות גם על הכנסה מדמי שכירות מראש המהווה הכנסה מעסק לפי סעיף 2(1).

ביום 9.7.2025 פורסם נייר העֶמדה השמיני בנושא "הבהרה לגבי פטור ממס על דמי שכירות המתקבלים במסגרת עסקאות התחדשות עירונית" (קישור לנייר העֶמדה השמיני).

נייר העֶמדה החדש

ביום ב, 28.7.2025, פורסם  נייר העֶמדה התשיעי שעניינו במס נוסף (מס יסף) על הכנסה מאופציות לעובדים ועל דמי הצלחה לשותף הכללי בקרן השקעות (קישור לנייר העֶמדה התשיעי).

במסגרת נייר העֶמדה החדש צוין ביחס לאופציות לעובדים, כי במועד המימוש, כהגדרתו בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, יוטל מס נוסף בשיעור 2% (המכוּנה בנייר העֶמדה "מס נוסף פסיבי הוני") על רכיב רווח ההון לפי סעיף 102 במסלול הקצאה באמצעות נאמן, קרי: סעיף 102(ב)(ב) לפקודה וסעיף 102(ב)(3) לפקודה בגין החלק שמסוּוג כרווח הון, לפי העניין. אולם המס הנוסף הפסיבי ההוני לא יוטל על הרכיב הפירותי לפי סעיף 102, קרי: סעיפים 102(ב)(1), 102(ב)(3) בגין החלק שמסוּוג כהכנסה פירותית, סעיף 102(ב)(4), 102(ג)(1) ו-102(ג)(2) לפקודה, לפי העניין.
עוד צוין, למען הסר ספק, כי המס הנוסף בשיעור 3% (המכוּנה בנייר העֶמדה "מס נוסף גלובלי") והמס הנוסף הפסיבי הוני אינו ניתן לפריסה ביחס להכנסות שחל עליהן סעיף 102 לפקודה, ולכן הוא יחול במלואו במועד המימוש כהגדרתו בסעיף 102.

נציין, כי עמדתה זו של רשות המיסים, לפיה החבות במס נוסף תיגזר ממהותה של ההכנסה ולא מאופן הפקתה, עולה בקנה אחד עם נייר העֶמדה השישי שעניינו, כאמור, בקיזוז הפסדי הון וסעיף 102 לפקודת מס הכנסה, אך נוגדת לכאורה את עמדתה בחוזר מס' 9/2011 שעניינו בהקלות מס לעולים חדשים ותושבים חוזרים (חלק ב) (קישור לחוזר),* על כל המשתמע מכך.

* ראו פסקה 4.3.5(ה) לחוזר וכן הדוגמה המנויה בפסקה 4.3.6(ב).

אשר לדמי הצלחה, צוין בנייר העֶמדה, כדלקמן:
"8. הכנסותיו של משתתף ברווחיה של שותפות, אשר להם הוא זכאי שלא מכוח כספים שהושקעו על ידו בשותפות (להלן: 'הכנסות מדמי הצלחה'), נחשבים כהכנסה ממקורות 2(1) או 2(2) בידיו מאחר והם משולמים, למשתתף כאמור, בתמורה לחלקו בפעילות השותפות.
9. על כן מובהר כי המס הנוסף הגלובלי חל על יחידים תושבי ישראל, בגין הכנסות מדמי הצלחה. עם זאת, המס הנוסף הפאסיבי ההוני אינו חל על היחידים, תושבי ישראל, בגין הכנסות מדמי הצלחה, הואיל והכנסות מדמי הצלחה מסווגות כהכנסה ממקורות 2(1)( או 2(2), כאמור לעיל.
10. האמור בסעיפים 7 ו-8 לעיל [הכַּוונה לסעיפים 8 ו-9 לעיל - א' ש'], חל גם באשר למשתתפים אשר זכאים להכנסות מדמי הצלחה המתקבלים מקרנות השקעה, אשר נקבע לגביהם באישורים הניתנים מכוח סעיף 16א לפקודה, כי יחול ההסדר שנקבע בין נציבות מס הכנסה לקרנות הון סיכון מיום 06/04/2003 (להלן: 'ההסדר') [קישור להסדר]. ההסדר כולל את אופן חישוב שיעור המס שיחול על הכנסות מדמי הצלחה למשתתפים הישראלים בשותף הכללי, אולם שיעור המס הקבוע בהסדר אינו כולל את החבות במס יסף. המס הנוסף לגבי הכנסות מדמי הצלחה על פי ההסדר יחול במועד המימוש הקבוע כהגדרתו בהסדר, קרי מועד קבלת הרווחים בפועל על ידי המשתתף בהסדר." 

עוד צוין בנייר העֶמדה החדש, כי המס הנוסף הגלובלי חל ביחס לכל ההכנסות של היחיד, הן אלו המסוּוגות הכנסות הוניות, והן אלו המסוּוגות כהכנסה שאינן הכנסות הוניות; וכי האמור בנייר העֶמדה מתייחס רק להיבט מס נוסף ואין בו משום קביעת עמדה בנוגע לעניינים אחרים הנוגעים לסיווג הכנסות חריגות או חד-פעמיות, בין שמקורן בסעיף 102 לפקודה ובין שמקורן אחר.

החלטת מיסוי מס' 1900/25

הבוקר, 31.7.2025, פורסמה החלטת מיסוי מס' 1900/25 ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטת המיסוי).

עניינה של החלטת המיסוי בקרן הון סיכון ("הקרן") אשר פועלת על-פי אישור מקדמי שהומצא לה על-ידי רשות המיסים ("האישור המקדמי").
באישור המקדמי נקבע, כי השותף הכללי ובעלי הזכויות בו יחויבו במס בשיעורים הקבועים בסעיף 121 או 126(א) לפקודת מס הכנסה, לפי העניין, על כל הכנסותיהם מהקרן, לרבות חֵלקם בדמי הצלחה, אשר ייחשב בידיהם כרווחי עסקים.
על אף האמור לעיל, נקבע באישור המקדמי, כי בכפוף להגשת בקשה, שיעור המס שיחול לגבי הכנסות מדמי הצלחה לשותפים הישראלים בשותף הכללי הינו כפי שנקבע בהסדר בין נציבות מס הכנסה לקרנות הון סיכון מיום 6.4.2003.
בהמשך לאישור המקדמי, קיבלה הקרן מרשות המיסים אישור נאמן להסדר מיסוי "דמי הצלחה" לשותף הכללי ("רולינג דמי הצלחה"), הקובע את שיעור המס החָל על היחידים תושבי ישראל המשתתפים ברווחי השותף הכללי ("הכנסות מדמי הצלחה") לפני חבות במס יסף.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי הכנסותיהם של היחידים תושבי ישראל מדמי הצלחה יחויבו במס נוסף בשיעור 3% אך לא יחויבו במס נוסף בשיעור 2% (המכוּנה בהחלטה "המס הנוסף החדש"), שכּן ההכנסות מדמי הצלחה מסוּוגות כהכנסה פירותית.
עוד נקבע בהחלטת המיסוי, כי יתר הוראות האישור המקדמי ורולינג דמי הצלחה תַמשכנה לחול כלשונן ובשינויים המחויבים מהוראות ההחלטה; כי המונחים המשַמשים בהחלטה יפורשו על-פי הגדרתם באישור המקדמי וברולינג דמי הצלחה; וכי תוקפהּ של ההחלטה הינו עד ליום 30.6.2026.