אלכסנדר שפירא ושות', משרד עורכי-דין

קרן הפיצויים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים עבור נזק עקיף בחודשים מאי-יוני 2026

ביום 28.7.2026 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי – עדכון נוסף

רקע

במבזק מס' 2184 מיום 8.6.2026 דיווחנו על פרסום חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).

נזכיר, כי במסגרת החוק (המהווה תיקון עקיף (מס' 292) של פקודת מס הכנסה) תוקן סעיף 11 לפקודה ונוסף לו סעיף-קטן (ב4) שלפיו מי שהָיה במשך כל שנת-המס תושב "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב",* זכאי באותה שנה לזיכוי ממס בשיעור כאמור בסעיף 11(ב)(1) לפקודה עד לתקרה הקבועה באותה פסקה, ובלבד שאם הוא זכאי באותה שנה לזיכוי כאמור וכן לזיכוי אחר לפי הוראות סעיף 11, הברירה בידו לבחור באחד מהם.

* "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב שב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק, מתקיימים בו כל אלה: (1) הוא יישוב אזור קו עימות מזרחי; (2) בכל הכבישים המובילים ליישוב והיוצאים ממנו – תנועת הסעות תלמידים מותרת ברכב ממוגן ירי בלבד, בהתאם לפרסום משרד הביטחון;** (3) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדד הפריפריאליות (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (4) הוא משויך לאשכול 6 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי־כלכלי (כהגדרתו בסעיף 11(א) לפקודה); (5) הקמתו אושרה על-פי כל דין.

"יישוב אזור קו עימות מזרחי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כיישוב אשר דירות המגורים בתחומו, כולן או חֵלקן, שוכנות מעל שני קילומטרים מהגדר המסומנת באזור קו עימות מזרחי,* והכול בקו אווירי.

* "אזור קו עימות מזרחי"** מוגדר בסעיף 1 לחוק כאזור הממוקם מזרחית לגדר המסומנת במפה שבתוספת, וכל עוד היא עומדת בתוקף בהתאם למדיניות הממשלה.

״פרסום משרד הביטחון״ מוגדר בסעיף 1 לחוק כנתונים המופיעים בפרסומי משרד הביטחון, לעניין מיגון תנועה בהתיישבות (תחבורה ציבורית, הסעות תלמידים וטיולים במרחב איו״ש והבקעה), הידועים ב־31 בדצמבר שלפני שנת-המס שלגבּיה ניתן הזיכוי לפי החוק.

נקבע, כי שר האוצר יהיה הממונה על ביצוע החוק והוא יהיה רשאי, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו; וכי בתוך 30 יום מיום פרסום החוק ברשומות יפרסם משרד הביטחון את הפרסום הראשון כאמור בהגדרת "פרסום משרד הבטחון" (ראו לעיל).

תחילתו של החוק נקבעה ליום 1.1.2026 והוא יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2027. עם זאת, שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, יהיה רשאי בצו להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא תעלינה על שנתיים כל אחת, בהתאם למדיניות הממשלה.

ההנחייה מיום 9.7.2026

במבזק מס' 2189 מיום 14.7.2026 דיווחנו על פרסום הנחייתו למעסיקים ולשכות השירות של רו"ח (משפטן) רובי בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים ("ההנחייה").
במסגרת ההנחייה נכללה, בין היתר, רשימת ישובי איזור קו עימות מזרחי מוטב.
למַעבר להנחייה, לחצו כאן.

העדכון מיום 21.7.2026

במבזק מס' 2191 מיום 27.7.2026 דיווחנו על פרסום עדכון להנחייה לפיו היישוב ברקן לא מהווה יישוב מוטב מכוח החוק ועל-כן תושביו אינם זכאים להטבת המס מכוח סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
למַעבר לעדכון, לחצו כאן.

העדכון הנוסף

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (2.8.2026) פורסמה רשימת היישובים המוטבים מכוח החוק כולל סמל יישוב.
למַעבר לפרסום, לחצו כאן.

קרן השקעות פרטיות בנאמנות

אתמול (2.8.2026) פורסם ברשומות החוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ו-2026 ("החוק") (קישור לחוק).
בגדרו של החוק, נכלל, בין היתר, תיקון 33 ("התיקון") לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994 ("חוק קרנות נאמנות"), שבמסגרתו נקבעה תשתית משפטית ליצירת סוג חדש של קרן נאמנות – "קרן השקעות פרטיות בנאמנות".
בקרן זו מנהל הקרן יהיה רשאי, על-פי מדיניות ההשקעות של הקרן, לעשות אחת מאלה: לקנות ולהחזיק בקרן ניירות-ערך לא רשומים למסחר (חוב פרטי שהוא ניירות-ערך, הון פרטי) ונכסים שאינם ניירות-ערך (חוב פרטי שאינו ניירות-ערך, נדל"ן, תשתיות, סחורות, נכסים דיגיטליים ועוד), נוסף על נכסים המותרים להחזקה כיום בקרן נאמנות לפי סעיף 59 לחוק קרנות נאמנות; או לבצע אסטרטגיות השקעה לצורכי גידור סיכונים, כפי שפועלות כיום קרנות גידור בנאמנות מתוקף הוראה זמנית לפי סמכותה של רשות ניירות-ערך ("הרשות") בסעיף 65א לחוק קרנות נאמנות.

עד כה, משקיעים מהציבור הרחב יכלו להיחשף לנכסים אלטרנטיביים באמצעות השקעה ישירה או באמצעות קרנות השקעה פרטיות שאינן מפוקחות על-ידי הרשות ואינן זמינוֹת למרבית המשקיעים.
כעת, בעקבות התיקון, נפתחה האפשרות להשקיע בנכסים אלטרנטיביים באמצעות קרנות הכפופות לפיקוח של הרשות.

תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע

רקע

במבזק מס' 2176 מיום 5.4.2026 דיווחנו על פרסום חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 ("חוק התוכנית הכלכלית") (קישור לחוק התוכנית הכלכלית).

חוק התוכנית הכלכלית כָּלל, בין היתר, את חקיקת החוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (ראו פרק י לחוק התוכנית הכלכלית, בעמ' 377 ואילך) ("חוק עידוד ותמרוץ מו"פ"), המַקנה מַערך תמריצי מס במטרה להבטיח את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית של חברות הייטק בעלוֹת תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית. זאת, בדרך של קבלת זיכוי ממס בגין הוצאות המחקר והפיתוח שלהן ותוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

במסגרת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ תוקן החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("חוק עידוד תעשייה עתירת ידע") (קישור לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע) כך ששר האוצר יוסמך לקבוֹע בתקנות מנגנון לפיו חברה רוכשת* תוכל לבחור לקבל את ההטבה הקבועה בסעיף 5 לחוק עידוד ותעשייה עתירת ידע** בדרך של זיכוי ממס (במקום ניכוי) שייחשב כ"זיכוי כשיר".***

* הכַּוונה, כך נראה, ל"חברה רוכשת" כמשמעותה בסעיף 5(א) לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע.

** סעיף זה מאפשר התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה טכנולוגית אשר רוכשת שליטה בחברה טכנולוגית אחרת – זרה או מקומית. על-פי הסעיף האמור – ובשונה מהכלל הרגיל השקעה במניות אינה ניתנת לניכוי, ותבוא לידי ביטוי לצורכי מס רק בעת מכירת המניות, בדרך של הקטנת רווח ההון שעליו משולם מס – ברכישה העומדת בתנאים המפורטים בסעיף, יהיה ניתן לנַכּוֹת את עלות הרכישה בשיעורים שנתיים שווים, במשך 5 שנות-מס לאחַר השגת הַשליטה, כנגד הכנסתה הטכנולוגית של החברה הרוכשת.

*** QRTC (Qualified Refundable Tax Credit).

תחולת חוק עידוד ותמרוץ מו"פ נקבעה ליום 1.1.2026, וזאת לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות (כהגדרתן בחוק) שהוציאה חברה כשירה (כהגדרתה בחוק) ביום זה או לאחריו.

התַקנות

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (2.8.2026) פורסמו ברשומות תקנות לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 ("התַקנות") (קישור לתקנות) המממשות את הסמכתו האמורה של שר האוצר וקובעות מנגנון בחירה המאפשר לחברה רוכשת להמיר את הניכוי המותר לפי סעיף 5 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע בזיכוי ממס.
גובה הזיכוי מחושב באמצעות הכפלת הניכוי שהיה אמור להתקבל לפי סעיף 5 ב"שיעור המזכה", המשַקף את שיעורי המס הסטטוטוריים המופחתים החָלים על הכנסה טכנולוגית. הזיכוי ניתן לניצול כנגד חבות המס, ואילו יתרת זיכוי שלא נוצלה בתוך שלוש שנים ממועד ביצוע הרכישה תוענק לחברה כמענק כספי בשנה הרביעית כמענק רכישה.
התַקנות מבטיחות שווי ערך כלכלי דומה בין הזיכוי ממס ובין הניכוי לפי סעיף 5. אולם, בכדי לעמוד בכללי ה-OECD, המנגנון מאפשר גם לחברות המצויות בהפסדים ליהנות מההטבה, וכן מקדים את קבלת ההטבה: בעוד שבמסלול הניכוי המקורי החֵלק החמישי של ההטבה ניתן רק בשנה החמישית, הרי שבמסלול זה כל יתרת הזיכוי, לרבות זו המשויכת לשנה החמישית, ניתנת לפדיון כמענק כבר בתום השנה הרביעית ממועד הרכישה.

על-פי הוראת התחולה הקבועה בתקנה 7 לתקנות, התַקנות תחולנה לעניין ניכוי שהיה אמור להיות מותר בשנת 2026 ואילך לפי סעיף 5 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע, לרבות אם סכום הרכישה הנקי שולם בשנת-מס מוקדמת יותר, ובלבד שרכישת החברה המזכה נעשתה בשנת-המס 2026 או בשנות-מס שלפניה.

הנחייה לגבי עסקות Secondary

לאחרונה, הועברה הנחייתו של מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לפקידי-השומה בנושא "הסדרת הטיפול וקביעת מדיניות אחידה בעסקות סקנדרי (Secondary)" ("ההנחייה").

במסגרת ההנחייה צוין, בין היתר, כי בחודשים הקרובים עתידה החטיבה המקצועית ברשות המיסים לפרסם חוזר ביחס להיבטי המס בעסקות Secondary.
עוד, ובין היתר, צוין, כי הָחל ממועד פרסום ההנחייה ועד להוצאת החוזר האמור על משרדי השומה לפעול כדלקמן:

בכל מקרה שבו בכוונת פקיד-השומה או מי מטעמו לערוך שומה (בהסכם, שלא בהסכם או בצו) הנוגעת לעסקת Secondary (לרבות שומת ניכויים), חלה חובת לפְנות בכתב לסמנכ"ר בכיר לעניינים מקצועיים לצורך אישור השומה;
הפּנייה תיעשה בפרק זמן סביר מראש ותכלול תיאור תמציתי של עוּבדות המקרה, הסוגיה המשפטית שעומדת על הפרק והנימוקים לעריכת השומה;
אין באמור כדי לגרוע מהחובה להיוועץ עם רפרנט משפטי מהלשכה המשפטית טרם הוצאת צווים.

למַעבר להנחייה, לחצו כאן.

חוק עידוד עלייה לישראל – הנחיית סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת ברשות המיסים

אתמול (2.8.2026) פורסמה הנחייתו של רו"ח (משפטן) ר' בוטבול, סמנכ"ל בכיר שומה וביקורת, בנושא חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026.
להמשך, לחצו כאן.

מס שכר בְּשל סכומים המשולמים לעובדי מלכ"ר השוהים בחו"ל במסגרת שנת שבתון

ביום 28.7.2026 פרסמה המחלקה המקצועית – מע"מ שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "החבות במס שכר בשל סכומים המשולמים על ידי מלכ"ר לעובדיו השוהים בחו"ל במסגרת שנת שבתון".
להמשך, לחצו כאן.

פריסת הכנסה בתגמול הוני לעובדים

ביום 30.7.2026 פרסמה מחלקת אופציות לעובדים שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים נייר עמדה מקצועי בנושא "פריסת הכנסה בתגמול הוני לעובדים".
להמשך, לחצו כאן.

הארכת מועד להגשת ערעור על שומות מס הכנסה

ביום 27.7.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין שדה.

עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (השופטת ע' הוד) מיום 25.2.2025 (לא פורסמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על שומות מס הכנסה ביחס לשנים 1993-1989.
בית-המשפט המחוזי קבע, כי לא קיימת עילה העולה כדי טעם מיוחד אשר מַצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור.

בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין, דחה את הבקשה ללא צורך בקבלת תשובת המשיב (קישור להחלטה).

השופט שטיין קבע, כי על המבקש הארכת מועד להגשת ערעור במקרים דוגמת המקרה דכאן לשכנע את בית-המשפט בדבר קיומם של "טעמים מיוחדים" למתן הארכּה המבוקשת.
עוד קבע השופט, כי לערכאה הדיונית מסוּר שיקול דעת רחב בהחלטות שעניינן סדרי דין, אשר ככלל חסין מהתערבותה של ערכאת הערעור, למעט במקרים חריגים שבחריגים; וכי המקרה דנן אינו בא בגֶדר המקרים החריגים אשר מַצדיקים התערבות בשיקול דעת זה.
לגופו של עניין, קבע השופט שטיין, כי לא נפל פגם כלשהו בקביעתו של בית-המשפט קמא לפיה לא קיימת עילה העולה כדי טעם מיוחד אשר מַצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור, וזאת, בין היתר, בשים לב לאיחור המשמעותי בהגשת בקשת הארכה, אשר הוגשה בחלוֹף כשלושים שנה ממועד שידור השומות, וכן בשים לב לכך שהמבקש היה מודע להוצאת השומות, למצער הָחל מחודש דצמבר 1998, וחרף זאת, לא פעל לשם הגשת בקשה להארכת המועד ולהגשת ערעור.

רכישה ממונפת של מניות חברה ישראלית על-ידי חברה זרה באמצעות חברה ישראלית

ביום 28.7.2026 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ.

בתמצית נציין,* כי עניינו של פסק-הדין בשומות ניכויים שהוציא המשיב (פקיד-שומה כפר-סבא) למערערת בקשר לרכישה מיום 4.2.2014 של החברה הישראלית (NSO Group Technologies Ltd) ("NSO") על-ידי קרן ההשקעות הזרה Francisco Partners – FP ("פרנסיסקו"), באמצעות חברה תושבת לוקסמבורג המוחזקת בידי פרנסיסקו בשם OSY Technologies S.A.R.L ("חברת OSY") תוך שהרכישה בוצעה באמצעות המערערת, חברת מדף ישראלית בשם קיו סייבר טכנולוגיות בע"מ שיוסדה ביום 2.12.2013 וקיבלה הלוואות בעלים מחברת OSY לצורך הרכישה. מאוחר יותר, בשנים 2018-2014, נפרעו ההלוואות לחברת OSY מכספים שמקורם ברווחי NSO, וזאת באמצעות הלוואות ודיבידנדים פטוּרים שחולקו למערערת.

* לעיקרי העוּבדות, ראו פס' 15-1 ו-34-18 לפסק-הדין.

לטענת המשיב, מטרת העִסקה הייתה התחמקות מתשלום מס על דיבידנד והוצאת רווחים בסך של למעלה מ-86 מיליון דולר מחוץ למדינה, בניגוד לעיקרון המיסוי הדו-שלבי החָל על חברה ובעלי מניותיה – לפיו חלוקת דיבידנד לחברה תושבת-חוץ חייבת במס – ותוך חיסכון מס בשיעור של 10% מהסכומים שהועברו (שיעור המס החָל על דיבידנד על-פי האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ללוקסמבורג (מקום התאגדותה של חברת OSY).
לצד השתת המס על התשלומים שהועברו – כדיבידנד, השית המשיב על המערערת קנס אי ניכוי מס במקור, וזאת מכוח הוראות סעיף 191א לפקודת מס הכנסה, בשיעור של 15% מהסכומים שלא נוכו.

המערערת, מנגד, טוענת כי העִסקה שיקפה התנהלות בדרך מקובלת בעסקות מסוג זה, שבבסיסה טעמים מסחריים מהותיים אשר הביאו להקמת חברה בישראל ופעילות במסגרתה, וכי השבת ההלוואה לחברת האם הזרה – אינה בבחינת דיבידנד, ולכן אינה חבה במס. התנהלות זו, לדברי המערערת, לגיטימית ואינה עולה כדי "עסקה מלאכותית".
עוד, ובין היתר, טענה המערערת, כי אין בסיס להטלת הקנס בגין אי ניכוי מס במקור, שכּן העֶמדה הפרשנית בה נקטה היא סבירה ובהלימה לאופן בו ביצעה את העִסקות, ומשכך קיים "הצדק סביר" לדיווחיה.

יצוין, כי במהלך דיון קדם המשפט הודיע המשיב, כי הוא אינו עומד על טענת ה"סיווג שונה" לפיה התוכן האמיתי של תשלומי המערערת לחברת OSY הוא דיבידנד וכי הוא נותר רק עם הטענה לתחולתו של סעיף 86 לפקודת מס הכנסה ולסיווג הפעולות שבוצעו כעסקה מלאכותי.
עוד יצוין, כי המשיב לא חָלק על כך שניתן לרכוש חברה בדרך של מינוף וכי שאלה זו כלל לא הייתה שנויה במחלוקת.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט גורמן קבע, כי המשיב עמד בנטל הרובץ לפתחו להראות כי מדובר לכאורה בעסקה מלאכותית, שתכליתה הייתה להשיג הפחתת מס שנועדה לאפשר את העברת רווחי NSO לחברת OSY, ללא תשלום מס אשר ככלל צריך לחול בעת העברת רווחי חברה תושבת ישראל לחו"ל.
לדבריו, כדי לקבוע שלא כך הם פני הדברים, על המערערת היה להראות כי הייתה תכלית עסקית ממשית ויסודית להקמתה, זולת הפחתת המס, אך המערערת כשלה בהרמת נטל ראייתי זה – הנוגע למידע המצוי בידיה, וזאת בשים לב לראיות שבחרה להציג, ובעיקר – אלה שבחרה מטעמים השמורים עִמה שלא להציג.
כך, המערערת לא הציגה כל ראיה ביחס לשאלה מה עמד בזמן אמת בבסיס ההחלטה של פרנסיסקו כי מניות NSO תוחזקנה באמצעותה – כאשר "זמן האמת" הרלוונטי לשאלה זו הוא בעיקרו קודם לעסקת רכישת מניות NSO – ובהקשר זה לא הוצגה כל ראיה, ודאי לא באופן בו בנסיבות העניין היה מקום לצַפות כי תוצג. בנוסף, המערערת בחרה שלא לצרף כמעט שום מסמך לתצהירה, למרות שיש עניינים שעלו בטענות המערערת, אשר הדעת אינה נותנת כי אין להם תיעוד באמצעות מסמכים מזמן אמת, המאששים (או מפריכים) את שנטען; ובחירת המערערת שלא להציג מסמכים אלה, מַקשה על מתן אמון בגרסתה.

אשר לקנס אי-ניכוי מס במקור, קבע השופט גורמן, כי על אף שמצא לקבל את עמדת המשיב, אין מקום להשית על המערערת קנס כאמור. "אכן, כמפורט לעיל, אני סבור כי מדובר בתכנון מס שאין לקבלו, אך המחלוקת שבין הצדדים אינה משקפת התנהלות מרמתית או כוזבת, המצדיקה בנסיבות העניין את השתת הקנס" (פס' 104).

קביעת שווי קניין רוחני במכירה בין צדדים קשורים

במבזק מס' 1995 מיום 27.10.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין סי איי סופטוור ישראל בע"מ.
נזכיר את עיקרי העוּבדות:
בסוף שנות ה-90 נרכשה המערערת – ברת תוכנה שהוקמה בשנת 1990 תחת השם ממקו תוכנה בע"מ ("ממקו" או "המערערת") – בשרשור, על-ידי .CA Inc, חברת ענק בינלאומית ("החברה העולמית") אשר עומדת בראש קבוצה בת למעלה מ-200 חברות תוכנה ואתרי פיתוח ברחבי העולם.
לאחַר הרכישה בידי החברה העולמית, שוּנה שמה של המערערת לסי. איי. סופטוור ישראל בע"מ ובמהלך השנים מוזגו אליה חברות תוכנה ישראליות נוספות שהחברה העולמית רכשה.
במועד הרכישה, החזיקה המערערת ב-4 תוכנות לאבטחת מידע שפותחו בשנות ה-90 בתמיכת המדען הראשי ובסיוע מענקים ממנו ("תוכנות ממקו"), כאשר המרכזית בתוכנות ממקו הייתה תוכנת ה-SeOS, אשר הושקה בשנת 1995, וכונתה בהמשך "CA Access Control", בהתאם לפעולת הגבלת הגישה אותה ביצעה ("תוכנת ה-SeOS" או "התוכנה"). מהותה של תוכנת ה-SeOS הייתה מניעת גישה בלתי-מורשית למשאבי מערכת ההפעלה על-ידי חסימה בליבת מערכת ההפעלה (ה-Kernel).
בסמוך לאחַר הרכישה, פעילותה והכנסותיה של המערערת התרכזו בארבעה מישורים שונים: (א) שיווק והפצה בישראל של מוצרים שבבעלות החברה העולמית עבור 65% מתמורת המכירה, כאשר יתרת התמורה (35%) הועברה לחברה העולמית; (ב) שירותי מו"פ לחברה העולמית בתמורה להחזר עלות בתוספת שיעור רווח של 12.5% (Cost +12.5%), כאשר הבעלות בקניין הרוחני שפותח במסגרת זו היא של החברה העולמית; (ג) מו"פ ותחזוקה של תוכנות ממקו, כאשר הבעלות בתוצרי המו"פ היא של המערערת ("המו"פ העצמי"); ו-(ד) הכנסות מתמלוגים בגין הקניין הרוחני שבבעלות המערערת. שיווק ומכירת תוכנות ממקו ברחבי העולם בוצעו על-ידי החברה העולמית, כאשר החברה העולמית קיבלה 65% מתמורת המכירה, והמערערת קיבלה 35%.
בשנת 2010 מכרה המערערת את הקניין הרוחני שבבעלותה לחברה העולמית בתמורה לסך של כ-111,300,000 ש"ח, בהתאם להערכת שווי שערכה ("העִסקה").
לעמדת המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 3), שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים (FAR – Functions, Assets, Risks) שהועברו במסגרת העִסקה עולה עשרת מונים על השווי שדוּוח על-ידי המערערת, ועל-כן, והיות שמדובר בעסקה בין צדדים קשורים, יש להתערב בשווי העסקה ולקבוע כי שוויה האמיתי הוא בסך של כ-667,000,000 ש"ח.
המערערת התנגדה לעמדת המשיב וטענה, כי הקניין הרוחני נמכר בשווי שוק, בהתאם להערכות שווי שונות שהציגה.
עוד קבע המשיב, כי מאחַר שהמערערת לא קיבלה בפועל את מלוא הפיצוי בגין העִסקה, יש לראות באותם סכומים שלא הועברו לה כהלוואה שניתנה לחברה העולמית, ולכן יש לחיֵיב את המערערת בגין הכנסות ריבית רעיונית מהחברה העולמית. המשיב קבע את שיעור הריבית לפי 2.2585% לשנה, בהתאם להלוואה שהייתה קיימת בין המערערת ובין החברה העולמית.
בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וכי ביום 30.7.2026 ניתנה החלטת המותב (הנשיא י' עמית, השופט ח' כבוב והשופט י' כשר) לפיה בית-משפט קמא לא היה חייב לנקוט בכלל הכרעה בינארי ולפיו דחיית חוות-דעת המומחה מטעם המערערת מחייבת אימוץ חוות-דעת המומחה מטעם המשיב כפי שהיא (as is); ומשכך התיק יוחזר לבית-משפט קמא על-מנת שימַנה מומחה מטעמו לבחינת ערך הקניין הרוחני שנמכר, תוך התייחסות לסוגיות הליבה שבבסיס חוות-דעת המומחים, כמו אורך החיים של הקניין הרוחני שנמכר ושיעורי הצמיחה.*

* יצוין, כי ביום 1.7.2026 ניתנה החלטה קודמת בנושא של בית-המשפט העליון (קישור להחלטה הקודמת) לפיה המשיב יודיע עד ליום 13.7.2026 אם הוא מסכים להצעה לפיה התיק יוחזר לבית-המשפט קמא על-מנת שימַנה מומחה מטעמו להערכת שווי הממכר, ובפרט לגבי אורך חייו הצפוי של הקניין הרוחני שנמכר ושיעורי הצמיחה הצפויים נכון ליום ביצוע העִסקה.

למַעבר להחלטה, לחצו כאן.

תביעה למחיקת הערת אזהרה שנרשמה על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין בעקבות מכר שלא דוּוח ושנוי במחלוקת בין המוכר לבין הקונה

ביום 27.7.2026 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין ריגלר.
להמשך, לחצו כאן.

פסיקה בנושא ביטוח לאומי

דמי ביטוח לאומי על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל – אושרה התובענה הייצוגית נגד המוסד לביטוח לאומי

ביום 28.7.2026 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין סולובייצ'יק.
להמשך, לחצו כאן.

התיישנות חוב בגין דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי

ביום 20.7.2026 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה בעניין פפו.
להמשך, לחצו כאן.