הארכת מועד להגשת ערעור מע"מ | מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון

הארכת מועד להגשת ערעור מע"מ

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 2114 מיום 9.2.2025 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין חזן.

נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ אשדוד) מיום  1.2.2024 בגדרהּ נדחתה ההשגה שהגיש המבקש והוא חויב במס תשומות בסכום של כ-2.5 מיליון ₪ בְּשל קיזוז מס תשומות על-פי חשבוניות מס שהוצאו שלא כדין.
הבקשה הוגשה בד בבד עם הערעור, וזאת ביום 8.7.2024, דהיינו בחלוֹף למעלה מחמישה חודשים מיום מתן ההחלטה בהשגה. זאת, למרות שתקנה 2(א) לתקנות מס ערך מוסף ומס קנייה (סדרי הדין בערעור), התשל"ו-1976 ("התקנות") קוצבת 60 ימים להגשת ערעור על החלטת המנהל, מיום מסירת ההחלטה בהשגה (4.3.2024).
בבקשה נטען, כי המועד להגשת הערעור אמנם חלף, אך בהתאם לתקנה 8 לתקנות רשאי בית-המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

הערעור לבית-המשפט העליון

ביום 12.3.2025 הגיש חזן בקשת רשות ערעור על פסק דינה של השופטת ייטב.*

* לשלמות התמונה יצוין, כי הבקשה הוגשה בראשית הדרך כהודעת ערעור בזכות – ואולם בהחלטת הרשמת מ' יהב מיום 25.4.2025 סוּוגה הבקשה מחדש כבקשת רשות ערעור, וזאת לאור טענות המנהל ובהיעדר התנגדות מטעם המבקש.

בבקשה נטען, כי החלטת בית-המשפט המחוזי ניתנה כשנה לאחַר שהוגשה הבקשה להארכת מועד, והיא חסמה את דרכו של המבקש מפְּניה לערכאות משפטיות, לאחַר שאיחר בהגשת הערעור ב"פחות מחודש". כמו כן, נטען, כי בית-משפט קמא שגה כאשר דחה את בקשתו מבלי שטענותיו נבדקו לגופן. המבקש סבור, כי החלטת בית-משפט קמא פוגעת בזכותו ובזכות בני משפחתו להתקיים בכבוד; פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות; וגורמת לו נזק כלכלי בלתי-הפיך. המבקש הוסיף, כי הוא סבור שסיכויי הערעור הם גבוהים, שכּן החלטת המנהל היא שגויה, והיא לא עברה כל הליך ביקורת שיפוטית לגופה.

ביום 29.3.2025 הוסיף המבקש והגיש בקשה שהוכתרה כבקשה "לביטול עיקולים ועיכוב הליכים". הבקשה אמנם הוכתרה כבקשה "לביטול עיקולים ועיכוב הליכים", ואולם למעשה מדובר בבקשה למתן סעד זמני בערעור ("הבקשה לסעד זמני").
בתמצית יצוין, כי בבקשה נטען כי המנהל הֵחל בהליכי גביה נגד המבקש – וזאת עוד בטרם הפך פסק-הדין בעניינו לחלוט; וכאשר ערעור לגביו תלוי ועומד לפני בית-המשפט העליון. לטענתו, הליכי גבייה אלה פוגעים בהתנהלותו הכלכלית השוטפת, והם אינם מאפשרים לו לעמוד בהתחייבויותיו ולשלם מזונות כדי לפרנס את ילדיו. 

מנהל מע"מ אשדוד התנגד לבקשה לסעד זמני.
לטענתו, המבקש לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית כפי שנטען בבקשה, ולא הציג ראיות ממשיות לכך שיישום פסק-הדין יסב לו נזק כה חמור כפי שנטען.
עוד נטען, כי סיכויי הערעור הם נמוכים. זאת מאחַר שמדובר בהחלטה דיונית שגרתית הנתונה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית; והמבקש לא הצביע על טעם להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ר' רונן, דחה את בקשת רשות הערעור וכן את הבקשה לסעד זמני, ללא צו להוצאות (קישור להחלטה).

השופטת רונן ציינה, כי כאשר בית-המשפט נדרש לבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, עליו לאזן בין מספר עקרונות. מחד, יש להקפיד כי לא ייפגעו זכויותיו הדיוניות של המבקש, ולמנוע מצב שבו דלתות בית-המשפט יהיו סגורות בפני אדם שלא באשמתו. מאידך, ניצבים עקרון סופיות הדיון ואינטרס ההסתמכות.
בראי דברים אלה, על המבקש להאריך את המועד להבהיר – ראשית לכל – את הסיבה לאיחור בהגשת הערעור במועד, וזאת בהתאם לתקנה 8 לתקנות. מֵעבר לכך, יש להתחשב במשך האיחור; במידת ההסתמכות על ההחלטה החלוטה; באשמו של המבקש במחדל; במהות ההליך; ובסיכוייו הלכאוריים.
עוד ציינה השופטת, כי כשמדובר בהארכת מועד להגשת ערעור מס, יש להביא בחשבון גם את האינטרס הציבורי שבלוחות זמנים יציבים וודאיים בגביית מס לצורך ניהול תקציבי המדינה; את האינטרס של גביית מס אמת; ואת החשיבות של כללי התדיינות שווים לכל הנישומים.

לגופו של עניין, קבעה השופטת רונן, כי אינה מוצאת מקום להתערב בהחלטת בית-משפט קמא, וזאת ממספר טעמים.
ראשית, משך האיחור בהגשת הערעור במקרה דנן אינו מבוטל. מדובר כאמור בהשתהות של למעלה מחודשיים לעומת המועד האחרון בו היה על המבקש להגיש את הערעור, ולא של ימים ספורים.
שנית, עיון בבקשה מעלה כי המבקש לא הצביע, ולוּ לכאורה, על "סיבה מספקת" לאיחורו, כנדרש בתקנה 8. המבקש הדגיש בבקשת רשות הערעור את מצבו הכלכלי הקשה, תוך שהוא מציין כי הגבלת האפשרות לערער על ההשגה תסב לו נזקים כלכליים נוספים באופן בלתי-מידתי ותפגע בזכות הגישה שלו לערכאות. אולם, דברים אלה אינם מגבשים את התשתית הנדרשת כדי לבסס "סיבה מספקת" להארכת מועד – שכאמור צריכה לכלול קודם כל הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הערעור.
שלישית, החלטת בית-משפט קמא אינה מתמצית בניתוח פרוצדורלי של הבקשה להארכת מועד והבקשה לא נדחתה רק בְּשל האיחור בהגשתה. בית-המשפט התייחס באופן מהותי להחלטת המנהל ולסיכויי הערעור של המבקש. המסקנה שעולה מהחלטת בית-המשפט היא כי סיכויי הערעור שהמבקש מעוניין להגיש ממילא אינם כה גבוהים באופן המצדיק את קבלת הבקשה – ודאי בהינתן האיחור הממושך בהגשת הערעור והיעדר טעם לאיחור זה. המבקש לא הצביע על טעם להתערב בקביעת בית-משפט קמא בנושא זה. משום כך השיקול של סיכויי הערעור אינו מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה חרף כל האמור. 

---

מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון

במבזק מס' 2030 דיווחנו על הודעתו מיום 29.6.2023 של מר שלמה אוחיון, אז סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות לפרוייקט חשבוניות ישראל (קישור להודעה).

במבזק מס' 2063 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 28.1.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה פורטו העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.

במבזק מס' 2070 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 19.3.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא רישום "מורשה על" בתאגיד.

ואילו במבזק מס' 2117 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 25.2.2025 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא עדכונים במערכת ההרשאות, במסגרתה צוין, כי הָחל מיום 19.2.2025 חל שינוי באופן רישום מורשה-על שאינו בעל תפקיד* בתאגיד וכי מורשה-על שאינו בעל תפקיד רשאי להירשם כמורשה על בהתאם לאישור עו"ד** שיועבר לרשות המיסים באמצעות המיַיצג של התאגיד דרך פורטל המיַיצגים.

* על-פי ההודעה הנוספת, בעלי התפקיד שיכולים להירשם באינטרנט בשירות עצמי ללא מיַיצג הם כדלקמן: בחברה או שותפות רשומה – דירקטורים רשומים ברשות התאגידים או שותפים רשומים; בשותפוּת – שותפים הרשומים בתיק השותפוּת במע"מ; ובעמותה – מורשי חתימה הרשומים ברשם העמותות.

** הכַּוונה, להבנתנו, לאישור עו"ד בנוסח שצוּרף כנספח א להודעתו של מר אוחיון מיום 28.1.2024.

עוד צוין בהודעה הנוספת, כי אישור כאמור שלא יועבר באמצעות מיַיצג של התאגיד לא ייקלט.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 21.5.2025 פורסמה הודעתו של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים​, במסגרתה צוין כי שודרגה מערכת אינטרנטית חדשה לניהול הרשאות לפעולות דיגיטליות באזור האישי; וכי במערכת ניתן להאריך תוקף הרשאות פעילות במרוכז, הן דרך בחירת כלל ההרשאות, הן דרך בחירת מקבלי הרשאות מסויימים, והן דרך בחירה פרטנית של אותן הרשאות שאת תוקפן רוצים להאריך.

למַעבר להודעתו של עו"ד רוטנברג, לחצו כאן.