תזכורת בדבר דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ | פורסם החוק המגביל תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים | קיזוז מס תשומות בידי חברת החזקות

תזכורת בדבר דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ

נבקש להזכירכם, כי יש להשלים את התשלום והדיווח (דיווח מקוצר) בְּשל הכנסות-חוץ עד ליום 30.4.2016.
מהו הדיווח המקוצר?

על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, נקבעה בחוק חובת דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות) פעם אחת בשנה. המדובר בתקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004 ("תקנות הדיווח המקוצר").
עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי. עם זאת, יש לזכוֹר, כי הכללים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר ואשר יפורטו בהמשך עשויים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל.
על-כן, אף אם אין חובה, בנסיבות העניין, להגיש דו"ח שנתי, ייתכן שכדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.

הדיווח המקוצר חל על יחיד שעונה על שלוש דרישות מצטברות: (א) היו לו "הכנסות-חוץ" שאינן פטורות ממס בישראל; (ב) הוא אינו חייב בהגשת דו"ח שנתי ובתשלום מקדמות חודשיות או דו-חודשיות;* ו-(ג) הוא אינו עולה חדש או תושב חוזר, שכּל הכנסות-החוץ שלוֹ באותה שנת-מס פטורות ממס.

* המונח "יחיד" מוגדר בתקנות הדיווח המקוצר כלמעט "מי שחלות עליו הוראות תקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור), התשמ"ב-1982". ואילו המונח "נישום" מוגדר בתקנות מס הכנסה (קביעת מקדמות על פי מחזור), התשמ"ב-1982 כ"אדם החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה שנדרש לשלם מקדמותיו בהתאם לתקנות אלה...".

מהן "הכנסות חוץ"? במסגרת זו נכללים רווחי הון במכירת ניירות-ערך זרים וניירות-ערך של חברה תושבת ישראל הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל ובלבד שלא נוכה מהם מלוא המס בישראל.*

* למעשה, נישום שישלם (באפריל 2015) מקדמה בְּשל הכנסות-חוץ על-פי תקנות הדיווח המקוצר בגין רווחים (בשנת-המס 2014) ממכירת ניירות-ערך הנסחרים שלא נוכה מהם מס במקור יהיה פטוּר, בתנאים מסוימים, מהגשת דו"ח שנתי בגין שנת-המס 2014, וכנגזר מכך, יהפוך רטרואקטיבית למי שאינו כפוף לחובת הדיווח והתשלום של המקדמה החצי-שנתית בגין אותם רווחים בשנת-המס 2014. ספק אם לכך כּיוֵון המחוקק, שהרי את המקדמה החצי-שנתית נדרש היה לשלם ביום 31.7.15 וביום 31.1.15, ואילו המקדמה בְּשל הכנסות-חוץ משולמת עד ליום 30.4.15.

בנוסף, נכללים במסגרת זו מספר סוגי הכנסות שמקורן בחו"ל ואשר לא נוכה מהן מלוא המס בישראל: (א) הכנסות מריבית שמקורן בחו"ל החייבות במס בשיעור 25%; (ב) הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל החייבות במס בשיעור 15%; (ג) הכנסות מדיבידנד שמקורן בחו"ל החייבות במס בשיעור 25% (או 30%); ו-(ד) הכנסות מהימורים, מהגרלות או מפרסים החייבות במס בשיעור 30%.

במקביל לחובה להגיש דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ קיימת חובה לשלם מקדמה שנתית בְּשל אותן הכנסות. הדיווח והתשלום חייבים להיעשות לכל המאוחר עד ליום 30.4 שבשנת-המס העוקבת לשנת הדיווח (דהיינו עד 30.4.2016).*

כיצד מחושבת המקדמה? ככלל, יש לכפוֹל את הכנסת-החוץ בשיעור המס החָל עליה לפי הוראות החוק, וזאת תוך הבחנה בין הכנסות-החוץ השונות, כאשר מסכום המקדמה יש להפחית את המס הזר ששולם בְּשל אותה הכנסת-חוץ (אך לא יוֹתר מסכום המקדמה שחושבה כאמור).
עוד נקבע, כי לא יוּתר בחישוב המקדמה כל ניכוי הוצאות,* זיכוי או קיזוז הפסדים במסגרת חישוב המקדמה.

* ניכוי הוצאות מתאפשר רק כנגד הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל ומוגבל להוצאות פחת וניכוי נוסף בְּשל פחת.

זאת ועוד, לגבי הכנסה מדמי שכירות והכנסה מהימורים/הגרלות/פרסים נקבע, כי היחיד לא זכאי להפחית את מסי-החוץ ששילם בגין אותן הכנסות.
מגבלות אלו מהוות חסרון משמעותי ביותר בהשוואה לדו"ח השנתי "הרגיל", שכּן הן עשויות לגרום לכך שהמס המשולם לפי כללי הדיווח המקוצר עשוי להיות גבוה יותר מאשר במסגרת הדו"ח השנתי, ולכן יש לבחון אם כדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי במקום הדיווח המקוצר.

כיצד מבוצע הדיווח המקוצר?
כדי לבצע את הדיווח המקוצר יש לפְנות לפקיד-השומה ולמלא טופס 5329ב (פרטים על הכנסות ונכסים בחו"ל) (להורדת הטופס לחצו כאן).
לאחר מכן, מקבלים שוברי דיווח מקוצר (כנגזר ממהות ההכנסה), ממלאים את אותם שוברים ומשלמים את המס בהתאם (הכל, לא יאוחר מיום 30.4 של שנת-המס העוקבת לשנת הדיווח, קרי: לכל המאוחר ביום 30.4.2016).

---

פורסם החוק המגביל תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים

פורסם חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 ("החוק") (קישור לחוק).

החוק כולל שלוש הוראות עיקריות:

• קביעת מנגנון תאגידי לאישור התקשרות למתן תגמול לנושא משרה בכירה או לעובד בגוף פיננסי (כהגדרתו בחוק), העולה על 2.5 מיליון ש"ח בשנה.
  המנגנון המוצע קובע, כי תגמול (כמשמעותו בחוק) שההוצאה החזויה בְּשלוֹ צפויה לעלות על 2.5 מיליון ש"ח טעוּן את אישורם של הגורמים האלה בגוף פיננסי: ועדת תגמול (ואם אין ועדת תגמול – ועדת ביקורת ככל שקיימת בגוף הפיננסי), דירקטוריון ואסיפה כללית.
  החוק קובע לעניין האישור הנדרש על-ידי הדירקטוריון, כי אם גוף פיננסי נדרש למַנות דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בלתי-תלויים, יהיה האישור טעוּן הסכמה של רובם; וכי אם הגוף הפיננסי הוא חברה ציבורית, הליך אישור ההתקשרות כאמור יהיה בהתאם להוראות סעיף 267א(ב) לחוק החברות, אשר קובע מנגנון של רוב מיוחס מקרב בעלי מניות המיעוט.
  להתקשרות עם נושא משרה בכירה או עובד שנעשתה בלא קבלת האישורים הנדרשים (לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי או אם ההתקשרות נעשתה בחריגה מהותית מן האישור) לא יהיה תוקף.

• קביעה, כי בבירור ההכנסה החייבת במס של תאגיד פיננסי (כמשמעותו בחוק) לא תותר בניכוי הוצאה בְּשל עלות שכר (כמשמעותה בחוק) שנשא בה אותו תאגיד, במישרין או בעקיפין, בשנת-המס, בעד נושא משרה בכירה או עובד, העולה על 2.5 מיליון ש"ח בשנה (וחלק יחסי מסכום זה בְּשל חלק משנה) (בניכוי הוצאה בְּשל הענקת מניות או זכות לקבלת מניות, ובניכוי עודף עלות שכר, כמשמעותם בחוק) ("התקרה לתשלום").

• חובת דיווח למנהל רשות המיסים במועד הגשת הדו"ח השנתי ובטופס שיקבע המנהל, על כל נושא משרה בכירה או עובד אשר עלות השכר המשולמת לו בידי התאגיד הפיננסי, בעצמו או יחד עם תאגידים קשורים לו, עולה על התקרה לתשלום.

יצוין, כי החוק כולל הוראות תחילה ותחולה (נא ראו סעיף 6 לחוק).

עוד יצוין, כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך מחקר הכולל הערכת הכנסות המדינה מאי-הכרה בהוצאות שכר של מנהלים בחברות ציבוריות (למַעבר למחקר, לחצו כאן).

---

קיזוז מס תשומות בידי חברת החזקות

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אמיליה פיתוח (מ.עו.פ) בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בשאלת זכאותה של המערערת, חברת החְזקות, לנַכּוֹת מס תשומות הגלום בהוצאות הנהלה וכלליות בהן עמדה, וזאת בטענה, כי התשומות שימוש בעשיית עסקות חייבת במע"מ – מתן שירותי ניהול לתאגידים המוחזקים.
המשיב (מנהל מע"מ גוש דן) הסכים להתיר בניכוי , לגבי חלק מן התשומות, רבע מסכום המס בלבד; ואילו לגבי החלק האחר, הוא שלל את ניכוי המס לחלוטין. מכאן הערעור.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (אך ראו סעיף 78 לפסק-הדין ביחס לשלוש תשומות ספציפיות) (קישור לפסק-הדין)​.

השופט קירש קבע, כי לאחַר בחינת מכלוֹל נסיבות המקרה על-פי הראיות שהובאו לפניו מתבקשת המסקנה כי המערערת לא הצליחה להרים את נטל השכנוע המוטל עליה כדי להראות שעיקר השימוש בתשומות הכלליות היה לשם הפקת דמי ניהול או תמורה ישירה אחרת כנגד מתן שירות לחברות המוחזקות (דהיינו, לשם עריכת עסקות חייבות במס) ולא לשם שימוש והשבחת השקעותיה בתור בעלת שליטה.
כך, לא התקיים מערך ממצה ומסודר של הסכמי ניהול או ייעוץ בין המערערת לבין כל החברות המוחזקות; לא הוכח מודל עסקיו לפיו חברת אם מתפעלת בכוחות עצמה את עסקיהם של התאגידים האחרים באשכול אשר אין להם הנהלה נפרדת ומיומנוּת; ובחלק גדול מהנושאים המצביעים על עיסוק בענייני החברות המוחזקות מעורבוּת המערערת באה לידי ביטוי במעשיו של מנכ"ל המערערת עצמו, אלא שהעסקתו כלל לא הייתה כרוכה בהוצאת תשומות החייבות במס.

השופט קירש הוסיף ונדרש לטענת המערערת לפיה בעקבות עמדת רשות המיסים בעניין גזית גלוב (ע"ש 1150/06), חל על המשיב השתק שיפוטי והוא מנוּע מלנקוט כאן עמדה הפוכה (לשיטת המערערת, המשיב עצמו דָגל בעניין גזית גלוב בהרמת מסך באופן שהפעילות העסקית של החברות המוחזקות מיוחסת לחברת האם, והיקש בענייננו יביא לכך שתיוחס למערערת פעילות תעשייתית ומסחרית (המתנהלת בידי החברות המוחזקות) כך שללא ספק היא תהיה זכאית לנַכּוֹת את כל התשומות): לדבריו, לא רק שקביעת בית-המשפט המחוזי הייתה ביחס לחברת גזית גלוב עצמה, אלא שערעור החברה התקבל באופן חלקי בבית-המשפט העליון (ע"א 4756-09) כך שעמדת המשיב בתיק ההוא ממילא לא אוּמצה, מה גם שמפסק-הדין של בית-המשפט העליון עולה, כי כבר אז לא דָבקה המדינה בטיעוניה המקוריים שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.

לבסוף, נדרש השופט קירש לטענת המערערת לפיה השומה בהסכם שנערכה לשנים 2003 עד 2007 (ולפיה הותרו בניכוי 2/3 מהתשומות הכלליות) מחייבת את המשיב גם לגבי תקופת החיוב הנדונה שכּן לא חל כל שינוי בנסיבות העשוי להצדיק סטיייה מעמדתו הקודמת של המשיב: השופט דחה טענה זו בקובעו, כי השומה מתייחסת במפרש לתקופה מוגבלת ואין בה כל רמז כי היא אמורה לחול גם על תקופות שומה עתידיות. עוד קבע השופט, כי שומה זו אינה מחייבת את המשיב (או את המערערת עצמה) מֵעבר לתקופות אליהן היא מתייחסת במפורש ואין בה כל בסיס להסתמכות מצדה של המערערת לגבי דיווחיה העתידיים.

תשומת לבכם להערותיו הכלליות של השופט קירש בסעיפים 28–39 לפסק-הדין.