ועדת-הערר: האם במכירת דירת מגורים הכולל זכויות בנייה החייבות במס שבח יש לייחס לזכויות יום רכישה שונה מיום רכישת הדירה?
09/04/2013
פורסם פסק-הדין בעניין צחי שחם (קישור לפסה"ד).
באותו מקרה, מָכר העורר את זכויות הבעלוּת בדירת מגורים שרכש בשנת 1992 (המכירה בוצעה בשנת 2009) וביקש בגין מכירה זו פטוֹר ממס שבח. ואולם, היות שהדירה כָּללה זכויות לבנייה נוספת, אלו חויבו במס שבח, וזאת בהתאם להוראות סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין.
לטענת המערער, יש לקבוֹע "יום רכישה" חדש לזכויות הבנייה החייבות במס (קביעה שתקטין, מטבע הדברים, את שיעור המס השבח, לאור נוסחת הליניאריות), וזאת לפי המועד של אישור תכנית המתאר הרלבנטית (שנת 2008).
ועדת-הערר, מפי חבר הוועדה עו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות (בהסכמת יו"ר הוועדה, השופט וסג"נ בדימוס ד' בר-אופיר וחבר הוועדה, רו"ח אלי מונד) דחתה את הערר.
מרגליות קבע, תוך שהוא מנתח את הפּסיקה הרלבנטית, כי ברכישת קרקע פרטית משלם הרוכש עבוּר כל הפוטנציאל הקיים והעתידי שלהּ, להבדיל מחוכר הרוכש מבעלי הקרקע זכויות בנייה נוספות קיימות או עתידיות.
מרגליות הוסיף וקבע, כי העורר לא הסביר מדוע לא הגיש דיווח ולא שילם מס רכישה בגין זכויות הבנייה הנוספות שאושרו בשנת 2008, למרוֹת שלשיטתו האישור כאמור יָצר אירוע מס ויום רכישה חדש.
עוד קבע מרגליות, כי אין להסתמך בעניין זה על אופן הפעלת חישוב היטל השבחה ברשויות התכנון, שכּן חישוב זה מבוצע באופן שונה ("שיטת המקפצה") מזה הנהוג לעניין מס שבח.
חשוב לציין, כי מרגליות הדגיש, כי מקרה זה אכן שונה מהמקרה שנדון בהלכת פוליטי (ע"א 8569/06). ואולם, מרגליות הוסיף וציין, כי "רק המחוקק, לטעמי, יכול לקבוע כי במקרה כזה המצוין על ידי העורר, יש לקבוע יום ושווי רכישה חדשים. ייתכן שזה המצב הרצוי, אך אין זה המצב בפועל".