פסיקה חדשה: 1. האם רכישת מניות כוללת בחובה גם רכישת מוניטין, סינרגיה או זרם עמלות? 2. האם דין מסירת החלטה בהשגה למייצג כדין מסירתה למערערת?
25/02/2013
פורסמו שני פסקי-דין חדשים:
האחד, בעניין כלל חברה לביטוח בע"מ, והעוסק בשאלה האם בעסקות בהן רכשה המערערת מניות חברות לניהול קרנות פנסיה, נרכש גם מוניטין, סינרגיה וזרם עמלות.
השני, בעניין טריניטי מערכות מיחשוב בע"מ, ועניינו בשאלת המצאת החלטה בהשגה למיַיצגה של המערערת.
פסק-הדין בעניין כלל חברה לביטוח (קישור לפסה"ד)
עניינו של הערעור בשלוש עסקות שביצעה המערערת, חברת ביטוח העוסקת בכל ענפי הביטוח, לרכישת מניות שלוש חברות לניהול קרנות פנסיה.
בדיווחיה למשיב, טענה המערערת, כי בעסקות אלו רכשה לא מניות בלבד, אלא רכשה גם נכס נוסף הנלווה למניות – מוניטין, ולחלופין, סינרגיה וזרם עמלות.
המשיב חָלק על עמדת המערערת ומיסה את העִסקות כאילו היו עסקות לרכישת מניות גרידא
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור.
אומנם, השופט אלטוביה קבע, בניגוד לדעת המשיב, כי עקרון המהות הכללית האמיתית במשולב עם הטלת מס אמת מחַייב לאפשר לנישום לטעוֹן למהות כלכלית על-פני צורה, תוך הטלת נטל שכנוע מוגבר על הנישום הטוען לכך ותוך שימת לב לשאלות של תום לב.
ברם, לאחַר שבחן השופט את מהות העִסקות שבוצעו ומטעמים שונים לגבי כל אחת מהן, הוא הגיע למסקנה, כי לא היו אלו עסקות לרכישת מוניטין ואף לא לרכישת סינרגיה או זרם עמלות, כטענותיה החלופיות של המערערת.
אנו ממליצים לקרוא בעיון את פסק-הדין, הכולל מספר קביעות בעלוֹת השפעות רוחב, כגון: זו לפיה בנסיבות שונות ייתכן כי יש לראוֹת בעסקה כעסקה למכירת מוניטין גם בהיעדר תיק לקוחות (סעיף 38 סיפא לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין טריניטי מערכות מיחשוב (קישור לפסה"ד)
באותו מקרה, הגיש המשיב, מנהל מע"מ ת"א, בקשה לסילוק על הסף של הערעור, וזאת לאור האיחור במועד הגשתו.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט א' אורנשטיין, קיבל את הבקשה.
לדבריו, הגם שהוכח שהמערערת לא ידעה על החלטת המשיב לדחות את ההשגה, הוכח, כי מיַיצגה של המערערת קיבל מהמשיב מכתב בו צוין כי ההשגה נדחתה. זאת ועוד, גם אם הייתה מתקבלת טענת המערערת, כי מיַיצגה לא העביר לה עהתק ממכתב זה, אין בכך כדי לסייע לה, שכּן זה פעל כשלוח מטעמה, ובהתאם להוראות סעיף 2 לחוק השליחות, יש לראוֹת במערערת כמי שקיבלה את מכתב המשיב עם מסירתו לידי מיַיצגה.
לאור זאת, קבע השופט אורנשטיין, כי הערעור הוגש לפתחו של בית-המשפט זמן רב לאחַר חלוֹף המועד להגשתו, מבלי שהוגשה לבית-המשפט בקשה להארכת מועד, וממילא מבלי שיש למערערת טעם מיוחד לכך.
בנסיבות אלו, דין הערעור להיות מסולק על הסף.