|
|
|
חברה מדַרגת |
|
חברה שעיסוקה דירוג איגרות-חוב הנסחרות בבורסה או בשוק מוסדר, לפי כושר הפירעון של התאגיד שהנפיק אותן.
 
חברה משפחתית |
|
חברה משפחתית, כהגדרתה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, הינה חברה המקיימת את שני התנאים הבאים: האחד – החברה הגישה בקשה להיחשב כחברה משפחתית לפקיד השומה, לא יאוחר מחודש לפני תחילתה של שנת-מס פלונית או תוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה, לפי העניין; השני – קיימת קרבת משפחה בין בעלי מניותיה (בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-הזוג וכן בן-זוגו של כל אחד מאלה). אין צורך בקרבה משפחתית כאמור בין כל אחד ואחד מבעלי המניות לבין כל אחד מבעלי המניות האחרים, אלא מספיק שיש אדם אחד אשר לגביו וביחס אליו מתקיימת הקרבה האמורה.
ייחודה של החברה המשפחתית בהשוואה לחברה רגילה הוא בכך שהכנסתה החייבת והפסדיה של החברה המשפחתית נחשבים להכנסתו או הפסדו של בעל המניות שהוא בעל הזכות לחלק הגדול ביותר ברווחים בחברה או של בעל המניות שהחברה ציינה בבקשתה שהוא אחד מבעלי הזכויות לחלקים השווים והגדולים ביותר ברווחים בה ואשר הסכמתו בכתב צורפה לבקשה. כמו-כן, רווחים שחולקו מהכנסות החברה בשנים שהייתה חברה משפחתית (תקופת ההטבה) ייראו כאילו לא חולקו, וזאת אם חולקו בתקופת ההטבה או לאחר שהחברה חדלה להיות חברה משפחתית.
יש לציין, כי סעיף 64א לפקודת מס הכנסה בוטל במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. במקום הוראות אלו, נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 64א1, שעניינן בחברה שקופה. ברם, הואיל ותחילתו של סעיף 64א1 נקבעה ליום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי אותו סעיף ועל-מנת לצור רציפות בין הֶסדר המס הקבוע לגבי חברה משפחתית לבין זה הקבוע לגבי חברה שקופה, נקבע, כי גם ביטולו של סעיף 64א יחול ביום האמור. עד היום, טרם פורסמו תקנות על-פי סעיף 64א1, ועל-כן סעיף 64א ממשיך לחול, ומנגד טרם נכנסו לתוקף הוראות סעיף 64א1.
 
חברה נשלטת זרה |
|
תושבי ישראל עשויים לצבור הכנסות מחוץ לישראל באמצעות חברה זרה אשר אינה נחשבת לתושבת ישראל, וזאת, בין היתר, על-מנת שלא להילכד ברשת המס הישראלית. במקרה כזה, עשויה להיווצר דחיית מס בלתי מוגבלת, שהרי כל עוד אותן חברות לא תחלקנה בפועל את הכנסותיהן כדיבידנד לבעלי מניותיהן, לא תיווצר חבות מס בישראל. על-מנת להתגבר על בעיה זו, נקבעה בפקודת מס הכנסה מערכת מורכבת של הוראות, לפיהן תושבי ישראל שהינם בעלי מניות בחברה הנחשבת לחברה נשלטת זרה (Controlled Foreign Corporation) יחויבו במס על חלקם היחסי בהכנסות אותה חברה כאילו אלו חולקו להם כדיבידנד.
חברה נשלטת זרה הינה, בתמצית, חברה תושבת-חוץ, שמרבית הכנסותיה או רווחיה בשנת-המס הן הכנסות פסיביות או הכנסות שמקורן בהכנסות פסיביות.
 
חברה פרטית |
|
חברה שאינה חברה ציבורית.
 
חברה ציבורית |
|
חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על-פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור.
 
חברה רשומה |
|
חברה שניירות-הערך שלהּ רשומים למסחר בבורסה.
 
חברה שקופה |
|
חברה שקופה, כמשמעותה בסעיף 64א1 לפקודת מס הכנסה, הינה חברה תושבת ישראל שחלים לגבּיה כל אלה: (א) החברה אינה חברה ציבורית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, ולא ניתן לפי תקנונה לשנות את סיווּגהּ לחברה ציבורית; (ב) מספר בעלי מניותיה אינו עולה על 50, או על מספר גבוה יותר אם אישר זאת נציב מס הכנסה, בתנאים שקבע; (ג) כל בעלי מניותיה הם יחידים תושבי ישראל; (ד) מניותיה הן מאותו סוג, למעט מניות המקנות זכויות הצבעה, ואין לבעלי המניות אפשרות לשנות את הזכויות מכוח המניות, למעט שינוי בזכויות ההצבעה; (ה) הזכות לרווחי החברה מוקנית מכוח המניות בלבד; (ו) זכותו של בעל מניות בחברה לרווחים זהה לזכותו לנכסי החברה בעת פירוקה; (ז) החברה אינה מוסד כספי כהגדרתו בחוק מעמ; (ח) החברה ביקשה להיחשב כחברה שקופה, בהודעה שעליה חתמו כל בעלי מניותיה ואשר נמסרה לפקיד-השומה בתוך 60 ימים מיום התאגדותה.
בדומה לחברה משפחתית, ייחודה של החברה השקופה בהשוואה לחברה רגילה הוא בכללי המיסוי המיוחדים שחלים עליה שעיקריהם הם כדלהלן: הכנסתה החייבת והפסדיה מיוחסים לבעלי המניות בה לפי חלקם בזכויות לרווחים; חלוקת דיבידנד לבעלי המניות אינה חייבת במס.
יושם אל לב, כי הוראות המס החלות על חברה שקופה קבועות בסעיף 64א1 לפקודת מס הכנסה שהוּסף במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה. תחילתו של סעיף 64א1 נקבעה ליום כניסתן לתוקף של כל התקנות על-פי אותו סעיף. עד היום, טרם פורסמו תקנות כאמור, ועל-כן טרם נכנסו לתוקף הוראות סעיף 64א1.
 
חברת בית |
|
חברת מעטים שכּל רכושה ועסקיה הם החזקת בניינים.
 
חברת מעטים |
|
חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר (לעניין זה, נחשבים לאדם אחד: אדם וקרובו; אדם ובא כוחו; ושותפים בשותפות) ואיננה אחת מאלו: (א) חברה שלפחות 80% ממניותיה הן בידיהן או בשליטתן של חברות שאינן חברות מעטים כאמור; (ב) חברה שיש לציבור עניין ממשי בה.
 
חברת צינור |
|
חברה שהכנסותיה והפסדיה לצורכי מס מיוחסים לבעלי מניותיה, כגון: חברת בית, חברה משפחתית וחברה שקופה.
 
חברת משלח-יד זרה |
|
כדי למנוע את האפשרות להתחמק ממס על הכנסה ממשלח-יד מחוץ לישראל באמצעות פעילות דרך חברה זרה, נקבעו בפקודת מס הכנסה הוראות חיוב במס לגבי חברת משלח-יד זרה, שהיא חברת מעטים תושבת-חוץ שלפחות 75% מאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי תושבי ישראל שהם בעלי משלח-יד או עיסוק שנקבע על-ידי שר האוצר לעניין זה.
 
חבר-בני-אדם |
|
המונח חבר בני אדם מוגדר בפקודת מס הכנסה ככל גוף ציבורי, מאוגד או מאוחד, וכל חברה, אגודת אחים, חברותה או התאחדות, בין שהן מאוגדות ובין שאינן מאוגדות. המדובר אפוא, לא רק בגופים משפטיים מאוגדים אלא גם גופים ציבוריים (כגון רשות מקומית) ואף גופים לא מאוגדים. בנוסף, כוללת הגדרה זו חברה – חברה שהואגדה בישראל או מחוץ לישראל, לרבות אגודה שיתופית, תאגידים וגם גופים לא-מואגדים.
 
חוק התיאומים |
|
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ''ה–1985.
ביום 6.3.2008 פורסם ברשומות חוק מס הכנסה (תיאומים של אינפלציה) (תיקון מס' 20), התשס"ח-2008, לפיו חוק התיאומים יחול עד תום שנת-המס 2007, כאשר משנת-המס 2008 לא תחולנה עוד הוראות החוק, בכפוף להוראות המעבר שנקבעו באותו תיקון.
 
חוק מס בולים |
|
חוק מס הבולים על מסמכים, תשכ''א–1961, מכוחו הוטל מס בולים.
 
חוק מיסוי מקרקעין |
|
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ''ג–1963, מכוחו מוטלים מס שבח ומס רכישה על מכירת זכות במקרקעין ועל פעולה באיגוד מקרקעין.
 
חוק מע"מ |
|
חוק מס ערך מוסף, תשל''ו–1975. חוק זה מטיל שלושה סוגי מסים: מס ערך מוסף על פעילות עסקית ועל ייבוא; מס שכר באחוזים על פעילות של מלכ"ר ומוסד כספי; ומס רווח על פעילות של מוסד כספי. לכל אחד משלושת המסים יסודות עצמאיים, והתנאים להטלתם שונים בתכלית.
 
חוק קרנות נאמנות |
|
חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ''ד–1994, שהחליף את החוק להשקעות משותפות בנאמנות, תשכ''א–1961.
 
חישוב מאוחד |
|
אחד מהעקרונות בבסיס שיטת מיסוי היחיד בפקודת מס הכנסה הוא שבני-זוג נחשבים, ככלל, ליחידה אחת לעניין חישוב חבותם במס. לפי עיקרון זה, חישוב חבותם של בני-הזוג במס נעשה באופן מאוחד. עם זאת, קיימים מספר חריגים, המאפשרים לבני-זוג לתבוע חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם.
 
חישוב נפרד |
|
ככלל, בני-זוג נחשבים ליחידה אחת לעניין חישוב חבותם במס. כלומר, חישוב חבותם של בני-הזוג במס נעשה באופן מאוחד. עם זאת, קיימים מספר חריגים, המאפשרים לבני-זוג לתבוע חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם. כך, למשל, בן-זוג שאיננו בן-זוג רשום יכול לתבוע, כי ייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו מיגיעה אישית ממקורות מסוימים. חריג נוסף מאפשר לבן-זוג שהייתה לו הכנסה מרכוש שהיה בבעלותו שנה לפני נישואיו או מרכוש שקיבל בירושה בתקופת נישואיו, לתבוע שייעשה חישוב נפרד של המס על הכנסתו האמורה.
 
חתם |
|
מי שמתחייב לרכוש ניירות-ערך המוצעים בתשקיף אם וככל שהציבור לא ירכוש אותם.
 
חברת החזקות ישראלית |
|
במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה נוסף פרק שלישי 2 לפקודת מס הכנסה, שעניינו בפטור ממס לחברה הנחשבת לחברת החזקות ישראלית. המדובר בחברה פרטית שאינה מוסד כספי (כהגדרתו בחוק מע"מ) ואף אינה חברה משפחתית או חברה שקופה ואשר התאגדה בישראל והשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל בלבד. בנוסף, על החברה לעמוד במספר תנאים נוספים שעניינם, בין היתר, בהכנסתה של החברה ובהשקעותיה. חברה העונה על כל התנאים האמורים זכאית, בכפוף למגבלות שונות, לפטור ממס על סוגי הכנסות שונים שהפיקה.
 
|
|
|
|