מבזקי מס

31/08/2026: עדכוני מלחמה | מיזוג ביום 31.7 של חברה מעבירה עם ולתוך חברה קולטת | מע"מ בניכיון שיקים | מיסוי כמקובל? | תושבוּת לעניין ביטוח לאומי ב-Relocation ל-3 שנים | החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה, חרבות ברזל ועם כלביא ועוד

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2026

ביום 25.8.2026 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2026 ("התקנות"), בגדרן נקבעו הוראות לגבי פיצויים בגין נזקים בחודשים מאי ויוני 2026.
למַעבר לתקנות, לחצו כאן.

החלטת מיסוי בנושא מיזוג ביום 31.7 של חברה מעבירה עם ולתוך חברה קולטת

אתמול (30.8.2026) פרסמה מחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית ברשות המיסים את החלטת המיסוי שבנדון (החלטה מס' 8012/26).
להמשך, לחצו כאן.

מע"מ בניכיון שיקים

ביום 26.8.2026 פרסמה המחלקה המקצועית – מע"מ שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "החבות במע"מ בשל עסקאות ניכיון שיקים".
להמשך, לחצו כאן.

מיסוי כמקובל?

ביום 26.8.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין הרב רפאל מאמו וגרושתו גב' רבקה מאמו.

המערער 1, הרב רפאל מאמו ("הרב"), הוא רב מקובל וראש ישיבה שמוקד פעילותו בקריית אתא. 
במהלך שנות-המס שבמחלוקת (2015-2010) פעל הרב במספר מישורים: ניהול ישיבת שערי יהודה בקריית אתא והוראה בה; עריכת "קבלת קהל" מספר פעמים בשבוע בערים שונות (קריית אתא, צפת, תל אביב, בית שמש ואשדוד) ובכלל זאת מתן ברכות ומתן עצות, תוך שנהוג שהאנשים שפוקדים את קבלת הקהל תורמים סכומי כסף (באשראי, במזומן או בשיק), אם כי לא קיימת חובה לעשות כן והמבקרים יכולים לקבל כנגד תרומתם קמיעים, תליונים, צמידים, טבעות או בקבוקי יין; עריכת טקסים דתיים והשתתפות בשמחות של תלמידיו ואנשי קהילתו; והוצאה לאור של ספרי דת והגות רבים.
הרב והמערערת 2, גב' רבקה מאמו ("המערערת") נישאו בשנת 1990. המערערת גננת במקצועה ועבדה בעבר כשכירה. בשנת 2003 הֵחלה המערערת לעסוק כבעלת גן ילדים עצמאי ונפתח לה תיק במס הכנסה תוך שהיא נרשמה כ"בן זוג רשום". בשנת 2007, הודיעה המערערת על הפסקת פעילותה העסקית העצמאית.
בחודש דצמבר 2016 וינואר 2017 הוציא פקיד-שומה חיפה שומות לפי מיטב השפיטה (בהיעדר דוחות) לרב ולמערערת לגבי שנות-המס שבמחלוקת.
הרב והמערערת נפרדו והתגרשו בסמוך לאחַר שנות-המס שבמחלוקת.
לימים, כל אחד מבני-הזוג הגיש דוחות לשנות-המס שבמחלוקת והטיפול הועבר למשיב (פקיד-שומה יחידה ארצית לשומה) אשר הוציא להם "שומת הפקדות" בצו. דהיינו, יוחסה להם הכנסה חייבת בגובה ההפקדות השונות שנכנסו לחשבונות הבנק השונים (חמישה במספר, מתוכם שלושה עיקריים) אשר היו רשומים על שם הרב, לבדו או יחד עם המערערת. לעומת זאת, כספים במזומן לא נכללו בשומה "בשל הקושי הראייתי להוכיח את גובהם" (סעיף 9 לסיכומי המשיב).
במסגרת השומות, חויבו המערערים בקנסות גירעון לפי סעיף 191 לפקודת מס הכנסה ובשיעורי מס מוגדלים בְּשל אי-ניהול פנקסים ("חייב ולא ניהל") לפי סעיף 191ב לפקודה.

לגבי חלק מהסכומים, טען הרב כי הם אינם שייכים לו.
ואילו לגבי יתרת הסכומים נטען, כי הם אינם בגֶדר "הכנסה" לפי מהותם, בהיותם מתנות מחתונת בנו שאירעה בשנת 2011; תמיכה תקופתית מידיו של "נדיב" תושב-חוץ שחפץ לעודד כתיבת ספרים; החזרי הלוואה (סכומי קרן) על-חשבון הלוואות שהעניק הרב לנצרכים; וסכום שיפוי שהתקבל בעקבות תביעה שנאלץ הרב להגיש כעָרב לחובו של צד שלישי, לאחַר שהרב פרע את החוב הנערב מכספו הוא.
המערערת, מצדה, טענה, כי היא כלל לא הייתה קשורה לפעילות הכלכלית של הרב והייתה ממודרת לחלוטין מענייני הכספים שלו.

בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הערעור בחלקו (קישור לפסק-הדין).

* יצוין, כי פסק-הדין נושא את המילים "איסור פרסום", אך בפסקה 109 לפסק צוין, כי "ניתן לפרסם את פסק הדין ברבים". 

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש ביחס לחתונת הבן (פס' 49-39),* לגמול שקיבל הרב כנגד כתיבת ספרים (פס' 55-50) ולמעמדה של המערערת כ"בן זוג רשום" (פס' 105-88)

* בסוגיה זו חלה תפנית במהלך דיוני השומה והערעור: תחילה היה זה הרב שהדגיש את נושא מתנות האורחים כהסבר (חלקי) להפקדות בחשבונות הבנק (נקודת המוצא של הסבר זה הייתה כמובן כי הכספים אינם חייבים במס הכנסה). אולם, המשיב סבר כי סכומים אלה התקבלו לא רק כ"מתנות רגילות" לחתן וכלה אלא, בחלקם לפחות, "בשל מעמדו ותפקידו" של הרב, וזאת בהמשך לפסיקת בתי-המשפט בעניין הרב יקותיאל אבוחצירא (ע"מ (מחוזי ת"א) 9422-01-14), הרב יעקב ישראל אירפגן (ע"מ (מחוזי ת"א) 8198-02-17) והרב ברוך אבוחצירא (ע"מ (מחוזי ת"א) 18761-01-15). כתוצאה מכך, נושא מתנות החתונה הפך מהסבר להפקדות בידי הרב למקור לחיוב נוסף במס לפי טענת המשיב.

הֶסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשות המיסים בנושא שיוך דירות

ביום 28.8.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין ארד.
להמשך, לחצו כאן.

תושבוּת לעניין ביטוח לאומי ברילוקיישן ל-3 שנים

ביום 19.8.2026 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בתל-אביב בעניין זנדר.
להמשך, לחצו כאן.

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה, חרבות ברזל ועם כלביא

פורסמו 11 החלטות של ועדות-הערר: