מבחן האינטגרליות |
|
הכנסה עסקית אינה מוגבלת רק לתקבולים שמקורם בפעילותו העיקרית של העסק, אלא כוללת כל הכנסה הנובעת מהשקעה פיננסית שהיא אינטגרלית לעסק ושמקורותיה הכספיים לא נותקו ממעגל העסקים הרגיל של הנישום.
כלומר, כאשר הפעילות הפיננסית הינה חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית והכסף שהושקע לשם כך לא נותק ממעגל העסקים, אזי ההכנסות הפיננסיות הנובעות מההשקעה כאמור תסוּוגנה כהכנסות אקטיביות.
 
מבחן ההיקף הכספי |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה הן לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין, והן לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
לפי מבחן זה, פעילות שהיקפה הכספי הינו רחב בהשוואה להיקף מקורותיו של מְבצעה תיחשב כבעלת סממנים עסקיים. מנגד, לעיתים, היקף כספי נרחב עשוי להצביע דווקא על פעילות השקעתית. על-כן, רצוי לראות במבחן ההיקף הכספי מבחן עזר בלבד לשם סיווּגה של הפעילות הנבחנת.
 
מבחן המנגנון |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה הן לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין, והן לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
קיומו של מנגנון מנהלי המאפשר שליטה, ניהול ופיקוח, עשוי להעיד על סיווּגה העסקי של הפעילות המתבצעת באמצעות אותו מנגנון.
עם זאת, ספק אם יש לייחֵס משמעות רבה למבחן זה לצורך סיווּגם של הכנסות/הפסדים ממכירה פיננסית. שהרי, השקעה בנכסים פיננסיים אינה כרוכה, ברוב המקרים, בפעילות ארגונית נרחבת, ולמעשה, מספיק לפתוח חשבון ניירות-ערך ולתת הוראות קניה ומכירה.
 
מבחן המומחיות |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה הן לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין, והן לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
לפי מבחן זה, מומחיותו של המשקיע בתחום הפעילות משמשת אַמַת מידה לסיווג הכנסותיו/הפסדיו בתחום זה כעסקיים באופייָם. דהיינו, ככל שמומחיות המשקיע בתחום הפעילות גדולה יותר, ניטה לסַווג את הכנסותיו/הפסדיו כאקטיביים.
עם זאת, אין במבחן זה, כשלעצמו, כדי לשוות לפעילותו של המשקיע אופי עסקי, שהרי אחרת, יהיה כל חובב-מומחה לאיש מסחר ועסקים.
 
מבחן המימון |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה הן לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין, והן לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
כאשר פעילותו של המשקיע ממומנת על-ידי הלוואות, ניטה לסבור, כי המדובר בפעילות עסקית. וזאת מדוע? השקעה נעשית, מִטֶבַע הדברים, בכספים המצויים ברשותו של המשקיע. מכאן, ששימוש במימון זר מצביע, ולוּ לכאורה, על רצונו של המשקיע ליצור "יש מאַיִן", ובתור שכזה הוא אוצֵר בחוּבּו סממנים עסקיים. מובן, שיש להידרש לעלות האשראי ותנאיו השונים.
עם זאת, יש לזכור, כי גם במבחן המימון אין כדי להכריע בסוגיית אופי העִסקה והוא מצטרף ליתר המבחנים.
 
מבחן הפעילות העסקית |
|
לפי מבחן הפעילות העסקית, יש לנתח את פעילותו של הנישום ולבחון האם היא מגיעה כדי עסק. דהיינו, הכנסות שנוצרו לנישום תיחשבנה לאקטיביות אף אם הן לא בתחום עיסוקו העיקרי ובלבד שהן, כשלעצמן, מגיעות כדי עסק.
מבחן הפעילות העסקית כולל מספר מבחני-משנה. החלת מבחני-המשנה השונים אינה קלה כלל ועיקר, שהרי פעילותו של הנישום עשויה לכלול סממנים עסקיים והשקָעָתיים גם יחד. אין זאת אלא, כי הפעלה נכונה של מבחני-המשנה השונים קשורה קשר הדוק בבירור מכלול העובדות והנסיבות של כל מקרה לגופו.
 
מבחן טיב הנכס |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין.
לפי מבחן זה, יש להבחין בין נכסים שאופיָם גורם לכך שמימושם יניב הכנסה אקטיבית לבין נכסים אחרים שמימושם מניב רווחי הון.
כך, למשל, השקעה בקרנות נאמנות "סולידיות" תיחשב, בדרך-כלל, להשקעה הונית באופיהּ. לעומת זאת, רווחים שמקורם בהשקעות ספקולטיביות בנכסים פיננסיים נגזרים יסוּוגו, בדרך-כלל, כהכנסה עסקית.
מובן שאין במבחן טיב הנכס כדי להכריע באופן קונקלוסיבי בשאלת סיווּגה של ההכנסה (או ההפסד) שנוצרה במכירתו ויש לבחון את מכלול נסיבות ההשקעה. שהרי, בהחלט ניתן לבצע ספקולציות בנכסים הנחשבים לסולידיים.
 
מבחן מידת המעורבות |
|
אחד מהמבחנים שפותחו בפסיקה הן לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין, והן לצורך ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
מידת מעורבותו של המשקיע בפעילות הפיננסית מהווה מבחן נוסף לסיווּגם של הכנסות/הפסדים ממכירה פיננסית וממכירת מקרקעין. מעורבות כאמור מעידה על פעילות אקטיבית וככל שזו תהא רבה יותר, ניטה לסַווג את ההכנסות/הפסדים שמקורם בפעילות זו כאקטיביים.
 
מבחן משך ההחזקה |
|
אחד מהמבחנים החשובים שפותחו בפסיקה לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין. מבחן זה עשוי גם לשמש את ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
תקופת החזקה ארוכה מטה את הכף לעבר הסיווג ההוני של ההכנסה, שכּן בעוד שפעולה מסחרית מבוססת על מחזוריות ושימוש מהיר בהון חוזר, השקעה הונית נועדה לשמור על כספו של המשקיע לאורך זמן. עם זאת, אם קיים טעם ענייני למימוש המהיר של הנכס, המעיד על השקעה בפעילות הונית, הרי שייתכן ונמצא כי פעילותו של המשקיע הינה הונית ולא עסקית.
 
מבחן סיווּגו של המשקיע |
|
מבחן זה נדרש לשאלה, האם עיסוקו של המשקיע הינו בתחום ההשקעות הפיננסיות (לגבי הכנסות פיננסיות) או בתחום המקרקעין (לגבי הכנסות ממקרקעין).
היה ואכן מדובר במשקיע שעיסוקו הינו בתחום ההשקעות הפיננסיות (כגון: בנק, חברת ביטוח וכיו"ב גופים שעיסוקם בכסף), אזי הנטייה תהא לסַווג את הכנסותיו ממכירות פיננסיות ואת הכנסותיו הפיננסיות השוטפות כאקטיביות. בדומה, אם מדובר במי שעיסוקו בתחום המקרקעין (למשל: קבלן)ף ניטה לסַווג את הכנסותיו ממכירת מקרקעין ואת הכנסותיו מהשכרת מקרקעין כאקטיביות.
עם זאת, גם הכנסותיהם של משקיעים שעיסוקם אינו בתחום ההשקעות הפיננסיות או בתחום המקרקעין עשויות להיחשב כהכנסות אקטיביות. זאת, בנסיבות בהן מתקיים לגבי אותם משקיעים מבחן הפעילות העסקית (רלבנטי הן לתחום הפיננסי והן לתחום המקרקעין) או מבחן האינטגרליות (רלבנטי לתחום הפיננסי).
 
מדד המחירים לצרכן |
|
מדד עלות המחייה המפורסם על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל 15 לחודש עבור החודש שקדם לו.
 
מדד המניות הכללי |
|
מדד משוקלל של כל שערי המניות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.
 
מדד המעו"ף |
|
מדד משוקלל של 25 שערי המניות של החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב. רשימת 25 המניות מעודכנת אחת לרבעון.
 
מדד מניות היתר |
|
מדד משוקלל של שערי כל המניות שאינן נכללות במדד ת''א 100.
 
מדד סל |
|
מדד המתפרסם בשל סל ניירות-ערך נסחרים.
 
מדד ת"א 100 |
|
מדד משוקלל של שערי המניות של 100 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.
 
מדד CAC 40 |
|
מדד משוקלל של 40 שערי המניות של החברות המובילות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בפאריז.
 
מדד DAX |
|
מדד משוקלל של 30 שערי המניות של החברות המובילות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בפרנקפורט.
 
מדד Dow-Jones |
|
מדד המשַקף את הממוצע המשוקלל של השינוי בשערי המניות של 30 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה לניירות-ערך בניו-יורק, הפועלות בעיקר בתחום התעשייה, המסחר והשירותים.
 
מדד FTSE 100 |
|
מדד משוקלל של 100 שערי המניות של החברות המובילות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בלונדון.
 
מדד Hang Seng |
|
מדד משוקלל של 33 שערי המניות המובילות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בהונג-קונג.
 
מדד 225 NIKKEI |
|
מדד המניות העיקרי בבורסה לניירות-ערך בטוקיו. מורכב מ-225 מניות החברות הנסחרות בבורסה זו.
 
מדד S&P500 |
|
מדד המשַקף את הממוצע המשוקלל של השינוי בשערי מניותיהן של 500 החברות הגדולות הנסחרות בבורסה לניירות-ערך בניו יורק.
 
מדינה-גומלת |
|
מדינה החתומה על אמנה למניעת מסי-כפל עם ישראל.
 
מוסד כספי |
|
דיני המס כוללים, במקרים רבים, הוראות שונות שעניינן בנישום הנחשב למוסד כספי. על-פי רוב, מדובר במי שלגביו העיסוק בכסף נחשב לעסק.
המונח מוסד כספי מוגדר, בין היתר, בחוק מע''מ. לפי הגדרה זו, מדובר באחד מאלה: (א) חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עו''ש על מנת לשלם מהם דרישה על ידי שיק; (ב) חברה המשתמשת כדין במילה בנק כחלק משמה למעט חברה ששמה מאזכר חברה או אגודה שיתופית שפסקה א חלה עליה; (ג) מוסד כספי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, אשר הוראות הנזילות מכוח החוק האמור חלות עליו; (ד) מבטח; (ה) סוג בני האדם ששר האוצר קבע. מכוח החלופה החמישית להגדרת מוסד כספי קבע שר האוצר את הגופים הבאים כמוסדות כספיים: (א) עוסק שהוא חָבר הבורסה לניירות-ערך בתל-אביב וש-75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאותיו בתור שכזה; (ב) עוסק שהוא נאמן או מנהל קרן כמשמעותם בחוק קרנות נאמנות, וש-75% או יותר ממחזור העִסקאות שלו נובעים מעסקאות בתור שכזה; (ג) מי שעִסקו במכירת מטבע-חוץ או ניירות-ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פירעונם או פדיונם.
בדומה למלכ''ר, מוסד כספי אינו חייב במע''מ על פעילותו, ואין הוא רשאי לנכות מס תשומות. בנוסף, על פעילותו של מוסד כספי מוטלים מס שכר ומס רווח באחוזים מן השכר ששילם ומהרווח שהפיק.
מס השכר המוטל על מוסד כספי זהה בהגדרתו למס השכר המוטל על מלכ''רים. מס רווח, לעומת זאת, מוטל רק על מוסד כספי, לגבי הרווח שהאחרון הפיק בשנת-המס. יצוין, כי אם נוצרו למוסד כספי הפסדים, אזי הוא זכאי לקזזם כנגד השכר ששילם באותה שנת-מס, דבר שיקטין את מס השכר שישלם, ואף עשוי לאפסו.
 
מוסד ציבורי |
|
פקודת מס הכנסה פוטרת ממס את הכנסתו של מוסד ציבורי ובתנאי שזו לא הושגה מעסק שהמוסד הציבורי עוסק בו או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על-ידי חבר-בני-אדם העוסק בעסק שהוא בשליטת המוסד הציבורי.
המונח מוסד ציבורי מוגדר כחבר-בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, או הֶקדש שמרבית נאמניו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד והם מגישים דוח שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד-השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר. לעניין זה, מטרה ציבורית מוגדרת כמטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על-ידי שר האוצר כמטרה ציבורית.
 
מחיר מקורי |
|
על-מנת לחשב את החבות במס רווחי הון במכירת נכסים פיננסיים, יש לבדוק האם נוצר רווח הון במכירה או שמא הפסד הון. לשם כך, יש לקבוע מהו המחיר המקורי (העלות) של הנכס הנמכר. ככלל, המחיר המקורי של נכסים פיננסיים נקבע לפי הסכום ששילם המשקיע במועד רכישתם. עם זאת, כלל זה כפוף למספר הוראות וחריגים בכלל וכאלה שעניינם בקביעת המחיר המקורי של ניירות-ערך נסחרים בבורסה לניירות בתל-אביב בפרט.
כך, למשל, כאשר משקיע יחיד מוכר ניירות-ערך נסחרים אשר נתקבלו על ידו במתנה מקרוב או בהורשה, אזי המחיר המקורי של ניירות-הערך ייקבע לפי העלות בידי המעביר (נותן המתנה או המוריש – לפי העניין). זאת, בכפוף למספר חריגים הנגזרים, בין היתר, משאלת חיובה במס של ההעברה ללא תמורה (במקרה של מתנה), ממועד הפטירה (במקרה של הורשה) וכו'.
 
מכירה בחסר |
|
מכירת נכס פיננסי שאינו בבעלות המוכר מתוך ציפייה לירידת ערכוֹ של הנכס שנמכר.
תקנות מס הכנסה קובעות הוראות מיוחדות לגבי חישוב הרווח במכירת בחסר: ככלל, במכירה בחסר של נייר-ערך הנסחר בבורסה, יראו את רווח ההון כאילו נצמח או הופק במועד רכישת נייר-הערך החלופי (נייר-הערך שרכש השואל, שהוא של אותו מנפיק ומאותו סוג של נייר-הערך שנמכר בחסר). העלות לצורך חישוב הרווח תיקבע לפי עלות נייר-הערך החלופי בתוספת דמי ההשאלה וכן תחליף הדיבידנד/הריבית ששילם השואל בשל אותו נייר-ערך מיום המכירה בחסר ועד ליום הרכישה של נייר-הערך החלופי. אם הושאל נייר-ערך מקרוב, ממעביד, מספק שירותים או מלקוח, יראו את ההשאלה כמכירה ובמועד השבת נייר-הערך החלופי, יראו את נייר-הערך החלופי כנמכר למשאיל (כלומר, יראו את עסקת ההשאלה כאילו הייתה עסקת מכר רגילה). הוראה מיוחדת נקבעה לגבי שואל המחזיק בניירות-ערך זהים בבעלותו, כלומר שנכס הבסיס מצוי בידיו בעת המכירה בחסר. שורטיסט כזה ייחשב במועד המכירה בחסר כמוכר תחילה את ניירות-הערך שלוֹ.
 
מכשירים מובְנים (Structured Products) |
|
השינויים והשיכלולים בשוקי ההון בעולם בשנים האחרונות אפשרו לפַתֵחַ מכשירים פיננסיים מורכבים וחדשניים. מכשירים אלה, המכוּנים מכשירים מובְנים, הינם מכשירים פיננסיים, ובכללם פיקדונות בנקאיים ואיגרות-חוב, המַקנים, בין היתר, תשׂואה התלויה באפיקים הנגזרים משוק ההון. המשקיע באותם מכשירים מוותר על חלק מהריבית בתמורה לתוספת תשׂואה הנגזרת מתנודות שונות במטבעות, במדדים או בריביות.
בעבר, על-מנת להגיע לתוצאות דומות, נאלצו המשקיעים לבצע שורה של עסקאות מורכבות, וזאת תוך מעקב מתמיד אחרי השווקים הרלבנטיים בעולם. אסטרטגיית השקעה מורכבת זו הייתה כרוכה בביצוע פעולות קנייה ומכירה של נגזרות פיננסיות באופן תכוף, בבחינת עשה זאת בעצמך, וכנגזר מכך, גזלה מהמשקיעים משאבים רבים. כיום, לעומת זאת, הגוף שמשווק את המכשירים המובנים משתמש בחלק מהריבית לרכישת אופציות שונות, ובדרך זו הוא יכול להציע למשקיע מוצר הכולל פיקדון/איגרת-חוב, בתוספת אופציה.
 
מלכ''ר |
|
חוק מע''מ כולל ארבע חלופות למלכ''ר (מוסד ללא כוונת רווח): המדינה, רשות מקומית או איגוד ערים; חבר-בני-אדם, מואגד או לא מואגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים ושאינו מוסד כספי; תאגיד שהוקם מכוח דין ואינו רשום כחברה, כאגודה שיתופית או כשותפות; וקופת-גמל הפטורה ממס הכנסה על-פי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.
בניגוד לעוסק, מלכ''ר אינו חייב במע''מ, אך מנגד, הוא אינו זכאי לנכות מס תשומות. כמו-כן, מלכ''ר חייב בתשלום מס שכר.
 
מנוף האופציה |
|
השיעור באחוזים בו ישתנה מחיר האופציה כתוצאה משינוי אחוז אחד בשער המניה (בהנחה שהפרמיה לא תשתנה).
 
מנוף פיננסי |
|
היחס בין ההון הזר (הלוואות) של החברה לבין הונה העצמי. ככל שהיחס גבוה יותר, החברה יותר ממונפת.
 
מניות בכורה |
|
מניות המקנות זכויות עדיפות בהשוואה למניות רגילות (כגון: בעת חלוקת דיבידנדים).
 
מניות הטבה (Stock Dividend) |
|
מניות המוקצות לבעלי המניות בחברה ללא כל תמורה נוספת. פעולת ההקצאה, הנעשית במקום חלוקת דיבידנדים במזומן או בנוסף לה, אינה כרוכה בהעברה בפועל של חלק מנכסי החברה במזומנים, אלא בהנפקת מניות נוספות מתוך רווחים שוטפים שנצברו, רווחי הון שנתהוו, קרן הון מיוחדת שנוצרה משערוך נכסים או פרמיה על מניות.
 
מס בולים |
|
בסיס החבות במס הבולים הוא מסמך מסוג המסמכים המפורטים בתוספת א לחוק מס בולים. חלק בלתי מבוטל מהעסקאות המתבצעות בניירות-ערך ובשוק ההון חייבות – למעט במקרה בו נקבעה הוראת פטור מיוחדת – במס בולים. זאת, מהטעם שעסקאות אלו מוצאות את ביטויָן במסמכים כתובים.
ביום 29.12.2005 פורסם ברשומות צו המבטל את תוספת א' לחוק מס בּולים, וזאת בתוקף מיום 1.1.2006. בהתאם, החֵל ביום 1.1.2006 מסמכים שייחתמו לא יחויבו עוד במס בולים.
 
מס יציאה |
|
במסגרת השינויים שהביא בכנפיו תיקון 132 לפקודת מס הכנסה, נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 100א. הוראות אלו קובעות מכירה רעיונית של כלל נכסיו של תושב ישראל – בין אם יחיד ובין אם חבר-בני-אדם – שחדל להיות תושב כאמור.
מועד המכירה הרעיונית כאמור יהיה היום שקדם ליום שבוֹ אירע שינוי התושבוּת. עם זאת, קיימת אפשרות לדחות את תשלום המס למועד מימוש הנכס בפועל, וזאת בהתאם לחישוב ליניארי שנקבע לעניין זה. ואולם, אם במועד המימוש כאמור, מכירת הנכס תהא חייבת בתשלום מס בישראל, ישולם המס המתחייב בשל רווח ההון במועד המימוש במקום המס המתחייב מכוח הוראות הסעיף.
 
מס ערך מוסף |
|
אחד משלושת המיסים המוטלים מכוח חוק מע''מ. שיטת הטלת המע''מ מתבססת על העיקרון, לפיו היצרן (העוסק) מתחייב במע''מ רק לגבי הערך המוסף שתרם למוצר בשרשרת הייצור מתחילתו ועד הגעתו לצרכן הסופי, כך שבסופו של דבר, נטל המס הטמון בסך הערכים המוספים יועבר לכתפי הצרכן הסופי.
המע''מ הוא בשיעור 18% ממחיר העִסקה (קיימים מספר חריגים לעניין זה).
 
מס רווח |
|
אחד משלושת המיסים המוטלים מכוח חוק מע''מ. מס זה מוטל על הרווחים שהפיק מוסד כספי, וזאת בשיעור 18%.
 
מס רווחי הון |
|
פקודת מס הכנסה מטילה, בנוסף, למס הכנסה, מס על רווחי הון במכירת נכסים מסוימים ובכלל זה רווחי הון במכירת ניירות-ערך נסחרים.
 
מס שכר |
|
אחד משלושת המיסים המוטלים מכוח חוק מע''מ. מס זה מוטל על פעילותם של מלכ''ר ומוסד כספי, וזאת באחוזים מן השכר ששילמו. לעניין זה, מוגדר המונח שכר כהכנסת עבודה כמשמעותה בפקודת מס הכנסה, לרבות קצבה המשתלמת מאת מעביד למי שהיה עובדו.
מס השכר הוא בשיעור 7.5% מהשכר ששילם המלכ''ר ובשיעור 18% מהשכר ששילם המוסד הכספי.
 
מס תשומות |
|
המע''מ שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או על מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו.
 
מסגרת אשראי |
|
סכום מירבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו משיכות מחשבון עו"ש של הלקוח.
 
מפעל מאושר |
|
חוק עידוד השקעות הון, תשי''ט–1959 קובע כללים למתן סיוע והטבות למשקיע במפעל מאושר. המדובר במפעל תעשייתי, מבנה תעשייה להשכרה, בית מלון וכו'. ככלל, זכאותו של המשקיע לקבלת סיוע והטבות נקבעת לפי מהותו של הפרוייקט, מיקומו הגיאוגרפי, היישות המשפטית המשקיעה בו והיקף ההון העצמי המושקע.
 
מפעל קבע |
|
המונח מפעל קבע או מוסד קבע (permanent establishment) משמש בתחום האמנות למניעת מסי-כפל כאמת-מידה לבחינת קיומה של נוכחות מהותית במדינה שמחוץ לתחום מדינת מושבו של הנישום וניהול עסקים באמצעותו.
 
מוסד קבע |
|
המונח מוסד קבע או מפעל קבע (permanent establishment) משמש בתחום האמנות למניעת מסי-כפל כאמת-מידה לבחינת קיומה של נוכחות מהותית במדינה שמחוץ לתחום מדינת מושבו של הנישום וניהול עסקים באמצעותו.
 
מקדמות |
|
ככלל, במועד בו מגיש הנישום את הדו"ח השנתי לרשויות המס, עליו לשלם את סכום המס המגיע ממנו לפי אותו דו"ח. אולם, דחיית תשלום המס למועד הגשת הדו"ח השנתי כרוכה בשחיקת המס בתקופת אינפלציה, שהרי המס ישתלם בשקלים שערכָּם יֵרד לעומת ערכָּם ביום הפקת ההכנסה. על-כן, נקבעה בפקודת מס הכנסה מערכת שלמה של הוראות בדבר מקדמות על-חשבון המס.
המקדמות מהוות, למעשה, תשלומים משוערים על-חשבון המס שיגיע מהנישום באותה שנת-מס והן מחושבות על בסיס ההכנסות שהיו לנישום בשנות-מס קודמות. חישוב המס המדויק נעשה לאחר הגשת דו"ח המס השנתי, ואז נערכים תיקונים ותיאומים של המקדמות ששולמו לחבות המס האמיתית.
 
מקדמות על הכנסות-חוץ |
|
יחיד שיש לו הכנסות-חוץ שאינן פטורות ממס בישראל חייב לשלם בגינן מקדמה שנתית לרשויות המס. זאת, בתנאי שהוא אינו חייב בתשלום מקדמות חודשיות או דו חודשיות והוא אינו עולה חדש או תושב חוזר, שכל הכנסות-החוץ שלו באותה שנת מס פטורות ממס.
הכנסות-חוץ כוללות רווחי הון במכירת ניירות-ערך זרים וניירות-ערך של חברה תושבת ישראל הרשום למסחר בבורסה מחוץ לישראל. בנוסף, נכללים במסגרת זו מספר סוגי הכנסות שמקורן מחוץ לישראל: הכנסות מריבית שמקורן בפיקדונות בבנקים מחוץ לישראל החייבות במס בשיעור 20%; הכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל החייבות במס בשיעור 15%; הכנסות מריבית שמקורן באיגרות-חוב שהן ניירות-ערך זרים החייבות במס בשיעור 35%; הכנסות מדיבידנד שמקורן מחוץ לישראל החייבות במס בשיעור 25% או 35%, לפי העניין; והכנסות מהימורים, מהגרלות או מפרסים החייבות במס בשיעור 25%.
ככלל, יש לשלם את המקדמה השנתית עד ליום 30 באפריל שבשנת-המס שלאחריה. לתשלום יש לצרף דוח המפַרט את דרך קביעת המקדמה השנתית (טופס 5329ב).
 
מקלט מס (Tax Haven) |
|
מדינה שבהּ חוקי המס מאפשרים לקיים פעילות עסקית ללא תשלום מס או תוך תשלום מס מזערי. המדינות המהוות מקלטי מס פופולאריים כוללות, בין היתר, את האנטילים ההולנדיים, איי הבתולה הבריטים (BVI), ליכטנשטיין, איי קיימן, האי מאן ואיי התעלה (ג'רסי).
 
מק''מ |
|
איגרות-החוב מסוג מק''מ (מילווה קצר מועד) מונפקות על-ידי בנק ישראל לתקופה שלא תפחת מ-14 ימים ולא תעלה על 365 ימים. המק''מ אינו נושא ריבית או הפרשי הצמדה, אלא מונפק בניכיון. מס' הסדרה של המק''מ נקבע בהתאם לחודש, השבוע והשנה בו תיפָּדה אותה סדרה. כך, למשל, מק''מ מסדרה 715 ייפדה בחודש השביעי (יולי) בשבוע הראשון לאותו חודש בשנת 2005.
 
משאיל |
|
אדם המשאיל נכס פיננסי תמורת דמי השאלה, תחליף דיבידנד או תחליף ריבית.
 
משפחת נגזרים |
|
סוג נגזרים בעלי מאפיינים דומים, כגון: אופציות, חוזים עתידיים, חוזי החלפה וכו'.
 
מתואם |
|
סכום כלשהו בתוספת אותו הסכום כשהוא מוכפל בשיעור השינוי במדד או בשער מטבע.
 
מדד יתר 30 |
|
מדד משוקלל של שערי המניות של 30 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב שאינן נכללות במדד ת''א 100. כלומר, מדובר במדד משוקלל של שערי המניות בין מקום 100 למקום 130.
 
מדד ת"א פיננסים 15 |
|
מדד משוקלל של שערי המניות של 15 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בענף הפיננסים (בנקים, ביטוח, בנקים למשכנתאות וחברות שירותים פיננסים) בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.
 
מדד ת"א נדל"ן 15 |
|
מדד משוקלל של שערי המניות של 15 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בענף הנדלן והבינוי בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.
 
מבחן התדירות |
|
אחד מהמבחנים החשובים שפותחו בפסיקה לצורך ההבחנה בין הכנסה אקטיבית ממכירה פיננסית לבין רווח הון ממכירה פיננסית ובין הכנסה אקטיבית ממכירת מקרקעין לבין רווח הון ממכירת מקרקעין.
מבחן זה עשוי גם לשמש את ההבחנה בין הכנסה פיננסית שוטפת אקטיבית לבין הכנסה פיננסית שוטפת פסיבית ובין הכנסה אקטיבית מהשכרת מקרקעין לבין הכנסה פסיבית מהשכרת מקרקעין.
לפי מבחן זה, מספר רב של עסקות עשוי להצביע על פעילות עסקית, וכנגזר מכך, על סיווּגה של ההכנסה/הפסד מאותן מכירות כהכנסה/הפסד אקטיביים.
עם זאת, אין במבחן התדירות, כשלעצמו, כדי להכריע באופן קונקלוסיבי בשאלת סיווּגה של ההכנסה/הפסד. בהקשר זה יצוין, כי לאור הפשטות היחסית של ביצוע פעולות בנכסים פיננסיים ובעיקר בכאלה הנסחרים בבורסה, סביר שהנישום יבצע פעולות רבות יותר בנכסים פיננסיים מאשר בנכסים אחרים.
יש לשים לב, כי הכנסה שמקורהּ במספר מצומצם של עסקאות ואף בעסקה חד-פעמית עשויה להיחשב להכנסה אקטיבית. הכַּוונה לאותם מקרים בהם מדובר בעסקאות שהן אקראיות (עסק אקראי) או עסקה בודדת (עסקת אקראי). אומנם, הן הכנסה מעסק והן הכנסה מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי חייבות במס הכנסה. עם זאת, לא תמיד תוצאות המס תהיינה זהות. כך, למשל, לסיווּגה של הכנסה כהכנסה מעסק או כהכנסה מעסקה או עסק אקראי בעלי אופי מסחרי נודעת חשיבות לעניין קיזוז הפסדים, לשאלת תחולתו של חוק התיאומים ועוד.
 
מס שבח |
|
המס המוטל על רווח הון ממכירת מקרקעין בישראל בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין.
 
מס רכישה |
|
מס המוטל על מי שרוכש זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין.
מס הרכישה הינו בשיעור משווי המכירה. כלומר, בניגוד למס שבח שמוטל רק אם נוצר שבח (רווח) במכירה, מס הרכישה מוטל בכל מקרה של מכירה (למעט במקרים שלגביהם נקבע פטוֹר ממס רכישה).
 
מס מכירה |
|
מס שהוטל על מי שמכר זכות במקרקעין או זכות באיגוד מקרקעין שנרכשו לפני 7.11.2001.
מס המכירה הוטל בשיעור משווי המכירה. כלומר, בניגוד למס שבח שמוטל רק אם נוצר שבח (רווח) במכירה, מס המכירה הוטל בכל מקרה של מכירה (למעט במקרים שלגביהם נקבע פטוֹר ממס מכירה).
במסגרת תיקון 61 לחוֹק מיסוי מקרקעין בוטל מס המכירה, וזאת רטרואקטיבית לגבי עסקות שבוצעו ביום 1.8.07 ואילך.