תיקון 168 לפקודת מס הכנסה |
|
תיקון לפקודת מס הכנסה, שפורסם ברשומות ביום 16.9.2008, והקובע הקלות מס ליחידים הנחשבים לעולה חדש, תושב-חוזר ותושב חוזר ותיק.
 
תושב-חוץ |
|
המונח תושב-חוץ מוגדר בפקודת מס הכנסה באופן שיורי – מי שאינו תושב-ישראל. כלומר, יחיד או חברה שאינם תושבי ישראל נחשבים לתושבי-חוץ לעניין פקודת מס הכנסה.
בנוסף, נקבע (במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה), כי יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן מרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחר שנות-המס האמורות ייחשב לתושב-חוץ. כך, למשל, יחיד שיצא מישראל ביום 1.1.2007 ושהה 183 ימים בחו"ל בשנת-המס 2007 ו-183 ימים בחו"ל בשנת-המס 2008, ובמהלך שנות-המס 2009 ו-2010 מרכז חייו היה בחו"ל, ייחשב לתושב-חוץ החֵל מיום עזיבתו (קרי: מיום 1.1.2007).
יצוין, כי תאגיד תושב-חוץ לא יהיה זכאי להטבה במס, הנחה או פטור בשל היותו תושב-חוץ, אם תושב ישראל הינו בעל-שליטה בו או הנהנה, במישרין או בעקיפין, ל-25% או יותר מההכנסות או הרווחים של תושב-החוץ.
 
תושב ישראל |
|
הגדרת תושב-ישראל בפקודת מס הכנסה מבחינה בין תושב-ישראל שהוא חבר-בני-אדם (ובכלל זה חברה) לבין תושב-ישראל שהוא יחיד.
חברה תיחשב לתושבת ישראל אם מתקיים לגבּיה אחד מאלה: (1) היא התאגדה בישראל (מבחן מקום ההתאגדות); (2) השליטה על עסקיה וניהולָם מופעלים בישראל (מבחן השליטה והניהול). עם זאת, חברה לא תיחשב לתושבת ישראל אם השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל בידי יחיד שהוא עולה חדש/תושב חוזר ותיק (או בידי מי מטעמו) אם טרם חָלפו 10 שנים מהמועד שאֶלה היו לתושב ישראל ובלבד שאותה חברה לא הייתה תושבת ישראל גם אם השליטה על עסקיה וניהולם לא היו מופעלים בידי יחיד כאמור או בידי מי מטעמו, אלא אם כן החברה ביקשה אחרת.
על-מנת לקבוע האם יחיד נחשב לתושב-ישראל, יש להחיל את עיקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים. בנוסף, נקבעו שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר; השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
 
תושב חוזר |
|
עד לתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, תושב חוזר הוגדר כיחיד שחדל להיות תושב-ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל שלוש שנים רצופות לפחות לאחר שחדל להיות תושב ישראל.
בתיקון 168 נקבעה הגדרה חדשה לתושב חוזר ובמקביל שונו הטבות המס המוקנות לו.
לפי ההגדרה החדשה, מדובר ביחיד ששב והיה לתושב-ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.
עם זאת, ההגדרה החדשה והטבות המס החדשות חלות רק מיום 1.1.2009 וזאת לגבי מי שחדל להיות תושב ישראל במועד זה ואילך.
כלומר, מי שחזר/יחזור להיות תושב ישראל לפני 1.1.2009 וכן מי שיחזור לישראל לאחר 1.1.2009 אך חדל להיות תושב ישראל לפני מועד זה, ייחשב כתושב חוזר לאחר שחדל להיות תושב ישראל במשך 3 שנים לפחות בלבד ותחולנה לגביו הטבות המס הישנות. אחרת, יחול מבחן 6 השנים, ובכפוף לעמידה במבחן זה יהיה התושב החוזר זכאי להקלות המס החדשות.
 
תחליף דיבידנד |
|
סכומים שמשלם שואל למשאיל בגובה סכום הדיבידנד שהיה המשאיל מקבל באותו מועד בשל מניה אילו לא השאיל אותה.
 
תחליף ריבית |
|
סכומים שמשלם שואל למשאיל בגובה סכום הריבית שהיה המשאיל מקבל באותו מועד בשל איגרת-חוב אילו לא השאיל אותה.
 
תעודות סל (Exchange Traded Funds) |
|
מוצר פיננסי המחקה את התנהגות המדד עליו הוא מתבסס. החברה המנפיקה את התעודות מתחייבת להמירן בכל עת במניות המדד (סליקה פיזית) או לחלופין בשווי המדד (סליקה כספית), כשבדרך-כלל מקובלת יותר הסליקה הכספית. תעודות הסל מאופיינות בפשטות במסחר (בהשוואה לנגזרים), בנזילות גבוהה (בהשוואה למניות) ובכך שהן מאפשרות מסחר תוך-יומי ומכירה בחסר. כמו-כן, תעודות הסל מאפשרות למשקיע המקומי להשקיע במדדים זרים דרך מכשיר שנסחר בשוק המקומי וגם על מדדים מקומיים שאין עליהם נגזרים פיננסיים.
 
תפ"ס |
|
תעודת פיקדון סחירה. זהו פיקדון בנקאי הנושא ריבית יומית. פיקדון זה הינו נזיל לחלוטין, קרי: ניתן למימוש מדי יום.
 
תקופה ממוצעת לפדיון |
|
התקופה הממוצעת (בשנים) לפדיון של איגרת-החוב בהתחשב במועדי תשלום הקרן.
 
תקנות היהלומנים |
|
תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של יהלומן וקביעת הכנסתו החייבת), התשמ"א–1980.
 
תשׂואה לפדיון |
|
התשׂואה השנתית הממוצעת הצפויה למשקיע באיגרת-חוב בהנחה שיחזיק את האיגרת עד למועד פדיונה.
 
תשׂואה לפדיון ברוטו |
|
תשׂואה לפדיון ללא ניכוי חבות במס (רלבנטית למשקיע ברוטואיסט).
 
תשׂואה לפדיון נטו |
|
תשׂואה לפדיון בניכוי חבות המס (רלבנטית למשקיע נטואיסט).
 
תשקיף |
|
מסמך משפטי אשר חייב להוציא תאגיד המציע ניירות-ערך לציבור. בתשקיף, הנערך בהתאם לכללים הקבועים בחוק ניירות-ערך ותקנותיו, ניתן למצוא מידע מפורט על התאגיד המנפיק ועל ניירות-הערך המונפקים.
 
תיקון 147 לפקודת מס הכנסה |
|
תיקון לפקודת מס הכנסה שפורסם ברשומות ביום 10.8.2005 והכולל תיקונים מהותיים להוראות המיסוי בכלל ולהוראות המיסוי על שוק ההון בפרט. ככלל, תחילת התיקון נקבעה ליום 1.1.2006, עם זאת, התיקון כולל הוראות מעבר וכן הוראות שעה.
 
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה |
|
תיקון לפקודת מס הכנסה שמקורו בהמלצות ועדת רבינוביץ והכולל את הרפורמה במס הכנסה. התיקון פורסם ברשומות ביום 4.8.2002 ותחולתו נקבעה ליום 1.1.2003 בכפוף להוראות מעבר.
 
תקנים חשבונאיים |
|
GAAP - התקנים החשבונאיים הכלליים המקובלים
(Generally Accepted Accounting Principles).
IAS - תקני חשבונאות בינלאומיים (International Accounting Standards).
IASB - הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים
(International Accounting Standards Boards).
IFRIC - הוועדה לפרשנויות והבהרות של תקני דיווח כספִי בינלאומיים
(International Financial Reporting Interpretations Committee).
IFRS - תקני דיווח כספִי בינלאומיים (International Financial Reporting Standards).
 
תושב חוזר ותיק |
|
המונח "תושב חוזר ותיק" מוגדר כיחיד ששב והיה לתושב-ישראל לאחר שהיה תושב-חוץ במשך 10 שנים רצופות לפחות.
עם זאת, מי שהיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.