טיוטת חוזר בנושא קיזוז הפסד הון | ייחוס הכנסות של מפעל טכנולוגי מועדף | דוח מבקר המדינה בנושא מיסוי מקרקעין | טופס דיווח חדש לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים | טענה להתיישנות חוב מס הכנסה ולשיהוי | בקשה לתיקון הודעת ערעור לביהמ"ש העליון ועוד
30/10/2025
טיוטת חוזר בנושא קיזוז הפסד הון
רשות המיסים פרסמה טיוטה של חוזר בנושא קיזוז הפסדי הון ("טיוטת החוזר" או "הטיוטה") (קישור לטיוטה).
תשומת לבכם, בין היתר, לסעיף-קטן 6.1 לטיוטת החוזר (סדר קיזוז הפסדים), סעיף-קטן 6.2 (קיזוז הפסד הון כנגד רכיב רווח ההון הריאלי בגובה הרווחים הראויים לחלוקה (כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודה) בידי חבר-בני-אדם), סעיף-קטן 6.4 (קיזוז ההפסד קוֹדם להקלה ממסי-כפל), סעיף-קטן 6.5 (קיזוז הפסד הון כנגד הכנסה הפטורה באופן חלקי) וסעיף-קטן 6.7 (קיזוז הפסד הון כנגד הכנסה במסלול רווח הון בסעיף 102 לפקודה).
נתייחס בהרחבה לחוזר לאחַר שיפורסם נוסח סופי ומחיֵיב שלו.
טופס דיווח חדש לגבי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים
במבזק מס' 2072 מיום 7.4.2024 דיווחנו על פרסומו ברשומות של החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).*
* לסקירת התיקון, לחצו כאן.
נזכיר, כי במסגרת התיקון בוצעו מספר שינויים בפקודת מס הכנסה ובכללם ביטול הפטוֹר (שבסעיפים 134ב ו-135(1)(ב) לפקודה) לגבי מי שהיה לתושב ישראל לראשונה ("עולה חדש") ותושב חוזר ותיק מחובת הגשת דוח שנתי והצהרת הון לגבי הכנסות/נכסים שמקורם מחוץ לישראל.
זאת, בתחולה לגבי תושבים כאמור שהפכו לתושבי ישראל הָחל מיום 1.1.2026 ואילך.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם טופס 1324א, המהווה נספח ד(1) לטופס הדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) ולנאמנויות (טופס 1327) שעניינו ב"הכנסות פטורות לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק בהתאם לסעיף 14(א) לפקודה החל מ 01.01.2026" (קישור לטופס).
על-פי המצוין בטופס האמור, הוא מיועד לדיווח בידי מי שהָיה לתושב ישראל לראשונה ותושב חוזר ותיק אשר הפכו לתושבי ישראל הָחל מיום 1.1.2026 וזאת לגבי הכנסות פטורות שחלים לגביהם סעיפים 14 ו-97(ב) לפקודה, וכן בידי נאמנויות מוטבות שהפכו לנאמנויות כאמור הָחל מיום 1.1.2026 (סעיפים 75טז1(א1) ו-(ג)(2)(א) לפקודה).
נזכיר, כי הגם שאין בתיקון כדי לבטל או לצמצם את הפטוֹר ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק אשר ימשיך להינתן על-פי ההוראות הקיימות ואף אין בתיקון כדי לחיֵיב דיווח במהלך שנת ההסתגלות לפי סעיף 14(ב) לפקודה,* יחידים תושבי-חוץ השוקלים לעלות/לשוב לישראל ייטיבו לעשות אם יקדימו את עלייתם/שובם לפני תום שנת-המס 2025 כך שהם ימשיכו להיות פטוּרים מדיווח בהתאם לדין שלפני התיקון, דהיינו למשך 10 שנים.
* אולם, במסגרת התיקון נקבעו מספר תיקונים טכניים הנדרשים בעקבות השינוי שנעשה לגבי חברת משלח יד זרה בתיקון 198 וכן בְּשל השינויים הנכללים בתיקון לגבי הודעה על שינוי סוג של נאמנות, אשר יבהירו כי גם לצורך סעיפים אלה שנת ההסתגלות כאמור תבוא במניין התקופה.
עוד נזכיר, כי שינוי תושבוּת עשוי להתבצע גם במהלך שנת-המס, וזאת כנגזר מנסיבות המקרה; וכי יחיד שיהפוך לתושב חוזר או לתושב חוזר ותיק לפני תום שנת-המס 2025 יהיה, לדעתנו, פטוּר מחובת הגשת דוח שנתי והצהרת הון לגבי הכנסות/נכסים שמקורם מחוץ לישראל אף אם יבחר בשנת הסתגלות.
משיכת כספי תגמולים ללא ניכוי מס בשל מיעוט הכנסות ועדכון טופס 159א
ביום 29.10.2025 פורסמה הנחייתה בנושא של רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים בחטיבה המקצועית שברשות המיסים.
למַעבר להנחיה, לחצו כאן.
תיקון להוראת ביצוע בנושא סעיף 119א לפקודת מס הכנסה
ביום 28.7.2004 פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 16/2004 ("הוראת הביצוע") (קישור להוראת הביצוע) שכָּללה סקירה של הוראות סעיף 119א לפקודת מס הכנסה כנוסחן לאחַר תיקון 134* וכן פירוט של הדרך בה על פקידי-שומה להוציא דרישה לתשלום חוב מכוח אותן הוראות.
* תיקון 134 לפקודת מס הכנסה חוּקק כתיקון עקיף במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (קישור לחוק).
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (29.10.2025) פורסמה הבהרתה של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים, לפיה סעיף-קטן 6.4 להוראת הביצוע – הקובע, כי "כאשר נרשמה השגה על כתב הדרישה יש להקפיא את הליכי הגבייה כנגד מגיש ההשגה" – אינו תואם את הוראות הדין ומשכך הוא נמחק מהוראת הביצוע.
למַעבר להבהרה, לחצו כאן.
דוח מבקר המדינה בנושא מיסוי מקרקעין
בחודשים אוגוסט 2024 – מרץ 2025 בָּדק משרד מבקר המדינה את תפקוד רשות המיסים, ובעיקר את מערך מיסוי המקרקעין, בכל הקשור למיסוי עסקות מקרקעין.
בנוסף, נבדקו שלמותם ודיוקם של נתוני הנדל"ן ועסקות המקרקעין המדוּוחים לרשות המיסים, המידע שמתפרסם לציבור והשימוש שנעשה במידע זה על-ידי משרדי ממשלה נוספים.
הביקורת נעשתה ברשות המיסים במערך מיסוי מקרקעין וביחידת שירות עיבודים ממוכנים; ובדיקות השלמה נעשו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במרכז מיפוי ישראל ובמערך הדיגיטל הלאומי.
ביום 21.10.2025 פורסם דוח המבקר עם ממצאיו והמלצותיו ובכלל זאת ביחס לאומדן חובות הציבור בגין מיסוי מקרקעין, מסגרת הזמן לטיפול בתיקוני שומה, סגירת תיקים בסמוך לפני תום תקופת ההתיישנות, תיקוני שומת מס הכנסה בעקבות שינויים בשומות מס שבח, דיווח לרשות המיסים על עסקות שמבצעת רמ"י, העברת מידע בין מערכי המיסוי השונים, שירות הלקוחות במשרדי מיסוי מקרקעין, מאגר נתוני הנדל"ן בישראל ועוד.
להורדת הדוח המפורט, לחצו כאן.
להורדת תקציר הדוח, לחצו כאן.
צמצום אחוז הדוחות במיכסה הראשונה למדידת ארכות חברות הסדר הארכות למייצגים שנת מס 2024
ביום 26.10.2025 פורסמה הודעתו בנושא של עו"ד דוד רוטנברג, סמנכ"ל שירות לקוחות ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הבהרה בנוגע למועד הגשת דיווח מפורט למע"מ בגין חודש ספטמבר 2025
ביום 23.10.2025 פורסמה באתר האינטרנט של רשות המיסים הבהרה לפיה בעקבות פניות שהתקבלו בנושא מועד דיווח מפורט למע"מ בגין חודש ספטמבר 2025, שחל ביום 23.10.2025, הוחלט כי לא יוטל קנס פיגור על מי שידַווח וישלם עד ליום 29.10.2025.
עוד צוין בהבהרה, כי אין מדובר בדחיית מועד חוקי ולכן חישובי הריבית וההצמדה יחולו מיום 23.10.2025.
למַעבר להבהרה, לחצו כאן.
החלטת מיסוי בנושא ייחוס הכנסות של מפעל טכנולוגי מועדף
רקע
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות)* תוקנו הוראות חוק עידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 ("חוק העידוד") ונוספו מסלולי הטבות במס חדשים בְּשל "מפעל טכנולוגי מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" המעניקים שיעורי מס מופחתים למפעל תעשייתי בתחום של תעשייה עתירת ידע.
* ראו פרק ז' לחוק ההתייעלות (המהווה את תיקון 73 לחוק העידוד), עמ' 261 ואילך.
בהמשך לכך, וכפי שדיווחנו במבזק מיום 8.11.2017, רשות המיסים פרסמה את חוזר מס הכנסה מס' 9/2017 הכולל ניתוח מפורט של תיקון 73 לחוק עידוד השקעות הון ונושאים נוספים (קישור לחוזר).
החלטת המיסוי החדשה
ביום 22.10.2025 פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית ברשות המיסים את תמצית החלטת מיסוי מס' 7117/25 ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).
עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת בפיתוח תוכנות לקישוריות בין מסדי נתונים ("התוכנות") אשר מיועדות לארגונים עם מאגרי נתונים מורכבים בהיקפים גדולים מאוד.
החברה הינה חלק מקבוצת חברות ("הקבוצה") שעוסקות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שמשלבות בין ניהול נתונים, אנליטיקה חכמה ובינה מלאכותית.
הכנסות החברה נובעות ממתן זכות שימוש ושירות מבוסס תוכנה בתוכנות המפותחות במפעלהּ.
החברה מִתקשרת עם חברת האם, וההתקשרות עם הלקוחות ("לקוחות הקצה") נעשית באמצעות חברות קשורות מחוץ לישראל שהינן חברות הפצה.
לקוחות הקצה הינם חברות אחרות, עסקים, ארגונים ומוסדות אחרים; וההתקשרות של לקוחות הקצה לצורך קבלת זכות שימוש בתוכנות של החברה מתבססת על קריטריונים טכניים, כגון: מפרט טכנולוגי, פונקציות של התוכנות, פתרונות טכנולוגיים, עלות וכו'.
התוכנות של החברה מוטמעות בפלטפורמה הטכנולוגית של הקבוצה, ומוצעות ללקוחות הקצה יחד עם מוצרי חברת האם כפתרון כולל.
פעילות השיווק של החברה הינה שולית, והוצאות השיווק של החברה זניחות.
במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי מפעלה של החברה הינו "מפעל תעשייתי" כהגדרת מונח זה בסעיף 51 לחוק העידוד;* וכי הכנסות החברה ממתן זכות שימוש בתוכנה ושירות מבוסס תוכנה תיחשבנה ל"הכנסה טכנולוגית" כהגדרת מונח זה בסעיף 51כד לחוק.**
* "'מפעל תעשייתי' – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר שפעילותו, כולה או חלקה, היא הפקה של משאב טבע כהגדרת מונחים אלה בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952, ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980; בהגדרה זו, 'פעילות ייצורית' – לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה: (1) אריזה; (2) בניה; (3) מסחר; (4) תחבורה; (5) החסנה; (6) מתן שירותי תקשורת; (7) מתן שירותים סניטריים; (8) מתן שירותים אישיים; (9) פעילות אחרת שקבעו השרים".
** "'הכנסה טכנולוגית' – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל, או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מאלה:
(1) הכנסה ממתן זכות לשימוש בנכס הלא מוחשי המוטב;
(2) הכנסה משירות המבוסס על תוכנה;
(3) הכנסה ממוצר אשר בייצורו עשה המפעל שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב;
(4) הכנסה ממוצר נלווה או תומך לתוכנת מחשב או למוצר כאמור בפסקה (3), ובלבד שהמוצר היה קשור במישרין לנכס הלא מוחשי המוטב ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) לא היה בייצורו שימוש בנכס לא מוחשי מוטב אחר;
(ב) היה בייצורו שימוש בנכס לא מוחשי מוטב אחר אשר אינו בבעלות החברה בעלת המפעל או צד קשור לה, ושאין לה או לצד קשור לה זכות שימוש בו;
(5) הכנסה משירות נלווה למתן זכות שימוש, לשירות או למוצר כאמור בפסקאות (1) עד (3) או תומך בכל אחד מאלה כאמור בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין;
(6) הכנסה ממכירת שירותי מחקר ופיתוח שאינה עולה על 15% מהכנסות המפעל;
(7) הכנסות מסוגים נוספים שקבע שר האוצר, העומדים באמות מידה בין-לאומיות לעניין משטר המס;
ולמעט הכנסה מכל נכס, מוצר, מוצר נלווה או שירות שהיא אחת מאלה:
(א) הכנסה המיוחסת לייצור לפי כללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(ב) הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק, שאינו נכס לא מוחשי מוטב;
(ג) סוגי הכנסות נוספים שקבע שר האוצר, לרבות לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמות מידה בין-לאומיות;
(ד) הכנסה המיוחסת לחברה בבעלות ממשלתית מלאה או לחברה שהיא אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62, בהתאם לאמור בסיפה להגדרה 'הכנסה מועדפת' בסעיף 51;"
עוד נקבע, כי לחברה אין נכס לא מוחשי המשַמש לשיווק וכלל הכנסתה הטכנולוגית תיוחס לתוכנות, וזאת בהתקיים מלוא התנאים שלהלן: (א) לקוחות הקצה של החברה הינם עסקים אחרים; (ב) ההתקשרות לקוחות הקצה לצורך קבלת זכות שימוש בתוכנות של החברה מתבססת על קריטריונים טכניים, כגון: מפרט טכנולוגי, פונקציות של התוכנות, פתרונות טכנולוגיים, עלות וכו'; (ג) התוכנות של החברה מוטמעות בפלטפורמה הטכנולוגית של הקבוצה, ומוצעות ללקוחות הקצה יחד עם מוצרי חברת האם כפתרון כולל.
תשומת לבכם, כי מדובר בהחלטת מיסוי ראשונה בנושא.
בקשה לתיקון הודעת ערעור מס הכנסה לבית-המשפט העליון
במבזק מס' 2094 מיום 29.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פרופ' פואד פארס, במסגרתו דחה בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, את הערעור שעניינו בעסקת החלפת מניות שביצע המערער בשנת 2013.*
* למַעבר למבזק, לחצו כאן.
על פסק-הדין הגיש המערער ביום 13.11.2024 ערעור לבית-המשפט העליון.
במסגרת הודעת הערעור המקורית, התמקד המערער בטענה בדבר התרשלות נטענת של המשיב (פקיד-שומה חיפה) באי-הוצאת שומת ניכויים לחברת איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ, אשר שימשה כנאמן והחזיקה במניות עבור המערער ("הנאמן"). כמו כן, השיג המערער על קנס הגירעון שהוטל עליו בהתאם להוראות סעיף 191(ב) לפקודה.
תשובת המשיב להודעת הערעור המקורית הוגשה ביום 10.7.2025. בתשובתו, טען המשיב בתמצית, כי החובה המוטלת על הנאמן לנַכּוֹת מס במקור היא חובה פרוצדורלית שנועדה לייעל את הגבייה, אך אינה גורעת מחבות המס המהותית של המערער. כן נטען, כי יש לדחות את הערעור בעניין הקנס שהושת.
ביום 6.10.2025 הגיש המערער בקשה לתיקון הודעת הערעור, במסגרתה עתר להחלפת הודעת הערעור המקורית בהודעת ערעור חדשה.
הטענה המרכזית מושא הודעת הערעור המתוקנת היא, כי בנסיבות העניין היה מקום לקבוע כי הנאמן הוא הגורם שחבות המס המהותית וחובת הדיווח מוטלות עליו ("בר השומה"), ולא המערער.
המשיב התנגד לבקשה.
בית-המשפט העליון, מפי הרשם ר' גולדשטיין, דחה את הבקשה לתיקון הודעת הערעור (קישור להחלטה).
הרשם ציין, כי תקנה 142 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – הקובעת, כי "בית המשפט רשאי להתיר תיקון של ערעור או של תשובה בכתב, לפי העניין, בתנאים שיורה" – מַקנה לבית-המשפט שיקול דעת רחב אם להיעתר לבקשה לתיקון כתב ערעור; וכי במסגרת זו נבחן, בין היתר עיתוי הגשת הבקשה, מידת ההכרחיות של התיקון לבירור המחלוקת בין הצדדים ולפרישת מלוא נימוקי הערעור, ההשלכות הדיוניות של תיקון הודעת הערעור מבחינת עיכוב הדיון או יעילותו, השְאֵלה מדוע התיקון לא נכלל מלכתחילה בגדרי הערעור המקורי ועוד.
עוד ציין הרשם, כי ככלל, המדיניות בדבר תיקון הודעת הערעור היא ליברלית, בפרט אם השלב בו מתבקש התיקון אינו מתקדם, אך מקום בו מדובר בתיקון רחב-היקף, ננקטת גישה מסויגת, לא כל שכּן כאשר מדובר בהחלפת כתב הערעור בכתב ערעור "משופר", היינו בדרך של עריכת מקצה שיפורים.
לגופו של עניין, קבע הרשם, כי במקרה דנא הבקשה הוגשה אומנם בטרם התקיים הדיון בערעור לגופו אך בחלוֹף קרוב לשנה לאחַר הגשת הערעור המקורי (13.11.2024) וכשלושה חודשים לאחַר הגשת תשובת המשיב (10.7.2025).
עוד קבע הרשם, וכאן עיקר, כי התיקון המבוקש איננו תיקון נקודתי גרידא, אלא בגֶדר שינוי מהותי, בעיקר בהתייחס לטענה המרכזית בדבר היות הנאמן "בר השומה". "בזהירות המתבקשת יצוין, כי לא נראה שמדובר בטענות שלא היה ניתן להעלותן מראש, בשקידה ראויה, בעת הגשת הודעת הערעור המקורית. אשר ליתר התיקונים המבוקשים, דומה כי אלו נועדו בעיקר לפרט, לחדד ולהציג באופן שונה את הטענות שכבר הועלו בהודעת הערעור המקורית. אציין, כי אפשר שהבקשה הוגשה גם על רקע חילופי הייצוג בערכאת הערעור (ראו גם האמור בסעיף 4 לתצהיר התומך בבקשה). ברם, שינוי ייצוג אינו מהווה בהכרח טעם מספק למתן רשות לתיקון הודעת הערעור, ובפרט לא לשינוי במתכונת המבוקשת במקרה דנא, ובשלב שבו הוגשה כבר תשובת המשיב להודעת הערעור המקורית. אכן, תיקון הודעת הערעור יחייב את המשיב להגיש תשובה מתוקנת תוך השקעת משאבים לא מבוטלים. לא מצאתי לכך הצדקה בנסיבות העניין, משלא ניתן הסבר מבורר, מדוע לא ניתן היה בשקידה ראויה להציג את מכלול הטענות כבר בהודעת הערעור המקורית."
מחיקת עתירה בנושא רישום כ"עוסק" בהיעדר סמכות עניינית
ביום 22.10.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, בעניין אלכסיי רייטר ואלכס לידר יזמות בע"מ.
עניינה של ההחלטה בעתירה שהגישו העותרים בטענה, כי המשיב (מנהל מע"מ רחובות) אינו מקבל החלטה בבקשת העותרת להירשם כ"עוסק" לפי חוק מע"מ.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, הורה על מחיקת העתירה בהיעדר סמכות עניינית (קישור להחלטה).
השופט גורמן קבע, כי על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים כדי שתקום לבית-משפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית: האחד, שמדובר בעתירה נגד החלטה של גוף המנוי בתוספת הראשונה לחוק; והשני, שמדובר בעניין המנוי בתוספת זו.
תנאי זה, קבע השופט, אינו מתקיים ביחס למשיב, ובידי העותרים לא עלה להראות אחרת; ומשכך, בהיעדר הסמכה מפורשת, אין לבית-המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בעתירה ובהיעדר סמכות עניינית, דין העתירה להימחק.
למעלה מן הצורך הוסיף השופט וקבע, כי העתירה עצמה סובלת מאי-בהירות בעניין מרכזי – מועדי הפניה למשיב (כך, למשל, כלל לא צורפה הפנייה למשרדי המשיב ולא צוין מועדהּ), אך בהיעדר סמכות עניינית לא היה צורך לנסות ולברר זאת.
עוד ציין השופט, כי נראה שבחוק מע"מ הוסדרה הדרך בה יש לפעול. "כך, המחוקק קבע בסעיף 52 לחוק מע"מ את הזכות לפנות אל המשיב בבקשה להירשם כעוסק, ובסעיף 64 לחוק זה נקבע כי במקרה בו לא ניתן מענה ע"י המשיב תוך 90 ימים – יראוהו כאילו דחה את הבקשה, וכי אז יש סמכות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי – כהגדתו בחוק מע"מ (ולא לבית המשפט לעניינים מנהליים)" (פס' 4).
בנסיבות אלו, קבע השופט, כי אין מקום להעביר את התיק לערכאה אחרת והעותרים יגישו במידת הצורך את ההליך המתאים לערכאה המוסמכת.
למעלה מן הצורך הוסיף וציין השופט גורמן, כי אין בהחלטתו כדי להביע כל עמדה ביחס לאופן התנהלות המשיב וכי אין כל ספק כי חובה על המשיב לפעול בדרך יעילה במסגרתה ניתנת החלטה בבקשת הרישום תוך פרק זמן סביר.
טענה להתיישנות חוב מס הכנסה ולשיהוי
ביום 30.9.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין אורי יוסף.
עניינו של פסק-הדין בתביעה "למתן פסק דין הצהרתי" שהגיש התובע כנגד פקיד-שומה חיפה ("הנתבע") במסגרתה עתר התובע, בין היתר, שיוצהר כי אינו חב כלפי הנתבע בחוב אשר עיקרו בגין שומות מס הכנסה לשנות-המס 2001 ו-2002 וכי על הנתבע להימנע מלבצע כל פעולת גבייה ביחס לחוב. זאת, בטענה להתיישנות ולמצער לשיהוי.
בד בבד עם הגשת כתב התביעה, הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד שיאסור על הנתבע את הֶמשך ניהול הליכי הגבייה כנגד התובע, לרבות ובין היתר, בנוגע לעיקול חשבון הבנק של התובע.*
* באותו יום ניתנה החלטת בית-המשפט במסגרתה נקבע, כי אין מקום ליתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד, ובין היתר בשים לב לחלוֹף הזמן מאז הוטל העיקול ועד שהוגשה הבקשה. בהמשך, ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, בדבר הסרת העיקול שהוטל על זכויות התובע בחשבון הבנק שלו ובדבר הסרת העיקולים שהוטלו על זכויות התובע אצל צדדי ג'.
בכתב ההגנה, לעומת זאת, טען הנתבע, כי החוב לא התיישן ואף לא דָבק כל שיהוי בהליכי גבייתו.
בית-המשפט, מפי השופט א' סלאמה, דחה את התביעה בכפוף לכך שהתובע לא יישא בכל סנקציה כלכלית בדמות הצמדה, ריבית, קנס וכו' בקשר לחוב בגין התקופה מיום 9.5.2018 ועד לחודש ינואר 2022 (קישור לפסק-הדין).
ראו, בין היתר, את ניתוחו של השופט ביחס להנחייה 7.1002 של היועץ המשפטי לממשלה בנושא "הפעלת הליכי גבייה מינהליים לפי פקודת המסים (גביה)" (קישור להנחייה), בפס' 80-77 לפסק-הדין.